אשר ויזר
פרשן וחוקר מקרא ולשון ישראלי
אשר (אנשל) וַיזֶר (נכתב גם וייזר) (2 בדצמבר 1904 – 13 במרץ[1] 1982) היה פרשן וחוקר מקרא ולשון ישראלי.
 | |
| לידה |
1904 גולוגורי, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1982 (בגיל 78 בערך) |
| ענף מדעי | מדעי היהדות |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות |
אוניברסיטת בר-אילן |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד ב-1904 בגולוגורי שבגליציה המזרחית ליהודה ויזר, סוחר, ולמחלה בת משה יצחק מעט. לאחר סיום לימודיו עבד בהוראה ברחבי פולין. עלה לארץ ישראל ב-1934, החל ללמוד מקרא ולשון באוניברסיטה העברית ב-1938.
לימד מקרא ולשון באוניברסיטת בר-אילן ואחר כך כמורה למקרא בגימנסיה הרצליה.
הישגו העיקרי היה פירוש לתנ"ך, שהשלים זמן קצר לפני מותו. ייחודו של הפירוש שהוא מחולק לשני מרכיבים: החלק הלשוני והחלק הענייני שמשלימים זה את זה עד כדי פירוש מלא.
פרסם מאמרים בלשון ומקרא באכסניות שונות, אותם קיבץ בספרו "מקרא ולשון" שיצא ב-1964. ד"ר ברוך בן-יהודה כתב את המבוא לקובץ. כתב ספר "דקדוק הלשון העברית" (תש"ט).
בשנת תשל"ז זכה בפרס הרב קוק לספרות מחקר וספרי עזר תורניים (פרס כבוד).
ספריו
עריכה- ישעיהו; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: (דפוס לוריא), תש"ז.[2] (מהדורה ב: (דפוס תרבות), תשי"ג)
- דקדוק הלשון העברית, תל אביב: יהודה, תש"ט 1948.[3] (מהדורה ב מתוקנת: תש"י; מהדורה ג מתוקנת: תשי"א; מהדורה מחודשת עם הוספות: תל אביב: ניב, תשכ"ו 1965)
- איוב; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשי"א.[4] (מהדורה ב: תשי"ב)
- תרי עשר; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשי"ג.[5]
- יחזקאל; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשט"ו.
- ירמיהו; מפֹרש על יד אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשט"ז.
- משלי; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשי"ח.
- מקרא ולשון: אסופת מאמרים בחקר המקרא והלשון, תל אביב: ניב, תשכ"ה.[6]
- פרושי התורה לרבינו אברהם אבן עזרא על-פי כת"י ודפוסים ראשונים; עם מבוא, ביאורים, ציוני מקורות ומקבילות מאת אשר וייזר, 3 כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ו.[7] (התוכן: א: בראשית; ב: שמות; ג: ויקרא–דברים)
- הערות על פרוש רש"י לתורה, תל אביב: דון, תש"ם 1979.
- תנ"ך: מפורש פירוש חדש עם מבואות; בידי אשר וייזר, 17 כרכים, ירושלים – תל אביב: דביר, תשמ"א 1981.
- הגדה של פסח; מפורשת בידי אשר וייזר; עיצב: חיים רון, ירושלים: דביר, תשמ"ג.
- ספר המבואות לספרי התנ"ך, תל אביב: דביר, תשמ"ו 1986.
- פרקי אבות; מפורשים בידי אשר וייזר, תל אביב: משרד הביטחון, תשמ"ז 1987.
- מחקרים במקרא: אסופת מאמרים בחקר המקרא, תל אביב: יסוד, תשמ"ח 1988.
- עוללות: פירוש למסכתות ברכות, פאה, דמאי וכלאים, תל אביב: [חמו"ל], תש"ן 1989.
בעריכתו
עריכה- אשר וייזר (עורך), יד ושם: לנשמת ר’ ישראל זבולון בן טובים (שנה למותו), תל אביב: הוצאת בן טובים, תש"ך.
- אשר ווייזר וב"צ לוריא (עורכים), ספר קארל: מאמרים בחקר התנ"ך: לזכר צבי קארל ז"ל, ירושלים: קרית ספר (פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל), תש"ך 1960.
- אשר וייזר וב"צ לוריא (עורכים), ספר קורנגרין: לזכר ד"ר י"פ קורנגרין נשיאה הראשונה של החברה לחקר המקרא, תל אביב: החברה לחקר המקרא בישראל – סניף תל אביב על ידי הוצאת ניב (כתבי החברה לחקר המקרא בישראל), תשכ"ד 1964.
- אשר ויזר (עורך), ספר סנהדראי, תל אביב: יסוד, תשל"ב. (קובץ מאמריו ומחקריו של ישראל סנדראי שנדפסו בכתבי עת שונים, דברי הערכה עליו ומאמרי מחקר מאת מחברים שונים)
- צבי קארל, תרגום השבעים לתורה; ההדיר: אשר ויזר, ירושלים: החברה לחקר המקרא בישראל בשיתוף עם המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית על ידי קרית ספר, תשל"ט.[8]
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של אשר ויזר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אשר ויזר באתר רמב"י
- דוד תדהר (עורך), "אשר (אנשל) וייזר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5370
אשר וייזר (1904-1982), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אשר ויזר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ מאיר מרן, מאצטבת הספרים: ישעיהו מפורש ע"י אשר ויזר, דבר, טור 2, 21 במרץ 1947.
- ^ י. ר–י, דקדוק הלשון העברית, חרות, 2 בספטמבר 1949.
- ^ י. אמודאי, פרוש לספר מסתורי: איוב מפורש על ידי אשר ויזר, חרות, 8 בדצמבר 1950.
- ^ זאב בן-משה (טננבוים), פירוש חדש לתרי־עשר, דבר, 5 במרץ 1954.
- ^ ז. דויד, קצרות: מקרא ולשון, דבר, 14 במרץ 1965; ברוך קרוא, התנ"ך מתפרש מעצמו: ספר חדש בחקר המקרא, מעריב, 30 ביולי 1965.
- ^ אורי חקלאי, ראשון חוקרי המקרא – בלבוש חדש, דבר, 15 באוקטובר 1976.
- ^ ג. קרסל, ספרא וסייפא: "בראשית עשה" – בתרגום לעברית של "תרגום השבעים", מעריב, 10 ביולי 1964.