לוח גזר
לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר. חקוקה עליו כתובת שרוב האפיגרפים מסווגים כאלפבית פיניקי, אשר לפי השערה נפוצה היא לוח שנה חקלאי. לאחר גילויו נלקח על-ידי העות'מאנים למוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול. לוח גזר נחשב במשך זמן רב לכתובת הארכאולוגית העתיקה ביותר בכתב עברי קדום, אף כי התיארוך שלו הוא הערכה בלבד.
תיאור הכתובת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכתובת חרוטה על לוח אבן גיר, שגובהו 11.1 ס"מ ורוחבו 7.2 ס"מ, בניב כנעני כלשהו, וכוללת כתובת בת תשע שורות בעלות תוכן הקשור בחקלאות, ונחתמות במילה "אבי" הכתובה במאונך לשאר הכתובת, כנראה שם הכותב. מקובל לשער שמדובר בלוח שנה חקלאי.
הלוח התגלה על פני השטח, ולא בשכבה ארכאולוגית מתוארכת, ולכן תיארוכו אינו ברור. הערכות שונות לתיארוכו מתבססות בעיקר על השפה ועל סגנון הכתב. היו שתיארכו אותו למאה ה-10 לפנה"ס, ולפיכך תיארו אותו ככתובת העתיקה ביותר בכתב עברי קדום עד גילויה של אבן תל זית.[1][2] על-פי השוואה לכתובות אחרות מאותה תקופה, הארכאולוגים מאוניברסיטת תל אביב ישראל פינקלשטיין ויונתן זאס העריכו את זמן כתיבתו למאה ה-9 או ה-8 לפנה"ס. הם מצטטים את האפיגרף האמריקני כריסטופר רולסטון (אנ') שסיווג את הכתב כאלפבית פיניקי, ואת האפיגרף הצרפתי אנדרה למייר (אנ') שסיווג אותו כ"פלשתי", ובמקום אחר "פרוטו-פלשתי או פרוטו-עברי, תלוי בתיארוך".[3]
בטקסט אין הפרדה למילים אבל מצוין קו המפריד בין יחידות. כמו כן, כמנהג אותה תקופה הכתיב הוא עיצורי לגמרי, וכמעט שאין שימוש באמות קריאה לציון התנועות (אותיות אהו"י מופיעות רק כשהן מסמנות עיצורים).
הכתובת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכתובת ידועה בסימון KAI 182.
| הכתובת בכתב עברי עתיק | תעתיק לכתב מרובע |
|---|---|
| 𐤉𐤓𐤇𐤅𐤀𐤎𐤐.𐤉𐤓𐤇𐤅𐤆
𐤓𐤏.𐤉𐤓𐤇𐤅𐤋𐤒𐤔 𐤉𐤓𐤇𐤏𐤑𐤃𐤐𐤔𐤕 𐤉𐤓𐤇𐤒𐤑𐤓𐤔𐤏𐤓𐤌 𐤉𐤓𐤇𐤒𐤑𐤓𐤅𐤊𐤋 𐤉𐤓𐤇𐤅𐤆𐤌𐤓 𐤉𐤓𐤇𐤒𐤑 𐤀𐤁𐤉 (במאונך משמאל) |
ירחואספ|ירחוז
רע|ירחולקש ירחעצדפשת ירחקצרשערמ ירחקצרוכל ירחוזמר ירחקצ אבי |
פירוש הכתובת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכתיב "ירחו" בכתובת הוא מופע חריג בשפה העברית המקראית כמו גם בשפתנו היום. בעיה נוספת שהתעוררה היא שהלוח מונה רק שמונה עונות, ובהנחה שכל עונה היא ירח-חודש אחד הרי שחסרים ארבעה חדשים למניין של שנה שלמה. סיבות אלו הביאו את החוקרים לשער שהכתיב "ירחו" המופיע רק בחצי מהמקרים - מכוון לשני חודשים, כך שמתקבלות ארבע עונות בנות חודשיים כל אחת, וארבע עונות של חודש אחד, ובסך הכול שנים-עשר חודשים.
הערה: הניקוד להלן נועד להקל על הקריאה ואינו משקף בהכרח את אופן הגיית המילים בזמן שנכתבו. הדבר נכון במיוחד לגבי מילים במשקל סגולי (זרע, לקש, זמר וכדומה).
- יַרְחו אָסִ(י)ף - שני חודשי אסיף - תשרי וחשוון.
- יַרְחו זֶרַע - הזריעה בכסלו וטבת.
- יַרְחו לֶקֶשׁ - שני חודשי זריעה מאוחרת - שבט ואדר.
- יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה) - חודש עקירת הפשתה - חודש ניסן.
- יֶרַח קְצִ(י)ר שְׂע(וֹ)רִם - חודש קציר השעורים - חודש אייר.
- יֶרַח קָצ(וֹ)ר וְכַלֵּ(ה) - חודש סוף הקציר וכנראה קציר החיטה - חודש סיוון. השערה נוספת - כֵל מלשון מדידה, כמו ”וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ” (ישעיהו, מ', י"ב), כלומר החודש בו קוצרים את התבואה ומודדים אותה.
- יַרְחו זֶמֶר - שני חודשים של בציר - תמוז ואב.
- יֶרַח קֵץ - חודש הקיץ, קטיפת פירות הקיץ, למשל תאנים - חודש אלול.
בקצה השמאלי התחתון מופיעה במאונך המילה "אבי[ה]", ככל הנראה שמו של הכותב.
הלוח מלמד כי השנה בתקופה העתיקה הייתה שנה חקלאית, שהתחילה בחודש תשרי ונגמרה בחודש אלול. ייתכן שלוח שנה קדום זה התפתח בהמשך ללוח השנה העברי.[4]
מטרת הכתובת אינה ברורה. בין ההשערות השונות שהועלו הוצע שזוהי פקודה מטעם השלטון, תקנון של סדר העבודות החקלאיות המקובל, שיר חקלאי, או שרשימה הקשורה לתשלומים שחלו בחודשים אלה.[1]
על פי ציפורה יבין, ביסוסו של לוח שנה מתוך סדרה קבועה של פעולות חקלאיות, להבדיל מלוח שנה שבסיסו מניעים פוליטיים, הוא עדות לאוכלוסייה חקלאית שפועלת ביציבות, ביטחון ובעצמאות יחסיים. יבין שיערה שהתקיים שלב ביניים בו לצד לוח שנה ממלכתי שנקבע ממניעים של גיבוש זהות קולקטיבית, התבצע גם שימוש מקביל בלוח השנה החקלאי שנמצא בגזר, לצורך יומיומי לוגיסטי.[4]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נפתלי הרץ טור-סיני, להבנתו של לוח גזר. בתוך: הלשון והספר, כרך הלשון. ירושלים, תשי"ד. עמ' 44–52.
- שמריהו טלמון, לוח גזר ומחזור העונות בכנען הקדומה, בית מקרא יב [א], חשוון תשכ"ז, עמ' 3–17
- Albright, W.F. The Gezer Calendar in "Bulletin of the American Schools of Oriental Research" (BASOR). 1943. Volume 92:16-26.
- Wolf Wirgin, THE CALENDAR TABLET FROM GEZER, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה ו, 1960, עמ' 9*–12*
.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
- לוח גזר באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- לוח גזר במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול
- לוח גזר (באנגלית)
- דבר היום: בקשיש? על לוח גזר, מתוך הפודקאסט "דברי הימים" של אילן אבקסיס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2
יוסף ניצן; ד"ר יהושפט נבו, כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא: לוח גזר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ גשר מפעלים חינוכיים, לוח גזר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ Finkelstein, I., & Sass, B. (2013). "The West Semitic alphabetic inscriptions, Late Bronze II to Iron IIA: Archeological context, distribution and chronology". Hebrew Bible and Ancient Israel, 2(2), 149-220
- ^ 1 2 דוקטור ציפי יבין, לוח השנה העברי בעקבות "לוח גזר"