קריקט

קְרִיקֶט (באנגלית: Cricket) הוא משחק ספורט קבוצתי המתנהל בין שתי קבוצות של 11 שחקנים. זהו משחק עם מחבט וכדור, אשר משוחק במגרש מעגלי או אליפטי עם משטח מלבני באמצע הנקרא פִּיץ' (Pitch), עליו מתקיים עיקר המשחק. בשני קצות הפיץ' עומדים מקלות עץ – שלושה עמודי עץ אנכיים (Stumps) ועליהם שתי פיסות עץ אופקיות (Bails) – היוצרים יחד את השער, או וויקט (Wicket) באנגלית.

על הפיץ' נמצאים שלשה שחקנים: שני חובטים (Batsman) מהקבוצה החובטת, ומגיש (Bowler) מקבוצת השדה. המגיש זורק את הכדור מוויקט אחד לכיוון הוויקט האחר. ליד הוויקט השני עומד חובט ומנסה להגן על הוויקט שלו עם מחבט. החובט השני, העומד בקצה האחר של הפיץ' (ליד הוויקט של המגיש), לא פעיל במהלך זה של המשחק. החובט מנסה לחבוט בכדור ולאחר החבטה מחליף מקומות עם החובט השני הנמצא בוויקט השני. חילוף אחד כזה מזכה את קבוצת החובטים בנקודה אחת (Run). החובטים יכולים להחליף מקומות פעמיים או יותר והנקודות שיקבלו תהיינה כמספר ההחלפות. אם הם יכולים, החובטים יכולים לרוץ בין הוויקטים גם בלי לחבוט בכדור (ראו תוספות). לאחר שהכדור נחבט, מטרתה של קבוצת השדה היא להפיל את הוויקט. אם נפסל החובט (ראו פסילות), יחליף אותו שחקן אחר מקבוצת החובטים. הסבב ממשיך עד שקבוצת החובטים אינה יכולה לספק שני חובטים למגרש (כלומר, נפסלו 10 חובטים). בשלב זה נגמר סיבוב (Innings), ושתי הקבוצות מחליפות תפקידים.

היסטוריה

המשחק התפתח בצורתו המודרנית באנגליה ונפוץ בעיקר במדינות חבר העמים הבריטי ובמדינות שהיו תחת שלטונו. במספר מדינות בדרום אסיה כדוגמת הודו, פקיסטן, בנגלדש וסרי לנקה, קריקט הוא משחק הספורט הפופולרי ביותר. הוא פופולרי באנגליה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה, זימבבואה, איי הים הקריבי ומדינות נוספות.

משך המשחק יכול להגיע ליותר משש שעות ביום למשך חמישה ימים.

המשחק גורם להתרגשות מרובה בקרב אוהדיו, בעיקר במשחקים בינלאומיים שכבר גרמו לתקריות דיפלומטיות חמורות (כגון במשחקי נבחרת אנגליה באוסטרליה ב-1932–1933 שגרמו למהומה גדולה כאשר נבחרת אנגליה אחזה בטקטיקה של זריקת הכדורים לצד ה"רגל" בצורה שגרמה לפגיעות רבות בגופם של החובטים).

מהלך המשחק

לפני תחילת המשחק נערכת הגרלה (בדרך כלל בהטלת מטבע) בין הקפטנים בה המנצח בוחר האם לחבוט או להגיש. המשחק עצמו מורכב מסדרות רבות של הגשות, הנקראות "אוֹבֶר" (Over). בכל אובר, הכדור מוגש שש פעמים לכיוון החובט. שחקנים מקבוצת השדה מגישים שישה כדורים לסירוגין, כל פעם שחקן אחר מגיש לכיוון וויקט שונה באובר הבא. החובטים נשארים ליד אותו וויקט, כך שכל אובר נעשה לכיוון חובט אחר אלא אם החובטים החליפו את מקומותיהם.

המשחק מחולק לסיבובים, כאשר בכל סיבוב קבוצה אחת חובטת והקבוצה השנייה מגישה. סיבוב מסתיים כאשר אחד התנאים הבאים מתמלא:

נפסלים 10 שחקנים מקבוצת החובטים, או שהיא לא יכולה לספק שני חובטים למשחק (במקרים של פצועים).
קבוצת החובטים השיגה את מטרתה וניצחה.
כאשר הוגשו מספר מוסכם של אוברים (במשחקי יום אחד).
כאשר הקפטן מקבוצת החובטים הכריז שקבוצתו סיימה לצבור נקודות (במשחקי טסט).

הצבת שחקנים

מקבוצת החובטים נמצאים רק שני שחקנים על המגרש, החובט הפעיל, אשר אליו מוגש הכדור, והחובט הלא-פעיל שנמצא בוויקט השני.

מקבוצת השדה, כל 11 השחקנים נמצאים על המגרש. אחד מהם הוא המגיש, אחד הוא הוויקט-קיפר (שומר הוויקט) ושאר תשעת השחקנים הם שחקני שדה. המגיש חייב להתחלף בכל אובר, כאשר שחקן שדה אחר מחליף אותו. הוויקט-קיפר ניצב מאחורי הוויקט הפעיל. הקפטן של קבוצת השדה, בהתייעצות עם המגיש, מחליט היכן להציב את תשעת השחקנים הנותרים.

המגרש

מגרש קריקט הוא משטח דשא מעגלי או אליפטי. גודל המגרש אינו קבוע, אבל קוטר המגרש נע בין 450 רגל (137 מטר) לבין 500 רגל (152.5 מטר). בדרך כלל, ישנו חבל אשר תוחם את גודל המגרש, הנקרא "גבול" (Boundary).

מגרש קריקט, עם שמות של מקומות מוגדרים בהם מוצבים שחקני השדה (ראו שחקני שדה)

מבנה הוויקט

הפיץ' (Pitch)

עיקר המשחק מתרחש במרכז המגרש, על משטח מלבני, קשיח יחסית הנקרא פיץ'. ממדי הפיץ' הם 10 × 66 רגל (3.05 × 20.12 מטר).

בשני קצוות הפיץ' נמצאים הוויקטים. כל אחד מהם מורכב משלושה מקלות אנכיים הנקראים "סטמפס" (Stumps). על המקלות האנכיים מונחים שני מקלות אופקיים כך שמקל אופקי אחד נמצא על שני מקלות אנכיים סמוכים. המקלות האלו נקראים "ביילס" (Bails).

תפקידים

חובט (Batsman) - במהלך המשחק נמצאים על המגרש שני חובטים, אחד ליד כל וויקט.
רץ מחליף (Runner) - במקרה שאחד החובטים פצוע ולא מסוגל לרוץ, שחקן אחר מקבוצת החובטים, רץ מחליף, רץ במקומו.
מגיש (Bowler) - השחקן שמגיש את הכדור.
וויקט-קיפר (Wicket-Keeper) - תפקידו הוא לעמוד מאחורי הוויקט ולנסות לתפוס את הכדור.
שחקן שדה (Fielder) - תפקידם הוא לפסול את החובטים ולמנוע ריצות.
שופט (Umpire) - ישנם שלושה שופטים, שניים מהם נמצאים על המגרש במהלך המשחק והשלישי הוא "שופט טלוויזיה".

צבירת נקודות

הדרך לצבור נקודות היא בריצה בין הוויקטים, נקודה אחת לכל החלפת מקומות בין החובטים.

דרך נוספת לצבור נקודות, היא כאשר החובט מעיף את הכדור לאוויר מחוץ לתחום המגרש בלי לגעת בקרקע וכך הוא צובר 6 נקודות, או הוא חובט כך שהכדור פוגע בקרקע ויוצא מהמגרש ואז הוא צובר 4 נקודות.

תוספות

הגשה לא חוקית (No ball)
הגשה רחוקה מדי (Wide)
"ביי" ו"לאג-ביי"

פסילות

חובט יכול להיפסל במספר רב של דרכים. להלן רשימת הדרכים מסודרת לפי שכיחות, בסדר יורד (הארבע האחרונות קרו רק פעמים מעטות בהיסטוריה של קריקט):

נתפס: אם החובט העיף כדור באוויר והוא נתפס על ידי אחד משחקני השדה ללא מגע בקרקע.
בולד: אם הכדור פגע בוויקט והפיל לפחות אחת מפיסות העץ האופקיות.
רגל לפני וויקט (LBW, Leg Before Wicket): אם הכדור פגע בגופו של החובט אשר חסם את התקדמותו לשער, ולדעת השופט נמנעה בכך הפלתו של השער.
ראן אאוט: אם החובטים רצים בין השערים ואחד מהם לא הגיע לאזור השער בזמן וקבוצת השדה הצליחה להפיל את הוויקט אליו הוא רץ באמצעות הכדור, כולל נגיעה באמצעות היד המחזיקה את הכדור.
סטמפד: אם הכדור הגיע לשומר הוויקט והחובט עומד מחוץ לאזור השער ושומר הוויקט הפיל לפחות אחת מפיסות העץ האופקיות.
פגע בשער: אם החובט פגע בגופו או עם המחבט בשער והפיל את אחד המקלות. זה בדרך כלל קורה כאשר החובט מאבד את שיווי משקלו או כאשר הוא לקח את מחבטו אחורה מדי במהלך החבטה.

סוגי תחרויות

קיימות מספר צורות של תחרות:

"יום אחד" - משחק בו כל צד משחק 50 סדרות. בדרך כלל נמשך המשחק 7 - 8 שעות. משחקי הגביע העולמי מתקיימים בצורה זו.
צורה חדשה יחסית מכונה 20-20 או T 20- כל צד משחק 20 סדרות של הגשות במקום מספר לא מוגבל. בשיטה זו כל משחק נמשך כ-3 שעות^[1].
הדרך המסורתית לשחק קריקט היא טסט, הנמשך 5 או 4 ימים, והקבוצות לא מוגבלות במספר הסדרות. הדרך לנצח היא כדלהלן:

כל קבוצה צריכה לחבוט פעמיים, הקבוצה המגיעה לניקוד המצטבר הגבוה ביותר מנצחת. קבוצה בעלת ניקוד גבוה יכולה "להכריז" כי היא מפסיקה לחבוט ולשלוח את הקבוצה היריבה לחבוט.

אך אם למשל ביום החמישי, קבוצה המובילה ב-300 נקודות שולחת את הקבוצה השנייה לחבוט, ועד סוף היום קבוצת השדה לא תוציא את כל החובטים של הקבוצה השנייה, או אם עד סוף היום הקבוצה החובטת לא עוברת את 300 נקודות היתרון שצברה הקבוצה השנייה – אז המשחק נגמר בתיקו.

לאחר שכל קבוצה חבטה פעם אחת והקבוצה שחבטה ראשונה מובילה ביותר מ-200 נקודות (למשחקים של 5 ימים) היא יכולה להכריח את זו שחבטה אחריה לחזור ולחבוט שוב.

קריקט בעולם

באנגליה קיימת ליגה של נבחרות מחוזיות בה משחקים הרבה שחקנים מובילים, המייצגים את מדינתם בתחרויות בינלאומיות.

מעבר לגביע העולם בקריקט, האירוע הגדול ביותר של הקריקט הוא המפגש שנערך כל שנתיים בין אנגליה לאוסטרליה ונקרא "אשס" (Ashes, אֶפֶר). כאן מתקיימת סדרה של 5 משחקי טסט, סך הכול 25 ימי קריקט. הקבוצה המנצחת זוכה בתחרות האשס, ואם יש תיקו – הקבוצה הזוכה האחרונה שומרת על גביע האשס. האירוע מתקיים פעם באנגליה ופעם באוסטרליה.

קריקט בישראל

בישראל ענף הקריקט אינו מפותח. מעט קבוצות לא מקצועניות ודלות תקציב משחקות בישראל. ישנן שתי ליגות מקצועיות ונבחרת שמשתתפת בתחרויות בעולם. נבחרת ישראל היא בין הנבחרות בינוניות-חלשות בעולם. עם זאת, נבחרת ישראל לנוער זכתה מספר פעמים בדרג השני של הליגה האירופאית. רוב שחקני הקריקט בישראל ממוצא הודי (בעיקר בני ישראל), בריטי, אוסטרלי, ניו זילנדי ודרום אפריקאי.

בשנת 2014 נפטר שופט הקריקט הישראלי, הלל אוסקר בן ה-58, מפגיעת כדור קריקט בעת משחק באשדוד.^[2]

משחקי קריקט נערכים גם במסגרת המכביה העולמית המתקיימת בארץ מדי ארבע שנים.