מסכת אבות
מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה. בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. במקורה, היו במסכת חמישה פרקים,[1] אך במשך השנים התווספו למסכת קטעים שונים. הארוך מבין קטעים אלו נוסף כפרק שישי למסכת, ומכונה פרק קניין תורה. שינויי הנוסח בפרק זה (ובמשניות שנוספו בפרק הקודם) רבים, ככל הנראה בשל העובדה שהם נוספו למשנה רק בשלב מאוחר יותר.
למסכת אבות לא חובר פירוש בתלמוד הבבלי או בתלמוד הירושלמי, וגם אין לה מסכת מקבילה בתוספתא. עם זאת, החיבור אבות דרבי נתן מושתת בעיקרו על חיבור זה,[2] ומהווה הרחבה שלו. כמו כן, פירושים רבים חוברו למסכת במרוצת הדורות על ידי רבנים מתקופת הראשונים והאחרונים, וכך גם לפרק קניין תורה.
מיקומה של המסכת בסדר נזיקין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמב"ם בהקדמתו למשנה נותן שני טעמים למיקומה של המסכת בסדר נזיקין:
הטעם הראשון: על מנת לפרסם את החובה לכבד את בית הדין בכל דור ודור.[3] וראוי להודיע את מקור סמכויות בית הדין העוברות מבית דין לבית דין עד להר סיני – "שלא יאמרו: מדוע נקבל משפט פלוני, או תקנת דיין פלוני? ואין הדבר כן, שהמשפט אינו לפלוני השופט, אלא להקב"ה שציווה אותנו בו, כמו שנאמר: "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא". אבל הכל משפט אחד, וקבלוהו איש מפי איש, על הדורות החולפים".[4]
הטעם השני: ללמד את הדיינים מידות טובות לבל יזיקו את הציבור. ובנוסף מציין הרמב"ם טעמים נוספים,[5] ולכן באה מסכת אבות אחרי המסכתות המפרטות את סמכויות הדיינים ומהלך המשפט.
פרקי המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של חכמי המשנה – התנאים. בדרך כלל המאמר המובא הוא המוטו לחיים של אותו תנא, וניתן לראות בו תמצית של השקפת עולמו הייחודית. בין המשניות שבמסכת, ניתן למצוא פתגמים ידועים כגון "סייג לחכמה שתיקה", "אמור מעט ועשה הרבה", "אם אין אני לי מי לי", "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. סדר החכמים המופיעים בפרק ראשון נקבע על פי סדר הדורות, מאנשי כנסת הגדולה, דרך תקופת הזוגות ועד תחילת הנשיאים. מפרק שני נכתבו דברי התנאים, בדרך כלל לפי הסדר בו חיו.
- משה קיבל תורה מסיני (שמונה עשרה משניות[6]) – הפרק מדגיש את השתלשלות התורה שבעל-פה – כל תנא או זוג תנאים "קיבלו מהם", כלומר, היו תלמידים של התנאים הקודמים להם, וקושרת את החכמים האחרונים עד משה רבנו דרך מסורת ארוכה המשתלשלת מדור לדור. הרב משה שפירא מוצא בפרק זה קשר רעיוני בין דברי התנא לבין המצב התורני של דורו, מצב שהיה נתון לשינויים רבים ותכופים במהלך ימי הבית השני. בין המקבלים לא נמצאים השופטים, הכוהנים, והמלכים. לעומת זאת באבות דרבי נתן,[7] מתוארת השתלשלות התורה שבעל-פה בדרך שונה: ממשה ליהושע, לזקנים, לשופטים ומהם לנביאים (תוך הבחנה בין שאר הנביאים לבין חגי, זכריה ומלאכי) והלאה.
- רבי אומר (שש עשרה משניות) – הפרק ברובו כלול מדברי התנא הלל הזקן, תלמידו רבן יוחנן בן זכאי וחמשת תלמידיו. מספר משניות אף עוסקות ישירות בתכונותיהם הרוחניות של חמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי והיחס בין שנים מהם, רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי אלעזר בן ערך, לבין יתר חכמי ישראל.
- עקביא בן מהללאל אומר (שמונה עשרה משניות).
- בן זומא אומר (עשרים ושתיים משניות).
- בעשרה מאמרות נברא העולם (עשרים ושלוש משניות) – הפרק מסודר בתחילתו על פי המספרים עשרה, שבעה, ארבעה, כך שכל משנה עוסקת בעניין הקשור למספר המדובר בה. הפרק מחולק בעיקר לנושאים הבאים:
- הדורות מבריאת העולם ועד תקופת אברהם אבינו ויציאת מצרים ומעשי בני ישראל במדבר.
- הניסים שנעשו בבית המקדש והדברים המופלאים שנבראו בערב שבת בין השמשות.
- פורענויות שונות והסיבות בגללם הם באים.
- סוגי אופי, התנהגות, חשיבה וכישרון שונים.
- ניגודים. כגון אהבה התלויה בדבר לעומת אהבה שאינה תלויה בדבר, מחלוקת לשם שמים לעומת מחלוקת שאינה לשם שמים ועוד.
- שנו חכמים בלשון המשנה (אחת עשרה משניות) – הפרק אינו חלק מהמשנה כפי שנחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא.[8] הפרק הוא אוסף ברייתות העוסקות בדרכים לקניינה של התורה ונקרא גם "קנין תורה", וצורף למסכת בשל המנהג לקרוא בפרקי אבות בבית הכנסת בשבתות שבין פסח לשבועות ולהשלים בכך את שש השבתות הללו, וגם כדי להסמיך את ענייני קניין תורה לחג מתן תורה. פרק זה מופיע במקור בתנא דבי אליהו זוטא פרק י"ז (מכונה גם "פרק דרבי אליעזר" פרק ב') ובמסכת כלה רבתי פרק ו'. מקובל בדפוסים להקדים למסכת זו את המשפט "שנו חכמים בלשון המשנה, ברוך שבחר בהם ובמשנתם".
בסך הכל יש במסכת 108 משניות.
מאפייני המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשונה ממסכתות אחרות, מסכת אבות אינה פוסקת הלכות, ועל כן היא לא נכללת במאמר רבי יצחק "ששים המה מלכות – ששים מסכתיות של הלכה",[9][10] וכמו כן לא נכתבה עליה מסכת בתלמוד הבבלי או התלמוד הירושלמי. מסכת זו עוסקת במוסר, דרך ארץ ומידות טובות, ועליה אמר רבא: "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דאבות",[11] כלומר: מי שרוצה להיות חסיד שיקיים את הדברים שנאמרו במסכת אבות.[12]
רבי עובדיה מברטנורא, מסביר מדוע המסכת מתחילה ממשה רבנו:
- "אומר אני לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פי מצווה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולם מוסרים ומידות וחכמי העולם גם כן חברו ספרים כמו שהמציאו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חברו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו, משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמידות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני".[13]
שם המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם אבות למצוות, דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם,[14] וזאת על-פי האימרה "דרך ארץ קדמה לתורה". טעם אחר לשם המסכת הוא זה שמביא פירוש המיוחס לרש"י: ”מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה”[15]. פירוש אחר בשם הגר"א[דרוש מקור], על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב בתורה, ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה.
לשון המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסכת אבות כתובה כולה עברית, מלבד שלושה קטעים שנכתבו ארמית:[16]
- דברי הלל: "נגד שמא, אבד שמה. ודלא מוסיף, יסיף. ודלא יליף, קטלא חייב. ודאשתמש בתגא, חלף".[17] המימרא "ודאשתמש בתגא, חלף" מופיעה פעם נוספת בדברי רבי צדוק.[18]
- אמרה נוספת מפי הלל: "על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון".[19]
- "בן בג בג אומר: הפוך בה והפוך בה, דכולא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. בן הא הא אומר: לפום צערא אגרא".[20]
לימוד מסכת אבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהרבה קהילות נוהגים לקרוא בבית הכנסת פרק מהמסכת בשבתות הקיץ, לרוב סמוך לתפילת מנחה (לפניה או לאחריה), ולפי קהילות אחרות, כגון יוצאי מרוקו, נוהגים לקרוא בסיום תפילת שחרית בתחילת פיטום הקטורת. בקהילות יוצאי ספרד נוהגים לקרוא את המסכת רק בשבתות ספירת העומר (סך הכול שישה שבועות, פרק אחד בכל שבת) ואילו יוצאי אשכנז נוהגים זאת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה וסך הכל קוראים את המסכת בשלושה מחזורים נוספים, שהראשון מתחיל בפרשת נשא, השני בפרשת פינחס והשלישי בפרשת שופטים אשר מסתיים בראש השנה (עקב כך שחסרות לנו שתי שבתות נוהגים בשבתות האחרונות לקרוא שני פרקים על-מנת להשלים את הסדר) וסימנם: נפ"ש. סך הכול ארבעה מחזורים.[21] לפי מנהג קצת קהילות אשכנז המערבי, לומדים פרק אחד בכל שבת מפסח ועד שבועות, ובששת השבתות משבועות ועד י"ז בתמוז לומדים בכל שבת שני פרקים, ואחר י"ז בתמוז מפסיקים ללמוד פרקי אבות, כך שלומדים את המסכת שלש פעמים בכל שנה.[22]
בשנים שבהן יום ראשון של פסח חל בשבת, כך שאחרון של פסח (בחו"ל) חל בשבת, יש מנהגים שונים מה לעשות בארץ, שהרי יש שבת נוספת. יש מתחילים לקרוא במסכת אבות בשבת שמיד לאחר שביעי של פסח, ובשבת שנוספה (לפני שבועות), יש שקוראים פרק מתוך מסכת דרך ארץ זוטא (והוא נקרא בשבת שלפני שבועות משום דרך ארץ קדמה לתורה), ויש שמתחילים שוב את פרק א. ויש שלא מתחילים לומר פרקי אבות עד שבת השנייה כדי שילמדו את אותו הפרק שלומדים בחו"ל. יש קהילות שמשלימות את השבת המיותרת ולא קוראות אף פרק בשבת חזון (פרשת דברים) שחלה בתשעה באב בשנה כזו.
שורשי המנהג לקרוא את מסכת אבות בשבת אחר מנחה בתקופת הגאונים, אז תיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם. מכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל, אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול, תקנו את אמירת פרקי אבות.[23] טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר, אשר עניינם מופיעים במסכת. בנוסף לימוד המסכת לפני חג מתן תורה בא כדי להדגיש את הקשר בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה.[24]
מנהג שהיה נפוץ בעבר אצל יהודי ספרד הוא שחזנים ידועי שם היו קוראים את הפרק של אותה שבת, בדרך כלל תוך אלתור על פי מקאם כלשהו, ולאחר מכן אף תרגמו התוכן לשפת הלאדינו.
פתיחה וסיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני לימוד כל פרק מפרקי אבות, מקובל לומר משפט המובא ממסכת סנהדרין: ”כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר (ישעיה ס) 'ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר'” (משנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה א') בסיום לימוד הפרק נוהגים לומר את מאמרו של ר' חנניה בן עקשיא ממסכת מכות ”רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב) 'יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'” (משנה, מסכת מכות, פרק ג', משנה ט"ז).[25] וזאת בשביל שידעו כל הלומדים, שהדברים הנלמדים במסכת הם אפשריים לכל העם ולא יאמר מישהו שהדברים הם לא מכוונים אליו.[דרוש מקור]
מפרשי המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]למסכת אבות נכתבו באלף השנים האחרונות למעלה ממאתיים פירושים. סקירה מקיפה על הפירושים השונים נכתבה על ידי יצחק יוסף כהן.[26] רשימה ביבליוגרפית מפורטת מהפירושים והביאורים שנתחברו על מסכת אבות מראשית ימי הדפוס ועד שנת תשל"ב נערכה על ידי יהודה רובינשטיין,[27] וסקירה קצרה וממצה של הפירושים הקדומים ערך שמעון שרביט.[28]
בין הפירושים:
- פירושו של ר' עובדיה מברטנורא משנת 1482~
- פירוש רש"י למסכת אבות.[29]
- פירושו של ר' יעקב בן שמעון, מגדולי תלמידי תלמידיו של רש"י במאה ה־13. הפירוש נדפס בתוך "מחזור ויטרי".
- פירוש הרמב"ם שנכתב כחלק מפירוש המשניות שלו. הרמב"ם אף כתב הקדמה מיוחדת למסכת אבות הנחשבת חיבור בפני עצמו, ונקראת: "שמונה פרקים לרמב"ם".
- פירושו של רבינו יונה החסיד מגירונדי.[30]
- פירוש רבי מנחם המאירי, מגדולי חכמי פרובאנס במאה ה־13.
- פירוש מגן אבות לרשב"ץ (ר' שמעון בן צמח דוראן, בן המאה ה־14).[31]
- פירושו של רבי יוסף יעבץ החסיד – ממגורשי ספרד.
- מדרש שמואל – ליקוט מקיף של פירושים וביאורים על המסכת, נערך על ידי רבי שמואל די אוזידא מתלמידי האר"י.
- ביאור הגר"א למסכת אבות.
- פירוש הרש"ר הירש למסכת אבות.
- דרך חיים למהר"ל.
- רוח חיים, פירושו של רבי חיים מוולוז'ין.[32]
- פירושו של הרב יוסף חיים (הבן איש חי) בספר ברכת אבות
- מי מרום חלק ב', הרב יעקב משה חרל"פ.
- קנין תורה שיחות על פרק שישי במסכת אבות של הרב צבי יהודה הכהן קוק. בנוסף, לוקטו מכתבי ושיעורי הרב צבי יהודה קטעים המרכיבים את הספר ביאורי הרצי"ה על מסכת אבות.
- ביאורים לפרקי אבות לרבי מנחם מנדל שניאורסון.
- משניות מבוארות לרב פינחס קהתי.
- ביאורי הראי"ה למסכת אבות - לקט מכתבי הראי"ה קוק על מסכת אבות.
- ענף עץ אבות - פירושו של מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל (תשס"א).
- אבות לבנים – פירוש עיוני במסכת אבות, תוך שימת דגש על המסרים החינוכיים בהתאם לדור הנוכחי. שישה כרכים מאת הרב חיים דרוקמן, בהוצאת המכון התורני אור עציון.
- פרקי אבות - ביאור הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ למסכת אבות.
מהדורה מדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהדורה מדעית למסכת יצאה על ידי שמעון שרביט. המהדורה מבוססת על כתב יד קאופמן, ומתייחסת למאות עדי נוסח, החל מכתבי היד החשובים של המשנה וכלה בקטעי גניזה וכתבי יד של סידורים.
מהדורה מדעית לפרק קניין תורה יצאה בשנת 1936 על ידי ד"ר מיכאל היגר מניו יורק.[33]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל היגער, פרק קניין תורה, בתוך: חורב – מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, תרצ"ו ירושלים. עמ' 162–174
- ישעיהו ליבוביץ, שיחות על פרקי אבות ועל הרמב"ם, הוצאת שוקן
- שמעון שרביט, מסכת אבות לדורותיה, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד
- שמעון שרביט, לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006
- יוסף ויכלדר, הפולמוס "מי חיבר את פירוש רש"י לאבות", המבשר תורני, ו' תמוז – י"ב תמוז תשע"א
פרשנות:
- יהודה שביב, בדרך אבות, הוצאת מכון צומת, 2006
- אביגדור שנאן, פרקי אבות: פירוש ישראלי חדש, קרן אבי חי וידיעות ספרים, 2009
- יורם טהרלב, על בִּרְכֵּי אבות – פירוש מרענן למסכת אבות, כנרת זמורה-ביתן, 2016
- שאול מושקוביץ, לב שמח על פרקי אבות
- ישראל מאיר לאו, יחל ישראל על מסכת אבות, ובעקבותיו אבות לדור: על מסכת אבות
- שלמה אבינר, מסכת אבות
- אשר וסרמן (עורך), משנת אבות על מסכת אבות, תש"ס–תשס"ב
- ישעיהו ליבוביץ, פרקי אבות, לפי פירוש 'רוח חיים' של ר' חיים מוולוז'ין, אגם הוצאה לאור, 2012
- נחם אילן ואליהו סמואל, בלב ונפש - פירוש דיאלוגי למסכת אבות, הוצאת כרמל, 2019[34].
- משה קודעי, שירי אבות, בהוצאת מכון משה – הספר מחבר בין מאמר החכם לבין תולדותיו, על פי העיקרון שכל מאמר מייצג את המוטו של הכותב. לכל משנה מצורף קטע שירה (בחריזה) המסכם את הדברים.
- רמיאל עמירה, מסכת אבות – מחרוזת הבן, הוצאת אור המערב – הנוסח המקורי של מסכת אבות עם פירוש רבי עובדיה מברטנורה, ולצד כל משנה נוספה גרסה מחורזת שלה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסח המשנה, באתר ויקיטקסט- נוסח המשנה – כתבי יד
- כתבי יד של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
- נוסח המשנה בכתב יד קויפמן (לא כולל את פרק קניין תורה)
- כתב יד דה-רוסי (לא כולל את פרק קניין תורה)
- כתב יד פרנקפורט (כולל את פרק קניין תורה, מכיל שינויים ותוספות בפרק החמישי)
- נוסח המשנה – מהדורות מודרניות
- מהדורת אינטרנט מעוצבת באתר דעת. (כולל את פרק קניין תורה)
- פרשנים
- פירוש אביגדור שנאן, באתר "תרבות•il"
- מאתר HebrewBooks:
- פרקי אבות, עם פירוש הרמב"ם ופירוש "נחלת אבות" של רבי יצחק אברבנאל
- פרקי אבות עם הליקוט "מדרש שמואל"
- ספר המאור - מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם, מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מהדורת רמב"ם לעם, עם ביאור של הרב מרדכי דב רבינוביץ
- מנחם נחום פרידמן, פירוש מן, וינה, תרפ"ח
- מאמרים
- דליה מרקס, פרקי אבות בחיי בית הכנסת, שיעור בבית אביחי
- פרקי אבות (אורכב 21.06.2016 בארכיון Wayback Machine), אתר בית חב"ד
- מסכת אבות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
פרופ' אלכסנדר רופא, אסופות החכמה : מסכת אבות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- שונות
- אתר המפיץ משנה יומית בפרקי אבות
הרב משה קליין, שיעורים במסכת אבות לצפייה, באתר בינינו.- שיעורי הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א על מסכת אבות: אתר 'עוז והדר', ערוץ בהיכלי החסידות, אתר קול הלשון.
- לקרא פרקי אבות
- נחם אילן, פירושים לפרקי אבות כסוגה מובחנת של ספרות המוסר, בתוך "דרך ספר - שי לזאב גריס" בעריכת עודד ישראלי אבריאל בר לבב, ואברהם (רמי) ריינר ויונתן מאיר, ירושלים 2021, עמ' 181 -197.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זהו המצב במספר כתבי יד עתיקים של המסכת (ראו בקישורים החיצוניים), וכן מעידים כמה מן הראשונים. להרחבה, ראו למשל הערך בנושא באנציקלופדיה דעת.
- ^ אבות דרבי נתן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ וכן דורשים את הפסוק: ”מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ” (ספר תהילים, פרק צ"ט, פסוק ו'). ואמרו בגמרא (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ה, עמוד א'): ”אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר ”וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל.” (ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק ט') ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמד, שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הם כבית דינו של משה”.
- ^ ספר דברים, פרק א', פסוק י"ז
- ^ הקדמת הרמב"ם למשנה (אלחריזי)
- ^ מספר המשניות בכל פרק נתון כאן לפי הספירה במהדורת "משניות מבוארות" (קהתי); בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ אבות דרבי נת, פרק א', הלכה ג'
- ^ A New Israeli Commentary on Pirkei Avot 6:1:1, www.sefaria.org
- ^ שיר השירים רבה ו ט
- ^ פורטל הדף היומי, באתר מובאות כאן דעות נוספות מדוע נאמר שיש שישים מסכתות
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל', עמוד א'
- ^ Steinsaltz on Bava Kamma 30a, www.sefaria.org
- ^ פירוש רבי עובדיה מברטנורא, מסכת אבות, פרק א', משנה א'
- ^ מבוא למסכת אבות, באתר יוסף ניצן
- ^ Rashi on Avot 6:11:2, www.sefaria.org
- ^ שרביט, ש., לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2006
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ג
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ה'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ו'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"ב
- ^ אליהו כי טוב, ספר התודעה (בכרך אחד) עמוד ת"פ, ירושלים ה'תשס"ה.
- ^ מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט, בתוך ירושתינו י (תשע"ט), עמ' 56. בקהילות האלה, כשחל יום ב' דשבועות (בחו"ל) בשבת, ויש רק חמש שבתות בין שבועות לי"ז בתמוז, אומרים בב' השבתות האחרונות שלפני י"ז בתמוז שלשה פרקים בכל שבת.
- ^ מסכת אבות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ A New Israeli Commentary on Pirkei Avot 6:1, www.sefaria.org
- ^ מסכת אבות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
- ^ מסכת אבות פירושיה ותרגומיה, קריית ספר מ', תשכ"ד עמ' 104–117. ובספרו מקורות וקורות, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ב, עמ' 40–73.
- ^ קונטרס נחלת אבות, בסוף ספר דורש לפרקים
- ^ מסכת אבות לדורותיה, מוסד ביאליק, 2004
- ^ פירוש רש"י למסכת אבות, באתר ספריא
- ^ Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot, www.sefaria.org
- ^ מגן אבות (רשב"ץ), באתר ויקיטקסט
- ^ רוח חיים
- ^ מיכאל היגער, פרק קניין תורה, בתוך: חורב – מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, ירושלים: תרצ"ו, עמ' 162–174.
- ^ דב שוורץ, פירוש חדש למסכת אבות, גג 48, ספטמבר 2019
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
