אלים ומפלצות (סרט)
אלים ומפלצות (באנגלית: Gods and Monsters) הוא סרט דרמה בריטי-אמריקאי משנת 1998, המתאר (אם כי בצורה בדיונית במקצת) את ימי חייו האחרונים של במאי סרטי האימה ההומוסקסואל ג'יימס וויל. בסרט מככב איאן מקלן כג'יימס וייל, ביחד עם ברנדן פרייזר, לין רדגרייב, לוליטה דוידוביץ' ודייוויד דיוקס. הסרט נכתב ובוים על ידי ביל קונדון, על פי רומן מאת כריסטופר בראם בשם "אביו של פרנקנשטיין".
 | |
| מבוסס על | הרומן "אביו של פרנקנשטיין" מאת כריסטופר בראם |
|---|---|
| בימוי |
ביל קונדון  |
| הופק בידי |
פול קוליצ'מן גרג פיינברג מארק ר. האריס |
| תסריט | ביל קונדון |
| עריכה |
וירג'יניה כץ |
| שחקנים ראשיים |
איאן מקלן ברנדן פרייזר לין רדגרייב מאט מק'קנזי |
| מוזיקה |
קרטר בורוול |
| צילום |
סטפן מ. כץ |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה |
שואוטיים Regent Entertainment BBC Films |
| חברה מפיצה | Lions Gate Entertainment |
| הקרנת בכורה | 21 בינואר 1998 |
| משך הקרנה |
105 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט ביוגרפי, סרט להט"בי, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| תקציב | 3.5 מיליון דולר |
| הכנסות | $6,451,628 |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 godsandmonsters |
| פרסים |
|
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרט כולל שחזורים של צילומי הסרט "כלתו של פרנקנשטיין", אותו ביים וייל. מקור השם לסרט "אלים ומפלצות" הוא שורת דיאלוג מתוך "כלתו של פרנקנשטיין", שבו הדמות יוצרו של פרנקנשטיין מרים לכבודו כוסית ואומר: "לחיי עולם חדש של אלים ומפלצות".
תקציר העלילה
עריכההעלילה מתרחשת בשנת 1950, לאחר מלחמת קוריאה. זה כבר יותר מעשור מאז שג'יימס וויל (איאן מקלן), הבמאי של סרטי האימה "פרנקנשטיין" ו"כלתו של פרנקנשטיין", יצא לגמלאות. הוא גר עם האנה (לין רדגרייב), המשרתת שלו מזה תקופה ארוכה, אשר בנאמנות דואגת לו, למרות הסתייגותה מההומוסקסואליות שלו. וייל סבל מסדרה של התקפי שבץ, אשר הותירו אותו שברירי, עם זכרונות המענים אותו: כיצד גדל כילד עני ומנודה, שירותו הטראגי במהלך מלחמת העולם הראשונה וצילומי הסרט "כלתו של פרנקנשטיין". וייל שוקע בזכרונות העבר, מתרפק על העבר, נאבק בדיכאונות, ולעיתים שוקל להתאבד, כאשר הוא מבין כי חייו, האטרקטיביות שלו ובריאותו חומקים ומתדרדרים בהדרגה.
וייל מתיידד עם קלייטון בון (ברנדן פרייזר), גנן צעיר ונאה שלו, נחת לשעבר. בין שני הגברים נרקמת ידידות, במהלכה בון מדגמן עבור וייל, אשר מצייר את דיוקנו, תוך כדי שהוא מתמודד עם התקפי בלבול וחולשה כתוצאה ממצבו הבריאותי, לאחר השבץ. בון מתרשם מתהילתו של וייל, וצופה בסרטיו המוקרנים בטלוויזיה ביחד עם חבריו, אשר לועגים לו, לידידות שלו עם וייל ולכוונותיו של וייל.
בון מצהיר בפני וייל כי הוא הטרוסקסואל, ודורש ממנו הבטחה כי לווייל אין כל עניין מיני בו. ווייל מבטיח לו זאת, אך בכל זאת מתעקש לשתף אותו, תוך שימוש בתיאורים גרפיים, בחוויות הקשורות בזהות המינית שלו, וכתוצאה מכך בון עוזב בזעם. לבסוף, בון חוזר, ודורש מווייל שיימנע משיחות "חדר הלבשה", כפי שהיו קודם לכן. ווייל מזמין את בון ללוות אותו למסיבה בנוכחות הנסיכה מרגרט (קורנליה הייז או'הריליהי). במסיבה הם פוגשים בבוריס קרלוף (ג'ק בייטס) ואלזה לנצ'סטר (רוזלינד איירס) - שחקני עבר אשר כיכבו כמפלצות בסרטיו של ווייל. החבורה מצטלמת ביחד, אולם אירוע זה רק מחריף את דיכאונו של ווייל, והוא מנצל סערת גשם פתאומית כתירוץ, על מנת להתחמק ולעזוב את המקום ובון מחזיר אותו לביתו.
בחזרה בביתו של ווייל, בון צריך להחליף את בגדיו הספוגים במים בבגדים יבשים. לאחר שאינו מוצא בבית בגדים מתאימים, הוא פושט את כל בגדיו וכורך מגבת סביב מותניו. ווייל מציע לבון כי ינסה שוב לצייר דיוקן שלו, אולם תוך זמן קצר הוא מתוודה בפני בון כי איבד את יכולתו לצייר. על מנת לעודד את ווייל לצייר, בון שומט מעליו את המגבת ומדגמן עבורו בעירום. ווייל מנצל את ההזדמנות, ושולח את ידיו אל עבר גופו העירום של בון, אשר נתקף בזעם, תוקף את ווייל ומשליך אותו לרצפה. ווייל מודה כי זו הייתה כוונתו מלכתחילה, ומתחנן בפני בון כי יהרוג אותו, על מנת לשחרר אותו מהסבל שלו. בון מסרב, משכיב את ווייל לישון במיטתו, ונשאר לישון בביתו, בקומה שמתחת. למחרת בבוקר, האנה נחרדת כי איננה מצליחה למצוא את ווייל במיטתו, ויחד עם בון הם מחפשים אחריו ברחבי הבית. בסופו של דבר, האנה מוצאת בבית מכתב התאבדות, ובון מוצא את גופתו של ווייל, צפה בבריכת השחייה שלו. השניים מסכימים ביניהם כי מוטב שבון יעזוב את המקום, על מנת למנוע שערורייה.
כעשור מאוחר יותר, בון ובנו הצעיר צופים בטלוויזיה בסרט "כלתו של פרנקנשטיין". הבן מטיל ספק כי אביו הכיר את במאי הסרט, ובתגובה, בון מציג בפניו ציור שקיבל מווייל, עם הקדשה, בה כתוב: "לקלייטון. חבר?".
צוות השחקנים
עריכה- איאן מקלן - ג'יימס וייל
- ברנדן פרייזר - קלייטון בון
- לין רדגרייב - האנה
- מאט מק'קנזי - קולין קלייב
- דייוויד דיוקס - דייוויד לואיס
- לוליטה דוידוביץ' - בטי
- רוזלינד איירס - אלזה לנצ'סטר
- ג'ק בייטס - בוריס קרלוף
- קורנליה הייז או'הרליהי - הנסיכה מרגרט
- ג'סי ג'יימס - מייקל בון
פרסים
עריכההסרט זכה בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (איאן מקלן) וכן מועמד לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (לין רדגרייב). בנוסף, זכה הסרט בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר (רדגרייב), והיה מועמד גם בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסרט דרמה (מקלן) וסרט הדרמה הטוב ביותר.
הרקע האמיתי
עריכהמספר גברים, וגם נשים, אכן דגמנו בעירום עבור ג'יימס וייל. חלקם מוצגים בתוספות המיוחדות של גרסת הדי.וי.די. של הסרט. כמה מן הציורים האלו נרכשו על ידי אספן, והושאלו לצורך צילומי סרט זה.
ווייל אכן סבל לקראת סוף חייו משבץ, אשר השפיע על יכולותיו המנטליות. הוא אכן נמצא מת בבריכה שלו. היו שמועות כי מדובר ברצח, אולם הראיות הצביעו על כך שמדובר בהתאבדות. אף על פי כן, לא ידוע דבר אם היה או לא מי שסייע לווייל בהתאבדות שלו.
לא ידוע איזה סוג של מערכת יחסים, ואם בכלל, הייתה לווייל עם הגנן שלו, שייתכן ונשכר על ידי עוזרת הבית שלו. בראיונות המופיעים בסרט התיעודי המצורף לגרסת הדי.וי.די. של הסרט מסביר הסופר כריסטופר בראם כי דמותו של קלייטון בון היא פיקטיבית לחלוטין.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אלים ומפלצות (באנגלית)
"אלים ומפלצות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אלים ומפלצות", באתר AllMovie (באנגלית)
"אלים ומפלצות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "אלים ומפלצות", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"אלים ומפלצות", באתר Metacritic (באנגלית)- "אלים ומפלצות", באתר אידיבי
"אלים ומפלצות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אלים ומפלצות, קדימון הסרט באתר יוטיוב
