משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי.

משרד החינוך

בניין לב רם
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט
תאריך הקמה	1949
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	יואב קיש
תאריך כניסה	29 בדצמבר 2022
מנכ"ל	מאיר שמעוני
תקציב	70 מיליארד ש"ח (2022)
שמות קודמים	משרד החינוך, התרבות והספורט משרד החינוך והתרבות
edu.gov.il
קואורדינטות	31°46′05″N 35°13′26″E

כן, היה אמון על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בין-לאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

היסטוריה

השר והמשרד בעברית ארכאית
וזיר השכלת העם - "משלחת אחת בשם המורים ארץ-הישראלים נתקבלה ביום השלישי שעבר בבקר על ידי וזיר השכלת העם. הוזיר קבל את חברי המשלחת בסבר פנים ויברך את המורים לבואם מצרימה." (המורים ארץ-הישראליים במצרים, דואר היום, 28 במרץ 1926) שר השכלת העם - "הרב האינספעקטאר קאצעגעלעגבויגען זכה לשאת תודה בכתב מאת כבוד שר השכלת העם המיניסטער שירינסקי שיחמאטאוו בשנת 1853." (חדשות, הכרמל, 14 במאי 1861) משמרת השכלת העם - "סטמבול. היה מבחן התלמידים בתלמוד תורה באורטקייויי, ובתוך הבאים בא גם אחד מצד משמרת השכלת העם (המערף)." (דברי ימי השבוע, הצבי, 24 ביולי 1891)

הקמת המשרד והשנים הראשונות (1949–1960)

בממשלה הזמנית שהוקמה במאי 1948 לא הוקם משרד חינוך ולא נבחר שר חינוך. משרד החינוך הוקם רק במרץ 1949 כהמשך של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ובראשו הועמד זלמן שזר. המבנה הארגוני הראשוני של המשרד כלל את אגף התרבות ואגף החינוך. מערכת החינוך בעת הקמת המדינה הייתה חצי פרטית, כאשר רובם הגדול של בתי הספר השתייכו לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. בשנת 1949 נחקק ביוזמת משרד החינוך חוק לימוד חובה, שחייב תלמידים ללמוד אך ורק בבתי ספר מוכרים. עם קליטת העלייה ההמונית, הקים משרד החינוך בתי ספר משלו במחנות העולים ובמעברות ואסר על הקמת בתי ספר מתחרים. גורמים דתיים טענו שבמקרים רבים בתי ספר אלו אינם מאפשרים לתלמידים ללמוד תורה לפי רצונם, מודחים כנגד שמירת המצוות ואף נשמעו האשמות חמורות יותר, למשל שבמעברות מסוימות חויבו התלמידים לגזוז את פאותיהם. האשמות אלו גרמו למשבר חריף בממשלה ולהקמת ועדת חקירה (ועדת פרומקין). הוועדה אישרה את ההאשמות באופן חלקי והביאה להתפטרות של מספר בכירים במשרד החינוך.

בשנת 1953, הוביל משרד החינוך בראשות פרופ' בן-ציון דינור לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, שהלאים את בתי הספר של שלושת הזרמים איחד את בתי הספר של זרם העובדים והזרם הכללי למערכת החינוך הממלכתית והפך את בתי הספר של הזרם הדתי למערכת החינוך הממלכתי-דתי.

1960–1977

בשנות השישים החל החינוך לעבור שינוי מתבנית של חינוך אידאולוגי לתבנית של חינוך מדעי. בשל קליטת העולים הרבים שהגיעו לארץ ולא הסכימו "ליישר קו" לפי הנורמות המקובלות שניסה בית הספר להנחיל להם, ובעקבות הפיכת החינוך לחינוך ממלכתי, החלו בתי הספר לעסוק פחות בחינוך ויותר בהקניית ידע שיאפשר לתלמידיו להתמצא במדע וטכנולוגיה ברמות גבוהות. במסגרת זו הוארכו שנות החינוך החובה (לבני 14–16), פותחה ההשכלה הגבוהה, ונוצרו תוכניות לתלמידים טעוני טיפוח. שר החינוך זלמן ארן הוביל רפורמה גדולה בחינוך, במסגרתה הוקמו חטיבות ביניים אזוריות בהם הונהגה אינטגרציה, רחב החינוך העל – יסודי בעיירות הפיתוח ופותח החינוך המקצועי.

בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך בישראל ב-1961 נמצא שיעור אנאלפביתיות גבוה ועל כן הוצא לפועל "המבצע לביעור הבערות" במסגרתו נעשתה השלמת השכלה למבוגרים, בתחום השפה, הקריאה והכתיבה. באמצע שנות ה-70 היוזמה הוחלפה בתוכנית תהיל"ה.

1977–2006

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנות ה-90 ולאחריהן היו מספר שביתות מורים, לדוגמה שביתת ארגון המורים ב-2008. בעקבות השביתות נחתמו מספר הסכמי השכר והוצעו לפועל מספר רפורמות כדוגמת רפורמת עוז לתמורה. כן הושקה רפורמה בשם אופק חדש המבוססת על דו"ח ועדת דוברת.

ב-2003 הושקה התוכנית 100 מושגי יסוד אשר בוטלה ב-2006.

מאז 2006

במסגרת הקמת ממשלת ישראל ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. לתפקיד שרת החינוך בממשלה זו מונתה פרופ' יולי תמיר, וכשר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט כיהן אופיר פינס. גם בממשלה ה-32 נשמרה ההפרדה בין החינוך לבין התרבות והספורט. לתפקיד שר החינוך מונה גדעון סער, ותחומי התרבות והספורט הופרדו למשרד עצמאי בראשותה של לימור לבנת, מחוץ למשרד המדע. בממשלה ה-33 שי פירון כיהן כשר החינוך ולימור לבנת המשיכה לכהן כשרת התרבות והספורט, ובממשלה ה-34 נפתלי בנט כיהן כשר החינוך ומירי רגב כיהנה כשרת התרבות והספורט. בעקבות אי הצלחה להקים ממשלה לאחר הבחירות באפריל 2019 וקיום בחירות חדשות בספטמבר 2019, פוטר נפתלי בנט ובמקומו מונה רפי פרץ לשר החינוך בממשלה הזמנית.

עם השבעת הממשלה ה-35 מונה יואב גלנט לתפקיד שר החינוך, כאשר במקביל תחום ההשכלה הגבוהה פוצל ממשרד החינוך והועבר למשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה בראשותו עמד זאב אלקין עד התפטרותו והצטרפותו למפלגת תקווה חדשה.

במהלך כהונת הממשלה ה-36 השרה יפעת שאשא-ביטון קידמה רפורמה לפיה יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות הספרות, תנ"ך ואזרחות ויוחלפו בעבודת מחקר מסכמת והערכות פנימיות בית ספריות. עם כניסתו של יואב קיש לתפקיד שר החינוך במסגרת הממשלה ה-37, ביטל קיש את הרפורמה.

משרד החינוך היה המשרד הראשון בישראל ומשרד החינוך הראשון בעולם שהפעיל מערכת מחשוב ענן לבתי הספר.

בתשע"א גובשה תוכנית התקשוב הלאומית במטרה לקדם פדגוגיה ולמידה בבתי הספר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת והטמעתן בתוכנית הלימודים.

בשנים 2013–2014 קידם משרד החינוך את הסדרת הפעילות של גורמים חיצוניים בתוך בתי הספר הממלכתיים, בשיח בין המשרד, השלטון המקומי, נציגי הורים, המגזר העסקי וגורמים פילנתרופיים, במסגרת מה שכונה "השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך". במסגרת ההסדרה גיבש המשרד מאגר של תוכניות חיצוניות שלהן שותפות כלשהי עם נציג ממטה משרד החינוך.

ב-2019 הוגשה עתירה מצד ארגוני יהדות פלורליסטית נגד משרד החינוך בשל נוהל המפחית בעשרות אלפי שקלים את התמיכה בפעילות ארגונים אלה בבתי ספר. באפריל 2021 פסל בג"ץ את הנוהל המדובר, ואף הדגיש את החשיבות ליישום עקרונות דו"ח ועדת שנהר להוראת היהדות בחינוך הממלכתי. בנובמבר 2021 פורסם כי משרד החינוך אינו מיישם את פסיקת בג"ץ וכי הפגיעה באותם הארגונים נמשכת.

בתחילת מלחמת חרבות ברזל נסגרו מוסדות החינוך בהוראת פיקוד העורף. כשבועיים לאחר מכן אישר פיקוד העורף חזרה הדרגתית ללימודים. חרף אישור זה, מוסדות לימוד רבים המשיכו בלימודים מקוונים בלבד. משרד החינוך פרסם נוהל המאפשר להורים לתגבר את האבטחה במוסדות החינוך, ונוהל נוסף לשילובם של תלמידים במקום המגורים שאליו עברו מחמת המלחמה.

תקציב משרד החינוך

בשנת 2016 היה תקציב משרד החינוך 50.9 מיליארד שקל, כש-70% ממנו מיועד לתשלום שכר של עובדי הוראה. בתקציב המדינה לשנת 2019 הפך תקציב המשרד לשני בגודלו מבין משרדי הממשלה, אחרי משרד הביטחון. בשנת 2022, לראשונה נהיה המשרד בעל התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה, תקציבו לשנה זו עמד על כ-70 מיליארד שקלים והיווה כ-14.9% מכלל תקציב המדינה.

מבנה המשרד ויחידותיו

הנהלת המשרד

יחידות המשרד כוללות:

• שר החינוך
• המנהל הכללי
• אגף בכיר קשרי חוץ
• אגף תקשורת, דוברות והסברה
• חשב בכיר
• יועצת משפטית
• מדען ראשי
• המזכירות הפדגוגית

רשות החדשנות

משרת המדען הראשי במשרד החינוך אוישה לראשונה בשנת 1974 על ידי פרופ' עוזר שילד. המדען הראשי עוסק בעיצוב מדיניות המחקר בתחום החינוך, קביעת קריטריונים להקצאת משאבים למחקר, קביעת עדיפויות מחקר בתחומי החינוך השונים ויצירת מסגרות ונהלים מתאימים לביצוע יעיל של מחקרים והפצת ממצאיהם. בנוסף אמון על שילוב ידע ומדע בשירות המדיניות, סיוע בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות על בסיס ידע מדעי, איתור בעיות אשר לצורך טיפולן ראוי להסתייע בידע מדעי וקביעת המדיניות בנוגע לפעולות ההערכה של מדיניות המשרד ותוכניותיו.

למשרת המדען ממונה בדרך כלל איש אקדמיה בכיר מתחום מדעי והערכת החינוך, בין המדענים הראשיים של משרד החינוך היו פרופ' פרלה נשר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסף באשי, פרופ' זמירה מברך מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד נבו מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' סידני שטראוס מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2009 הועסק ד"ר גבי אביטל במסגרת תקופת ניסיון ופוטר ב-2010 על ידי שר החינוך, גדעון סער.

מאוקטובר 2013 עד 2016 כיהן בתפקיד פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. החליף אותו ד"ר איתי אשר שנפטר בספטמבר 2019 בעודו מכהן.

המזכירות הפדגוגית

המזכירות הפדגוגית היא הסמכות העליונה במשרד החינוך בכל הנושאים הפדגוגיים של מערכת החינוך והזרוע להתוויית המדיניות הפדגוגית של המשרד.

פעילות המזכירות הפדגוגית: תכנון פדגוגי, סיוע לשר ולהנהלת המשרד בעיצוב המדיניות הפדגוגית, גיבוש מדיניות הוראת המקצועות ודרכי ההערכה, עידוד והפעלת ניסויים ויוזמות המשמשים כתשומה לגיבוש מדיניות כללית. מקצועות הלימוד הנלמדים במערכת החינוך מגני הילדים ועד המכללות להכשרת מורים, נמצאים תחת אחריותה של המזכירות הפדגוגית ועומדים בלב פעילותה.

אחריות זו כוללת את מדיניות המקצוע, בניית תוכנית הלימוד, קביעת תוכני הלימוד, ליווי הכשרה ופיתוח של המורים המקצועיים, פיקוח ומעקב על הוראת המקצועות השונים הטמעתם ופיתוחם בשטח, בחינות הבגרות, חומרי הלימוד ועזרי ההוראה, חידושים מחקרים ופרויקטים, ייצוג המקצוע בישראל ומחוצה לה.

בין העומדים בראשות המזכירות הפדגוגית היו פרופ' יעקב כץ, פרופ' ענת זוהר, ד"ר צבי צמרת, פרופ' עפרה מייזלס, ד״ר ניר מיכאלי, ד״ר משה ויינשטוק. בראש המזכירות הפדגוגית עומדת החל מחודש אוגוסט 2018, ד"ר מירי שליסל.

מינהלים

משרד החינוך מחולק למגוון מינהלים האחראיים על תחומים שונים:

• מינהל ההון האנושי
• מינהל כלכלה ולתקציבים
• המינהל הפדגוגי
• מינהל תאום ובקרה
• מינהל עובדי הוראה
• אגף בכיר כח אדם בהוראה
• מינהל חברה ונוער
• מינהל הפיתוח
• מינהל מדע וטכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע
• מינהל חינוך דתי
• מינהל ביטחון, בטיחות סביבתית ושעת חירום
• אגף בכיר מוסדות תורניים
• אגף בכיר בחינות
• מינהל רישוי בקרה ואכיפה
• אגף בכיר תפעול רכש ולוגיסטיקה

מינהל חברה ונוער

מינהל חברה ונוער אחראי על החינוך החברתי–ערכי של כלל תלמידי מדינת ישראל לאור מטרות החינוך (חוק חינוך 2000).

מינהל חברה ונוער מתמחה בפיתוח מיומנויות חברתיות, חיזוק החינוך לערכים, טיפוח החשיבה וההתנהגות המוסרית, חינוך למעורבות, לסולידריות ולאחריות חברתית.

אלה מהווים את ליבת התפיסה החינוכית של כל תחומי העשייה של המינהל, ומהם נגזרים התכנים, העקרונות המנחים ומסגרות הפעולה כאחד בעתות שגרה וחירום.

המינהל למדע ולטכנולוגיה

יחידה מקצועית העוסקת בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך למדעים, חינוך לטכנולוגיה וחינוך ליישומי מחשב בחינוך. שלושת התחומים משולבים באופן אינטגרטיבי האחד בשני במטרה להצמיח בוגרים של מערכת החינוך, שיהיו בעלי ידע ומיומנויות הנדרשות לשילוב בחברה, בתעשייה ובמחקר בעידן הידע.

במסגרת פעילויות המינהל, מתקיימות קייטנות קיץ דיגיטליות לתלמידים ברחבי ישראל החל מכיתות ד'. הקייטנות מועברות על ידי מורים מוסמכים, באמצעות למידה מרחוק.

מחוזות

• מחוז ירושלים
• מחוז הדרום
• מחוז תל אביב
• מחוז המרכז
• מחוז חיפה
• מחוז הצפון
• מנח"י
• מחוז חרדי
• מחוז התיישבותי

מרכזי הדרכה

משרד החינוך מפעיל מספר מרכזי הדרכה ברמה הארצית

מרכזי הדרכה ארציים

• מרכז הדרכה הכשרות והשתלמויות –"סמינר שיין"
• מרכז הדרכה ארצי חברתי
• מרכז הדרכה מנהיגות ופיתוח
• מרכז הדרכה פדגוגי טכנולוגי
• מרכז הדרכה הכנה לשירות משמעותי
• מרכז הדרכה של"ח וידיעת הארץ
• מרכז הדרכה מסעות לפולין
• מרכז הדרכה הנחלת זיכרון השואה
• מרכז הדרכה חברה ערבית
• מרכז הדרכה חינוך ממלכתי דתי

מרכזי הדרכה מחוזיים

• מרכז הדרכה ת"א
• מרכז הדרכה מרכז
• מרכז הדרכה ירושלים ומנח"י
• מרכז הדרכה חיפה
• מרכז הדרכה צפון
• מרכז הדרכה דרום
• מרכז הדרכה דרוזי
• מרכז הדרכה חרדי

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)

ערך מורחב – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. הרשות פועלת כגורם מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המשרת את כל בעלי העניין במערכת החינוך ומחוצה לה. כדי להבטיח שראמ"ה תוכל למלא את ייעודה היא הוקמה כרשות עצמאית פנים-ממשלתית, במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך, המדווחת ישירות לשר החינוך, ופעילותה תעוגן בחוק ראמ"ה.

יחידות סמך

• מנהל מינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי, ועליית הנוער
• בעבר: הטלוויזיה החינוכית הישראלית (נסגרה והועברה לאחריות תאגיד השידור הישראלי)

שרי החינוך וסגניהם

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה		ממשלה
משרד החינוך והתרבות
1		זלמן שזר (1889–1974)		מפא"י	10 במרץ 1949	1 בנובמבר 1950	הראשונה
2		דוד רמז (1886-1951)			1 בנובמבר 1950	19 במאי 1951 נפטר בכהונתו	השנייה
3		ראש הממשלה דוד בן-גוריון (1886-1973)			19 במאי 1951	8 באוקטובר 1951
4		בן-ציון דינור (1884-1973)		מפא"י לא ח"כ	8 באוקטובר 1951	3 בנובמבר 1955	השלישית
							הרביעית
							החמישית
							השישית
5		זלמן ארן (1899-1970)		מפא"י	3 בנובמבר 1955	10 במאי 1960	השביעית
							השמינית
							התשיעית
6		אבא אבן (1915-2002)			10 במאי 1960	26 ביוני 1963
							העשירית
(5)		זלמן ארן (1899-1970)			26 ביוני 1963	15 בדצמבר 1969	האחת עשרה
							השתים עשרה
				המערך הראשון מפא"י
							השלוש עשרה
				העבודה
				המערך השני העבודה
							הארבע עשרה
7		סגן רה"מ יגאל אלון (1918-1980)			15 בדצמבר 1969	3 ביוני 1974	החמש עשרה
							השש עשרה
8		אהרון ידלין (1926-2022)			3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	השבע עשרה
9		זבולון המר (1936-1998)		מפד"ל	20 ביוני 1977	13 בספטמבר 1984	השמונה עשרה
							התשע עשרה
							העשרים
10		סגן רה"מ יצחק נבון (1921-2015)		המערך השני העבודה	13 בספטמבר 1984	15 במרץ 1990 התפטר מתפקידו	העשרים ואחת
							העשרים ושתיים
							העשרים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה יצחק שמיר
(9)		זבולון המר (1936-1998)		מפד"ל	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
11		שולמית אלוני (1927-2014)		מרצ רצ	13 ביולי 1992	11 במאי 1993	העשרים וחמש
12		אמנון רובינשטיין (1931-2024)		מרצ שינוי	7 ביוני 1993	22 בנובמבר 1995
משרד החינוך, התרבות והספורט
12		אמנון רובינשטיין (1931-2024)		מרצ שינוי	22 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	העשרים ושש
(9)		זבולון המר (1936-1998)		מפד"ל	18 ביוני 1996	20 בינואר 1998 נפטר בכהונתו	העשרים ושבע
13		יצחק לוי (1947-)			25 בפברואר 1998	6 ביולי 1999
משרד החינוך
14		יוסף שריד (1940-2015)		מרצ	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	העשרים ושמונה
15		לימור לבנת (1950-)		הליכוד	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	העשרים ותשע
משרד החינוך, התרבות והספורט
15		לימור לבנת (1950-)		הליכוד	28 בפברואר 2003	14 בינואר 2006	השלושים
16		מאיר שטרית (1948-)		קדימה	18 בינואר 2006	4 במאי 2006
משרד החינוך
17		יולי תמיר (1954-)		עבודה-מימד העבודה	4 במאי 2006	31 במרץ 2009	השלושים ואחת
18		גדעון סער (1966-)		הליכוד	31 במרץ 2009	18 במרץ 2013	השלושים ושתיים
19		שי פירון (1965-)		יש עתיד	18 במרץ 2013	4 בדצמבר 2014 התפטר מתפקידו	השלושים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו
20		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)		הליכוד	25 במרץ 2015	14 במאי 2015
21		נפתלי בנט (1972-)		הבית היהודי	14 במאי 2015	4 ביוני 2019	השלושים וארבע
				הימין החדש
22		רפי פרץ (1956-)		איחוד מפלגות הימין הבית היהודי	23 ביוני 2019	17 במאי 2020
				ימינה הבית היהודי
				הבית היהודי-האיחוד הלאומי הבית היהודי
23		יואב גלנט (1958-)		הליכוד	17 במאי 2020	13 ביוני 2021	השלושים וחמש
24		יפעת שאשא ביטון (1973-)		תקווה חדשה	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
25		יואב קיש (1968-)		הליכוד	29 בדצמבר 2022	מכהן	השלושים ושבע

שרים נוספים במשרד החינוך

דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		יחד עם השר	תחילת כהונה	סיום כהונה	ממשלה
	חיים ביטון (1978–)		מפלגת ש"ס	יואב קיש	29 בדצמבר 2022	מכהן	השלושים ושבע

סגני שר החינוך

דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		סגן לשר	תחילת כהונה	סוף הכהונה	ממשלה
	קלמן כהנא (1910–1991)		פועלי אגודת ישראל	בן-ציון דינור	4 בנובמבר 1951	18 בספטמבר 1952	3
	משה אונא (1902–1989)		מפד"ל הפועל המזרחי	זלמן ארן	22 במרץ 1956	1 ביולי 1958	7, 8
			מפד"ל
	עמי אסף (1903–1963)		מפא"י		28 בדצמבר 1959	17 במאי 1963	9, 10
				אבא אבן
	קלמן כהנא (1910–1991)		פועלי אגודת ישראל		29 בנובמבר 1961	22 בנובמבר 1965	10, 11, 12
				זלמן ארן
	אהרן ידלין (1926–2022)		מפא"י		1 ביוני 1964	17 בנובמבר 1969	11, 12, 13, 14
			המערך מפא"י
			העבודה
			המערך העבודה
	קלמן כהנא (1910–1991)		פועלי אגודת ישראל		17 בינואר 1966	15 בדצמבר 1969	13, 14
	אהרן ידלין (1926–2022)		המערך העבודה	יגאל אלון	22 בדצמבר 1969	26 ביולי 1972	15
	מיכאל חזני (1913–1975)		מפד"ל		22 בדצמבר 1969	1 בספטמבר 1970
	אבנר חי שאקי (1926–2005)				1 בספטמבר 1970	17 ביולי 1972
	זבולון המר (1936–1998)				16 בינואר 1973	20 בינואר 1974
	מרים גלזר-תעסה (1929–)		הליכוד חרות	זבולון המר	11 באוגוסט 1981	13 בספטמבר 1984	19, 20
	פנחס גולדשטיין (1939–2007)		המפלגה לקידום הרעיון הציוני		20 בנובמבר 1990	13 ביולי 1992	24
	משה מאיה (1938–)		ש"ס	שולמית אלוני	29 ביולי 1992	12 בספטמבר 1993	25
				אמנון רובינשטיין
	מיכה גולדמן (1948–)		העבודה		4 באוגוסט 1992	18 ביוני 1996	25, 26
	משה פלד (1945–)		הליכוד-גשר-צומת צומת	זבולון המר	8 ביולי 1996	20 בינואר 1998	27
				יצחק לוי	28 בינואר 1998	2 בנובמבר 1998
	אליעזר זנדברג (1962–)				2 בנובמבר 1998	6 ביולי 1999
			מפלגת המרכז
	משולם נהרי (1951–)		ש"ס	יוסי שריד	5 באוגוסט 1999	11 ביולי 2000	28
	שאול יהלום (1947–)		מפד"ל		5 באוגוסט 1999	12 ביולי 2000
	משולם נהרי (1951–)		ש"ס	לימור לבנת	7 במרץ 2001	20 במאי 2002	29
					3 ביוני 2002	28 בפברואר 2003
	אברהם רביץ (1934–2009)		יהדות התורה דגל התורה		16 באפריל 2001	28 בפברואר 2003
	צבי הנדל (1949–)		האיחוד הלאומי תקומה		5 במרץ 2003	6 ביוני 2004	30
	מיכאל מלכיאור (1954–)		עבודה-מימד מימד		11 בינואר 2005	20 ביוני 2005
	מג'לי והבה (1954–)		הליכוד		20 ביוני 2005	4 במאי 2006
			קדימה
				מאיר שטרית
	מאיר פרוש (1955–)		יהדות התורה אגודת ישראל	גדעון סער	6 באפריל 2009	6 בפברואר 2011	32
	מנחם אליעזר מוזס (1946–)				9 בפברואר 2011	18 במרץ 2013
	אבי וורצמן (1970–)		הבית היהודי	שי פירון	19 במרץ 2013	4 בדצמבר 2014	33
				בנימין נתניהו	8 בדצמבר 2014	31 במרץ 2015
	מאיר פרוש (1955-)		יהדות התורה אגודת ישראל	נפתלי בנט	19 במאי 2015	17 במאי 2020	34
				רפי פרץ
				יואב גלנט	25 במאי 2020	13 ביוני 2021	35
	מאיר יצחק-הלוי (1953–)		תקווה חדשה	יפעת שאשא-ביטון	13 בדצמבר 2021	15 בנובמבר 2022	36

מנכ"לי משרד החינוך

מספר	דיוקן	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
1		ברוך בן-יהודה	1948	1951
2		אליעזר ריגר	1951	1954
3		משה אבידור	1954	1960
4		חנוך רינות	1960	1967
5		יעקב שריד	1967	1970
6		אלעד פלד	1970	1976
7		אליעזר שמואלי	1976	1986
8		שמשון שושני	1986	1989
9		דן שרון	1989	1990
10		זבולון אורלב	1990	1992
(8)		שמשון שושני	1993	1996
11		בן ציון דל	1996	1999
12		שלומית עמיחי	1999	2001
13		רונית תירוש	2001	2005
(מ"מ)		עמירה חיים	2005	2006
14		שמואל אבואב	2006	2007
(12)		שלומית עמיחי	2007	2009
(8)		שמשון שושני	2009	2011
15		דלית שטאובר	2011	2013
16		מיכל כהן	2013	2017
(14)		שמואל אבואב	2017	2020
17		עמית אדרי	2020	2021
18		יגאל סלוביק	2021	2021
(15)		דלית שטאובר	2021	2023
19		אסף צלאל	2023	2023
20		מאיר שמעוני	2023	מכהן

ראו גם

• הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)
• הטלוויזיה החינוכית הישראלית

עיינו גם בפורטל פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד החינוך
• משרד החינוך, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד החינוך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• משרד החינוך, ביישום טלגרם
• משרד החינוך, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד החינוך, ברשת החברתית טיקטוק
• משרד החינוך, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אתר משרד החינוך
• תולדות החינוך, באתר משרד החינוך
• ליאור דטל, משרד החינוך בע״מ: כך מקבלים מאות גופים פרטיים כ-11 מיליארד ש״ח, באתר TheMarker‏, 5 באוקטובר 2014
• ליאור דטל, תקציב עתק ויחסי ציבור בחינם: איך נהפך שר החינוך לתפקיד נחשק?, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2019
• תקציב החינוך לאורך שנים, אתר משרד החינוך
• על הוועד הישראלי לאונסק"ו
• חינוך ובתי ספר בישראל: פריטי מקור ומשאבי הוראה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
• שרי חינוך מימין ומשמאל מנסים להנחיל ערכים באמצעות המערכת הריכוזית ונכשלים, השילוח
• תקציב משרד החינוך במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
• שירה קדרי־עובדיה, קיווינו שיהיה אפשר אחרת, אבל אי אפשר. התפטרנו ממערכת החינוך, ואלה הסיבות, באתר הארץ, 19 בינואר 2022