י"ח באייר
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
י"ח באייר הוא היום השמונה עשר בחודש השמיני
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש השני
למניין החודשים מניסן. י"ח באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".
חגים ואירועים החלים ביום זה
- ל"ג בעומר: היום השלושים ושלושה של ספירת העומר
- הילולה של הרשב"י
- לא אומרים תחנון
- צום יהושע: באלף הראשון לספירה, וייתכן שאף מאוחר מכך, יוחד יום צום ליהושע בן נון
- יום ההוקרה למערך המילואים (ראה ל"ג בעומר)
אירועים היסטוריים ביום זה
- א'תרנ"ז – לפי פרשנות מסוימת, יומו הראשון של המבול (הגשם מתחיל בי"ז באייר)
- לפי דעת הרמ"א, היום בו פסקה המגפה מלהפיל חללים בקרב תלמידי רבי עקיבא
- ג'תתכ"ו – לפי סברה היסטורית מסוימת, הערב בו הודיעו על פרוץ המרד הגדול נגד הרומאים (ראו ל"ג בעומר)
- לפי דעות שונות, היה ביום זה ניצחון חלקי של בר כוכבא נגד הרומאים[1]
- בכמה מקורות מתקופת הגאונים מוזכר י"ח באייר כיום צום לציון מותו של יהושע בן נון
- ד'קכ"ג – הייתה רעידת אדמה חזקה בירושלים. ייתכן כי זהו תאריך בנייתו של בית המקדש של יוליאנוס, או תאריך חורבנו, או שניהם גם יחד
- ה'תר"ם – החל הדפסת הכרך הראשון של ש"ס וילנא (מסכת ברכות) בדפוס האלמנה והאחים ראם
- ה'תרנ"ג – מוקמת תנועת אהבת ציון
- ה'תרע"א – אסון הר מירון
- ה'תרע"ו – מתקיימת תהלוכת ל"ג בעומר בווארשה הפותחת את מסורת יום תנועות הנוער הציוניות
- ה'תרפ"ט – נוסדה תנועת הנוער בני עקיבא
- ה'תש"א – המפקדה הארצית של ההגנה מחליטה להקים את הפלמ"ח
- ה'תש"ה – גופת היטלר שהתאבד שעות קודם, נשרפה וכוסתה בפיצוץ, כתוצאה מהרעשת תותחים סובייטית
- ה'תש"ח – פורסמה פקודת צבא הגנה לישראל
- ה'תשכ"ז – לוי אשכול נושא את "הנאום המגומגם"
- ה'תשמ"ד – ועדת זורע, שחקרה את פרשת קו 300, מגישה את מסקנותיה
- ה'תשנ"ב – דורון אראל הוא הישראלי הראשון שמעפיל לפסגת האוורסט
- ה'תשפ"א – אסון הר מירון
- ה'תשפ"ג – תחילת מבצע מגן וחץ ברצועת עזה
משמעותו של היום ביהדות הגליל הקדומה
י"ח באייר מופיע בשני הקשרים מיתיים בקרב יהדות הגליל במאות הראשונות לספירה: צום יהושע ורעידת אדמה. מקורות היסטוריים שונים מזכירים הקשרים אלו, לעיתים בנפרד ולעיתים במשולב.
צום יהושע
ערך מורחב – צום יהושע
קיימות עדות מהמאה ה-5 לצום בי"ח באייר. במאה ה-7 כבר קיימות עדויות ברורות לקשר בין התאריך י"ח באייר וצום לזכר יהושע בן נון.[2]לדוגמה:
וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי
בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי
וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי
בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי.
— אלעזר הקליר, אהלי איכה גילו קדישים
רעידת אדמה
התאריך, י"ח באייר, הוזכר החל ממחצית האלף הראשון בהקשר של רעידת אדמה, בעבר, בהווה או בעתיד.[3] לדוגמה:
וזה דבר ה’ אשר דיבר מטט’, שר צבא ה’ באמת: "אפרים לא יקנא את יהודה, ויהודה לא יצור את אפרים, ועצת שלום תהיה בין שניהם". וכך השביעני מטט’, כי ביום אחד ועשרים לחודש הראשון יבוא מנחם בן עמיאל, בימי ארמילוס אשר תלד הצלם. מנחם ואליהו יעמדו על הים הגדול, ויקראו במבואיו, ויצאו כל פגרי ישראל שהשליכו עצמם בים מפני שוביהם בעמק יהושפט, כי שם יהיה משפט לרשעים ושמחה לצדיקים, בחודש השני, הוא חודש אייר. ואז תעל עדת קורח, ויבואו אצל משה, ויחיו מתי מדבר, ואסף דגל הקורחי אשר פצתה האדמה את פיה, ובלעה אותם ואת בתיהם ואת אהליהם בערבות יריחו על נחל השיטים. ובשמונה עשר בו, ירעשו ההרים והגבעות, ותתנודד הארץ וכל אשר עליה, והים וכל אשר בו.
כבר מהמאה ה-3 קיימת עדות לקשר בין מות יהושע לבין רעידת אדמה, בלא קשר ישיר לתאריך י"ח באייר[4]. בהמשך יש עדות גם לקשר בין שלושת הגורמים: התאריך, מות יהושע ורעידת אדמה[2]:
צמו ביח בו בגלל מות יהושע והיה בו רעש
— מן הגניזה הקהירית, מתוך "הלכות ארץ ישראל מן הגניזה הקהירית" של מרגליות
ככל הנראה שהמקור לקשר בין רעידת האדמה לבין התאריך הוא ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת 363 בי"ח באייר. זהו גם התאריך, לפי מקורות שונים, של חורבנו של בית המקדש של יוליאנוס בתאריך זה, וכן של בנייתו. על פי המקורות, בית המקדש נחרב בעת בנייתו על ידי רעידת אדמה.[5] לדוגמה:
תחילה, כשרצו להניח את היסודות למקדש ביום ראשון לפני רעידת האדמה, היו רוחות חזקות וסערות, והתוצאה הייתה שהם לא יכלו להניח את יסודות המקדש באותו היום. באותו לילה ממש התחולל הרעש הגדול, וכולנו היינו בכנסיית המוודים [=המרטירים?], שקועים בתפילה. לאחר זאת יצאנו כולנו אל הר הזיתים, הניצב ממזרח לירושלים, משם הועלה אדונינו אל אביו רב התהילה... והם, ברצונם לחקות אותנו, רצו אל מקום ההתאספות הרגיל של כנישׂתם, ומצאו את דלתות הכנשׂת סגורות. הם השתוממו מאד על שארע ועמדו סביב בדממה ופחד כשלפתע נפתחו דלתות הכנשׂת מאליהן, ומתוך הבנין יצאה אש שלחכה את רובם, ורובם קרסו ומתו מול הבניין. הדלתות נגרו מאליהן, בעוד העיר כולה מתבוננת במתרחש... מאורע זה התרחש ביום שני בשעה השלישית, ומקצתו בשעה התשיעית בלילה. היה כאן אובדן חיים כביר. [היה זה] ב-19 באייר בשנת 674 לממלכת אלכסנדר הגדול. בשנה זו מת יוליאנוס עובד האלילים, והוא שהסית במיוחד את היהודים לבנות מחדש את המקדש, כיוון שרחש להם טובה על שצלבו את המשיח.
— איגרת קיריליוס מירושלים, מתוך סעיפים 6, 7, 11
בניית בתי המקדש
לאור הסבירות שבניית בית המקדש של יוליאנוס החלה בי"ח באייר, הועלתה ההשערה כי גם בתי המקדש הראשונים, שנבנו בחודש אייר, התחילו להיבנות בתאריך זה.[2]
נולדו
- על פי דעה אחת, רבי שמעון בר יוחאי
- ה'תשל"ח – עומר ינקלביץ', שרת התפוצות מטעם מפלגת כחול לבן
נפטרו
- על פי מסורת קדומה, יהושע בן נון
- על פי המסורת, רבי שמעון בר יוחאי.
- ה'של"ב (1572) – רבי משה בן ישראל איסרלישׂ, הרמ"א, גדול פוסקי יהדות אשכנז במאה ה-16, ראש ישיבה ופילוסוף.
- ה'תק"מ (1780) – רבי שלום בן משה בוזגלו, אב"ד במרקש, מרוקו. מקובל ומחבר ספר "מקדש מלך" פירוש על ספר הזוהר.
- ה'תרכ"ב – חכם יצחק אקשוטי מחבר ספר בני ישחק ודיין בקושטא.
- ה'תש"ח (1948) – יהודה ראב, ראשון השומרים בפתח תקווה.
- ה'תשנ"ח – יצחק מודעי, מדינאי ישראלי, כיהן כשר בממשלת ישראל (נולד ב-ה'תרפ"ו)
- ה'תש"ע – הרב דוד עובדיה, רב שכונת בית וגן, מהדיר הספרים, כוס אליהו, ברכת אליהו
הערות שוליים
- ^ מתיה קם, י"ח באייר: ל"ג בעומר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ 1 2 3 בן עמי, ירון. 2014. משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג פרק ב, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.
- ^ אלחנן ריינר, יהושע הוא רשב"י, חצור היא מירון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי), תרביץ, כרך פ' חוברת ב' (טבת-אדר ה'תשע"ב), 179-218.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ה, עמוד ב'.
- ^ סגל, חגי, תשס"ו, אפשר לכבות, מקור ראשון. מצוטט באתר חדרי חרדים