מדיארים

המָדְיָארִים (או מג'ארים, בהונגרית: magyarok) או הונגרים (גם אונגרים) הם עם הדובר שפה פינו-אוגרית ששורשיו הרחוקים בהרי אורל ובסיביר המערבית, אשר נדד במאה השמינית ובמאה התשיעית לספירה מערבה, והתיישב באזור הונגריה של היום. צאצאי שבטי נוודים לוחמים אלו שהתערבבו עם בני אוכלוסיות אחרות - סלבים, גרמנים, קומנים ועוד - מהווים את רוב תושבי הונגריה כיום, כמו גם מיעוט חשוב מתושבי המדינות השכנות – סלובקיה, רומניה, סרביה, אוקראינה וכו'. הם נקראים בפי עמים אחרים גם "הונגרים".

מדיארים (הונגרים)
Magyarok

אוכלוסייה
14.5 מיליון (אומדן)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
: 9,416,015 (2001) : 1,431,807 (2002) : 520,528 (2001) : 293,299 (2002) : 156,600 (2001) מערב אירופה: 260,000–270,000 (אומדן) ועוד כמה מאות אלפים במקומות נוספים ברחבי העולם
שפות
הונגרית
דת
למעלה ממחצית מההונגרים הם קתוליים; כ-25% פרוטסטנטים והשאר אתאיסטים ובני דתות אחרות
קבוצות אתניות קשורות
חאנטי - מאנסי; פינים; אסטונים; לאפים או סאמי; מארי; מורדבינים; אודומורטים.

המושג "הונגרי" הוא גם כן שם עתיק שמקורו בשם של שבט מערבות אסיה. הוא התקשר מאוחר יותר לשם המדינה "הונגריה", ובמשטרים הונגריים שונים – שעודדו התבוללות של קבוצות אתניות אחרות, קיבל גם מובן של "אזרח הונגריה" או "דובר הונגרית", בעוד ש"מדיארי" – הצביע על שייכות אתנית טהורה יותר, ממוצא "הונגרי-שורשי". בשפה ההונגרית משתמשים כיום רק בשורש "מדיארי" בשני המובנים – האתני-לשוני והמדיני: השפה המקומית נקראת "שפה מדיארית" (magyar nyelv), ואילו הונגריה מכונה "ארץ המדיארים" (Magyarország). בשפות אחרות משתמשים בשם "הונגרים" (Hungarians, Hongrois, Ungaren), הן לציון בני העם המדיארי והן לציון אזרחי הונגריה או ילידי הונגריה.

הפזורה המדיארית

הממלכה ההונגרית

ממלכת הונגריה, שנוסדה על ידי המדיארים במאה העשירית, ואשר השתרעה בין המאה ה-13 והמאה ה-20 על פני כל האגן הקרפטי, כללה ערב רב אתני, למרות שמה. למעשה, בשנת 1780 היה הרוב הדמוגרפי בממלכה (71.1%) מורכב מבני לאומים אחרים. לאחר מלחמת העולם הראשונה נקרעו מן הממלכה חלקים רבים בחוזה טריאנון, ונמסרו לשכנותיה, או למדינות חדשות שנוצרו, שזהות רוב התושבים, באותן טריטוריות, הייתה לא מדיארית. בחלקים אלו נותרו מיעוטים בעלי זהות לאומית מדיארית. אמנם נעשו ניסיונות מאוחרים יותר להשיב חלקי ארץ אלו אל הונגריה, באמצעות ברית שכרת העוצר ההונגרי מיקלוש הורטי עם אדולף היטלר, ואשר הביאו לסיפוח חלק ניכר משטחים אלו להונגריה, בין 1938 ו-1941, בעיקר על חשבון רומניה וסלובקיה, אך עם סיום מלחמת העולם השנייה בתבוסת מדינות הציר, הושבו השטחים למדינות מהן נלקחו, והונגריה שבה לממדיה שלאחר חוזה טריאנון.

חלוקה גאוגרפית

בשנת 2001 היו בהונגריה 9,416,000 מדיארים, שהיוו את רובה המכריע של האוכלוסייה. כפי שצוין לעיל, התפתחויות מדיניות, ובמיוחד חוזה טריאנון, שלאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר קרע חלקים נרחבים מן המדינה ההונגרית, הביאו לקיומה של פזורה מדיארית ניכרת בארצות הסובבות את הונגריה, ובמיוחד ברומניה, שם שוכנים כמיליון וארבע מאות אלף מדיארים. כן קיימת פזורה מדיארית בסלובקיה (520,000), סרביה ומונטנגרו (293,000), אוקראינה (170,000), קרואטיה (16,500), צ'כיה (14,600), וסלובניה (7,700).

משאל העם בהונגריה

בדצמבר 2004 התקיים בהונגריה משאל עם בשאלה האם להעניק אזרחות הונגרית אוטומטית לכל המדיארים הגרים מחוץ לגבולות הונגריה. את המשאל לא יזמה המערכת הפוליטית ההונגרית, כי אם "הפדרציה ההונגרית העולמית" גוף שמטרתו קידום רעיון האומה המדיארית, מעבר לגבולות מדיניים. הפדרציה הצליחה לאסוף 200,000 חתימות הדרושות על מנת ליזום משאל עם על פי החוקה ההונגרית.

ההצעה זכתה לתמיכה בפזורה המדיארית, בין היתר כיוון שהייתה מעניקה לרבים מהם דרכון נחשק של האיחוד האירופי. בהונגריה עצמה הייתה התלהבות פחותה מן המשאל. ראש הממשלה הסוציאליסטי פרנץ גיורצ'אני קרא לאנשים שלא להצביע, שכן נראה כי מתן אזרחות הונגרית לאזרחי מדינות שכנות כרומניה, מעבר לפגיעה שתיווצר ביחסי החוץ של הונגריה, (כאשר מדינות כרומניה ראו בעידוד הזהות המדיארית של אזרחיהן התערבות בוטה בענייניהן הפנימיים) יביא לזרם של אזרחים רומנים לתוך הונגריה, אשר ייצור נטל על הכלכלה ההונגרית. גיורצ'אני הציג את ההצעה כלאומנית-הונגרית מיושנת, כנגד גישה מודרנית, הרואה בהונגריה חלק מן האיחוד האירופי, ונוטשת מסורות לאומניות שחלף זמנן. כאשר התקרב מועד המשאל, מפלגת הימין "האיחוד האזרחי" בראשות ראש הממשלה ההונגרי לשעבר ויקטור אורבן הצהירה על תמיכתה בהצעה.

במשאל הצביעו לבסוף 38% מבעלי זכות ההצבעה, ו-51% מהם תמכו בהצעה. הדבר הביא לכך שההצעה לא התקבלה, שכן על פי החוקה ההונגרית דרוש רוב תומכים המהווה 25% מכלל הזכאים להצביע.

שורשי העם המדיארי

קדמוניות המדיארים בהרי אורל

אחד מאבות השבטים המדיארים בכיכר הגיבורים, בודפשט

העם המדיארי החל כחלק מעם פינו-אוגרי אשר חי באלף הרביעי לפני הספירה מזרחית להרי אורל, שם ישב ביישובי קבע ועסק בדיג ובציד. עם זה הוא אביהם של הפינים, האסטונים, הלפים וההונגרים של היום. מתקופה זו נותר תיעוד דל ביותר. חרוזי שיר שעברו מדור לדור נאספו במאה התשע עשרה לאפוס הלאומי הפיני בשם "קאלוואלה", שיר עלילה רב קסם, המספר על עולם קדום וקסום אשר נברא מביצתו של ברווז בר.

עם זה התפצל בסביבות המאה ה-30 לפנה"ס. אבותיהם של הפינים של היום עברו לצד השני של הרי אורל, בעוד שהאוגרים, אבותיהם של המדיארים, התיישבו ביערות סיביר המערבית, מזרחית להרי אורל, כאלף שנה מאוחר יותר. שם למדו האוגרים את החקלאות, גידול בהמות הבית וייצור חפצי ברונזה. בשנת 1500 לפני הספירה לערך בייתו האוגרים את הסוס, והרכיבה הפכה למרכיב עיקרי בתרבותם.

שינויי אקלים בראשית האלף הראשון שלפני הספירה הביאה לנדידת קבוצה "פרוטו מדיארית" אל הדרום, והפיכתה לעם של רוכבים נוודים.

מלכות הכוזרים

במאה ה-4 והמאה ה-5 לספירה החלו הפרוטו מדיארים לנוע מערבה, דרך מעברים בהרי אורל, אל השטח שבין הרי אורל הדרומיים, ונהר הוולגה, הידוע כבשקיריה. אחדים מהם נותרו באזור עד המאה ה-13, אך כיום העם הבשקירי שונה מאוד מן העם ההונגרי, כיוון שהמדיארים בבשקיריה נטמעו בטורקים, ונפגעו קשות בשנות הכיבוש המונגולי.

במאה ה-8 לספירה החלו קבוצות מדיאריות להתיישב בסמוך לנהר הדון באזור שבין הדון, הוולגה והדונייץ, שם היו לנתיני מלכות הכוזרים. בתקופה זו התגבשו שבעת השבטים המדיארים, ביניהם השבט מגיאר, שנתן לעם את שמו. שבטים אלו חברו לשלושה שבטי כוזרים ב"ברית עשרת השבטים", שכונתה בטורקית "און אוגור" - שפירושו "עשרה חיצים" - וזהו מקור השם "הונגריה". בשפה ההונגרית כיום אלמנטים רבים ומילים רבות הלקוחות מן השפה הטורקית, הקרובה לשפה בה דיברו הכוזרים. ארפאד, מנהיגם של עשרת השבטים, היה נשוי לכוזרית-יהודייה^{[דרוש מקור]}.

סכסוכים בין שבטי הכוזרים והמדיארים הביאו לכך שבשנת 830 החלו השבטים המדיארים לנדוד מערבה לטריטוריה שבין הקרפטים ונהר הדנייפר.

הנדודים מערבה

משנת 854 סבלו המדיארים תקיפות של שבטי פצ'נגים. הלחץ הפצ'נגי הוביל לנדידת המדיארים עוד יותר מערבה, ולפשיטות על הישויות המדיניות ששכנו אז באגן הקרפטים – מדינת מורבייה הסלאבית, מדינת בלטון, והממלכה הפרנקית המזרחית. המדיארים הביאו הרס וחורבן על הסלאבים והבולגרים שישבו במקומות אלו.

המדיארים החלו לשמש ככלי שרת במלחמות שבין העמים יושבי האזור, לבין מעצמות אירופה של הימים ההם. בשנת 892 נכנסו למוראביה, בהזמנתו של מלך גרמניה ארנולף. ב-895 נלחמו לצידו של הקיסר הביזנטי לאו הרביעי כנגד הבולגרים. לאחר מכן, בשנת 896, בהנהגתו של ארפאד, חצו את הרי הקרפטים, וכבשו את האזור המהווה כיום את הונגריה. כאמור, ה"מגיארים" היו השבט המוביל במסעם של שבעת השבטים המייסדים. בתחילה כבשו את אזור מעלה נהר הטיסה, שהיה בלתי מיושב כמעט, ומשם המשיכו לאזור שמעבר לדנובה, שהיה ידוע בימי הרומאים כפאנוניה, ולימים יהיה לליבה של המדינה ההונגרית. האזורים שנכבשו היו מיושבים באופן דליל בסלאבים – בולגרים, סלובקים, סלובנים, קרואטים ועוד, וגם אווארים מעטים שרדו עדיין בדרום מערב המדינה. אוכלוסייה זו שישבה באגן הפאנוני, שנכבשה ושועבדה על ידי המדיארים, סייעה להם להתיישב ולהפוך מעם נוודים לוחמים - לעם היושב על אדמתו. באזור טרנסילבניה, קיים מיעוט אתני של מדיארים (המכונים "סקלרים"), שאינם נמנים עם השבטים שהוביל ארפאד להונגריה בסוף המאה ה-9, ויש גרסאות שונות לגבי מוצאם, אם כי הם משוכנעים במוצאם המדיארי. ייתכן שהם צאצאי מדיארים שנמלטו מלחצם של הפצ'נגים מאגן הדון - אל אזור טרנסילבניה. הסקלרים מהווים, כיום, אחוז ניכר מן ההונגרים תושבייה.

היסטוריה לאחר כיבוש הונגריה

ערך מורחב – היסטוריה של הונגריה

התפתחויות אתניות מאוחרות

פרט לגורמים האוגרו-פינים והכוזריים, מעורבים המדיארים של ימינו עם עמים רבים שהתיישבו באזור לאחר כיבוש הונגריה בידי המדיארים, כגון פצ'נגים, קומנים, בני עמים סלאבים שפלשו לאזורים השכנים במאה השישית, גרמנים (כולל אוסטרים), סלובקים, סרבים ועוד. העם ההונגרי כיום הוא עירוב של אלמנטים אלו, אך עודו שומר בגאווה על מוצאו המדיארי המקורי.

ראו גם

• טארקאנים

קישורים חיצוניים

• מדיארים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• 
• 
• 
•