סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים.
מעצבת הבול: דנה זדה

סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה. עניינו העיקרי של הסדר הוא עבודת הקרבנות בבית המקדש ומוספים בו עניינים נוספים המתקשרים לנושא זה.

הסדר כולל את אחת עשרה המסכתות הבאות:

• מסכת זבחים - העוסקת בענייני קורבנות הבאים מן החי.
• מסכת מנחות - העוסקת בענייני מנחות - קורבנות הבאים מן הצומח.
• מסכת חולין - העוסקת בדרישות הלכתיות שונות הקיימות בבהמות חולין (שאינם קודשים), הראשון בהם הוא שחיטה, ובנוסף דיני גיד הנשה, בשר בחלב, מתנות כהונה ושילוח הקן.
• מסכת בכורות - העוסקת בענייני בכורות - הן בכורות בהמה והן בכורות אדם.
• מסכת ערכין - העוסקת בענייני ערכים, היינו אדם האומר "ערך פלוני עלי" מחויב להביא את ערכו בכסף לבית המקדש, וכן בדיני הֶקדשים וחרמות.
• מסכת תמורה - העוסקת בדיני המחליף בקרבנו בבהמה אחרת.
• מסכת כריתות - העוסקת בחייבי כרת וחיובי קורבנותיהם.
• מסכת מעילה - העוסקת בדיני מעילה (הנאה מהֶקדש).
• מסכת תמיד - העוסקת בענייני העבודה היום-יומית במקדש, ובפרט בקרבן תמיד.
• מסכת מידות - העוסקת במידות בית המקדש.
• מסכת קינים - העוסקת בענייני קרבנות העוף, הבאים מקיני העוף.

לכל הסדר יש תלמוד בבלי, מלבד מסכתות מידות וקינים. התלמוד ירושלמי לסדר זה אבד. בתחילת המאה ה-20 הופיע זיוף של הירושלמי לסדר זה, אך לאחר תקופה קצרה התברר הזיוף.

תלמוד בבלי לסדר קדשים

על אף שעל סדר קדשים התחבר תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי (בשונה מסדר טהרות), כבר בתקופת הראשונים לא עסקו כמעט בסדר זה ועד לעת החדשה כמעט ולא עסקו בסדר זה בישיבות הגולה, מלבד במסכת חולין העוסקת בענייני שחיטה, בשר בחלב ותערובות הנוגעים לזמן הזה. כתוצאה מכך, מלבד על מסכת חולין, רוב פרשני התלמוד לא כתבו את פירושיהם על סדר זה (לעומת פרשני המשנה שכתבו את פירושיהם). בנוסף, אין על סדר זה את ספרי הפסק של הראשונים כמו הרי"ף והרא"ש, שחוברו רק על מצוות הנוהגות בזמן הזה. ה"חפץ חיים" בהקדמתו לספרו ליקוטי הלכות, מעלה שתי השערות בנידון. השערה אחת גורסת שטרם הופעת הדפוס, הפצת כתבי היד נעשתה על ידי העתקה ידנית, מה שגרם לתפוצה מצומצמת של הכתבים, ולכן העדיפו הראשונים לכתוב על נושאים הנוגעים לזמן הזה. השערה שנייה היא שאכן נכתבו פירושים על מסכתות אלו, אך הם אבדו, וייתכן שימצאו בבוא היום, כפי שנמצא חידושי הרשב"א על מסכת מנחות. הראשונים היחידים שקיימים כיום בצורה מסודרת על סדר קדשים הם: רש"י, תוספות, רבנו גרשום, תוספות רי"ד ושיטה מקובצת. בנוסף לכך, הרמב"ם פסק בספרו היד החזקה גם את הלכות סדר קדשים, ופרשני הרמב"ם עסקו גם בחלק זה.

בנוסף, דפוס שונצינו, אשר היווה את הבסיס למהדורות התלמוד ונציה ואחריה וילנה המצויה כיום, לא הדפיס את התלמוד בבלי על סדר קדשים. דפוס שונצינו התבלט בנוסח המוגה והמובן של התלמוד, ומשכך הדפוסים המצויים כיום מלאים חילופי גרסאות וטקסט קשה להבנה.

גם רוב האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים, כהמהרש"ל, מהרש"א, מהר"ם ומהר"ם שיף, לא כתבו את פירושם והגהותיהם על סדר קדשים. בין האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים: לבוש, רש"ש, יעב"ץ, ברוך טעם, מצפה איתן, הרב אלעזר משה הורוביץ, חשק שלמה, מלוא הרועים, דברי נחמיה ועוד. גם רוב האחרונים אשר כתבו על חלקים נרחבים מהתלמוד, לא כתבו על סדר קדשים. מבין הספרים שחוברו על מרבית הש"ס יש על סדר קדשים את הספר חידושי רבי עקיבא איגר, חזון איש, קהלות יעקב ואיילת השחר.

בעת החדשה פעל רבי ישראל מאיר הכהן, ה"חפץ חיים", ללמוד את סדר קדשים והלכות בית המקדש, במטרה להתכונן לגאולה, לאחר שראה את הפוגרומים באימפריה הרוסית כחבלי משיח. הוא חיבר ספר בשם "תורה אור" על חיזוק לימוד ענייני קדשים ופתח כולל אברכים ללימוד קדשים. רבי ישראל מאיר הכהן חיבר את הספר "ליקוטי הלכות", חיבור הלכתי על סדר התלמוד, במתכונת החיבור הלכות רב אלפס. בנוסף הוא הדפיס את התורת כהנים (מדרש הלכה על חומש ויקרא) עם פירוש הגר"א ופירוש שלו, וכן את הספר "אסיפת זקנים" (מספר חיבורים נדירים של גדולי האחרונים על סדר קדשים). בנוסף, הייתה עדנה לסדר קדשים, בכך שבישיבות בריסק עוסקים רק בסדר קדשים (או שאר מסכתות העוסקות בקדשים). כתוצאה מכך התרבה העיסוק במסכתות אלו, והתחברו ספרים רבים על סדר זה.

בין הספרים הבולטים המיוחדים לסדר קדשים - "קרן אורה" לרבי יצחק מקרלין ו"שפת אמת" לרבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, "ברכת הזבח" למהראש"ק, "צאן קדשים" לרבי אברהם חיים שור, "פנים מאירות" לרבי מאיר אייזינשטאט, "חק נתן" לרבי נתן בורגיל (ארבעת האחרונים נדפסו ב"אסיפת זקנים"), "מקדש דוד" לרבי דוד רפפורט וספר "עולת שלמה" לרבי שלמה זלמן ליפשיץ מהורודנה.

בין הספרים הבולטים בתקופה האחרונה: "כנסת הראשונים" - ליקוט ראשונים משאר חלקי התלמוד בבלי, העוסקים בענייני קדשים, הוציא הרב מרדכי אילן. "חידושי רבנו הגרי"ז הלוי" ("סטענסיל") שיעוריו של הרב מבריסק לקבוצת תלמידיו על מסכתות קדשים. ספר זה נחשב לנכס צאן ברזל בין הלומדים בסגנון הישיבתי, בהיותו הספר הלמדני הראשון על מסכתות אלו. כמו כן נפוצים ספרי השיעורים על סדר קדשים ממספר ראשי ישיבות כמו רבי ברוך דב פוברסקי, הרב יחיאל מיכל פיינשטיין, רבי יושע בער סולובייצ'יק, רבי משולם דוד סולובייצ'יק, וכן מחברות שיעורים מרבי אברהם יהושע סולובייצ'יק.

קישורים חיצוניים

סדר קדשים הטקסט המקורי - מתוך מאגר ספרות הקודש