בוטרימוניס
בוטרימוניס (בליטאית: Butrimonys, בפולנית: Butrymańce, ביידיש: בוטרימאַנץ או באַלטרעמאַנץ) היא עיירה במחוז משנה אליטא במחוז אליטא בדרום ליטא. כלכלתה מתבססת על חקלאות, מסחר ומלאכה.
| |||
 | |||
| כיכר העיירה | |||
| מדינה |
 ליטא | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | אליטא | ||
| מחוז משנה | אליטא | ||
| גובה | 122 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 941 (2011) | ||
| קואורדינטות | 54°30′N 24°15′E / 54.500°N 24.250°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
היסטוריה
עריכההיישוב מוזכר לראשונה בכתובים בתקופתו של ויטאוטאס הגדול, מלך ליטא בתקופת הדוכסות הגדולה של ליטא בין השנים 1392–1430. יש סברה שהיישוב הוקם על דרך וילנה - פוניה (אנ') לשם הגנה על ליטא בתקופת פלישות הטטרים.
בשנת 1782 נבנתה בעיירה הכנסייה הראשונה.
במאה ה-19 התפתח המסחר בעיירה, למרות מספר שרפות שפגעו קשה בעיירה. התקיימו בה ירידי מסחר וירידי בהמות משק, ירידים אותם פקדו סוחרים מרוסיה ומפולין. רוב תושבי העיירה עסקו במסחר ובמלאכה.
ביוני 1940, עם סיפוח ליטא לברית המועצות, סופחה בוטרימנץ, עם כל ליטא, לברית-המועצות.
במהלך מלחמת העולם השנייה שרפו הגרמנים את מרכז העיירה.
בתקופת השלטון הקומוניסטי שאחרי מלחמת העולם השנייה הייתה בעיירה חווה קולקטיבית. משנת 1978 מהווה העיירה מרכז לתוצרת עוף.
יהודים
עריכהבאמצע המאה ה-19 ישבו בעיירה כ-60 משפחות יהודיות. ערב פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 חיו בבוטרימנץ כ-750 יהודים. באוגוסט 1941 נרצחו כ-200 מיהודי העיירה באליטא. בסוף אותו חודש רוכזו בגטו היהודים שנותרו בעיירה. יהודים מעיירות הסביבה הובאו לגטו, ומספר היהודים בו הגיע ל-1,400. בספטמבר רצחו אותם בירי ליטאים חמושים.
ילידי העיירה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- "בוטרימוניס", באתר JewishGen (באנגלית)
- בוטרימנץ / באלטרומאנץ (Butrimonys / Butrimoniai), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), בוטרימוניס, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1045–1047), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
