טולוי
טוֹלוּי ׁ(במונגולית: Толуй хаан, באנגלית: Tolui, חי בשנים 1190-1232) היה בנו הרביעי והצעיר ביותר של ג'ינגיס חאן. לאחר מותו של ג'ינגיס וחלוקת האימפריה המונגולית לנחלות בין בניו, זכה טולוי לשלוט בשטח מונגוליה ותיפקד כחאן בפועל עד למינויו של אחיו אוגדיי לחאן הגדול בשנת 1229. טולוי תיפקד כשליט בפועל גם בזמן הקרבות כנגד שושלת ג'ין והאימפריה הח'ווארזמית.
 | |
| לידה |
1191? Khamag Mongol  |
|---|---|
| פטירה |
1232 (בגיל 41 בערך) |
| מדינה |
 האימפריה המונגולית |
| בן או בת זוג |
Sorghaghtani Beki Lingqun khatun |
  | |
טולוי ידוע יותר בשל צאצאיו, שמעשיהם עיצבו את פניה של האימפריה בדורות שלאחריו. הוא היה אביהם של מונגקה, החאן הגדול הרביעי, קובלאי, מייסד שושלת יואן, אריק בוק והולאגו, מייסד השושלת האילח'אנית. היריבות בין משפחותיהם של טולוי, אוגדיי וג'וצ'י גרמו לחוסר יציבות לאחר מותם של אוגדיי ובנו גויוק. עם זאת, דווקא הסכסוך בין בניו של טולוי, קובלאי ואריק בוק, מלחמת האזרחים הטולויית, הייתה אחת הסיבות הוביל לפיצול הח'אנויות המונגוליות בשנות ה-60 של המאה ה-13.
לאחר שמונגקה התמנה להיות הח'אן הגדול, הוא העניק לאביו, לאחר מותו, את תואר הח'אן הגדול בטענה שזה הגיעה לו בגלל היותו הבן הצעיר (שיורש את נחלת אביו המקורית) וניהולו בפועל את האימפריה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה