אורנית

אורנית
	אורנית מיער חורשים (מצפון)
מדינה	ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אור פירון-זומר
גובה ממוצע	‎125 מטר
תאריך ייסוד	1985
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	10,033 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	179
- צפיפות אוכלוסייה	4,688 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	42
תחום שיפוט	2,140 דונם
- דירוג ארצי	235
	(למפת גוש דן רגילה) אורנית32°07′52″N 34°59′34″E / 32.1311147031891°N 34.9926995986503°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	8 מתוך 10
- דירוג ארצי	25
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4357
- דירוג ארצי	68
לאום ודת
	יהודים: 98%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 2%;
	יהודים: 98%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 2%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	6.9%
גילאי 5 - 9	9.5%
גילאי 10 - 14	11.2%
גילאי 15 - 19	9.3%
גילאי 20 - 29	12.3%
גילאי 30 - 44	16.1%
גילאי 45 - 59	20.0%
גילאי 60 - 64	4.8%
גילאי 65 ומעלה	10.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	4
– יסודיים	3
– על-יסודיים	1
תלמידים	2,099
– יסודי	1,422
– על-יסודי	677
מספר כיתות	73
ממוצע תלמידים לכיתה	27.1
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל אורנית נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

ערך זה עוסק בישוב ישראלי בשומרון. אם התכוונתם לפטרייה, ראו אורנייה מצויה.

אורנית (אֳרָנִית) היא התנחלות קהילתית במעמד של מועצה מקומית, השוכנת בשיפולים הדרום-מערביים של הרי השומרון, דרומית לאפיק נחל קנה. גובלת במערב ביער חורשים, צפונית–מזרחית לכפר קאסם, מזרחית לעזון עתמה ודרומית–מערבית לאבו סלמאן. אורנית שוכנת על גבול הקו הירוק (חלק מבתי הישוב בתוך גבולות הקו הירוק, וחלק מעבר לו), מצפון–מזרח לראש העין.

היסטוריה

לאחר המהפך בבחירות 1977, החליטה ממשלת הליכוד לשנות את המדיניות הממשלתית לגבי רכישת קרקעות בשטחים, ולאפשר לאנשים פרטיים ולחברות לקנות קרקעות ביהודה ושומרון. אריאל שרון, שכיהן כשר החקלאות בין השנים 1977 ל-1981, קיבל תחת אחריותו את נושא הקמת התנחלויות, וסגן שר החקלאות מיכאל דקל, פעל באופן ספציפי לסייע לאנשי עסקים לרכוש קרקעות ולהקים בהם התנחלויות. את הקרקע בשטח של כ-600 דונם, שעליה הוקם היישוב, רכש סוחר הקרקעות שמואל עינב מתושבי הכפר סניריא, באמצעות חברה בשם "דווקא". עינב מצידו מכר אותה לקבוצת יזמים שהקימו חברה בשם "דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ" שהוקמה בפברואר 1982^[5]. "דלתא" הוקמה בידי שבעה שותפים: אלי ישראלי, משה קליין, ניסים יניב, ניסן חכשורי, משה צפריר וישעיהו חכשורי. בדצמבר 1982, הביא סגן השר מיכאל דקל את תוכנית ההקמה לאישור בוועדת השרים להתיישבות, אך היא לא אושרה עקב קשיים ברישום הבעלות על הקרקע^[6]^[7].

הקמת היישוב

לאחר שנרכש השטח החל שלב מכירת המגרשים. "דלתא" הציעה למכירה מגרשים בשטח של 600 מ"ר במחיר של 15,000 דולר כולל פיתוח ו-500 מ"ר במחיר של 13,500 דולר, כולל פיתוח. הסדרי התשלום: מחצית מראש והשאר ב־5 תשלומים. כעשירית מעלות מגרש בשטח דומה באזור המרכז באותן שנים. תוך חודשים ספורים מיום הקמתה מכרה "דלתא" כ-500 מגרשים. שמואל הורמן, מנכ"ל "דלתא", היה מהנדס שעבד קודם בתעשייה האווירית וכ-100 מהרוכשים היו עובדיה. כ-80 מגרשים נמכרו למשפחות של יהודים בארצות הברית, לאחר מסע שיווק. משפחות שתכננו לעלות לישראל ולהתיישב בשומרון. בחוזה רכישת המגרש נדרש הקונה לחתום על סעיף שבו הוא מצהיר, שהוא מודע למצב המשפטי הקיים לגבי רכישת הקרקעות באזור. אם יקרה הבלתי צפוי והממשלה תחליט על נסיגה מיהודה ושומרון עוד לפני אישור הפרויקט על ידי ועדת השרים להתיישבות, החברה אחראית לגורל ההשקעה. לאחר מועד זה האחריות חלה על הרוכש עצמו. ב-13 בדצמבר 1982, ערך סגן השר דקל והיזמים טקס לציון פריצת הדרך ליישוב החדש^[8].

בשלב הבא החלה חברת "דלתא" לתכנן ולשווק 700 וילות ובסך הכל תכננה יישוב ל-1,200 משפחות, שכולל גם מרכז מסחרי שני בתי ספר יסודיים וקאנטרי קלאב^[9]. במקביל ביקשה חברת "דלתא" לקבל מעמד של "חברה משכנת" (חברה אשר רושמת אצלה את כל רישומי המקרקעין המוסדרים, הן של הרוכשים והן של הבנקים למשכנתאות), אך הדבר לא התאפשר מכיוון שנרשמה כחברה על פי החוק הירדני החל בשטחים, ברשם החברות ברמאללה ולא בישראל. כך שרוכשי הווילות והמגרשים לא יכלו לקחת משכנתה^[10].

ב-19 באפריל 1983 אישרה ועדת השרים להתיישבות את הקמת היישוב^[11], ובמאי 1983 זכתה חברת "א.צ. ברנוביץ" במכרז להקמתו^[12].

מחלוקות על הבעלות בקרקעות היישוב

בסוף 1984 החל אכלוס היישוב ועד סוף 1985 גרו במקום כ-100 משפחות, אך מחלוקת על הבעלות בקרקעות היישוב, הביאה לעיכוב בהתפתחותו. רוב הבעלות בקרקעות שרכשה חברת "דלתא" מחברת "דווקא" בכפר סניריא, לא נרשמו על שמה של "דלתא"^[5]. תושבי הכפר טענו שהקרקעות נגזלו מהם במרמה, והם מעולם לא מכרו אותן. בדצמבר 1985 נפתחה חקירת משטרה לבדיקת הטענות של התושבים שהאדמות שעליהן נבנתה אורנית נגזלו מהם^[13]. המתווך הערבי שסייע ברכישה, אחמד עודה, נעצר בחשד לזיוף ומרמה^[14], ושני עורכי דין ישראלים הועמדו לדין^[15].

כדי לפתור את בעיית הקרקעות של היישוב, הוסכם שחברת "דווקא" תעביר קרקעות אחרות שהיו ברשותה לחברת "דלתא"^[5]. בנוסף סייעה המדינה על ידי הפקעת קרקעות בשטח היישוב המתוכנן, ובהכריזה עליהן כאדמות מדינה, בהתאם לחוק הירדני התקף ביהודה ושומרון. גם קרקעות פרטיות, שנמכרו ליזמים הוכרזו אדמות מדינה. זאת, במטרה למנוע את חשיפת זהות המוכרים^[7]. חברת "דלתא" נרשמה מחדש כחברה ישראלית ברשם החברות וקיבלה מעמד של "חברה משכנת"^[10]. בתי היישוב נרשמו בספרי החכירה של החברה ותושבי אורנית נאלצו אז להסתפק ברישום החכירה בלבד, ולא בבעלות מלאה^[7]. "דלתא" חתמה על חוזה עם המדינה, שעל פיו המשיכה להיות בעלת החזקה בקרקעות, והתחייבה להקים את כל התשתיות בישוב^[16].

בשנת 1985 הקים שמואל הורמן, מנכ"ל "דלתא", חברה נוספת בשם "שי צמרות (אורנית) למסחר ולבניין בע"מ", שגם רכשה קרקעות באורנית ומכרה מאות מגרשים, בגדלים שונים, מעבר למספר המגרשים שהיה קיים בפועל, בשטח שבבעלותה. חלק מהמגרשים שימשו גם כבטוחה לעסקים אחרים. כך נוצר מצב של ריבוי בעלי זכויות למגרשים, נושים שטענו לבעלות, עסקאות נוגדות, שעבודים כפולים וחופפים^[17]. חברת "שי צמרות" פשטה את הרגל ואחר כך נמכרה, ורבים מהרוכשים הפסידו את כספם^[18]. בשנת 2018 קבע בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי, כי חברת "שי צמרות" חייבת בתשלום מס ערך מוסף ממנו התחמקה, מאחר שהתאגדה ברמאללה על פי החוק הירדני. בית המשפט קבע כי אם ניהול החברה נעשה על ידי אזרחים ישראלים, היא חייבת בתשלום מע"מ^[19]^[20].

המשך התפתחות היישוב

היישוב זכה למעמד של מועצה מקומית בשנת 1990.

במרץ 1997, בוטלה בלעדיותה של חברת "דלתא" בפיתוח אורנית וגם חברות אחרות הורשו לגשת למכרזים לרכישת מגרשים ובנייה^[21]. בספטמבר 1997 החלה מע"צ בסלילת כביש גישה חדש ליישוב, שמתחבר ישירות לכביש חוצה שומרון. במקום הכביש הקיים שהוביל לתוך כפר קאסם. לצורך סלילת הכביש הופקעה אדמה פרטית בבעלות ערבית^[22].

בשנת 2003 רכשה חברת משהב מתחם בן 127 דונם ביישוב, ובנתה במקום 250 קוטג'ים^[23]. בשנת 2006 רכשה חברת אשדר 150 דונם ביישוב^[24].

בשנת 2005, רוכשי דירות ובתים ביישוב הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף של 20 מיליון שקל נגד חברת "דלתא". התובעים ביקשו לחייב את החברה לרשום את זכויות הבעלות שלהם בנכסים ולשאת בכל תשלומי המנהל בקשר עם רישום הזכויות. לטענתם, החברה דרשה מהם לשלם לה בעבור העברת הזכויות סכום מופקע^[25].

בינואר 2021 אישרה ממשלת ישראל בניית 66 יחידות דיור נוספות ביישוב^[26].

הקמת גדר ההפרדה

ביולי 2002, פרסם משרד הביטחון מכרז להקמת גדר ההפרדה לאורך מרחב התפר^[27]. על פי התכנון אז, הגדר הייתה אמורה להקיף את אורנית, ואת ההתנחלויות הסמוכות שערי תקווה ואלקנה, כך שהכפר הסמוך עזון עתמה מוקם בין הקו הירוק לבין גדר ההפרדה, ואילו שטחם הבנוי של הכפרים האחרים באזור יימצאו ממזרח לגדר ההפרדה, כאשר חלק ניכר מאדמותיהם יישארו בשטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק^[28]. תושבי הכפרים עתרו לבג"ץ נגד תוואי הגדר. בעקבות העתירה הכפר עזון עתמה, שבשלב הראשון נכלל על פי התוכניות בצד הישראלי של הגדר, עבר לצד שבתוך שטחי הרשות הפלסטינית. עם זאת, הכפר הוקף לגמרי בגדר, והוקמו בו מעברים לכניסה לשטחי הרשות^[29]. המועצה מקומית אורנית, הוועד המקומי של שערי תקוה וחברת "דווקא" גם עתרו בג"ץ בטענה שהתוואי קרוב מדי לבתי היישובים^[30]. טענת המדינה הייתה שהתוואי המתוכנן עתיד להיבנות באזור מורכב מבחינת צפיפות היישובים הישראליים והפלסטיניים, שאינה מותירה מרווח רב לתמרון או ליצירת מרחבי ביטחון אופטימליים. עקב כך, חלקו המזרחי של היישוב מוקף בגדר ההפרדה משלושה צדדים^[31].

חינוך ותרבות

באורנית מרכז מסחרי קטן, ארבעה בתי ספר – שלושה יסודיים ותיכון – המשמש גם יישובים אחרים באזור. כמו כן קיימים ביישוב מועדוני ספורט ותרבות ופועלות בו מספר תנועות נוער, ובהן בני עקיבא המונה כ-200 חניכים, והצופים (שבט להב, בשיתוף עם צופי שערי תקוה) המונה למעלה מ-700 חניכים. באורנית קאנטרי קלאב והיכל תרבות המכיל אולם גדול וספרייה.

במדיה

באורנית צולמו מספר פרקים בצילומי חוץ לטלנובלה לגעת באושר. בין אתרי צילומי החוץ ניתן למנות את הקאנטרי, מגרש הטניס וכן מבנה חטיבת הביניים.

נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים באורנית 10,033 תושבים (מקום 179 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 91.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 16,050 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[32]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

הציבור הדתי מהווה כ-15% מכלל האוכלוסייה באורנית, מתוכם כ-5% גרים ברחבי היישוב, וכ-10% מתגוררים בשכונה הדתית.

תחבורה

חברת תנופה מפעילה קווי אוטובוס סדירים בין אורנית לפתח תקווה, תל אביב וערים נוספות. תחנת הרכבת הסמוכה לאורנית היא תחנת הרכבת ראש העין צפון ומופעלים מהיישוב 'שאטלים' לתחנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אורנית בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אורנית

פרופיל אורנית נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

אורנית (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ ¹ ² ³ ע"א 8361/09 דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, ניתן ב־16 באוגוסט 2012, סעיף 2
^ הישובים שהקמתם אושרה בוועדת השרים להתיישבות, מעריב, 30 בדצמבר 1982
^ ¹ ² ³ נעה ווסרמן-עמיר, ‏השטחים לא רשומים, באתר גלובס, 21 בדצמבר 1998
^ שרגא מקל, מגרשים ופיתוח במחיר קבוע, מעריב, 14 בדצמבר 1982
^ מרדכי אלקן, אלפי משפחות יגורו בישובים שיזמים פרטיים מקימים בשומרון, מעריב, 15 במאי 1983
^ ¹ ² מרדכי אלקן, נאסר לתת משכנתאות לדירות על קרקע פרטית ללא פרצלציה, מעריב, 18 במרץ 1987
^ טוביה צימוקי, מחלוקת קשה בין לוי לדרובלס: מי יהיה אחראי להתיישבות ביו"ש, דבר, 20 באפריל 1983
^ יעקב כהן-, "א.צ.ברנוביץ" תקים המיבנים ביישוב אורנית, מעריב, 2 במאי 1983
^ אלי דנון, השר בר לב ביקר במפתיע, מעריב, 17 בדצמבר 1985; המשך
ברוך נאה, הערבים מכרו האדמה והתלוננו שנגזלה כדי לא לחטוף כדור, מעריב, 18 בדצמבר 1985
^ נעמי לויצקי, אורנית: הקרקע בוערת, כותרת ראשית, 8 באפריל 1987
^ איה אורן, שני עורכי דין נאשמים במרמה וזיוף קרקעות ביו"ש, מעריב, 28 בפברואר 1989
^ דליה טל, ‏אורנית: מי שנלחם עד הסוף בהיטלים - ניצח, באתר גלובס, 20 באפריל 2003
^ בקשה לאישור הסדר נושים - מכירת מגרשים, פרידמן ושות' משרד עורכי דין
^ יצחק דנון, ‏משפחות שרכשו מגרשים באורנית תובעות 6 מיליון שקל מגורמים שהנפיקו להן אישורים, באתר גלובס, 23 במרץ 2003
^ ע"א 1609/16 חברת שי צמרות (אורנית) נ' מנהל מס ערך מוסף פתח תקוה, ניתן ב־1 בנובמבר 2018
^ מאיר מזרחי, ‏חברה זרה המוכרת מקרקעין ביהודה ושומרון חייבת במע"מ?, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2018
^ שמואל דקלו, ‏דלתא השקעות ומסחר (קרני שומרון) עתרה לבג"ץ נגד ביטול בלעדיותה בפיתוח אורנית, באתר גלובס, 10 במרץ 1997
^ כביש חדש יחבר את אורנית לכביש חוצה שומרון, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1997
^ אלעזר לוין, ‏משהב תבנה 200–250 קוטג'ים ביישוב אורנית ליד הקו הירוק, באתר גלובס, 1 באפריל 2003
^ גיא ימין, ‏אשדר רכשה 150 דונם באורנית - תשווק מגרשים ב-80 אלף ד', באתר גלובס, 8 בינואר 2006
^ יצחק דנון, ‏בקשה לאישור תביעה ייצוגית ב-20 מיליון שקל נגד דלתא חברה להשקעות ולמסחר, באתר גלובס, 25 במאי 2005
^ עדו בן פורת, אושרה בניית 793 יחידות דיור חדשות ביו"ש, באתר ערוץ 7, 17 בינואר 2021
^ דליה טל, ‏משרד הביטחון יפרסם בחודש הבא את המכרז לגדר אלקטרונית בקו התפר, באתר גלובס, 24 ביולי 2002
^ עמירה הס, הגדר הזאת רק תפגע בביטחון שלכם, כי אתם משאירים אותנו בלי כלום, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2002
^ גדעון אלון, אמנון ברזילי, גדר ההפרדה באזור טייבה תיהרס - ותיבנה מחדש ליד הקו הירוק, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2004
^ נדב שרגאי‏, מתנחלים יעתרו לבג"ץ נגד גדר ההפרדה, באתר וואלה, 26 באוגוסט 2004
^ בג"ץ 8222/08 חברת "דווקא" בע"מ ואחרים נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון ואחרים, ניתן ב־21 בדצמבר 2009
^ פרופיל אורנית באתר הלמ"ס

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[STAT-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-4] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[פסד-5] ¹ ² ³ ע"א 8361/09 דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, ניתן ב־16 באוגוסט 2012, סעיף 2

[6] הישובים שהקמתם אושרה בוועדת השרים להתיישבות, מעריב, 30 בדצמבר 1982

[גלובס98-7] ¹ ² ³ נעה ווסרמן-עמיר, ‏השטחים לא רשומים, באתר גלובס, 21 בדצמבר 1998

[מעריב-8] שרגא מקל, מגרשים ופיתוח במחיר קבוע, מעריב, 14 בדצמבר 1982

[9] מרדכי אלקן, אלפי משפחות יגורו בישובים שיזמים פרטיים מקימים בשומרון, מעריב, 15 במאי 1983

[מעריב1-10] ¹ ² מרדכי אלקן, נאסר לתת משכנתאות לדירות על קרקע פרטית ללא פרצלציה, מעריב, 18 במרץ 1987

[11] טוביה צימוקי, מחלוקת קשה בין לוי לדרובלס: מי יהיה אחראי להתיישבות ביו"ש, דבר, 20 באפריל 1983

[12] יעקב כהן-, "א.צ.ברנוביץ" תקים המיבנים ביישוב אורנית, מעריב, 2 במאי 1983

[13] אלי דנון, השר בר לב ביקר במפתיע, מעריב, 17 בדצמבר 1985; המשך
ברוך נאה, הערבים מכרו האדמה והתלוננו שנגזלה כדי לא לחטוף כדור, מעריב, 18 בדצמבר 1985

[14] נעמי לויצקי, אורנית: הקרקע בוערת, כותרת ראשית, 8 באפריל 1987

[15] איה אורן, שני עורכי דין נאשמים במרמה וזיוף קרקעות ביו"ש, מעריב, 28 בפברואר 1989

[16] דליה טל, ‏אורנית: מי שנלחם עד הסוף בהיטלים - ניצח, באתר גלובס, 20 באפריל 2003

[17] בקשה לאישור הסדר נושים - מכירת מגרשים, פרידמן ושות' משרד עורכי דין

[18] יצחק דנון, ‏משפחות שרכשו מגרשים באורנית תובעות 6 מיליון שקל מגורמים שהנפיקו להן אישורים, באתר גלובס, 23 במרץ 2003

[19] ע"א 1609/16 חברת שי צמרות (אורנית) נ' מנהל מס ערך מוסף פתח תקוה, ניתן ב־1 בנובמבר 2018

[20] מאיר מזרחי, ‏חברה זרה המוכרת מקרקעין ביהודה ושומרון חייבת במע"מ?, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2018

[21] שמואל דקלו, ‏דלתא השקעות ומסחר (קרני שומרון) עתרה לבג"ץ נגד ביטול בלעדיותה בפיתוח אורנית, באתר גלובס, 10 במרץ 1997

[22] כביש חדש יחבר את אורנית לכביש חוצה שומרון, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1997

[23] אלעזר לוין, ‏משהב תבנה 200–250 קוטג'ים ביישוב אורנית ליד הקו הירוק, באתר גלובס, 1 באפריל 2003

[24] גיא ימין, ‏אשדר רכשה 150 דונם באורנית - תשווק מגרשים ב-80 אלף ד', באתר גלובס, 8 בינואר 2006

[25] יצחק דנון, ‏בקשה לאישור תביעה ייצוגית ב-20 מיליון שקל נגד דלתא חברה להשקעות ולמסחר, באתר גלובס, 25 במאי 2005

[26] עדו בן פורת, אושרה בניית 793 יחידות דיור חדשות ביו"ש, באתר ערוץ 7, 17 בינואר 2021

[27] דליה טל, ‏משרד הביטחון יפרסם בחודש הבא את המכרז לגדר אלקטרונית בקו התפר, באתר גלובס, 24 ביולי 2002

[28] עמירה הס, הגדר הזאת רק תפגע בביטחון שלכם, כי אתם משאירים אותנו בלי כלום, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2002

[29] גדעון אלון, אמנון ברזילי, גדר ההפרדה באזור טייבה תיהרס - ותיבנה מחדש ליד הקו הירוק, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2004

[30] נדב שרגאי‏, מתנחלים יעתרו לבג"ץ נגד גדר ההפרדה, באתר וואלה, 26 באוגוסט 2004

[31] בג"ץ 8222/08 חברת "דווקא" בע"מ ואחרים נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון ואחרים, ניתן ב־21 בדצמבר 2009

[32] פרופיל אורנית באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]