טמקת
טמקת (געז ጥምቀት; התגלות) נקרא גם אסתרעייו ("מאורע") ואפיפנייה (יוונית 'Eπιφάνεια) הוא חג ההתגלות הנחוג בכנסייה האורתודוקסית האתיופית ביום העשירי בחודש טר לפי לוח השנה האתיופי, המקביל ל-19 בינואר, או ל-20 בינואר בשנה מעוברת.
טמקת מעלה על נס את טבילת ישו בנהר הירדן, ועל כן נערכים בו טקסים המשחזרים את ההטבילה. במהלך אירועי החג, התבות, העתק-הדמיה של לוח עשרת הדיברות או של ארון הברית, השמור בכל כנסייה אתיופית, נעטף בבדים עשירים, ונישא בתהלוכה על ראשו של כהן הדת. התבות, שבדרך כלל אינו מוצג לראווה בפני המוני המאמינים, מסמן את גילויו ברבים של ישו כמשיח, בהגיעו להיטבל בידי יוחנן המטביל. בליל הטמקת צמים המאמינים משקיעה ועד זריחה. הטקס נערך ליד נהר או מקווה מים מוקדם מאוד לפנות בוקר, ולקראת שחר המים מבורכים ומותזים על המאמינים. חלק מהמשתתפים נכנסים אל המים וטובלים בהם את כל גופם, ובכך מחדשים באופן סמלי את ברית טבילתם. מעשה זה אינו עולה מבחינה דתית כדי טבילה נוספת, שכן כאמור בתפילת אני מאמין, מצהירים המאמינים כי הם נטבלים פעם אחת למחילת חטאיהם. עם זאת, הטקס גרם לנוסעים אירופים מוקדמים שהזדמנו אליו, לפרש את מעשי המאמינים כסותרים את הצו הדתי. לקראת צהרי היום מוחזר התבות אל הכנסייה בתהלוכה המלווה בריקוד ובזמרה.
