התנדבות
התנדבות היא מעשה שנעשה מבחירה חופשית של אדם, ללא תמורה חומרית או אחרת, והמונע על ידי רעיון או מטרה מסוימת. חלק מההגדרות מתייחסות לתפיסת הפעולה כבעלת ערך על ידי המבצע אותה. כאשר אדם מחויב להצטרף, בהוראת אחרים לפעולה שנעשית בהתנדבות, נאמר שהוא "מתנודב".[1]
הגדרות שונות של התנדבות
עריכהמאז מחקרו החלוצי של סילס (David L. Sills, 1957) בתחום ההתנדבות, הועלו מספר הגדרות שונות שניסו להתמודד עם שאלות כמו: מיהו מתנדב, ומתי הופכת פעילות ספונטנית למען הזולת להתנדבות של ממש.
ואן טיל (Van Til, 1988) הגדיר את ההתנדבות, באמצעות המניעים והתגמולים של פעילות זו: "התנדבות יכולה להיות מוגדרת כפעולה מסייעת של יחיד, שנתפסת כבעלת ערך על ידו, ושאינה מכוונת באופן ישיר לרווח כספי ואינה נכפית על ידי אחרים, או מחויבת על פי חוק. כך, במובן הרחב ביותר, התנדבות היא כל פעילות עזרה לא כפויה שעוסקים בה, שלא על מנת להשיג, בראש ובראשונה, רווח כספי, ואינה נכפית או מחויבת על פי חוק" (עמוד 6).
סוזן אליס(אנ') ונויס (Eliis & Noyes, 1990) שמו דגש אף הן על המניע להתנדבות: "התנדבות פירושה לבחור לפעול מתוך הכרה בצורך קיים, ומתוך גישה של אחריות חברתית, זאת ללא ציפייה לתגמול כלכלי, עשייה שהיא מעבר לחובותיו הבסיסיות של אדם" (עמוד 4). הדגש של פרס וליס (1975) הוא על נושא התמורה: "התנדבות היא מתן שירות מאדם לאדם מרצון חופשי וללא תמורה (או ליתר דיוק, ללא תמורה הדומה, איכותית וכמותית, למחיר השוק של השירות)" (עמוד 1).
הגדרתו של סמית' (Smith, 1981) כתובה על דרך השלילה, ומסבירה יותר מי אינו נכלל בהגדרה זו: "אדם העוסק בפעילות שאינה ביו-סוציאלית (אכילה, שינה), שאינה נובעת מצרכים כלכליים (עבודה בשכר, עבודות בית, שיפוצים), ושאינה נכפית פוליטית (תשלום מסים, התלבשות לפני הופעה בציבור), אלא שבעיקרה מונעת על ידי הציפייה להטבות נפשיות מסוג כלשהו, כתוצאה מפעילות בעלת ערך שוק גדול יותר מכל תגמול, שניתן עבור פעילות דומה" (עמ' 22–23).
גדרון (1997) הוסיף להגדרה את נושא המוטבים: "התנדבות היא עבודה שאדם עושה, מבלי לקבל שכר, במסגרת ארגונית או אחרת, ושעוזרת לאנשים שאינם בני משפחה או חברים" (עמוד 10).
ההגדרה המופיעה בקוד האתיקה נחלקת לכמה רמות:
- מתנדב/ת: אדם הפועל למען הזולת והחברה מתוך רצון חפשי, וללא קבלת תמורה כלכלית עבור הפעולה ההתנדבותית.
- פעילות התנדבותית: תרומת זמן, שירות, מומחיות, ידע, יוקרה או מערכת קשרים על ידי מתנדב, לפחות למשך פרק הזמן לגביו התחייב המתנדב, באופן ישיר או עקיף, לאנשים מוכרים (למעט בני משפחה) או בלתי-מוכרים, לארגונים, למוסדות ולתנועות, לקהילה או לסביבה.
- ארגון המפעיל מתנדבים:
ברם, כל ההגדרות שהובאו לעיל אינן מתייחסות לפעילות מסודרת ותוך ארגונית של מתנדבים, וכך כמעט כל אדם העושה מעשה זולתני, ויהא זה מעשה חד פעמי ולא מאורגן, יכול לחסות תחת הגדרות ההתנדבות הללו. סקרים הבוחנים את היקפי ההתנדבות דווקא פועלים בדרך כלל לפי ההגדרה הצרה של ההתנדבות: ההתנדבות הרשמית, שמובחנת מפעילות אלטרואיסטית אגבית. פנר (Penner, 2004) הסביר כי להתנדבות רשמית ומסודרת ארבעה מאפיינים: היותה פעילות מתוכננת ולא ספונטנית; התנהגות ארוכת טווח; היעדר קשר חברתי בין המתנדב למוטבים; והקשר ארגוני. לעומת זאת, פעילות אלטרואיסטית אגבית (לדוגמה סיוע לקשיש לעבור את הכביש) היא ספונטנית, משך ההחלטה אם לבצע אותה קצר, ורק לעיתים רחוקות מכיר המתנדב את מקבל העזרה. התנדבות מתמשכת, לעומתה, אינה ספונטנית, משך ההחלטה אם להשתתף בה ארוך ויש למתנדב אפשרות לבחור בין אלטרנטיבות שונות.
סוגים של התנדבות
עריכהישנם סוגים רבים של פעילות התנדבותית. התנדבות יכולה להיות מכוונת לאדם ספציפי - למשל עזרה לתלמיד, לקשיש או לנכה, למען קהילה - כמו למשל שירות במשמר אזרחי, במקלט לנשים מוכות, ולעיתים אף למען מטרות שאינן קשורות במישרין לבני אדם כגון התנדבות למען בעלי חיים ושמירה על איכות הסביבה. מגוון הפעולות הנחשבות התנדבות גדול ולמעשה כל מלאכה המבוצעת לשם תמורה יכולה להיעשות גם בהתנדבות. בנוסף, גם פעילויות שנפוצות יותר כפעילויות פנאי כספורט, טיולים, כתיבה ועוד יכולות להחשב כפעילות התנדבותית אם הוגדרו ככאלה (למשל, כתיבת תוכן חופשי לשימוש הכלל).
פיתוח מערך מתנדבים
עריכה
ארגונים רבים מגייסים מתנדבים למערך הפעילות שלהם.
ניהול של מערך מתנדבים מפרק כל אחד משלבי ההתנדבות לגורמים, תוך תשומת לב ושיפור של כל שלב ושלב.
- זיהוי צורך במתנדבים - הגדרה מדויקת של המשימות להן נדרשים מתנדבים, כמה מתנדבים חסרים, לכמה שעות, אילו מרכיבי אישיות נדרשים מהמתנדבים בכל משימה.
- הערכות לגיוס מתנדבים - פילוח קהילות יעד שיכולות להתאים לדרישות (כגון: תלמידים או גמלאים), מקומות כינוס של אותן אוכלוסיות (בתי ספר, מרכזים קהילתיים, פורומים שונים באינטרנט).
- גיוס המתנדבים - ביצוע גיוס ממוקד בקרב קהילות היעד.
- קליטת מתנדבים - ראיון, שיחת קבלה, קליטה במסד נתונים, ביצוע הדרכה ייעודית.
בישראל פועלת עמותה Helpapp להגדלת היקף המתנדבים בישראל ואף פועלת להוצאת משלחות מחוץ לגבולות המדינה. כמו כן, מדינה הקימה המועצה הלאומית להתנדבות בישראל להסדרת פעילות חשובה זו בתחומים שונים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- בני גדרון, דפוסי תרומה והתנדבות של הציבור בישראל, ממצאי ביניים. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון (1997).
- ניצה (קלינר) קסיר, חדוה לויץ ואסף צחור-שי, מתנדבים בחברה החרדית: תפיסת ההתנדבות, היקפה ודפוסיה. המכון החרדי למחקרי מדיניות (ספטמבר 2017).
- ניצה (קלינר) קסיר, אסף צחור-שי ושקד אדר, סיוע לזולת בתרומה ובהתנדבות דרכי סיוע משלימות או תחליפיות? . המכון החרדי למחקרי מדיניות (פברואר 2019).
- Pearce, Volunteers: The Organizational Behavior of Unpaid Workers. New-York: Routledge, 1993.
- Ellis, From the top down: The Executive Role in Volunteer Orogram Success. Philadelphia: Energize (1996).
- McCurly,& Lynch, Essential Volunteer Management. London: Directory of Social Change (1994).
- Vohs, K. D., Mead, N. L., & Goode, M. R. (2006, November 17). The Psychological Consequences of Money.
קישורים חיצוניים
עריכה
- דבי חסקי-לוונטל, ניהול מתנדבים כפרופסיה מתגבשת בארגוני שירות, באתר המוסד לביטוח לאומי
- התנדבות ותרומה במדינת ישראל, חבילת תוכן באתר החינוך של הספרייה הלאומית
- ד"ר עדו ליטמנוביץ, דוח מת"ת: ניהול מתנדבים במוסדות חינוך, היזמה למחקר יישומי בחינוך
- מתנדב שנפגע במהלך התנדבותו, באתר כל זכות
התנדבות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מתנודב, מילון אבניאון;
מִתְנֻדָּב, באתר האקדמיה ללשון העברית