Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                

בצורת

מצבו שבו זמינות המים במקום מסוים נמוכה ביותר

בצורת היא תופעת טבע שבה ירידת הגשמים במקום מסוים פוחתת או פוסקת באופן חריג וממושך[1]. הגדרתה בחוק של בצורת משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לשיקולים כלכליים וחברתיים[1]. בישראל מוכרזת שנת בצורת אם כמות המשקעים פחותה ברבע מהממוצע השנתי[2]. בצורת נחשבת לאסון טבע חמור במיוחד, והיא משפיעה באופן אקוטי על החקלאות ועל הטבע. בעוד בתקופות קדם, הביאו תקופות בצורת לרעב קשה ולנדידת אוכלוסייה, בעידן המודרני ישנן הטכנולוגיות המאפשרות בזמן בצורת לספק מי שתייה זמינים[1].

שדות בוויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת
אדמה מבוקעת – אחד ממאפייני בצורת.

היסטוריה

עריכה

בתקופת המקרא

עריכה

באופן מסורתי מתייחסים לבצורת כאל תופעה שלילית, בשל התלות ההיסטורית של האנושות במים שמקורם במשקעים. לפני התקופה המודרנית בצורת סימלה סכנת כליה עקב מוות ברעב, ועקב כך היוותה נושא דרמטי במיתוסים בתרבויות שונות. במקרא, אברהם ירד מצרימה בשל הרעב[דרושה הבהרה]: ”וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ. וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.” (בראשית, יב, י) גם אחיו של יוסף ירדו מצרימה "לשבור שבר" – לקנות מזון מאסמי התבואה, עקב בצורת[דרושה הבהרה]: ”א. וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. ב. וַיֹּאמֶר־־הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ־שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.” (בראשית, מב, א–ב)

לפי המקרא, גם במאה השמינית לפנה"ס, בממלכת ישראל, חלה בצורת בזמן מלכות אחאב אשר מתוארת כחלק מתיאור קורותיו של אליהו הנביא: ”וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד, אֶל־אַחְאָב, חַי־ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם־יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר־־כִּי, אִם־לְפִי דְבָרִי.” (מלכים א, יז, א) הכרזה זו מופיעה לאחר פירוט חטאי אחאב, והיא כנראה באה כתגובה אליהם; היא מתקיימת ומאגרי המים והמזון בארץ הולכים ומדלדלים, וה' מורה לאליהו להסתתר בנחל כרית שם העורבים מספקים לו מזון[3]. הדעות חלוקות האם דבריו של אליהו מציגים אותו כשולט על הבצורת או על אלוהים כשולט הבצורת[דרוש מקור].

סיווג

עריכה

ההגדרה של המילה "בצורת" עשויה להשתנות בהתאם לנקודת ההשקפה. יש ארבעה סוגים של בצורות "מקובלות"[דרוש מקור]:

  • בצורת מטאורולוגית – כאשר אזור מסוים חווה תקופה יבשה וארוכה, בניגוד למצופה מהממוצע הרב-שנתי לתקופה המקבילה.
  • בצורת חקלאית – כאשר תפרוסת המשקעים במרחב ובזמן וצורתם של המשקעים אינם תואמים את דרישות הגידולים החקלאיים.
  • בצורת הידרולוגית – כאשר רזרבות המים הזמינות ממקורות כמו אקוויפרים, אגמים, מעיינות וכדומה נמצאת מתחת לממוצע. תנאים של בצורת הידרולוגית יכולים להתפתח גם כאשר כמות המשקעים אינה נמוכה.
  • בצורת אקלימית – שנה שקיבלה כמות משקעים הקטנה מההפרש שבין כמות הגשם הממוצעת והסטייה הממוצעת לאותו מקום. כלומר, כמות המשקעים שירדה הייתה קטנה ב־30% מהממוצע הרב שנתי לאותו מקום.

השלכות

עריכה

תקופות של בצורת עלולות לגרור השלכות סביבתיות, כלכליות וחברתיות קשות, שחלקן קשורות ותורמות אחת לשנייה. ההשלכות הנפוצות הן:

  1. התייבשות
  2. התרבות מזיקים
  3. פגיעה במחזור החיים של הפרי.
  • רעב המוני בעקבות מחסור בעקבות אובדן יבולים.
  • מחלות, כתוצאה מאקלים יותר נח והתרבות מזיקים מפיצי מחלות.
  • צמא המוני, קיצוב במים.
  • נדידה המונית של בעלי חיים בחיפוש אחר מזון ומים ומוות של בעלי חיים רבים.
  • נדידה המונית של בני אדם ויצירת גלי פליטים ומחנות פליטים, דבר התורם אף הוא לבעיות אחרות, כמו מחלות.
  • מלחמה וסכסוכים על מים ועל שטחים בעלי גישה למים.
    • מלחמת האזרחים בסוריה, לדוגמה, פרצה בין היתר בשל המוני חקלאים חסרי-כל שנדדו לעיר דרעא בעקבות 3 שנות בצורת רצופות (2006–2009) שפקדו את האזור, והם היוו גרעין תסיסה להפגנות שפתחו את מלחמת האזרחים. אומנם הבצורת איננה הגורם היחיד לפרוץ המלחמה, אך היא בוודאות היוותה זרז מרכזי.
  • קרקעות שהיו מכוסות במים בצורה טבעית (נהרות, ימים, אגמים) או בצורה מלאכותית (תעלות, אגמי סיכור) נחשפות, וחושפות איתן ממצאים ארכאולוגיים[4].

בארצות העולם השלישי השלכות הבצורת משמעותיות גם כיום, לעומתן לארצות מפותחות יש יותר אמצעים חומריים, טכנולוגיים וכספיים להתגנונן, להימנע, ולטפל בבעיה. למשל על ידי: יצירת מכוני התפלה, טיהור מים, קידוחי מים עמוקים יותר. יש לציין בהקשר זה, את מדינת ישראל הנסמכת כיום יותר על מכוני ההתפלה, ועל השפד"ן בגוש דן בפרט, מאשר רק על אספקה מהכנרת והאקוויפרים המתמלאים ממי משקעים.

הבצורת וההתחממות הגלובלית

עריכה

ביהדות

עריכה

בישראל

עריכה

ישראל נמצאת בבצורת הידרולוגית כמעט תמידית, שהרי צריכת המים בה עולה ללא הרף וממוצע המשקעים נשאר ללא שינוי[דרוש מקור]. להתגברות על המחסור במים נבנו מתקני התפלה אחדים, המספקים כמחצית מצריכת מי השתייה במדינה[דרוש מקור]. בנוסף נעשה שימוש נרחב במי קולחין.

על מנת לאפשר לחקלאים לזרוע שדות ללא חשש מבצורת, מבטיח חוק מס רכוש וקרן פיצויים פיצוי לחקלאים על נזקי בצורת באזור מוגבל[6]. גבולות האזור המוגבל הם: בדרום – קו לא ישר בין נירים במערב ולהב במזרח. במערב – גבול רצועת עזה. בצפון – קו היוצא מאזור ארז ומאזור ברור חיל יורד בכיוון דרום־מזרח לצומת בית קמה ומשם ממשיך מזרחה לאזור שומריה. במזרח – קו ישר מאזור שומריה אל קיבוץ להב, סמוך לקו שביתת הנשק שלפני מלחמת ששת הימים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בצורת בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 ניר רן, בצורת בישראל, אסונות טבע בישראל, אוניברסיטת חיפה, 2007.
  2. ^   שנת בצורת, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח.
  3. ^ "סיכום בתנ"ך לבגרות: מלכים א' פרק י"ז". טקסטולוגיה. 2010-12-02. נבדק ב-2016-12-01.
  4. ^ אסור לפספס‏, המקומות ההיסטוריים והנסתרים בעולם שנחשפו בגלל הבצורת, באתר וואלה, 8 בספטמבר 2022
  5. ^ משנה, מסכת תענית, פרק ג', משנה ח'
  6. ^ תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ"ה–1964, באתר "נבו"