ג'ין קלי

יוג'ין קיוראן "ג'ין" קלי (באנגלית: Eugene Curran "Gene" Kelly;‏ 23 באוגוסט 1912 – 2 בפברואר 1996), היה שחקן קולנוע, במאי, כוריאוגרף, רקדן וזמר אמריקאי-אירי.

ג'ין קלי
Gene Kelly

קלי , 1943
לידה	23 באוגוסט 1912 פיטסבורג, ארצות הברית
פטירה	2 בפברואר 1996 (בגיל 83) בוורלי הילס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות ווסטווד וילג'
שם לידה	Eugene Curran Kelly
סוגה מועדפת	מוזיקת פופ מסורתית
מדינה
תקופת הפעילות	1938–1994 (כ־56 שנים)
עיסוק	שחקן, במאי, כוריאוגרף, רקדן, זמר
מקום לימודים	אוניברסיטת פיטסבורג אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה Peabody High School
בן או בת זוג	בטסי בלייר (1941–אפריל 1957) Jeanne Coyne (1960–10 במאי 1973)
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל (1981) פרס אוסקר לשם כבוד (1951) פרס דב הזהב (1956) פרס אמי לבידור בשעות היום לתוכנית אנימציה לילדים (1967) פרס מכון הסרטים האמריקאי על מפעל חיים (1985) פרס מרכז קנדי פרס גילדת שחקני המסך למפעל חיים כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד אביר בלגיון הכבוד המדליה הלאומית לאומנויות
פרופיל ב-IMDb

קלי, 1986

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קלי נולד בפיטסבורג, פנסילבניה שבארצות הברית, למשפחה נוצרית–קתולית ממוצא אירי-קנדי, אירי וגרמני.

קיבל גם אזרחות מאירלנד (מוצאם של מרבית משפחתו), אם כי בגיל מבוגר.

קריירה

קלי החל את הקריירה שלו בראשית שנות ה-40 כבמאי וכשחקן בברודוויי. ב-1941 הוא עבר להוליווד ושיחק בסרט של MGM שנקרא "לי ולנערתי", לצדה של ג'ודי גרלנד (1942).

הוא כונה "היורש של פרד אסטר", ואכן כישוריו כרקדן ושחקן נוצלו עד תום בשלל מחזות זמר בשנות ה-40 וה-50. שני הידועים ביותר הם "אמריקאי בפריז" ו"שיר אשיר בגשם", שניהם צולמו ב-1951, כשהראשון זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.

קלי היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעתו בסרט "הרימו עוגן" (1945), אך קיבל את הפסלון המוזהב רק כשזכה בפרס כבוד, על תרומתו הרבה לאמנות הקולנוע ובפרט על הישגיו באמנות הכוריאוגרפיה הקולנועית (1952).

קלי גם ביים מספר סרטים כמו "מנהרת האהבה" (1958) ו"המועדון החברתי של שאיין" (1970).

פילמוגרפיה נבחרת

• "לי ולנערתי" (1942)
• "הרימו עוגן" (1945)
• "שיגיונות זיגפילד" (1946)
• "שלושת המוסקטרים" (1948)
• "הפיראט" (1948)
• "קח אותי לבייסבול" (1949)
• "יום בניו יורק" (1949)
• "תיאטרון קיץ" (1950)
• "אמריקאי בפריז" (1951)
• "שיר אשיר בגשם" (1952)
• "בריגדון" (1954)
• "עת האביב הגיע" (1955)
• "הנשים" (1957)
• "מנהרת האהבה" (1958) – גם כבמאי
• "מרג'ורי מורנינגסטאר" (1958)
• "משפט הקופים" (1960)
• "לואיזה וששת בעליה" (1964)
• "העלמות מרושפור" (1967)
• "הלו, דולי" (1969) – כבמאי בלבד
• ו"המועדון החברתי של שאיין" (1970).– גם כבמאי
• "זהו בידור: חלק 2" (1976)
• "זאנאדו" (1980)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ין קלי בוויקישיתוף

• ג'ין קלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ין קלי, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'ין קלי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• ג'ין קלי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ג'ין קלי, באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'ין קלי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'ין קלי, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'ין קלי, באתר Genius
• ג'ין קלי, באתר בילבורד (באנגלית)
• "שיר אשיר בגשם: היהלום של המיוזיקלס": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
• אורי קליין, הזמנה לריקוד בגשם: 100 שנה להולדת ג'ין קלי, באתר הארץ, 24 ביוני 2012
• אלון גור אריה, צחוק אצחק בגשם: זוכרים את ג'ין קלי, באתר ynet, 4 בינואר 2016
• ג'ין קלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ג'ין קלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.