סמאדהי

בפילוסופיה ההודית, סַמָאדְהִי (בפאלי ובסנסקריט: samādhi, בדוונאגרי: समाधि) הוא מצב של הגבלת תנודות ההכרה. ערך זה מתרכז בהגדרת המונח על פי פטנג'לי. לפי פטנג'לי, יוגה היא ריכוז מדיטטיבי עמוק, שבו היוגי שרוי במהותו העצמית האמיתית (פורושה או אטמן) ואינו מזדהה עם תנודות ההכרה או התודעה (צ'יטה). מצב זה של הגבלת תנודות ההכרה נקרא סמאדהי.

חמש תנודות ההכרה עשויות לגרום להופעת גורמי סבל (קלשות) אך לא בהכרח יגרמו לכך. פטנג'לי מונה חמישה סוגי תנודות (אופני חשיבה שונים), שהם:

• מחשבה נכונה
• מחשבה מוטעית
• דמיון
• שינה
• זיכרון

הגבלת תנודות אלו מתבצעת על ידי אימון (אבהיאסה) ועל ידי ויתור על תשוקות (ואיראגיה). אימון הוא המאמץ להתייצב בהגבלת התנודות ההכרתיות. ואיראגיה היא ויתור על הנהירה אחרי אובייקטים נראים או נשמעים.

פטנג'לי מגדיר רמות שונות של סמאדהי, החל מסמאדהי הכרתי שבו קיימים עדיין חשיבה, התבוננות, אושר ותחושת קיום וכלה בסמאדהי ללא אובייקט (או ללא גרעין - נירביג'ה). הסמאדהי יכול להיות מושג מלידה או על ידי אמון, מאמץ, תשומת לב חדה, ריכוז וחוכמה רוחנית.

הדחף להגיע למטרת היוגה (ראיית העצמי האמיתי - פורושה) עשוי להיות חלש, בינוני או חזק. אפשר לממש את מטרת היוגה גם על ידי התמסרות לאל. אינו הבורא או המשגיח, אלא מוגדר כאישיות מיוחדת, המשוחררת מהשלכות הקארמה, כלומר מתוצאות הפעולות ומהשפעת הזמן. באל נמצא גרעין כל הידע שאין מעבר לו, והיות והוא נצחי, היה המורה של כל הגורואים הקדמונים. סמל האל הוא "אום". שינון המנטרה "אום", להתגבר על המכשולים לאימון. פטנג'לי מונה תשעה מכשולים: מחלה, עצלות, ספק, זלזול, עמימות, פיזור, ראייה מוטעית, אי השגה של שלבי היוגה וחוסר היציבות בשלבי היוגה שהושגו. מכשולים אלו מלווים בסבל, דיכאון, רעידות איברים, ונשימה לא סדרה. פטנג'לי מציג צורות מדיטציה שונות שמאפשרות להתגבר על המכשולים הללו (סוטרות 33 עד 39), אך מקדים ואומר שיש להתרכז בעקרון או בשיטה אחת (סוטרה 32).

הדרך הראשונה להתגברות על המכשולים היא לפתח גישה של ידידות או אהבה לכל הברואים, חמלה כלפי הסובלים, שמחה בהצלחת של בעלי המזל ושוויון נפש כלפי הרעים ושוחרי הרוע. דרכים נוספות הן ריכוז על עצירת הנשימה אחרי נשיפה (סוג של פראנאיאמה). - פעילות מרוכזת במטרה וכך ההכרה נקשרת אסוציאטיבית ליציבות הנדרשת. - התבהרות הכרתית חסרת הצטערות. - שלהכרה יהיו מושאים חסרי תאווה להתבוננות. - ידע הנובע משינה עמוקה ומחלום. - התבוננות מרצון.

שליטת האל מוגדרת כמשתרעת מאינדיבידואל לאוניברסל, וכאשר תנודות ההכרה פוחתות, ההתלכדות של היודע הידוע והדעה (שהם יחדיו האל) משתקפת בהכרה כמו אבן הענבר. התלכדות זו מהולה בחשיבה כאשר יש כוונה וידע מילוליים שלא הובנו, זאת ניתן לפתור על ידי שיכחת הכול מלבד המטרה, היות שזו מבהירה את ההכרה. שכחה זו מסבירה את מצב ההתלכדות (של היודע, הידוע והידע) הבא יחד עם התבוננות מודעת וגם את מצב ההתלכדות הבא ללא התבוננות מודעת היות שמושאי התבוננות יכולים להיות לא מודעים. המושאים הלא מודעים הללו מסתיימים ב"לא מאופיין" בהכרה.

כל מצבי ההתלכדות הנ"ל (עם התבוננות מודעת ובלי התבוננות מודעת) הם בעלי גרעין היות שרק בהירות ללא כל התבוננות משמעה בהירות ההכרה במלוא מובן המילה ורק שם החוכמה הכללית נושאת את האמת בשלמות. רק בבהירות ללא כל התבוננות מושא ההכרה הוא אחר מחוכמה הנובעת ממסורת והיקש וזאת משום שכוונתו ייחודית (הוא הרי האל). ההתניה הנוצרת ממפגש עם אותו מושא בולמת את כל ההתניות האחרות. ובהגבלת התניה זו ועקב הגבלת כל יתר ההתניות האחרות מושגת הארה ללא גרעין.

קישורים חיצוניים

• סמאדהי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)