עריכת הדף "רן פקר"

{{אישיות ביטחונית
| שם = רן פקר
| תמונה = [[קובץ:Ran-pakar.jpg|250px]]
| כיתוב = רן פקר, [[4 ביוני]] [[2012]]
| תאריך לידה עברי = 
| מקום לידה = [[כפר ויתקין]], [[פלשתינה (א"י)]]
| תאריך פטירה עברי = 
| מקום פטירה = 
| כינוי = 
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| התחלת פעילות = [[1954]]
| סיום פעילות = [[1977]]
| דרגה = {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} [[תת-אלוף]]
| תפקידים אזרחיים = [[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ישראל ב[[לוס אנג'לס]], איש עסקים
| הנצחה = 
| תאריך לידה = [[19 ביולי]] [[1936]]
| תאריך פטירה = [[3 בדצמבר]] [[2016]]
| סיווג = חייל
| תפקידים בשירות = *[[טייס]] [[ספיטפייר]]
* טייס [[גלוסטר מטאור|מטאור]]
* טייס [[אוראגן]]
* טייס [[מיראז' 3]]
*{{סמל|טייסת 119}} מפקד [[טייסת 119]] ("העטלף")
*{{סמל|בית הספר לטיסה}} מפקד [[בית הספר לטיסה]]
*{{סמל|טייסת 201}} מפקד [[טייסת 201]] ("האחת")
*[[קובץ:IAF_Bacha_8_Tel_Nof_AFB_Emblem.png|22 px]] מפקד [[בסיס תל נוף]]
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת סיני||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
}}
[[קובץ:Ran Pecker memorial in Herzliya.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כיכר ע"ש רן פקר בהרצליה]]
[[קובץ:Ran Ronen Pekker - signature 2010.jpg|200px|ממוזער|חתימתו של רן פקר - 2010]]
'''רַן פֶּקֶר''' (ידוע פחות בשמו ה[[עברות|מעוברת]], '''רַן רוֹנֵן'''); ([[19 ביולי]] [[1936]] - [[3 בדצמבר]] [[2016]]) היה [[טייס קרב]] ב[[חיל האוויר הישראלי]], שהגיע לדרגת [[תת-אלוף]]. נחשב לאחד מבכירי טייסי החיל ומפקדיו, ולזכותו נרשמו שבע [[הפלות חיל האוויר הישראלי|הפלות]] של מטוסי אויב.

==ביוגרפיה==
רן פקר נולד ב[[כפר ויתקין]], בנם האמצעי של לאה (לבית ברשדסקי, אמה הייתה חיה שטורמן) ודוד, ממקימי היישוב.

===שירות צבאי===
התגייס במרץ [[1954]] ל[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] מספר 18, במגמת קרב. את תחילת שירותו כ[[טייס קרב]] עשה במטוס [[ספיטפייר]] ובהמשך שירת ב[[טייסת 117]] על מטוסי [[גלוסטר מטאור|מטאור]]. עם הקמת [[טייסת 113]], שקלטה את מטוסי ה[[דאסו אוראגן|אוראגן]] בחיל האוויר, נשלח לשרת בה. בראשית אוקטובר [[1956]] עבר הסבה למטוסי ה[[דאסו מיסטר IV|מיסטר]] החדשים שנקלטו בחיל, ובסוף החודש כבר נלחם עם המטוס ב[[מלחמת סיני]]. לאחר המלחמה שהה במשך כשנה בטייסת מיסטרים של [[חיל האוויר הצרפתי]], במסגרת משלחת הכשרה של טייסי צה"ל. שימש כמדריך בקורסים של חיל האוויר וב-[[1962]] מונה לסגן מפקד [[טייסת 101]] שהטיסה מיסטרים. בנובמבר [[1963]] ערך טיסת צילום מעל צפון סיני והדלתא במטוס "שחק" ([[מיראז' 3]]) שהוסב לנשיאת חרטום צילום, ובחזרתו, תוך כדי הכנה לנחיתה, נדם מנועו. פקר ביצע פעולות חירום ונטש את המטוס בגובה 500 רגל, בסמוך למושב [[בני ראם]]. המטוס עצמו לא התרסק אלא המשיך לגלוש עד שנחת בשדה סמוך. שנתיים לאחר מכן חזר המטוס לכשירות בחיל האוויר, ופקר הטיס אותו בטיסת הניסוי לאחר שיפוצו.{{הערה|{{מרקיע שחקים|אבינעם מיסניקוב|תאונת שחק 53 11.11.63|134771/תאונת-שחק-55-11-11-63}}}}

לאחר חצי שנה ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] מונה לממלא מקום מפקד טייסת תעופה ב[[בסיס חצור]], ובקיץ [[1965]] מונה למפקד טייסת ה[[מיראז' 3|מיראז'ים]] "[[טייסת 119|העטלף]]". במסגרת זו הפיל את מטוס האויב הראשון בקריירה שלו, [[הוקר הנטר]] [[חיל האוויר הירדני|ירדני]], ב[[קרב אוויר]]{{הערה|[[יפתח ספקטור]], '''"רם וברור"''', [[ידיעות ספרים]], 2007, עמוד 93, "זמן קצר קודם לפתיחת קורס המובילים שלנו הפיל רן מטוס [[הוקר הנטר|הנטד]] [[חיל האוויר הירדני|ירדני]], בקרב אוויר שכראוי לאיש כמוהו היה הקרב הקשה והמסוכן ביותר בהיסטוריה של חיל האוויר".}} שנערך בנובמבר 1966, בעת [[פעולת סמוע]]{{הערה|שם=ארז|{{מעריב|יעקב ארז (עיתונאי)|הנחיתה האחרונה של "הטייס מספר 1" בצה"ל|19800331|36}}}}. ב[[יום הקרבות של 7 באפריל 1967]] הפיל פקר מטוס שני{{הערה|שם=ארז}}. בהמשך קריירת הטיסה שלו הפיל עוד חמישה מטוסי אויב והיה ל[[אלוף הפלות|אלוף ההפלות]] השני בתולדות חיל האוויר. פקר פיקד על הטייסת גם ב[[מלחמת ששת הימים]], שבסיומה נחשבה הטייסת כטייסת הקרב המובילה, כשטייסיה הפילו 19 מטוסי אויב ורק שני מטוסים שלה אבדו, פחות מכל טייסת אחרת בחיל האוויר. אף טייס בטייסת לא נהרג במלחמה זו. פקר הפיל במלחמה שני מטוסי [[מיג 19]] מצריים.{{הערה|מירב הלפרין, אהרון לפידות, '''חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 2000, הפרק "הם לא יילחמו יותר", עמ' 51–56}}

תפקידו הבא היה מפקד [[בית הספר לטיסה]], כאשר במקביל טס בהצבת חירום ב[[טייסת 119]]. ב[[מלחמת ההתשה]] הפיל ארבעה מטוסי [[מיג 21]] מצריים. בקיץ 1970, עם נפילתו של [[שמואל חץ]], מפקד [[טייסת 201|טייסת הפאנטומים 201]], מונה פקר למפקד הטייסת, אף שלא טס קודם לכן על מטוסי [[F-4 פנטום|פנטום]]. פקר שיקם את רוח הלחימה של הטייסת והובילה לגיחות תקיפה אינטנסיביות במלחמה נגד מערך ה[[טק"א]].{{הערה|יפתח ספקטור, '''"רם וברור"''', ידיעות ספרים, 2007, עמוד 185, "פקר קיבל עליו התמודדות קשה ביותר, להקים את הטייסת ולהובילה תוך כדי המשך הלחימה, שלא נפסקה אף ליום. ועוד משהו, שאפילו פרנק סבג' עצמו לא נדרש לו: לעשות זאת על מטוס מורכב וקשה שלא הכיר אותו ולא טס עליו מעולם, ובלא שקיבל ארכת זמן ללמוד אותו. הוא המריא לקרב כמעט מיד. אמנם כשנחגר לראשונה בכיסא הפנטום כבר עמדה מלחמת ההתשה להיפסק, ונותרו לו רק עוד שלושה שבועות להילחם. אבל לא הוא, ולא איש מאיתנו שהסתכלנו עליו בהערצה, לא יכול היה לדעת זאת. הקרבות געשו מדי יום ביומו והסוף לא נראה באופק. ועובדה: ברגע שנכנס ל[[טייסת 201|טייסת 'האחת']] המוכה, התעודדה הטייסת והמשיכה להילחם".}} לאחר שסיים קורס פיקוד ומטה ב[[בסיס חיל הנחתים קוונטיקו]], מונה ב-[[1972]] לראש מחלקת הדרכה במטה חיל האוויר והועלה לדרגת אלוף-משנה. בשנת [[1973]] מונה למפקד [[בסיס תל נוף]], ופיקד עליו ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. הוא יצא ל-26 תקיפות מעבר לקווי האויב, לאחר שהתעקש כי הוא חייב לצאת עם פקודיו, וקיבל אישור לעשות זאת, בניגוד להוראה הכללית שמפקדי בסיסים לא יצאו לגיחות{{הערה|שם=ארז}}. לאחר המלחמה הוא ביקר בכנסים פנימיים את תפקוד החייל במלחמה, ועורר עליו את חמתם של חלק מעמיתיו{{הערה|שם=ארז}}. ב-[[1975]] קודם לדרגת [[תת-אלוף]].

בשנת [[1979]] שב לישראל מלימודים ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ב[[ארצות הברית]], והיה אמור לקבל את התפקיד של ראש [[להק אוויר]] כהכנה לפיקוד על חיל האוויר. בעקבות כך פנה [[נחמיה דגן]], ביוזמתו של [[אמיר אורן]], אל שר הביטחון, [[עזר ויצמן]], בטענה כי מיד לאחר מלחמת ששת הימים רצח פקר [[מפקד פלוגה]] ירדני [[שבוי]], שהודה כי הוא וחייליו סקלו באבנים ושרפו למוות את הטייס הישראלי [[שבתאי בן-אהרון]], שנטש את מטוסו הפגוע באזור [[מעלה אדומים]]. [[הפרקליט הצבאי הראשי]] הורה על סגירת התיק לאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות, שכן עיקר ההאשמה התבססה על דברים שפקר עצמו סיפר לאחרים, אך המליץ ל[[רמטכ"ל]] שלא לקדם את פקר{{הערה|{{דבר|אמיר אורן|פרשת פקר, רק האמת|19800406|138}}}}{{הערה|{{מעריב||תא"ל פקר לא יהיה מפקד חיל האוויר|19800328|7}}}}. בעקבות זאת, [[עזר ויצמן]] החליט שלא למנות את פקר לתפקיד ופקר פרש מצה"ל במרץ 1980{{הערה|{{מעריב|יעקב ארז (עיתונאי)|תא"ל פקר פרש מצה"ל|19800330|4}}}}. לאחר שעזר ויצמן התפטר מהממשלה, ביקש הרמטכ"ל, [[רפאל איתן]] למנות את פקר לתפקיד ראש [[להק אוויר]]{{הערה|{{דבר|עליזה ולך|צה"ל מתפקר|19801016|33}}}} ופקר הסכים{{הערה|{{מעריב||תא"ל רונן (פקר) הודיע לרפול על נכונות להשאר בצה"ל|19801020|8}}}}. אולם לאחר לחץ מצד גורמים שונים{{הערה|{{דבר||ועדת חוץ ובטחון תדון בקרוב בפרשת פקר|19801017|5}}}}, החליט [[מנחם בגין]] שהיה אז גם שר ביטחון שלא למנות את פקר לתפקיד, ובסוף אוקטובר 1980 פרש פקר מצה"ל{{הערה|{{דבר||תא"ל רן פקר פורש בכל זאת מהשירות|19801031|5}}}}.

ב[[מבצע שלום הגליל]] שימש יועץ בכיר לאלוף [[יאנוש בן גל]].

====הפלותיו====
{| class="wikitable"
|-
! מספר!!תאריך הקרב!! המטוס המפיל!! המטוס שהופל!! החימוש!! | פרטי ההפלה
|- valign="top"
|1||[[13 בנובמבר]] [[1966]]||[[מיראז' 3]]||{{דגל|ירדן}}[[הוקר הנטר]] [[ירדן|ירדני]]||תותחים||בקרב אוויר ארוך מאוד נגד מואפק סאלטי מפקד טייסת ההנטרים, ב[[פעולת סמוע]]
|- valign="top"
|2||[[7 באפריל]] [[1967]]||מיראז' 3||{{דגל|סוריה}}[[מיג 21]] [[סוריה|סורי]]||תותחים||[[יום הקרבות של 7 באפריל 1967|בקרב אוויר המוני]] מעל [[רמת הגולן]]
|- valign="top"
|3||[[5 ביוני]] 1967||מיראז' 3||{{דגל|מצרים}}[[מיג 19]] [[מצרים|מצרי]]||תותחים||יומה הראשון של [[מלחמת ששת הימים]] מעל [[ע'רדקה]]. במסגרת [[מבצע מוקד]]
|- valign="top"
|4||5 ביוני 1967||מיראז' 3||{{דגל|מצרים}}מיג 19 מצרי||תותחים||הפלה שנייה באותו הקרב{{הערה|אבינעם מיסניקוב, [http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/323/35/ 5 ביוני - הפלת שלושה מטוסי מיג 19 מצריים מעל גרדקה], באתר "מרחב אווירי", 22 בדצמבר 2006}}
|- valign="top"
|5||[[15 ביולי]] 1967||מיראז' 3||{{דגל|מצרים}}מיג 21 מצרי||[[שפריר 2]]||בקרב אוויר המוני כחודש לאחר [[מלחמת ששת הימים]] מעל הדלתא.
|- valign="top"
|6||[[21 במאי]] [[1969]]||מיראז' 3||{{דגל|מצרים}}מיג 21 מצרי||תותחים||מעל [[אסמאעיליה (עיר)|אסמאעיליה]] בתחילת [[מלחמת ההתשה]]{{הערה|[http://www.merchav-aviri.org/t1/tiki-index.php?page=שחק+מס'+03 שחק מס' 03], באתר "מרחב אווירי"}}
|- valign="top"
|7||[[11 בספטמבר]] 1969||מיראז' 3||{{דגל|מצרים}}מיג 21 מצרי||[[סיידווינדר]]||במהלך [[קרבות האוויר של 11 בספטמבר 1969|קרב אוויר המוני מעל הדלתא]]
|}

===לאחר פרישתו מצה"ל===
פקר עבד כסמנכ"ל במשרד הפרסום "דחף".

בשנת [[1989]] מונה ל[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ישראל ב[[לוס אנג'לס]]{{הערה|{{מעריב||רן פקר יהיה קונסול ישראל בלוס אנג'לס|19890413|58}}}}, תפקיד בו כיהן במשך שלוש שנים.

לאחר מכן עסק בתחום הסחר והשיווק הבינלאומי. במקביל החל להדריך חבורה של נערים משכונות מצוקה ויזם את פרויקט "צהלה" (1992), פרויקט התנדבותי בתחום החינוך, בו השתתפו אנשי צבא לשעבר. הפרויקט אומץ על ידי [[משרד החינוך]], הוגדר על ידי [[זבולון המר]] כ"פרויקט לאומי", וזכה ב[[פרס יגאל אלון]] למעשה מופת חלוצי.

בשנת 2002 יצא לאור ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] "נץ בשחקים".

בשנת [[2008]] זכה פקר ב"[[פרס מוסקוביץ' לציונות]]". ועדת הפרס נימקה את מתן הפרס לפקר: "הפרס ניתן לפקר על היותו מופת של אומץ, הקרבה ומנהיגות, על התמודדותו יוצאת הדופן עם האתגרים החינוכיים והערכיים העומדים בפני הציונות, ועל הצלחתו בהקמת פרויקט "צהלה", תוך גיוסם של קצינים ומפקדים לשעבר לחזית העשייה החברתית ולמען הנוער הישראלי".{{הערה|[http://www.moskowitzprize.com/award-winners/2008-winners/ran-pecker-ronen/ תא”ל (מיל.) רן רונן (פקר)], באתר פרס מוסקוביץ לציונות}}

בשנים [[2009]]–[[2012]] היה חבר במועצת המנהלים של [[התעשייה האווירית לישראל]].

בשנת 2013 ראה אור ספרו "יומן מבצעים", בהוצאת [[ידיעות ספרים]], המבוסס על ספרו הקודם אבל מתמקד בנושאים המבצעיים.

===תארים===
בעל תואר מוסמך ב[[מינהל ציבורי]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]], שימש [[עמית מחקר]] ב[[מכון ברוקינגס]] וב[[תאגיד ראנד]].

==חיים אישיים==

בגיל 21 נשא פקר את חרותה, שאותה הכיר כשהיה בן שמונה, ולזוג נולדו שלושה ילדים. לאחר שלושים שנות נישואים התגרשו בני הזוג. בת זוגו השנייה הייתה הזמרת [[מלי ברונשטיין]], שגם ממנה נפרד כעבור זמן מה.

רן פקר נפטר ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ב-3 בדצמבר 2016, והובא למנוחות בבית העלמין המשותף לכפר ויתקין, חופית ובית ינאי.

חתנו הוא [[אבי מאור]].

==הנצחה==
[[עיריית הרצליה]] הקדישה כיכר ליד [[בית חיל האוויר]] לזכרו של רן פקר.

==לקריאה נוספת==
* אהוד יונאי, '''עליונות אווירית : סיפורו של חיל-האוויר הישראלי''', [[הוצאת כתר]], 1993, עמ' 174–176 189, 193–196.
* רן רונן (פקר), '''נץ בשחקים''', [[הוצאת משכל]], 2002.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=רן פקר|ויקישיתוף=Category:Ran Peker}}
* {{מורשת חיל האוויר|רן רונן (פקר)|נץ בשחקים|874|[[ידיעות אחרונות]]}}.
* דן סלע, [http://www.iaf.org.il/625-19934-HE/IAF.aspx רן פקר - לא מה שחשבתם], [[בטאון חיל האוויר]] גיליון 145 (246), 1 ביוני 2002
* {{בטאון חיל האוויר|רוני אלרואי|פיקוד במלחמה|162|51|ינואר 1988}}
* {{ארכיון יום הכיפורים|רן רונן (פקר)|persons/Pages/RanRonen}}
* {{nrg||עשיתי המון שגיאות בחיי ואני גאה שאת רובן תיחקרתי עם עצמי|260/286|11 במרץ 2002|archive|}}.
* {{היו ימים|ZqMcLr3FlrY|אהרן ברנע|רן פקר|23 בדצמבר 2015}}
* {{מעריב|[[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]]|הנחיתה האחרונה של "הטייס מספר 1" בצה"ל|19800331|36}}
* {{מעריב|אורי דן|הטייס הישראלי שהטיל צל ה"מיראז'" על הפירמידות עם פרוץ מלחמת ששת הימים|19800406|118}}
* {{ynet|יואב זיתון|"הטייס מספר 1" נפטר: כל ההפלות של רן פקר|4887786|3 בדצמבר 2016}}
* '''[https://ayeca.shop/wp-content/uploads/2019/06/hasipursheli.pdf מבט מגובה חמישים אלף רגל]{{קישור שבור}}''', מתוך '''הסיפור שלי''' – 41 סיפורים ומעוררי השראה על הרבי מלובביץ', עמוד 77–89, בהוצאת [[JEM]] תשע"ט
* [https://www.youtube.com/watch?v=rSvMKnzZE9E רן פקר מספר על מלחמת ששת הימים, יום כיפור והקשר עם הרב מלובביץ].
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007312961605171|רן רונן (1936-2016)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מפקדי בסיס תל נוף}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:פקר, רן}}
[[קטגוריה:אלופי הפלות ישראלים]]
[[קטגוריה:טייסי חיל האוויר הישראלי]]
[[קטגוריה:מפקדי בית הספר לטיסה של חיל האוויר]]
[[קטגוריה:מפקדי בסיס תל נוף]]
[[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס מוסקוביץ' לציונות]]
[[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]]
[[קטגוריה:חברי מפקדים למען ביטחון ישראל]]
[[קטגוריה:קונסולי ישראל בלוס אנג'לס]]
[[קטגוריה:משפחת שטורמן]]
[[קטגוריה:כפר ויתקין: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי להק ומחלקת ההדרכה בחיל האוויר]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו מסרטן]]
[[קטגוריה:תתי-אלופים בחיל האוויר]]
[[קטגוריה:חיילי חיל האוויר במלחמת סיני]]
[[קטגוריה:חיילי חיל האוויר במלחמת ששת הימים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בכפר ויתקין]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1936]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2016]]