ליאון פאנטה

ליאון פאנטה
Leon Panetta
	ליאון פאנטה, 30 ביוני 2011
לידה	28 ביוני 1938 (בן 86); מונטריי, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר למשפט אוניברסיטת סנטה קלרה; Monterey High School ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	1 ביולי 2011 – 27 בפברואר 2013; (שנה)
תחת נשיא ארצות הברית	ברק אובמה
	→ רוברט גייטס צ'אק הייגל ←
	12 בפברואר 2009 – 1 ביולי 2011; (שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית	ברק אובמה
	→ מייקל היידן דייוויד פטראוס ←
	17 ביולי 1994 – 20 בינואר 1997; (שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית	ביל קלינטון
	→ מאק מקלארטי ארסקין באולס ←
	3 בינואר 1977 – 22 בינואר 1993; (16 שנים)
	3 בינואר 1977 – 22 בינואר 1993; (16 שנים)
פרסים והוקרה
	מדליית ציון לשבח; הצלב הגדול של מסדר השמש העולה ;
חתימה

ליאון אדוארד פאנטה (באנגלית: Leon Edward Panetta; נולד ב-28 ביוני 1938) הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמזכיר ההגנה של ארצות הברית מיולי 2011 ועד פברואר 2013, בממשלו של הנשיא ברק אובמה. קודם לכן שימש פאנטה כראש ה-CIA (מ-2009 ועד מינויו למזכיר ההגנה), היה ראש משרד הניהול והתקציב וכן ראש סגל הבית הלבן במהלך הכהונה הראשונה של הנשיא ביל קלינטון, וכיהן כחבר בית הנבחרים מטעם המחוז ה-16 של מדינת קליפורניה.

ביוגרפיה

פאנטה נולד וגדל במונטריי שבקליפורניה. הוא בן למשפחת מהגרים מאזור קלבריה באיטליה שבבעלותה הייתה מסעדה מקומית. ב-1960 סיים בהצטיינות תואר ראשון במדע המדינה וב-1963 תואר .J.D במשפטים, שניהם מאוניברסיטת סנטה קלרה. ב-1964 התגייס פאנטה לצבא ארצות הברית ושירת כקצין מבצעים ותכנון בחיל המודיעין עד שחרורו בדרגת לוטננט ראשון ב-1966.

בתחילת דרכו הפוליטית, שימש פאנטה כעוזר לסנאטור הרפובליקני תומאס קיוצ'ל, וב-1969 כעוזרו של רוברט פיץ', שכיהן כמזכיר מחלקת הבריאות, החינוך והרווחה בממשלו של הנשיא ריצ'רד ניקסון. במסגרת זו מונה לתפקיד ראש המשרד לזכויות האדם. לאור התנגדותו למדיניות ניקסון בנושא זכויות האזרח, התפטר פאנטה מתפקידו ב-1970 ועבר לשמש במשך כשנה כעוזרו של ראש עיריית ניו יורק ג'ון לינדסיי. באותה תקופה גם עבר למפלגה הדמוקרטית.

הוא חזר למונטריי ועבד שש שנים כשותף במשרד עורכי דין. ב-1976 נבחר פאנטה לכהן בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-16 של קליפורניה, שכולל חלק ממרכז העיר סן חוזה. הוא כיהן בתפקיד במשך 16 שנים. במהלך תקופת כהונתו בקונגרס קידם פאנטה נושאים של זכויות אדם, איכות סביבה וחינוך. הנושא המרכזי לו תרם היה התקציב, מאז 1979 ועד 1985 שימש כחבר בוועדת התקציב של הקונגרס ובין השנים 1989 ל-1993 עמד בראשה.

לאחר היבחרו של ביל קלינטון ב-1993 לנשיא, מונה פאנטה לתפקיד רב ההשפעה של ראש משרד הניהול והתקציב (Office of Management and Budget). כשנה לאחר מכן נקרא פאנטה לתפקיד ראש סגל הבית הלבן לאור אי שביעות הרצון מתפקודו של מאק מקלארטי.

לאחר שעזב את הבית הלבן ב-1997 ייסד את מכון פאנטה למדיניות ציבורית הממוקם באוניברסיטת המדינה של קליפורניה במונטריי ביי. במקביל שימש במשך 6 שנים כחבר דירקטוריון של הבורסה לניירות ערך בניו יורק. ב-2006 מונה לחבר בוועדת בייקר, ועדה דו-מפלגתית לחקר המצב בעיראק (Iraq Study Group) שהמליצה על דרכי הפעולה העתידיות של ארצות הברית ופתרונות למשבר בעיראק.

בתחילת 2009 פורסם כי פאנטה צפוי לשמש כראש ה-CIA בממשל החדש של ברק אובמה,^[1] מינויו אושר לאחר דיון בוועדת הסנאט והצבעה במליאה שהתקיימה ב-12 בפברואר 2009. במהלך הדיון הצהיר פאנטה כי תיפסק מדיניות העינויים, שהופעלה כלפי חשודים במעשי טרור; כי עיקר התמקדותו כמנהל ה-CIA תהיה יותר בהקפדה על מילוי תקין של מדיניות ונוהלי הסוכנות ופחות בהתערבות בפרטי תכנון מבצעים או הפקת ניתוחים פרטניים. בתקופתו בראש הסוכנות, הגיע לסיומו אחד מהמבצעים הארוכים בתולדות ה-CIA, כשלאחר 10 שנים אותר מקום מחבואו של אוסאמה בן לאדן בפקיסטן ויצא לפועל בהצלחה מבצע חנית נפטון להריגתו.

ביולי 2011 מונה פאנטה לתפקיד מזכיר ההגנה של ארצות הברית. ^[2] פאנטה, שנודע כתומך במדיניות של ריסון תקציבי, הביע התנגדות לקיצוץ מתוכנן של טריליון דולר בתקציב ההגנה של ארצות הברית, קיצוץ אותו הגדיר כ"מדיניות סכין הקצבים".^[3]

ב-27 בפברואר 2013 סיים פאנטה את כהונתו כמזכיר ההגנה לאחר שהתפטר מתפקידו. בספר זיכרונות שפרסם ב-2014 ביקר פאנטה את מנהיגותו של אובמה ומדיניותו בתחומי החוץ והביטחון, ציין שאובמה איבד את דרכו, היה מתוסכל ממלחמת עיראק ומלחמת אפגניסטן וקיווה שמדינות אחרות ימלאו את תפקידה של ארצות הברית. הוא סבר שעל ארצות הברית להשאיר נוכחות צבאית בעיראק לתקופת מעבר, ביקר את המדיניות הפייסנית כלפי סוריה למרות הקו האדום שהגדיר הנשיא בדבר שימוש בנשק כימי על ידי בשאר אל-אסד, וציין שהיא גרמה לנזק לאמינות ארצות הברית.^[4]^[5]

חיים אישיים

פאנטה נשוי לסיליבה ואב לשלושה. בנו ג'ימי פאנטה נבחר ב-2016 לבית הנבחרים של ארצות הברית.

יחסו לישראל ועמדתו לגבי איראן

ביולי 2012 הודיע פאנטה כי העיצומים שהוטלו על איראן לא הצליחו עדיין לעצור את התקדמות התוכנית האיראנית להשגת נשק גרעיני, והביע תמיכה בהגברתם. ב-31 ביולי 2012 ביקר פאנטה בישראל ודן עם ראש הממשלה ושר הביטחון באיום האיראני וביישום החוק החדש עליו חתם הנשיא ברק אובמה להגברת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארצות הברית לישראל.^[6]