סדר עולם
 | |
| שער סדר עולם רבה במהדורה משנת 1845 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
רבי יוסי  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית |
  | |
סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא. הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. הספר מבוסס על מסורות ודרשות. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא[1]; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות.[2] לפי השערת החוקר יום-טוב ליפמן צונץ, עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806.[3] לפי חיים מיליקובסקי, עיקר הספר חובר בדור שלאחר חורבן בית שני והעריכות הנוספות הן מלפני המאה ה-8.[4]
מבנה הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסדר עולם ישנם שלושה שערים, שכל אחד מהם מכיל עשרה פרקים. השער הראשון עוסק בתקופה מימי אדם הראשון עד מות משה רבנו וההגעה לארץ ישראל (פרק י); השער השני והשלישי עוסקים בשאר התקופה עד מרד בר כוכבא, בצורה שאינה מחולקת דיה.
חשיבות הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר היה ידוע בתקופת התלמוד, והוא מופיע בו מספר פעמים בציון מפורש[5] או ברמז. בהמשך הוא נזכר רבות בראשונים (בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב), וסמכותו חשובה (אך לא מוחלטת); חשיבותו מתבטאת הן בספרים שהשתמשו בו ללא ערעור, כך לדוגמה הספר "שלשלת הקבלה" (המאה ה-16) ייסד את רוב דבריו על "סדר עולם", והן בפרשנויות הרבות שנכתבו עליו, כגון פירוש רבי יעקב עמדין (המבורג 1757) ועוד. השער לספר (שהופיע בכמה מהדפוסים) מבטא את היחס לספר:
- 'חיבור קדמון ופלאי מזמן המשנה
- לחשב ולסדר חשבונו של עולם
- ..ממנו פינה ממנו יתד להרבה מדברי הקדמונים
- ..והוא מבוא להבין ולהשכיל בסגנון לשונות הכתובים בדרך.. בה הלכו חז"ל'
רבי מנחם עזריה מפאנו כתב עליו: "...דחזינן לברייתא דסדר עולם שהכל בקיאין בה".[6]
כך מלבד היחס אליו כחלק מהספרות התלמודית, נעזרו בו לצורך:
- הבנת הכרונולוגיה ההיסטורית;
- הבנת מדרשי חז"ל;
- הבנת המקרא ופרשנות לפסוקים.
למעשה, הספר התקבל כחלק מהמסורת היהודית לכרונולוגיה של האנושות, וכדעה העיקרית בנושא, בספרות התורנית המסורתית.
שמו של הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של הספר כפי שהוא מוזכר בשני התלמודים ומופיע בכל כתבי היד של הספר עצמו הוא 'סדר עולם'. רק במספר רשימות בהן הופיע הספר בצמוד לספר 'סדר עולם זוטא'[7] (חיבור מאוחר יותר מימי הגאונים) נקרא "סדר עולם רבה" (=הגדול), כדי להבחין ביניהם. שם משובש זה התגלגל גם למהדורת הדפוס הראשון ומכאן גם התפשט, אבל במהדורות המדעיות ובקרב חלק מלומדי הספר הוא עדיין נקרא 'סדר עולם'.
מצב הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמה חוקרים משערים שהספר במקורו נחלק לשני חלקים, כשבימינו נותר רק החלק הראשון. בנוסף, על סמך ציטוטים מהתלמוד שאינם מופיעים בספר, נטען שאף בחלק הראשון, חסרים קטעים שונים; ולעומת זאת קיימות הוספות כלשהן [דרוש מקור].
הסתירה בין סדר עולם לכרונולוגיה המקובלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השנים החסרות
בעל הסדר עולם מונה למניין השנים מאדם הראשון. כיום, מונים למניין בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם). כדי לדעת באיזה שנה לבריאה התרחש המאורע, יש להוסיף שנתיים על מניין בעל הסדר עולם.
מניין השנים המובא בספר זה הוא הבסיס לכרונולוגיה המקראית והמסורתית שעליה מבוסס מניין השנים בלוח העברי, אך מהימנותו שנויה במחלוקת ואינה מתאימה לכרונולוגיה ההיסטוריה המקובלת, בעיקר סביב ראשית תקופת בית שני ושלטון האימפריה הפרסית.
הכרונולוגיה בסדר עולם המתייחסת לתקופת בית שני מעלה בעיה משמעותית. לפי סדר עולם, בית המקדש השני היה קיים 420 שנה. מוסכם כי חורבן בית שני היה בשנת 70 לספירת הנוצרים, ועל כן, על פי הכרונולוגיה של סדר עולם, הוקם ב-350 לפסה"נ. הוספת 70 שנה (משך גלות בבל) תראה כי חורבן בית המקדש הראשון היה בשנת 420 לפסה"נ. עם זאת, לפי הכרונולוגיה המקובלת, מלכות בבל, שלפי התנ"ך החריבה את בית המקדש הראשון, כבר נכבשה בידי האימפריה הפרסית קרוב ל־120 שנה קודם לכן (בשנת 539 לפסה"נ). הפער בין הכרונולוגיות מתבטא בעיקרו במשך תקופת שלטונה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתים שנה (539–331 לפסה"נ), ולפי סדר עולם - 52 שנה בלבד, וכן באורכה של תקופת בית שני, המקבילה לה. על פי סדר עולם, מלכו באימפריה הפרסית שלושה מלכים בלבד, והשמות השונים (כורש, דריווש וארתחשסתא) אינם אלא שמות שונים של מלך אחד.
התיארוך המקובל בפי ההיסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפסה"נ, ועל כן ישנו פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות, הוספת שנים אלו למניין סדר עולם מביאה לכך שיש להוסיף למניין המקובל 166 שנים, כך ששנת ה'תש"ע (5770) בעצם אמורה להיות שנת ה'תתקל"ו (5936) לבריאת העולם.
קושי זה במניין סדר עולם נידון על ידי רבים, רבנים וחוקרים. ראשון להם היה רבי עזריה מן האדומים (המאה ה-16), שטען כי אין המסקנות הכרונולוגיות של חז"ל מחייבות אותנו. בניסוחים מעודנים יותר, היו שטענו כי סדר עולם אינו ספר כרונולוגיה כלל, אלא סיכום הקורות בתנ"ך, ואין הוא מתיימר לומר באמת כמה זמן עבר בין מאורע אחד למשנהו.
לעומתם ד"ר חיים חפץ כתב מאמר בו הוא טוען שהכרונולוגיה של חז"ל היא הנכונה, והוא מצביע על הטעויות, לדעתו, של ההיסטוריונים המודרניים בבואם ליישב את הסתירות בין שלל המקורות הקדומים והממצאים הארכאולוגיים.[8] באופן דומה, הרב יחיאל היילפרין בספרו "סדר הדורות" (1769) טוען שהאימפריה הפרסית שלטה בכל העולם 52 שנה, והתארוך המקובל, שמדבר על למעלה ממאתים שנה לאימפריה הפרסית, מתייחס למלכי פרס ששלטו בעיקר בפרס עצמה ולא בכל העולם.[9]
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר נדפס לראשונה בשנת 1517 (קושטא רע"ז), ובהמשך במספר רב של הדפסות עם פירושים רבים, בין המפרשים והמגיהים נמצאים, הגר"א, היעב"ץ, רבי ירוחם מאיר ליינר ועוד.
פרופ' חיים מיליקובסקי הוציא מהדורה ביקורתית של הספר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים מיליקובסקי, סדר עולם : מהדורה מדעית, פירוש ומבוא, ירושלים: יד בן צבי 2013 (הספר בקטלוג ULI)
- חיים מיליקובסקי, "סדר עולם", בתוך: ספרות חז"ל הארץ־ישראלית: מבואות ומחקרים, הוצאת יד יצחק בן־צבי, 2018 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ענת רייזל, מבוא למדרשים, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג – גוש עציון, תשע"א, סדר עולם, עמ' 305–314.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "סדר עולם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 144–146, באתר היברובוקס
- סדר עולם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- סדר עולם - תוכן הספר, באתר "דעת"
- סדר עולם רבה, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מדרש סדר עולם, עם מבוא והערות של דוב בר רטנר ומחקר מאת שמואל קלמן מירסקי, ניו-יורק, תשי"ג-1953, באתר היברובוקס
- סדר עולם בשלושים פרקים מ-אחד(הקישור אינו פעיל) עד שלושים(הקישור אינו פעיל)
- סדר עולם רבה, ונציה, שנת ה'ש"ה, מתוך אוצר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית – ישראל
- סדר עולם רבה, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- מידע על סדר עולם בקטלוג הספרייה הלאומית
פרופ' ישעיהו גפני, חז"ל, היסטוריוגרפיה ו"סדר עולם", סרטון בערוץ "Bar-Ilan University - אוניברסיטת בר-אילן", באתר יוטיוב (אורך: 31:05)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ב, עמוד ב': "ואנא דאמרי כרבי יוסי דתניא בסדר עולם..."; תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף מ"ו, עמוד ב': "סבר ר' יוסי... והתניא בסדר עולם...".
- ^ הקדמת המאירי למסכת אבות עמ' יד
- ^ דב בר רטנר, מבוא למדרש סדר עולם מאת שמואל קלמן מירסקי
- ^ סדר עולם: מהדורה מדעית, פירוש ומבוא. מבוא פרק ג' וסוף פרק ה'.
- ^ כגון: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד א': "לרבנן ח' חסרים עבוד ת"ש דתניא בסדר עולם"; תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף מ"ו, עמוד ב': "וסבר ר' יוסי... והתניא בסדר עולם... וא"ר יוחנן מאן תנא סדר עולם ר' יוסי".
- ^ שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן כ"ה
- ^ הקדמה לספר המנהיג עמ' יא
- ^ מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחודש, באתר התנך, 2015-07-02
- ^ סדר הדורות ג' אלפים ש"צ
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |