Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

ארגנטינאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ארגנטינאי)
ארגנטינאים
Argentinos
ארגנטינהארגנטינה
דגל ארגנטינה
אוכלוסייה

כ-45 מיליון

ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 43,000,000[1]
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 215,239[2]
ספרדספרד ספרד 89,029–256,071[3][4][6]
צ'ילהצ'ילה צ'ילה 85,202[7]
ברזילברזיל ברזיל 72,963[8]
פרגוואיפרגוואי פרגוואי 58,535[2]
ישראלישראל ישראל 48,312[9]
בוליביהבוליביה בוליביה 46,609[2]
קנדהקנדה קנדה 23,500[10]
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 22,743[9]
צרפתצרפת צרפת 17,999[9]
גרמניהגרמניה גרמניה 17,141[2]
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 14,190[9]
מקסיקומקסיקו מקסיקו 10,214[9]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 10,200[9]
שפות
ספרדית
דת
נצרות (בעיקר קתולית)
קבוצות אתניות קשורות
אפרו-ארגנטינאים
ארגנטינאים ולשים
יהדות ארגנטינה

ארגנטינאים (בספרדית: Argentinos לגברים, או Argentinas לנשים) הם אנשים המזוהים עם רפובליקת ארגנטינה. קשר זה עשוי להיות קשר מגורים, משפטי, היסטורי או תרבותי. עבור רוב הארגנטינאים קיימים כמה קשרים אלה, והם ביחד המקור להיותם ארגנטינאים.

ארגנטינה היא חברה רב-אתנית, רב-תרבותית ורב-לשונית, ביתם של אנשים ממוצא אתני, דתי ולאומי שונים, כאשר רוב האוכלוסייה מורכבת ממהגרים מהעולם הישן וצאצאיהם.[11][12][13] כתוצאה מכך הארגנטינאים אינם משווים את הלאום שלהם למוצא אתני, אלא לאזרחות ונאמנות לארגנטינה. מלבד האוכלוסייה הילידית, כמעט כל הארגנטינאים או אבותיהם היגרו בחמש מאות השנים האחרונות. מבין מדינות העולם שקלטו הכי הרבה מהגרים בהיסטוריה המודרנית, ארגנטינה, עם 6.6 מיליון, נמצאת במקום השני אחרי ארצות הברית (27 מיליון), ולפני מדינות שנחשבות ליעדי מהגרים כמו קנדה, ברזיל ואוסטרליה.[14][15]

קבוצות אתניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגנטינה היא חברה רב-אתנית, כלומר היא ביתם של אנשים מרקע אתני שונה. ארגנטינה היא כור היתוך של עמים שונים.

באמצע המאה ה-19 החל להגיע לארגנטינה גל הגירה גדול, עקב מדיניות חוקתית חדשה שעודדה הגירה ובעיות במדינות מהן הגיעו המהגרים, כגון מלחמות, עוני ורעב. מקורות ההגירה העיקריים היו מאירופה, מדינות המזרח הקרוב והמזרח התיכון, רוסיה ויפן. בסופו של דבר הפכה ארגנטינה למדינה עם מספר המהגרים השני בגודלו בתקופה, עם 6.6 מיליון, שנייה רק לארצות הברית עם 27 מיליון.[16][17]

מסיבה זו, רוב הארגנטינאים הם בעלי מוצא אירופי מלא, והם צאצאים של מתיישבים מהתקופה הקולוניאלית או של מהגרים מאירופה מהמאה ה-19 וה-20.[18]

הקבוצות האתניות הנפוצות ביותר הן ספרדים (כולל גליסיאנים ובסקים), איטלקים וילידים. ההערכה היא שלעד 30 מיליון ארגנטינאים, 62.5% מכלל האוכלוסייה, יש מוצא איטלקי, מלא או חלקי.[19] במדינה כמה אוכלוסיות גרמאניות, סלאביות, איריות וצרפתיות.[20] קהילות יהודיות, ערביות, אסייתיות, צועניות ואפריקניות תורמות לכור ההיתוך הארגנטינאי.

ההגירה של העשורים האחרונים לארגנטינה כוללת בעיקר פרגוואים, בוליביאנים, פרואנים ושאר עמים מאמריקה הלטינית, מזרח אירופה, אפריקה ואסיה.[21][22]

גנטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה נערכו מעט מאוד מחקרים מקיפים באזורים הרבים של ארגנטינה על מנת לאפיין את התערובת הגנטית של הארגנטינאים. מחקרים עם מדגם קטן נותנים את ההרכב הבא:

  • הומבורגר, 2015, ב-PLOS One Genetics: ‏67% אירופים, 28% ילידים אמריקאים, 4% אפריקאים ו-1.4% אסייתים.[23]
  • אוונה, 2012, PLOS One Genetics: ‏65% אירופים, 31% ילידים אמריקאים ו-4% אפריקאים.[24]
  • אוליביירה, 2008, אוניברסיטת ברזיליה: 60% אירופאים, 31% ילידים אמריקאים ו-9% אפריקאים.[25]
  • נשיונל ג'יאוגרפיק: 52% אירופים, 27% ממוצא ילידי, 9% אפריקאים ו-9% אחרים.[26]
  • קוראץ', דניאל (2010): 78.5% מוצא אירופי, 17.3% אמריקאי ו-4.2% אפריקאי שחור.[27]
  • פרולין, (2019): PLOS One Genetics: ‏62.1% אירופים, 35.8% ילידים אמריקאים ו-2.1% אפריקאים.[28]

צוות בראשות דניאל קוראץ' ערך מחקר בשנת 2009, וניתח 246 דגימות משמונה פרובינציות ושלושה אזורים שונים במדינה. התוצאות היו כדלקמן: ניתוח DNA של כרומוזום Y גילה 94.1% מהתרומה האירופית, ורק 4.9% ו-0.9% מהתרומה הילידית והאפריקאית השחורה, בהתאמה. ניתוח גנום מיטוכונדרי הראה שוב תרומה ילידית גדולה מהשושלת אימהית, 53.7%, עם 44.3% מהתרומה האירופית ו-2% תרומה אפריקאית. המחקר של 24 סמנים אוטוזומליים הוכיח גם תרומה אירופית גדולה של 78.5%, לעומת 17.3% מהתרומות הילידיות ו-4.2% מהאפריקאיות.[27]

מספר מחקרים גילו שהמוצא האירופי בארגנטינה מגיע בעיקר מחצי האי האיברי ואיטליה, ותרומה נמוכה בהרבה ממרכז וצפון אירופה.[29][30] המרכיב האיטלקי חזק יותר במזרח ובמרכז-מערב ארגנטינה, בעוד ההשפעה הספרדית שולטת בצפון-מזרח ובצפון-מערב.[31]

ארגנטינאים אירופאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אישה ארגנטינאית בלארוסית במהלך חגיגות יום המהגרים בבואנוס איירס, 2010.
צאצאים של מתיישבים וולשים בראוסון, פרובינציית צ'ובוט.

ארגנטינאים ממוצא אירופי מלא מהווים את רוב אוכלוסיית ארגנטינה. האירופים האתניים כוללים את צאצאיהם הארגנטינאים של מתיישבים מספרד במהלך התקופה הקולוניאלית שלפני 1810,[32] ובעיקר של מהגרים בגל ההגירה הגדול מאירופה, מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20.[33] שום מפקד אוכלוסין בארגנטינה לא כלל שאלות מקיפות על מוצא אתני, אם כי מחקרים רבים קבעו שהארגנטינאים האירופיים הם הרוב במדינה מאז 1914.[34] כמה מקורות בינלאומיים טוענים כי המרכיב האירופי באוכלוסייה הארגנטינאית עומד על כ-97%.[35]

הקהילות האירופיות המהגרים הרבות ביותר הן: ספרדים (כולל בסקים, אסטורים וגליסיאנים), איטלקים (אנ') (62.5% מהאוכלוסייה הם בעלי מידה מסוימת של מוצא איטלקי),[36] גרמנים, סקנדינבים (בעיקר דנים, פינים ושוודים), סלאבים (כולל רוסים, אוקראינים, פולנים, צ'כים, בולגרים, סלובנים, סרבים וקרואטים), צרפתים (כולל בסקים דוברי צרפתית), אירים, פורטוגזים, הולנדים ואחרים, במידה פחותה יותר.

בארגנטינה יש כ-300,000 צוענים.[37]

ארגנטינאים מסטיסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכות האוכלוסייה המסטיסים (מעורבים) בתוך סך האוכלוסייה הארגנטינאית אינן מדויקות. באחד המחקרים הגנטיים המקיפים ביותר על אוכלוסיית ארגנטינה, שכלל 441 ארגנטינאים מרחבי המדינה (במיוחד הקונגלומרט העירוני של בואנוס איירס), נצפה כי אוכלוסיית המדגם כללה בממוצע 65% אירופאים, אחריהם 31% ילידים אמריקאים, ולבסוף 4% ממוצא אפריקאי. עם זאת, מחקר זה לא היה משוקלל ונועד להיות ייצוג של המגוון של ה-DNA הארגנטינאי ולא הדגמה של ההרכב האתני הממוצע של המדינה. כמו כן, נמצא שיש הבדלים גדולים במוצא בין ארגנטינאים ברחבי המדינה. מחקר של דניאל קוראץ' שניסה למצוא את המוצא הארגנטינאי הממוצע על ידי שקלול אוכלוסיית אזורים שונים נתן הערכה גבוהה משמעותית של מוצא אירופי, עם 78.5% מה-DNA האוטוזומלי של ארגנטינאי ממוצע.[38]

ארגנטינאים ילידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחה ילידית בקאצ'י, פרובינציית סלטה.

בארגנטינה יש 35 קבוצות ילידים מוכרות רשמית.[39] נכון למפקד האוכלוסין 2010, 955,032 ארגנטינאים (2.38% מאוכלוסיית המדינה) מזהים את עצמם כילידים או צאצאים מהדור הראשון של עמים ילידים.[40]

הקבוצות הילידיות הגדולות ביותר היו הן אוניקנק, קולה, קום, ויצ'י, דיאגיטה, מוקובי, הוארפה, מפוצ'ה וגוארני.[39] ארגנטינאים רבים מזדהים כבעלי אב קדמון יליד אחד לפחות. מחקר גנטי שנערך על ידי אוניברסיטת בואנוס איירס ב-2011 הראה שליותר מ-56% מתוך 320 הארגנטינאים שנדגמו הוכח שיש לפחות אב קדמון יליד אחד בשושלת הורית אחת, ולכ-11% היו אבות ילידים בשתי שושלת ההורים.[41]

פרובינציית חוחוי בצפון-מערב ארגנטינה היא ביתם של האחוז הגבוה ביותר של משקי בית (15%) עם לפחות תושב יליד אחד או צאצא ישיר של יליד. לפרובינציות צ'ובוט ונאוקן בפטגוניה יש למעלה מ-12%.

אפרו-ארגנטינאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אפרו-ארגנטינאים
גבר אפרו-ארגנטינאי.

על פי מפקד האוכלוסין הארגנטינאי מ-2010, 149,493[42][43] (0.37% מכלל אוכלוסיית המדינה) זוהו כאפרו-ארגנטינאים, אם כי לפי מחקרי מאגר גנים, האוכלוסייה הארגנטינאית עם מידה מסוימת של מוצא מאפריקה שמדרום לסהרה הוא בסביבות 7.5%.[18] הערכות הבנק העולמי וממשלת ארגנטינה העלו כי אוכלוסיית הארגנטינאים עם מוצא אפריקאי משמעותי עשויה למנות יותר מ-2 מיליון איש.[44][45]

אף על פי שבשנות ה-60 נמצא שארגנטינה הייתה חייבת שני שלישים מנפח אוכלוסייתה להגירה אירופית,[46] למעלה מ-5% מהארגנטינאים מצהירים שיש להם לפחות אב קדמון שחור אחד, ו-20% נוספים מצהירים שהם לא יודעים אם יש להם אבות שחורים או לא.[47][48] מחקרים גנטיים שבוצעו בשנת 2005 הראו כי הרמה הממוצעת של תרומה גנטית אפריקאית באוכלוסיית בואנוס איירס היא 2.2%, אך מרכיב זה מרוכז ב-10% מהאוכלוסייה שמציגה רמות גבוהות יותר של מוצא אפריקאי באופן ניכר.[49] ישנה קהילה אפרו-ארגנטינאית בולטת ברבעים סן טלמו ולה בוקה בבואנוס איירס, ולא מעט ארגנטינאים ממוצא אפריקני במרלו ובסיודד אוויטה, באזור המטרופולין של בואנוס איירס.

ההגירה מכף ורדה הייתה אחד מזרמי ההגירה האפריקאים המוקדמים ביותר בעידן הפוסט-קולוניאלי, החל כבר בסוף המאה ה-19 ועד למאה ה-20.[50] כיום ילידי כף ורדה מהווים אחת מקהילות המהגרים האפריקאיות הגדולות ביותר, המונה למעלה מ-15,000. הם חיים בעיקר בערי נמל בפרובינציית בואנוס איירס.[51] ההגירה מסנגל, ניגריה, סיירה לאון, אנגולה ומדינות אחרות באפריקה גרמה לעלייה באוכלוסיית השחורים במדינה.[52]

ארגנטינאים אסייתים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגנטינאים ממוצא אסייתי הם אלו שנולדו בתוך ארגנטינה או נולדו במקום אחר ומאוחר יותר התאזרחו או הפכו לתושבי ארגנטינה. ארגנטינאים אסייתים התיישבו בארגנטינה במספרים גדולים במהלך כמה גלי הגירה במאות ה-19 וה-20. במאה ה-19 הגיעו מהגרים ממערב אסיה, בעיקר מלבנון וסוריה, כתוצאה ממרד הר הלבנון ב-1860.[53] בתחילת המאה ה-20 הגיע למדינה גל קטן של מהגרים ממזרח אסיה, במיוחד מיפן.

מזרח אסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגנטינאים הראשונים ממוצא מזרח אסייתי היו קבוצה קטנה של מהגרים יפנים, בעיקר ממחוז אוקינאווה, שהגיעו בתקופה שבין תחילת לאמצע המאה ה-20. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלו להגיע למדינה קוריאנים, ובשנות ה-80 הגיעו גם מהגרים טאיוואנים. שנות ה-90 הביאו את גל ההגירה האסייתי הגדול ביותר שהגיע לארגנטינה וכלל מהגרים סינים, שהפכו בסופו של דבר לקהילת המהגרים הרביעית בגודלה ב-2013, אחרי פרגוואיים, בוליביאנים ופרואנים.[21] האוכלוסייה המזרח אסייתית הקטנה בארגנטינה שמרה לרוב על פרופיל נמוך, והתקבלה בחברה הארגנטינאית הגדולה. רבים מהאסייתים, שגרים בעיקר בשכונות משלהם בבואנוס איירס, מחזיקים עסקים משלהם בגדלים שונים – בעיקר טקסטיל, חנויות מכולת ומסעדות.

מערב אסיה וערב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערבים וארגנטינאים בעלי מוצא ערבי חלקי הם כ-3.2 מיליון בני אדם שמוצאם בכל אחד מגלי ההגירה השונים, בעיקר מאזור הלבנט של מערב אסיה, אזורים שהם כיום סוריה ולבנון, וקיליקיה וארץ ישראל במידה פחותה.[54] בשל העובדה שמדינות ערביות רבות היו בשליטת האימפריה העות'מאנית בזמן גל ההגירה הגדול, רוב הערבים נכנסו למדינה עם דרכונים טורקיים, ולכן הם מכונים בשפת העם "לוס טורקוס" (Los turcos, הטורקים). רוב הארגנטינאים הערבים הם נוצרים, אם כי ארגנטינה היא המדינה עם האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, ומכילה את המסגד הגדול ביותר באזור (מרכז התרבות האסלאמי המלך פהד (אנ') בבואנוס איירס). ישנה גם קהילה יהודית סורית-לבנונית גדולה במדינה, שמרכזה בעיקר בבואנוס איירס, רוסאריו וטוקומאן.

שפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שספרדית היא השפה הדומיננטית, בהיותה השפה הרשמית המדוברת בפי כמעט על ידי כל הארגנטינאים,[55] מדוברות בארגנטינה לפחות 40 שפות. שפות המדוברות על ידי לפחות 100,000 ארגנטינאים כוללות שפות ילידי אמריקה כמו קצ'ואה, גוארני ומפודונגון, ושפות מהגרים כמו גרמנית, איטלקית או ערבית לבנטינית.[56]

שתי שפות ילידים נכחדו (אביפון וצ'אנה), בעוד שאחרות נמצאות בסכנת הכחדה מאחר שהן מדוברות על ידי קשישים שצאצאיהם אינם דוברים את השפות (כגון ויללה, פואלצ'ה, טהואלצ'ה וסלקנאם).[57]

ישנן גם קהילות אחרות של מהגרים הדוברות את שפות האם שלהן, כמו השפה הסינית המדוברת על ידי לפחות מחצית מ-60,000 המהגרים הסינים (בעיקר בבואנוס איירס) וקהילה דוברת אוקסיטנית בפיגווה, פרובינציית בואנוס איירס. ולשית מדוברת על ידי יותר מ-35,000 אנשים בפרובינציית צ'ובוט. זה כולל ניב בשם ולשית פטגונית, שהתפתח מאז תחילת ההתיישבות הוולשית בארגנטינה ב-1865.[58]

אחוז גבוה מהארגנטינאים בקיאים בשפה האנגלית, שכן הוראתה מתחילה כבר בגן הילדים.

דת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהלוכת אדוננו ובתולת הנס בעיר סלטה. הנצרות היא הדת הגדולה ביותר בארגנטינה.

רוב אוכלוסיית ארגנטינה היא נוצרית. לפי סקר CONICET על אמונות, כ-76.5% מהארגנטינאים הם רומים-קתולים, 11.3% אדישים מבחינה דתית, 9% פרוטסטנטים (עם 7.9% בזרמים הפנטקוסטליים), 1.2% עדי יהוה ו-0.9% מורמונים.[59]

בארגנטינה נמצא המיעוט המוסלמי הגדול ביותר באמריקה הלטינית.

יהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות ארגנטינה

אף על פי שהיהודים מהווים פחות מאחוז מאוכלוסיית ארגנטינה, בבואנוס איירס נמצאת האוכלוסייה השנייה בגודלה של יהודים ביבשת אמריקה, שנייה רק לקהילה היהודית בניו יורק, והגדולה ביותר באמריקה הדרומית.

הגירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הערכות רשמיות יש 600,000 ארגנטינאים ברחבי העולם, ולפי הערכות של ארגון ההגירה הבין-לאומי היו כ-806,369 מאז 2001. ההערכה היא שצאצאיהם יהיו בסביבות 1,900,000. גל ההגירה הראשון התרחש במהלך המשטר הצבאי בין 1976 ל-1983, בעיקר לספרד, ארצות הברית, ונצואלה ומקסיקו. במהלך שנות ה-90, עקב ביטול הוויזות בין ארגנטינה לארצות הברית, היגרו אלפי ארגנטינאים לאמריקה הצפונית. גל ההגירה הגדול האחרון התרחש במהלך המשבר הכלכלי שפקד את המדינה ב-2001, בעיקר לאירופה (ובה במיוחד לספרד), אם כי חלה עלייה גם בהגירה למדינות שכנות, במיוחד ברזיל, צ'ילה ופרגוואי.

אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצב ההגירה של ארגנטינה לאירופה (בעיקר לספרד ואיטליה) הגיע לשיאו בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80.[60] בספרד ובאיטליה נמצאות הקהילות הארגנטינאיות הגדולות באירופה. עם זאת, ישנן קהילות חשובות גם בצרפת, הממלכה המאוחדת וגרמניה.

אמריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדי ההגירה הפופולריים ביותר ביבשת אמריקה הם: ארצות הברית וברזיל, ובמידה פחותה: אורוגוואי, קנדה, צ'ילה, פרגוואי ובוליביה. קהילות קטנות אחרות התיישבו בפרו, ונצואלה, קולומביה, אקוודור וקוסטה ריקה.

המזרח התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נמצאת הפזורה הארגנטינאית הגדולה ביותר במזרח התיכון, של יהודים שעלו לישראל.[61]

אוקיאניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקיאניה, הקהילה הארגנטינאית הגדולה ביותר נמצאת באוסטרליה, ואחריה ניו זילנד.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארגנטינאים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "United Nations population prospects" (אורכב 31.08.2015 בארכיון Wayback Machine)(PDF) 2015 revision
  2. ^ 1 2 3 4 "Emigrantes de Argentina según país de destino (2017)". 2017.
  3. ^ "TablaPx". www.ine.es.
  4. ^ 1 2 "Población (españoles/extranjeros) por País de Nacimiento, sexo y año". Instituto Nacional de Estadística. 2018. אורכב מ-המקור ב-21 באפריל 2017. נבדק ב-26 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Población extranjera por Nacionalidad, comunidades, Sexo y Año". Instituto Nacional de Estadística. 2018. נבדק ב-26 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ There are two different groupings for Spanish citizens with Argentine origin. 256,071 is the size of the population in Spain who were born in Argentina (including those with dual Spanish citizenship). 72,041 is the size of the foreign population in Spain with Argentine citizenship (thus, no Spanish citizenship).[4][5]
  7. ^ "Extranjeria Chile".
  8. ^ "Sincre / Sismigra".
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 Perfil migratorio de Argentina 2012 [Migratory profile of Argentina 2012] (PDF). Buenos Aires: International Organization for Migration. 2012. p. 184. ISBN 978-92-9068-657-6. נבדק ב-2 במרץ 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ "Canada Census Profile 2021". Census Profile, 2021 Census. Statistics Canada Statistique Canada. 7 במאי 2021. נבדק ב-3 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Encuesta Complementaria de Pueblos Indígenas 2004–2005" (בספרדית). National Institute of Statistics and Census of Argentina. אורכב מ-המקור ב-11 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Cruz-Coke, R.; Moreno, R.S. (1994). "Genetic epidemiology of single gene defects in Chile". Journal of Medical Genetics. 31 (9): 702–06. doi:10.1136/jmg.31.9.702. PMC 1050080. PMID 7815439.
  13. ^ "About Argentina". Government of Argentina. אורכב מ-המקור ב-19 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Capítulo VII. Inmigrantes" (PDF). 10 ביוני 2007. אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 ביוני 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "European Immigration Into Latin America, 1870-1930" (PDF). 14 באוגוסט 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Archived copy" (PDF). www.cels.org.ar. אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 ביוני 2007. נבדק ב-15 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  17. ^ "Archived copy" (PDF). docentes.fe.unl.pt. אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 באוגוסט 2011. נבדק ב-15 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  18. ^ 1 2 Caputo, M.; Amador, M. A.; Sala, A.; Riveiro Dos Santos, A.; Santos, S.; Corach, D. (2021). "Ancestral genetic legacy of the extant population of Argentina as predicted by autosomal and X-chromosomal DIPs". Molecular Genetics and Genomics. 296 (3): 581–590. doi:10.1007/s00438-020-01755-w. PMID 33580820. נבדק ב-13 בפברואר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ "Travelocity Travel: Vacations, Cheap Flights, Airline Tickets & Airfares". נבדק ב-29 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "INDEC". אורכב מ-המקור ב-11 ביוני 2008. נבדק ב-10 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 "En la última década se radicaron en el país 800.000 extranjeros". La Nación (בספרדית). 16 בספטמבר 2014. נבדק ב-16 בספטמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Comisión de apoyo a refugiados y migrantes (CAREF): Los migrantes de Europa del Este y Central en el Área Metropolitana 1999-2002" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-3 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Homburger; et al. (2015). "Genomic Insights into the Ancestry and Demographic History of South America". PLOS Genetics. 11 (12): e1005602. doi:10.1371/journal.pgen.1005602. PMC 4670080. PMID 26636962.
  24. ^ Avena; et al. (2012). "Heterogeneity in Genetic Admixture across Different Regions of Argentina". PLOS ONE. 7 (4): e34695. Bibcode:2012PLoSO...734695A. doi:10.1371/journal.pone.0034695. PMC 3323559. PMID 22506044.
  25. ^ "O impacto das migrações na constituição genética de populações latino-americanas" (PDF). Repositorio.unb.br. נבדק ב-15 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Reference Populations - Geno 2.0 Next Generation". Genographic.nationalgeographic.com. נבדק ב-15 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 Corach, Daniel; Lao, Oscar; Bobillo, Cecilia; Gaag, Kristiaan Van Der; Zuniga, Sofia; Vermeulen, Mark; Duijn, Kate Van; Goedbloed, Miriam; Vallone, Peter M.; Parson, Walther; Knijff, Peter De (2010). "Inferring Continental Ancestry of Argentineans from Autosomal, Y-Chromosomal and Mitochondrial DNA". Annals of Human Genetics (באנגלית). 74 (1): 65–76. doi:10.1111/j.1469-1809.2009.00556.x. ISSN 1469-1809. PMID 20059473.
  28. ^ Parolin, María Laura; Toscanini, Ulises F.; Velázquez, Irina F.; Llull, Cintia; Berardi, Gabriela L.; Holley, Alfredo; Tamburrini, Camila; Avena, Sergio; Carnese, Francisco R.; Lanata, José L.; Carnero, Noela Sánchez (2019-06-17). "Genetic admixture patterns in Argentine Patagonia". PLOS ONE (באנגלית). 14 (6): e0214830. Bibcode:2019PLoSO..1414830P. doi:10.1371/journal.pone.0214830. ISSN 1932-6203. PMC 6576754. PMID 31206551.
  29. ^ Luisi, Pierre; García, Angelina; Berros, Juan Manuel; Motti, Josefina M. B.; Demarchi, Darío A.; Alfaro, Emma; Aquilano, Eliana; Argüelles, Carina; Avena, Sergio; Bailliet, Graciela; Beltramo, Julieta (2020-07-16). "Fine-scale genomic analyses of admixed individuals reveal unrecognized genetic ancestry components in Argentina". PLOS ONE (באנגלית). 15 (7): e0233808. Bibcode:2020PLoSO..1533808L. doi:10.1371/journal.pone.0233808. ISSN 1932-6203. PMC 7365470. PMID 32673320.
  30. ^ Homburger, Julian R.; Moreno-Estrada, Andrés; Gignoux, Christopher R.; Nelson, Dominic; Sanchez, Elena; Ortiz-Tello, Patricia; Pons-Estel, Bernardo A.; Acevedo-Vasquez, Eduardo; Miranda, Pedro; Langefeld, Carl D.; Gravel, Simon (2015-12-04). "Genomic Insights into the Ancestry and Demographic History of South America". PLOS Genetics (באנגלית). 11 (12): e1005602. doi:10.1371/journal.pgen.1005602. ISSN 1553-7404. PMC 4670080. PMID 26636962.
  31. ^ Muzzio, Marina; Motti, Josefina M. B.; Sepulveda, Paula B. Paz; Yee, Muh-ching; Cooke, Thomas; Santos, María R.; Ramallo, Virginia; Alfaro, Emma L.; Dipierri, Jose E.; Bailliet, Graciela; Bravi, Claudio M. (2018-05-01). "Population structure in Argentina". PLOS ONE (באנגלית). 13 (5): e0196325. Bibcode:2018PLoSO..1396325M. doi:10.1371/journal.pone.0196325. ISSN 1932-6203. PMC 5929549. PMID 29715266.
  32. ^ Historical Dictionary of Argentina.
  33. ^ "Acerca de la Argentina: Inmigración" [About Argentina: Immigration]. Government of Argentina (בספרדית). 2005. אורכב מ-המקור ב-13 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Francisco Lizcano Fernández (31 במאי 2005). "Composición Étnica de las Tres Áreas Culturales del Continente Americano al Comienzo del Siglo XXI" [Ethnic Composition of the Three Cultural Areas of the American Continent to the Beginning of the 21st century] (PDF). Convergencia (בספרדית). México (38): 185–232. ISSN 1405-1435. אורכב מ-המקור (PDF) ב-20 בספטמבר 2008. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ "Argentina. The World Factbook. 2008". נבדק ב-29 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Departamento de Derecho y Ciencias Políticas de la Universidad Nacional de La Matanza (14 בנובמבר 2011). "Historias de inmigrantes italianos en Argentina" (בספרדית). infouniversidades.siu.edu.ar. Se estima que en la actualidad, el 90% de la población argentina tiene alguna ascendencia europea y que al menos 25 millones están relacionados con algún inmigrante de Italia. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Emerging Romani Voices from Latin America". ERRC. 27 במאי 2004. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Corach, D; Lao, O; Bobillo, C; et al. (בינואר 2010). "Inferring Continental Ancestry of Argentineans from Autosomal, Y-Chromosomal and Mitochondrial DNA". Annals of Human Genetics. 74 (1): 65–76. doi:10.1111/j.1469-1809.2009.00556.x. PMID 20059473. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 "Encuesta Complementaria de Pueblos Indígenas". אורכב מ-המקור ב-2008-06-11. נבדק ב-2008-06-18.
  40. ^ "Censo Nacional de Población, Hogares y Viviendas 2010: Pueblos Originarios: Región Noroeste Argentino: Serie D No 1" (PDF) (בספרדית). INDEC. אורכב מ-המקור (PDF) ב-9 באפריל 2016. נבדק ב-5 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Estructura genética de la Argentina, Impacto de contribuciones genéticas". Ministerio de Educación de Ciencia y Tecnología de la Nación (בספרדית). אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Cuadro P42. Total del país. Población afrodescendiente en viviendas particulares por sexo, según grupo de edad. Año 2010" [Table P42. Total for the country. Afro-descendant population in private households by sex, according to age group, 2010]. INDEC (בספרדית). אורכב מ-המקור (XLS) ב-29 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Cuadro P43. Total del país. Población afrodescendiente en viviendas particulares por sexo, según lugar de nacimiento. Año 2010" [Table P43. Total for the country. Afro-descendant population in private homes by sex, according to place of birth, 2010]. INDEC (בספרדית). אורכב מ-המקור (XLS) ב-18 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Afrodescendientes y equidad racial. Recursero normativo y políticas públicas para la comunidad afroargentina" (PDF). argentina.gob.ar (בספרדית). INADI. p. 25. נבדק ב-30 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Bachelet, Pablo (17 ביוני 2007). "Building identity". Miami Herald. נבדק ב-30 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Zulma Reccini de Lates; Lattes, Alfredo E. La población de Argentina (PDF). CICRED.
  47. ^ "Poblacion: Primer censo sobre pertenencia racial desde 1887: Casi dos millones de argentinos tienen sus raíces en el Africa negra" [Population: First census on racial belonging since 1887: Nearly two million Argentines have their roots in Black Africa] (בספרדית). Clarín.com. 9 ביוני 2006. נבדק ב-24 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ "Negros en el país: censan cuántos hay y cómo viven" [Blacks in the country: censused on how many there are and how they live] (בספרדית). Clarín.com. נבדק ב-11 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Fejerman, Laura; Carnese, Francisco R.; Goicoechea, Alicia S.; Avena, Sergio A.; Dejean, Cristina B.; Ward, Ryk H. (15 בפברואר 2005). "African ancestry of the population of Buenos Aires". American Journal of Physical Anthropology. 128 (1): 164–170. doi:10.1002/ajpa.20083. ISSN 0002-9483. PMID 15714513. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ Lahitte, Héctor B. "A modo de conclusión: los migrantes caboverdeanos, polacos y griegos en la Argentina". Revista Española de Antropología Americana (בספרדית). XVII: 293. ISSN 0556-6533.
  51. ^ "Caboverdianos: vientos de cambio" [Cape Verdeans: winds of change]. La Nación (בספרדית). La Nacion Revista. 3 בדצמבר 2009. נבדק ב-23 בנובמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ Arach, Evelyn (29 בדצמבר 2008). "Los expulsados de la tierra africana" [Those expelled from African soil] (בספרדית). pagina12.com.ar. נבדק ב-24 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Sirios, turcos y libaneses" [Syrians, Turks and Lebanese] (בספרדית). oni.escuelas.edu.ar. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Barros, Carolina (23 באוגוסט 2012). "Argentina's Syrians". buenosairesherald.com. נבדק ב-4 בנובמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ "Argentina Population". www.fmlaruta.com. נבדק ב-2019-06-02.
  56. ^ Klich, Ignacio; Lesser, Jeffrey (1996). "Introduction: "Turco" Immigrants in Latin America". The Americas. 53 (1): 1–14. doi:10.2307/1007471. ISSN 0003-1615. JSTOR 1007471.
  57. ^ Gordon, Raymond G., Jr. (ed.), 2005.
  58. ^ Ariel Brooks, Walter (25 באוקטובר 2018). "The Welsh language in Patagonia: a brief history". British Council. נבדק ב-7 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Encuesta CONICET sobre creencias" (PDF). נבדק ב-25 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "Version 1". אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015. נבדק ב-29 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Para ti. "Argentinos en Israel" (בספרדית). אורכב מ-המקור ב-2016-04-23. נבדק ב-2014-03-20.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארגנטינאים&oldid=39930651"