אלגוריה

אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת.^[1] היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. אלגוריה היא לרוב יצירה ספרותית, אך היא יכולה להיות מועברת גם באמצעות אמנות חזותית, כגון ציור, פיסול, צילום, קולנוע, תיאטרון, או סוג אחר של יצירה אמנותית.

מאפייני האלגוריה

בסיפור האלגורי קיימים שני רבדים – הרובד הגלוי והרובד הסמוי. הרובד הגלוי הוא מפורש וחד משמעי, ואילו את הרובד הסמוי ניתן לפרש במספר אופנים. הרובד הסמוי הוא שמכיל את המסר של היצירה. ישנם מספר כלים שאופייניים לאלגוריות בספרות:

אנלוגיות – יוצרות הקבלה בין אלמנטים ברובד הגלוי לבין הרובד הסמוי, הן לרוב המפתח להבנת העומק ביצירה.
מטפורות – נותנות ערך מוסף לצורת היצירה ולא רק למשמעותה, בדומה לדימוי.
הרמזים – כמעט בכל האלגוריות הכתובות ישנם ארמזים רבים המקשרים בין היצירה לבין יצירות אחרות. האלגוריה בנויה על כך שבגלל הקשרים תרבותיים יקבל סיפור מסוים בעל משמעות מסוימת, משמעות אחרת. הארמז מקשר את היצירה לשאר התרבות ומחזק את הפן התרבותי ביצירה, ובכך מדגיש את הרובד הסמוי.
הזרה – בכל אלגוריה יהיה אפקט של הזרה, היצירה תמיד תראה לקורא משהו שהוא מכיר מהמציאות, אך מהיבט שונה לחלוטין.

צורות של אלגוריות (בספרות)

יש מספר סוגים של טקסטים, בהם השימוש באלגוריות נפוץ במיוחד:

משל – סיפור אלגורי קצר המוביל למוסר השכל אחד מוגדר.
נבואה – רוב הנבואות נכתבו כאלגוריות.
מסה פילוסופית – בטקסטים פילוסופיים נהוג להשתמש באלגוריות לשם פישוט הרעיונות והמחשתם.
מיתולוגיה – המיתוסים הם פעמים רבות אלגוריות המלמדות ערכים ותרבות.

דוגמאות מפורסמות לאלגוריות

כיפה אדומה – "כיפה אדומה" הוא סיפור עם, שדן באופיים של בני אדם ובשאלות מוסר עקרוניות.
הגלגול – "הגלגול" של קפקא עוסק במערכות יחסים בין אנשים בכלל. משמעות האלגוריה היא שהסיפור לא תקף רק למשפחה אחת.
הזר – ספרו של אלבר קאמי, "הזר" הוא יצירה המזרה את כל הטבע האנושי, ומאפשרת לנו לבחון את החברה האנושית כולה דרך סיפורו של אדם אחד.
שיר השירים – מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, הדוד והרעיה, אשר ספרות חז"ל מפרשת אותם כמשל ליחסי אלוהים ועם ישראל.