כפר

כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר. הכפר יהיה לרוב (אבל לא תמיד) קטן מעיירה. עד למהפכה התעשייתית ועידן העיור שבא בעקבותיה היה הכפר צורת ההתיישבות של מרבית האוכלוסייה האנושית.

הכפר העתיק הולוקה, הונגריה

כפר מסורתי וכפריר

שרידי הכפריר ח'ירבת אל-עומור בהרי ירושלים, על שלוחה לצדי נחל כסלון, שהתקיים עד לשנת 1948. "ח'ירבה" הוא כינוי מקובל בערבית במזרח התיכון לכפריר

הכפריר ויילר אוברוויל ברשות המקומית ואלדקירך בשווייץ

באיטליה, הכינוי "בּוֹרְגוֹ " מתייחס לכפר קטן, שבדרך כלל גדול מכפריר אך קטן מעיירה, ושלעיתים קרובות יש לו חשיבות היסטורית. הוא מאופיין בכיכר מרכזית, מבנים היסטוריים וקהילתיות פנימית משמעותית. בתמונה - קסטיליונה דל לאגו שבאומבריה

הכפר המסורתי היה יישוב קטן שבו בדרך כלל חיו בין 5 ל-30 משפחות, וסביב בתי הכפר השתרעו האדמות החקלאיות שלו. המונח "כפריר" (Hamlet) משמש להגדרת כפר קטן ביותר הקשור מבחינה מנהלית ליחידה גדולה יותר. מקורו של השם במונח הגרמאני למתחם אדמה או מרעה. בישראל משתמשים במונח "כפריר" גם ביחס לכפר המיושב באופן עונתי או ארעי. במזרח התיכון, בערבית, לעיתים קרובות כפריר מכונה ח'ירבּה (خربة ) (למשל, ח'ירבת אל-לוז), ואין לבלבל בין הכינוי הזה לבין המושג "חורבה" בעברית, או לשימוש בכינוי ח'ירבּה לאתר ארכאולוגי.

באנגליה, ההבדל המסורתי בין כפר לכפריר היה נעוץ בקיומה של קהילה דתית נפרדת בכפר, עם או בלי כנסייה. לעיתים הכפריר התהווה באזור מסחרי בשטחי הכפר, כגון טחנת קמח, מכרה או מזח. ההבדל בין כפר לעיירה או עיר הוא היעדרו של שוק בכפר וקיומו של שוק (בדרך כלל יום אחד בשבוע) בעיירה או בעיר. בקנדה גם רשות מקומית המונה אלפי תושבים עשויה להיקרא "כפריר" (Hamlet).

בחלק ממדינות ארצות הברית המונח "כפר" (Village) מהווה צורת התאגדות מוניציפלית בה ניתנות סמכויות פחותות ליישוב על ידי השלטון המקומי האזורי, מאשר הסמכויות הניתנות לעיר. אין משמעות למספר התושבים בהבחנה בין עיר לכפר.

אסיה

דרום אסיה

דלהוה, כפר במזרח הודו

בשנת 2011 בהודו, 68.84% מההודים (כ-833.1 מיליון בני אדם) חיו ב-640,867 כפרים שונים. הגודל של כפרים אלה משתנה באופן ניכר. ב-236,004 כפרים הודים מתגוררים פחות מ-500 איש, ולעומת זאת, ב-3,976 כפרים גודל האוכלוסייה הוא 10,000+. ברוב הכפרים יש מקדש, כנסייה או מסגד משלהם, בהתאם לדת המקומית.

מזרח אסיה

בסין, הכפרים (村) קטנים מעיירות (乡) או ערים (镇). בטאיוואן, הכפרים הם נמוכים מבחינה מנהלית מעיירות. שם הכפר בסינית הוא "צואן" או "קאן" (村) מתחת לעיירה כפרית ו"לי" (鄉) מתחת לעיירה עירונית.

הכפר בישראל

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושאר רשויות המנהל הישראליות, כפר מוגדר כיישוב שיש בו בין 40 ל-2,000 תושבים קבועים. יישוב גדול יותר נקרא עיירה, ויישוב קטן יותר נחשב מקום.

בלשון הדיבור כפי שהתפתחה בארץ ישראל, המונח "כפר" מתייחס בפועל כמעט תמיד לכפר ערבי, בעוד יישוב יהודי שאינו עירוני נקרא "קיבוץ", "קבוצה", "מושב", "מושבה", או "יישוב קהילתי" - אך כמעט לעולם לא "כפר". יתר על כן, המונח "כפר" משמש לא פעם גם להתייחסות ליישובים ערביים גדולים המונים אף עשרות אלפי תושבים.

קישורים חיצוניים

• גדעון ביגר ודוד גרוסמן, ‏צפיפות האוכלוסין בכפר המסורתי בארץ-ישראל, קתדרה 63, אפריל 1992, עמ' 108–121
• כפרים, דף שער בספרייה הלאומית