מונדיאל 1966
מונדיאל 1966 נערך באנגליה בין 11 ביולי ל-30 ביולי. בתואר זכתה נבחרת אנגליה, לאחר שניצחה את נבחרת גרמניה המערבית 4:2 במשחק הגמר, שהוכרע בשער מעורר מחלוקת, המכונה "שער ומבלי".
מארחת | אנגליה |
---|---|
תקופת התחרות | 11 ביולי 1966 – 30 ביולי 1966 (20 ימים) |
מספר משתתפות |
16 (מתוך 70 משתתפות שנרשמו) |
הזוכה |
אנגליה (זכייה ראשונה) |
מספר משחקים | 32 |
מספר שערים | 89 (2.78 בממוצע למשחק) |
מספר צופים | 1,614,677 (50,459 בממוצע למשחק) |
מלך השערים |
אאוזביו (9 שערים) |
השחקן המצטיין | בובי צ'רלטון |
אאוזביו הפורטוגלי היה מלך השערים של הטורניר, לאחר שכבש תשעה שערים לזכות נבחרתו.
במונדיאל זה הייתה רק קבוצה אחת מיבשות אפריקה ואסיה, נבחרת קוריאה הצפונית, משום שרוב נבחרות אסיה ואפריקה, כולל נבחרת סוריה שהועברה לבית האירופי פרשו מהמוקדמות מפני שלשתי היבשות ניתן רק מקום אחד משותף בגביע העולם. ישראל, שהועברה לבית האירופי, וקוריאה הצפונית, שלא הסכימה עם החרם, התחרו במוקדמות, נבחרת קוריאה הצפונית העפילה לגביע העולם בעוד שנבחרת ישראל הפסידה בשלב המוקדמות לבולגריה ולבלגיה.
מבנה הטורניר נשאר כפי שהיה במונדיאל 1962. 16 נבחרות העפילו לטורניר לאחר טורניר מוקדמות, וחולקו לארבעה בתים של ארבע נבחרות בכל בית. שתי הנבחרות הטובות ביותר מכל בית העפילו לשלב רבע הגמר.
למונדיאל זה היה גיבור לא רגיל במקצת, כלב ששמו פיקלס (Pickles). במהלך ההכנות לקראת הטורניר, נגנב הגביע העולמי על שם ז'יל רימא מתצוגה של תערוכה שנערכה במדינה. אומה שלמה פתחה במסע חיפושים אחר הגביע האבוד, שנמצא לבסוף על ידי הכלב פיקלס, שמצא אותו עטוף במספר עיתונים, כשרחרח ליד שיח בלונדון.
מונדיאל 1966 תואר בסרט דוקומנטרי בשם "גול!!" שהוקרן בהקרנות מסחריות ברחבי העולם[1].
אצטדיונים
עריכהסנדרלנד | מידלסברו | ליברפול |
רוקר פארק | איירסום פארק | גודיסון פארק |
54°55′16.68″N 1°22′31.37″W / 54.9213000°N 1.3753806°W | 54°33′51″N 1°14′49″W / 54.56417°N 1.24694°W | 53°26′20″N 2°57′58″W / 53.43889°N 2.96611°W |
קיבולת:40,310 | קיבולת:40,310 | קיבולת:50,151 |
טראפורד (באזור מנצ'סטר) | ||
אולד טראפורד | ||
53°27′47″N 2°17′29″W / 53.46306°N 2.29139°W | ||
קיבולת:42,730 | ||
שפילד | ||
אצטדיון הילסבורו | ||
53°24′41″N 1°30′2″W / 53.41139°N 1.50056°W | ||
קיבולת:42,730 | ||
לונדון | ברמינגהאם | |
אצטדיון ומבלי | אצטדיון וייט סיטי | וילה פארק |
51°33′21″N 0°16′46″W / 51.55583°N 0.27944°W | 51°30′49″N 0°13′38″W / 51.51361°N 0.22722°W | 52°30′33″N 1°53′5″W / 52.50917°N 1.88472°W |
קיבולת:100,000 | קיבולת:76,567 | קיבולת:55,000 |
שלב הבתים
עריכהבשלב הבתים של הטורניר, רוב המשחקים היו דלי שערים, בעיקר עקב משחקן הטקטי וההגנתי של הנבחרות.
בית א'
עריכהבבית א' סיימה נבחרת אנגליה במקום הראשון של הבית, כשלזכותה רק ארבעה שערי זכות, ואף לא שער חובה אחד. אורוגוואי הייתה הנבחרת השנייה שעלתה מבית זה, על חשבון נבחרות מקסיקו וצרפת.
כל משחקי בית א' נערכו באצטדיון ומבלי, פרט למשחק בין נבחרות אורוגוואי וצרפת, שנערך באצטדיון וייט סיטי.
נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
זכות | חובה | הפרש | ||||||
אנגליה | 5 | 3 | 2 | 1 | 0 | 4 | 0 | 4 |
אורוגוואי | 4 | 3 | 1 | 2 | 0 | 2 | 1 | 1 |
מקסיקו | 2 | 3 | 0 | 2 | 1 | 1 | 3 | -2 |
צרפת | 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 2 | 5 | -3 |
אנגליה | 0 – 0 | אורוגוואי |
צרפת | 1 – 1 | מקסיקו |
אורוגוואי | 2 – 1 | צרפת |
אנגליה | 2 – 0 | מקסיקו |
אורוגוואי | 0 – 0 | מקסיקו |
אנגליה | 2 – 0 | צרפת |
בית ב'
עריכהבבית ב' העפילו נבחרות גרמניה המערבית וארגנטינה לשלב הבא בקלות, אחרי שצברו 5 נקודות כל אחת.
נבחרת ספרד סיימה שלישית עם שתי נקודות, ונבחרת שווייץ סיימה את הבית במקום הרביעי והאחרון, ללא נקודות, לאחר שהפסידה בכל משחקיה.
נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
זכות | חובה | הפרש | ||||||
גרמניה המערבית | 5 | 3 | 2 | 1 | 0 | 7 | 1 | 6 |
ארגנטינה | 5 | 3 | 2 | 1 | 0 | 4 | 1 | 3 |
ספרד | 2 | 3 | 1 | 0 | 2 | 4 | 5 | -1 |
שווייץ | 0 | 3 | 0 | 0 | 3 | 1 | 9 | -8 |
גרמניה המערבית | 5 – 0 | שווייץ |
ארגנטינה | 2 – 1 | ספרד |
ספרד | 2 – 1 | שווייץ |
גרמניה המערבית | 0 – 0 | ארגנטינה |
ארגנטינה | 2 – 0 | שווייץ |
גרמניה המערבית | 2 – 1 | ספרד |
בית ג'
עריכהאצטדיוני אולד טראפורד וגודיסון פארק, שבצפון־מערב אנגליה, אירחו את משחקי בית ג'.
מחזיקת הגביע, נבחרת ברזיל, בראשות כוכבה פלה, אכזבה וסיימה את הבית במקום השלישי, אחרי נבחרות פורטוגל והונגריה שסיימו במקומות הראשונים בהתאמה, והודחה מהטורניר כבר בשלב מוקדם יחד עם נבחרת בולגריה שסיימה את הבית במקום הרביעי והאחרון. פלה סבל מפגיעות חוזרות ונשנות במשחק הראשון של ברזיל מול בולגריה, נעדר מהמשחק השני מול הונגריה ושיחק פצוע מול פורטוגל ולמעשה לא התאפשר לו כלל להפגין את יכולתו.
נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
זכות | חובה | הפרש | ||||||
פורטוגל | 6 | 3 | 3 | 0 | 0 | 9 | 2 | 7 |
הונגריה | 4 | 3 | 2 | 0 | 1 | 7 | 5 | 2 |
ברזיל | 2 | 3 | 1 | 0 | 2 | 4 | 6 | -2 |
בולגריה | 0 | 3 | 0 | 0 | 3 | 1 | 8 | -7 |
ברזיל | 2 – 0 | בולגריה |
פורטוגל | 3 – 1 | הונגריה |
הונגריה | 3 – 1 | ברזיל |
פורטוגל | 3 – 0 | בולגריה |
פורטוגל | 3 – 1 | ברזיל |
הונגריה | 3 – 1 | בולגריה |
בית ד'
עריכהבית ד' סיפק הפתעה גדולה, כשנבחרת קוריאה הצפונית גברה על נבחרת איטליה בתוצאה 1:0, וסיימה במקום השני בבית, על חשבון האיטלקים שהודחו. קוריאה הצפונית עלתה לשלב רבע הגמר יחד עם נבחרת ברית המועצות שסיימה את הבית המקום הראשון.
נבחרת צ'ילה סיימה את הבית במקום האחרון והודחה.
נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
זכות | חובה | הפרש | ||||||
ברית המועצות | 6 | 3 | 3 | 0 | 0 | 6 | 1 | 5 |
קוריאה הצפונית | 3 | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 4 | -2 |
איטליה | 2 | 3 | 1 | 0 | 2 | 2 | 2 | 0 |
צ'ילה | 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 2 | 5 | -3 |
ברית המועצות | 3 – 0 | קוריאה הצפונית |
איטליה | 2 – 0 | צ'ילה |
קוריאה הצפונית | 1 – 1 | צ'ילה |
ברית המועצות | 1 – 0 | איטליה |
קוריאה הצפונית | 1 – 0 | איטליה |
ברית המועצות | 2 – 1 | צ'ילה |
שלב הנוקאאוט
עריכהרבע גמר | חצי גמר | גמר | ||||||||
אנגליה | 1 | |||||||||
ארגנטינה | 0 | |||||||||
אנגליה | 2 | |||||||||
פורטוגל | 1 | |||||||||
פורטוגל | 5 | |||||||||
קוריאה הצפונית | 3 | |||||||||
אנגליה | 4 | |||||||||
גרמניה המערבית | 2 | |||||||||
גרמניה המערבית | 4 | |||||||||
אורוגוואי | 0 | משחק על המקום השלישי | ||||||||
גרמניה המערבית | 2 | |||||||||
ברית המועצות | 1 | |||||||||
ברית המועצות | 2 | פורטוגל | 2 | |||||||
הונגריה | 1 | ברית המועצות | 1 | |||||||
רבע גמר
עריכהבשלב רבע הגמר הביסה גרמניה המערבית בקלות את נבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:0.
במקביל, הסתמן כי נבחרת קוריאה הצפונית המפתיעה נמצאת בדרך לעוד סנסציה. במשחק שנוהל על ידי השופט הישראלי מנחם אשכנזי, אשר שפט לפני כן בהצלחה גם את המשחק בין מקסיקו וצרפת, הובילה קוריאה הצפונית 3:0 על פורטוגל כבר אחרי 25 דקות של משחק. אך אאוזביו, כוכב נבחרת פורטוגל, הבקיע ארבעה שערים, הפך את התוצאה לטובת הפורטוגלים, וקבע 4:3. אוגוסטו (Augusto) קבע 5:3 כשהבקיע את החמישי בדקה ה-78, והשלים את אחד המהפכים הגדולים בתולדות גביע העולמי[2].
בשני משחקי רבע הגמר האחרים, ניצחו נבחרות ברית המועצות ואנגליה את נבחרות הונגריה וארגנטינה בהתאמה, ועלו לשלב חצי הגמר. המשחק בין אנגליה וארגנטינה שבו ניצחה אנגליה 1:0 התפרסם בנוקשותו הרבה ובפגיעות הקשות שפגעו שחקני שתי הקבוצות זו בזו. לאחר המשחק כונו שחקני ארגנטינה על ידי המאמן האנגלי אלף ראמזי "חיות". משחק זה החל מסורת של יריבות מרה בין שתי הנבחרות.
23 ביולי | אנגליה | 1–0 | ארגנטינה | וומבלי, לונדון צופים: 90,584 |
הרסט 78' |
23 ביולי | פורטוגל | 5–3 | קוריאה הצפונית | גודיסון פארק, ליברפול צופים: 40,248 שיפוט: מנחם אשכנזי (ישראל) |
אאוזביו 27', 43' (פ), 56', 59' (פ) אוגוסטו 80' |
פאק סאונג זין 1' לי דונג-וון 22' יאנג סונג-גוק 25' |
23 ביולי | ברית המועצות | 2–1 | הונגריה | רוקר פארק, סנדרלנד צופים: 26,844 |
צ'יסלנקו 5' פורקויאן 46' |
בנה 57' |
23 ביולי | גרמניה המערבית | 4–0 | אורוגוואי | אצטדיון הילסבורו, שפילד צופים: 40,007 |
האלר 11', 83' בקנבאואר 70' זלר 75' |
חצי גמר
עריכהשני משחקי חצי הגמר הסתיימו בתוצאה 2:1. פרנץ בקנבאואר הבקיע את שער הניצחון לזכות הגרמנים, שניצחו את ברית המועצות בתוצאה 2:1, ובובי צ'רלטון האנגלי הבקיע צמד לזכות נבחרתו, שניצחה את פורטוגל בתוצאה 2:1.
25 ביולי | ברית המועצות | 1–2 | גרמניה המערבית | גודיסון פארק, ליברפול צופים: 38,273 |
פורקויאן 88' | האלר 43' בקנבאואר 67' |
26 ביולי | אנגליה | 2–1 | פורטוגל | וומבלי, לונדון צופים: 94,493 |
ב. צ'רלטון 30', 80' | אאוזביו 82' (פ') |
מקומות 3-4
עריכה28 ביולי, 19:30 | ברית המועצות | 1–2 | פורטוגל | וומבלי, לונדון צופים: 87,696 שיפוט: קן דגנאל (אנגליה) |
מאלופייב 43' | אאוזביו 12' (פ') טורס 89' |
גמר
עריכה- ערך מורחב – גמר מונדיאל 1966
גמר מונדיאל 1966 היה אחד ממשחקי הגמר המרתקים בתולדות הגביע העולמי, אך עם זאת נחשב גם לגמר שנוי במחלוקת, שהעסיק את עולם הכדורגל עוד עשרות שנים אחריו.
אצטדיון ומבלי שבלונדון אירח את משחק הגמר של המונדיאל, שחזו בו 97,000 צופים. לאחר 10 דקות של משחק כבש הלמוט האלר שער יתרון לזכות הגרמנים, אך לאחר 4 דקות איזן ג'ף הרסט את התוצאה וקבע 1-1. מרטין פיטרס כבש לזכות האנגלים בדקה ה-78, והוביל אותם ליתרון 2:1.
היה נראה כי האנגלים היו בדרך הבטוחה לעבר התואר, עד אשר השופט השווייצרי דינסט פסק בדקה ה-90 לכדור חופשי לזכות הגרמנים. הכדור נהדף על ידי השוער האנגלי גורדון בנקס, אך וולפגנג ובר הגרמני הצליח להשתלט על הכדור החוזר ולדחוק אותו פנימה וקבע 2:2. האנגלים טענו שהייתה נגיעת יד של שחקן גרמני בכדור לאחר שהכדור נהדף, ודרשו לפסול את השער, אך השופט פסק שלא הייתה נגיעת יד, ואישר את השער.
לאחר 90 דקות של משחק, נשארה התוצאה 2:2, והמשחק נכנס להארכה.
בדקה ה-101 בעט הרסט האנגלי כדור חזק, שפגע במשקוף השער הגרמני, ונחת בדיוק על קו השער. השופט פסק תחילה לשער לזכות האנגלים, אך לאחר מחאות הגרמנים הוא ניגש להתייעץ עם הקוון טופיק בחראמוב שהיה בעמדת צפייה עדיפה. הקוון והשופט התקשו לתקשר זה עם זה עקב מגבלות השפה, אך הקוון סימן לשער, וכך אושר השער מעורר המחלוקת. השער כונה בשם "שער ומבלי" בגלל טענת הגרמנים שלא היה מדובר בשער חוקי, עד היום, כל כמה שנים, מנסים בעזרת טכנולוגיות חדשות לבחון האם הכדור עבר את קו השער במלוא היקפו.
בדקה ה-120 חתם הרסט את תוצאת המשחק, כשכבש את שערו השלישי, ואת הרביעי של האנגלים שקבע 4:2. הרסט הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שכבש שלושער בגמר המונדיאל.
עם שריקת הסיום פרצו רבבות אוהדים אנגלים נלהבים לכר הדשא, וחגגו עם נבחרתם את הזכייה בגביע.
את דקות הסיום של המשחק תיאר העיתונאי האנגלי קנת וולסטנהולם (Welstenholme) במשפט שנכנס לספרי ההיסטוריה: "יש אנשים שכבר על כר הדשא, הם חושבים שהכל נגמר" (נאמר בזמן שהתוצאה הייתה 3:2, והאוהדים האנגלים החלו לרדת לכיוון כר הדשא), "זה נגמר!" (בדיוק כשאמר את המשפט הראשון, כבש הרסט את השער הרביעי).
בטקס הנפת הגביע, העניקה מלכת אנגליה, אליזבת השנייה, לנבחרת האנגלית את הגביע.
30 ביולי 1966 | אנגליה | 4–2ה | גרמניה המערבית | אצטדיון ומבלי, לונדון, אנגליה צופים: 96,924 שיפוט: גוטפריד דיינסט |
ג'ף הרסט 18' 101' , 120' מרטין פיטרס 78' |
(סיקור) | הלמוט האלר 12' וולפגנג ובר 89' |
אלופת העולם 1966 |
---|
אנגליה זכייה ראשונה |
כובשי השערים
עריכהדירוג | שחקן | מס' שערים |
---|---|---|
1 | אאוזביו | 9 |
2 | הלמוט האלר | 6 |
3 | ג'ף הרסט | 4 |
פרנץ בקנבאואר | ||
פרנץ בנה | ||
ולרי פורקויאן | ||
7 | לואיס ארטימה | 3 |
חוזה אוגוסטו | ||
חוזה טורס | ||
אדוארד מלופייב |
מצטיינים
עריכהכדור הזהב | כדור הכסף | כדור הארד |
---|---|---|
בובי צ'רלטון | בובי מור | אאוזביו |
נעל הזהב | נעל הכסף | נעל הארד |
אאוזביו | הלמוט האלר | ולרי פורקויאן ג'ף הרסט פרנץ בנה פרנץ בקנבאואר |
כפפת הזהב | ||
גורדון בנקס | ||
השחקן הצעיר המצטיין | ||
פרנץ בקנבאואר |
נבחרת הטורניר:
שוער | הגנה | קישור | התקפה |
---|---|---|---|
גורדון בנקס | ג'ורג' כהן בובי מור ויסנטה סילביו מרזוליני |
פרנץ בקנבאואר מריו קולונה בובי צ'רלטון |
פלוריאן אלברט אווה זלר אאוזביו |
קישורים חיצוניים
עריכה- נתונים מלאים על הטורניר
- עוזי דן, תולדות המונדיאל - נטל ההוכחה של המארחת אנגליה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
- ניצן פלד, פעם בחיים, באתר ערוץ הספורט, 28 בנובמבר 2013
- נדב יעקבי, "בלייזר", זמן גביע: מה שהיה, תשכח מזה, באתר ynet, 5 בפברואר 2010
הערות שוליים
עריכה- ^ "Goal! World Cup 1966", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ עמיחי שלו, פיגו בנעלי יוזביו, באתר ynet, 17 ביוני 2000