פרווניתיים
 פרווניתיים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | עכבישנים |
| סדרה: | עכבישאים |
| תת־סדרה: | אופיסתותלה |
| משפחה: | פרווניתיים |
| שם מדעי | |
 Theraphosidaeטורל, 1869 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
פרווניתיים[1] (שם מדעי: Theraphosidae; נקראים גם טרנטולות) היא משפחת עכבישים גדולי ממדים מהקבוצה מיגלומורפה, המכילים את המינים הכבדים ביותר מבין העכבישים החיים, כשהגדול מביניהם הוא תראפוזה בלונדי שמוטת רגליו מגיעה עד ל-30 ס"מ ומשקלו ל-130 גרם. כפי ששם המשפחה מרמז הם בעלי שערות צורבות דמויות פרווה לאורך גופם.
מינים אלה חיים לאורך האזור הטרופי והאזור הסובטרופי בכל היבשות, והמין פרוונית שחורה מצוי בטבע בישראל.
בהתאם לנתונים של World Spider Catalog המשפחה כוללת כ-150 סוגים.
תת-משפחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Acanthopelminae
- Aviculariinae
- Eumenophorinae
- Harpactirinae
- Ischnocolinae
- Ornithoctoninae
- Poecilotheriinae
- Selenocosmiinae
- Selenogyrinae
- Spelopelminae
- Stromatopelminae
- Theraphosinae
- Thrigmopoeinae
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני משפחת הפרווניתיים ניזונים מחרקים, עכברים ויונקים קטנים, לטאות, צפרדעים, עטלפים ועופות קטנים. הפרווניתיים נפוצים כמעט בכל חצי הכדור הדרומי ואף מצפונה לו. בית הגידול הטבעי של הטרנטולות שוכנות הקרקע הוא עלי שלכת יבשים שנשרו אל הקרקע ומחילות, או מחילות תחת אבנים וגזעי עצים. לעיתים ישכנו תחת עצם כלשהו אף ללא מחילה. הטרנטולות שוכנות העצים חיות, כפי שמרמז שמן, על צמחייה מסוגים שונים, שיחים ואף על צמרות עצים.
בכל הטלה של בני משפחת הפרוונית מטילה הנקבה בין 100 ל-2000 ביצים, עליהם היא שומרת במשך 6–7 שבועות, בהתאם למין. אורך החיים של הטרנטולות הוא מהגבוהים בעולם פרוקי הרגליים: הנקבות יכולות לחיות במינים מסוימים עד ל-50 שנים. הזכרים מאריכי חיים פחות ותוחלת חייהם 5–12 שנים, בהתאם למין.
מוטת הרגליים של טרנטולה בוגרת יכולה להגיע עד ל-30 סנטימטר. על אף גודלן ודמותן המאיימת, הפרווניות לרוב אינן מזיקות לאדם, אלא לכאלה הרגישים במיוחד לנשיכותיהן. גופן של רוב הטרנטולות מכוסה שערות דקות ומבריקות, מעין קטיפה, ובטנן של אלו מהעולם החדש, כמו למשל לבנת הברכיים הענקית מכוסה שערות צורבות, בעלות מנגנון נעיצה חד כיווני, שמועפות בעת הצורך על התוקף, וגורמות לגירוי. טרנטולות אלו בדרך כלל אינן נושכות, והארס משמש אותן אך ורק לתפיסת הטרף ושיתוקו. לעומתן, טרנטולות מהעולם הישן, כמו הקובלט בלו, מסתמכות על ארסן החזק יותר, ואין להן שערות צורבות.
בארץ ישראל מין אחד מוגדר ממשפחת הפרווניתיים, פרוונית שחורה, שלא נחקר דיו (קיימים בו לפחות שלושה מינים שטרם סווגו[2]), ונחשבה בעבר לגדולה בעכבישי ישראל.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרווניתיים, באתר ITIS (באנגלית)
- פרווניתיים, באתר NCBI (באנגלית)
- פרווניתיים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פרווניתיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרווניתיים, באתר GBIF (באנגלית)
- רבייה אצל טרנטולות(הקישור אינו פעיל)
- אנטומיה של הטרנטולה(הקישור אינו פעיל)
- פרווניתיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "מִשְׁפַּחַת הַפַּרְוָנִיתִיִּים (Theraphosidae)" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 2 – "חסרי חוליות יבשתיים", בעריכת גרשום לוי, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמ' 39–40
- ^ פרוונית שחורה באתר חרקים עולם קטן בגדול
- ^ אלכס דורון, עכביש ענק התגלה בישראל, באתר nrg, 13 בינואר 2010
