ישעיהו כא
קיצור דרך: t1021
תנ"ך > ישעיהו > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו
הפרק במהדורה המוטעמת
כא א מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃
ב חָז֥וּת קָשָׁ֖ה הֻגַּד־לִ֑י הַבּוֹגֵ֤ד ׀ בּוֹגֵד֙ וְהַשּׁוֹדֵ֣ד ׀ שׁוֹדֵ֔ד עֲלִ֤י עֵילָם֙ צוּרִ֣י מָדַ֔י כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ הִשְׁבַּֽתִּי׃
ג עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מׇתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יוֹלֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֽוֹת׃
ד תָּעָ֣ה לְבָבִ֔י פַּלָּצ֖וּת בִּֽעֲתָ֑תְנִי אֵ֚ת נֶ֣שֶׁף חִשְׁקִ֔י שָׂ֥ם לִ֖י לַחֲרָדָֽה׃
ה עָרֹ֧ךְ הַשֻּׁלְחָ֛ן צָפֹ֥ה הַצָּפִ֖ית אָכ֣וֹל שָׁתֹ֑ה ק֥וּמוּ הַשָּׂרִ֖ים מִשְׁח֥וּ מָגֵֽן׃
ו כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר אֵלַ֖י אֲדֹנָ֑י לֵ֚ךְ הַעֲמֵ֣ד הַֽמְﬞצַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִרְאֶ֖ה יַגִּֽיד׃
ז וְרָ֣אָה רֶ֗כֶב צֶ֚מֶד פָּרָשִׁ֔ים רֶ֥כֶב חֲמ֖וֹר רֶ֣כֶב גָּמָ֑ל וְהִקְשִׁ֥יב קֶ֖שֶׁב רַב־קָֽשֶׁב׃
ח וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵ֑ה עַל־מִצְפֶּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֗י אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַ֨ל־מִשְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כׇּל־הַלֵּילֽוֹת׃
ט וְהִנֵּה־זֶ֥ה בָא֙ רֶ֣כֶב אִ֔ישׁ צֶ֖מֶד פָּרָשִׁ֑ים וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר נָפְלָ֤ה נָֽפְלָה֙ בָּבֶ֔ל וְכׇל־פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֶ֖יהָ שִׁבַּ֥ר לָאָֽרֶץ׃
י מְדֻשָׁתִ֖י וּבֶן־גׇּרְנִ֑י אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִגַּ֥דְתִּי לָכֶֽם׃
יא מַשָּׂ֖א דּוּמָ֑ה אֵלַי֙ קֹרֵ֣א מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה־מִּלַּ֔יְלָה שֹׁמֵ֖ר מַה־מִּלֵּֽיל׃
יב אָמַ֣ר שֹׁמֵ֔ר אָתָ֥ה בֹ֖קֶר וְגַם־לָ֑יְלָה אִם־תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ שֻׁ֥בוּ אֵתָֽיוּ׃
יג מַשָּׂ֖א בַּעְרָ֑ב בַּיַּ֤עַר בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ אֹרְח֖וֹת דְּדָנִֽים׃
יד לִקְרַ֥את צָמֵ֖א הֵתָ֣יוּ מָ֑יִם יֹֽשְׁבֵי֙ אֶ֣רֶץ תֵּימָ֔א בְּלַחְמ֖וֹ קִדְּמ֥וּ נֹדֵֽד׃
טו כִּֽי־מִפְּנֵ֥י חֲרָב֖וֹת נָדָ֑דוּ מִפְּנֵ֣י ׀ חֶ֣רֶב נְטוּשָׁ֗ה וּמִפְּנֵי֙ קֶ֣שֶׁת דְּרוּכָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י כֹּ֥בֶד מִלְחָמָֽה׃
טז כִּי־כֹ֛ה אָמַ֥ר אֲדֹנָ֖י אֵלָ֑י בְּע֤וֹד שָׁנָה֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְכָלָ֖ה כׇּל־כְּב֥וֹד קֵדָֽר׃
יז וּשְׁאָ֧ר מִסְפַּר־קֶ֛שֶׁת גִּבּוֹרֵ֥י בְנֵֽי־קֵדָ֖ר יִמְעָ֑טוּ כִּ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל דִּבֵּֽר׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה
ב חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי
ג על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות
ד תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה
ה ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן
ו כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד ז וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב ח ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות ט והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ י מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם יא משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל יב אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו יג משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים יד לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד טו כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה טז כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר יז ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר
א מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה.
ב חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי.
ג עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת.
ד תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה.
ה עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן.
ו כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד. ז וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב. ח וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל הַלֵּילוֹת. ט וְהִנֵּה זֶה בָא רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים וַיַּעַן וַיֹּאמֶר נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ. י מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִגַּדְתִּי לָכֶם. יא מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל. יב אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ. יג מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים. יד לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד. טו כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה. טז כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְכָלָה כָּל כְּבוֹד קֵדָר. יז וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר.
(א) מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה.
(ב) חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי.
(ג) עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת.
(ד) תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה.
(ה) עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן.
(ו) כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד.
(ז) וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב.
(ח) וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל הַלֵּילוֹת.
(ט) וְהִנֵּה זֶה בָא רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים וַיַּעַן וַיֹּאמֶר נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ.
(י) מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִגַּדְתִּי לָכֶם.
(יא) מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל.
(יב) אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ.
(יג) מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים.
(יד) לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד.
(טו) כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה.
(טז) כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְכָלָה כָּל כְּבוֹד קֵדָר.
(יז) וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר.
א מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כינוי לבבל ששוכנת מעבר למדבר. "יָם" - בסמוך לנהר הגדול פרת:
כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף החולפות ומנשבות, כך רוח הנבואה עלי הגיעה בעוצמה, מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה רוח הנבואה הגיע אלי כמו רוח מהמדבר, מאיזור קשה.
ב
חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי: הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד בין אנשי בבל יש בוגדים שבגדו בה וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד. עֲלִי עֵילָם, צוּרִי שימי מצור על בבל מָדַי, כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי השתקתי, כדי שלא תרחמו עליה.
ג
עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה, צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה, נַעֲוֵיתִי התעוותי מִשְּׁמֹעַ, נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת.
ד
תָּעָה לְבָבִי, פַּלָּצוּת פחד גדול בִּעֲתָתְנִי, אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי הלילה שחמדתי שָׂם לִי לַחֲרָדָה.
ה
עָרֹךְ הבבלים ערכו הַשֻּׁלְחָן, צָפֹה הַצָּפִית הדליקו המנורה, אָכוֹל שָׁתֹה, "קוּמוּ ולפתע קראו להם למלחמה הַשָּׂרִים, מִשְׁחוּ מָגֵן הכינו את המגן שלכם למלחמה".
{פ}
ו כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי: לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה צופה, אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד. ז וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד רתום לצמד פָּרָשִׁים סוסים, רֶכֶב ורוכב על חֲמוֹר, רֶכֶב גָּמָל, וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב. ח וַיִּקְרָא אַרְיֵה כאריה: "עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי הַמְצַפֶּה עונה: אין צורך בציווי מכיוון שאני ממילא עומד במצפה בשליחות ה' אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם, וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל הַלֵּילוֹת. ט וְהִנֵּה זֶה בָא רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים בו איש אחד נוהג בשני סוסים, למרות שבדר"כ ברכב כזה יושבים כמה לוחמים", וַיַּעַן וַיֹּאמֶר הצופה יסיק מכך שברכב יש רק פליט אחד: "נָפְלָה, נָפְלָה בָּבֶל, וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ".
י
מְדֻשָׁתִי פנייה לישראל: עם ישראל שנידש, כלומר שבעבר האויבים רמסו אותו וּבֶן גָּרְנִי החביב עלי כתבואה המונחת בגורן, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִגַּדְתִּי לָכֶם.
{ס}
יא מַשָּׂא דּוּמָה אחד מבניו של ישמעאל - בראשית כה יד:
אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר אדם משעיר, שליח של אנשי דומה לנביא: "שֹׁמֵר, מַה מִלַּיְלָה כמה זמן נשאר עד סוף הלילה (והנמשל: כמה נשאר לצרה)? שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל?".
יב
אָמַר שֹׁמֵר: אָתָה בא (בארמית) בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, אִם תִּבְעָיוּן תרצו לשאול בְּעָיוּ תשאלו שֻׁבוּ אֵתָיוּ ומחר תשובו ותבואו (כלומר, בינתיים אין חדש).
{ס}
יג מַשָּׂא בַּעְרָב על ערב (מספר עמים החיים במזרח, ומוזכרים להלן תימא וקדר):
בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת אתם תארחו ללינת לילה את שיירות הדדנים (שנאלצו לנטות מדרכם הרגילה בגלל אויבים - ר' להלן פסוק טו) דְּדָנִים בני דדן (בני רַעְמָה - בראשית י ז או בני יָקְשָׁן - בראשית כה ג).
יד
לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ הביאו מָיִם, יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא מבני ישמעאל - בראשית כה טו, בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ תנו לחם ל- נֹדֵד.
טו
כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ חרבות האויב הם ברחו, מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה לטושה, מחודדת וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה.
{ס}
טז
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי: בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר כשנות פועל שכיר הנמדדות במדויק וְכָלָה יגמר כָּל כְּבוֹד קֵדָר בן ישמעאל - בראשית כה יג.
יז
וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת הקשתים גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ, כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר.
{ס}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: