רומנית

רומנית
Română

מפת תפוצה של השפה הרומנית
מדינות	רומניה, מולדובה, רוסיה, אוקראינה, ישראל, סרביה (וויבודינה) ומדינות בלקניות נוספות, הונגריה, קנדה, ארצות הברית, גרמניה, פרידנסטרוביה, גגאוזיה.
אזורים	מזרח אירופה
דוברים	28 מיליון
שפת אם	24 מיליון
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו אירופית איטלית רומאנית רומאנית מזרחית רומנית
לאום	שפה אזורית בוויבודינה שבסרביה שפת מיעוטים מוכרת:
ארגון	האיחוד האירופי
מוסד	Academia Română האקדמיה הרומנית
קוד שפה	ro
קוד ISO 639-1	ro
קוד ISO 639-2	ron
קוד ISO 639-3	ron
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

רומנית (Română; ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות. בדומה לשאר השפות ממשפחה זו, הדקדוק הרומני מושפע במידה רבה מהשפה הלטינית.

ההשפעה הלשונית של הלטינית על השפה הרומנית מקורה בתקופה בה כבשו כוחותיו של הקיסר טראיאנוס את ארץ דאקיה. הרומאים הרגו רבים מהתושבים, מכרו רבים לעבדות, ויישבו אוכלוסייה זרה וחיילים משוחררים במקומם. השפה המשותפת של המתיישבים החדשים הייתה לטינית.

ריכוזי האוכלוסייה הגדולים הדוברים רומנית כיום נמצאים ברומניה ובמולדובה: 17 מיליון בני אדם ברומניה הם דוברי רומנית ושלושה מיליון במולדובה. במולדובה היה מאבק בין הקוראים לשפתם רומנית ובין המבקשים להבדילה מהרומנית ולקרוא לה מולדובנית. המאבק הסתיים בניצחון הדוגלים ברומנית וב-16 במרץ 2023 הפרלמנט המולדובני החליט לשנות בחוקים את הכינויים השפה המולדובנית, שפת האם ושפת המדינה בביטוי השפה הרומנית. ביום 10 במרץ 2024 דחה בית המשפט לחוקה של רפובליקת מולדובה את ערעור מפלגות השמאל על קביעת הרומנית כשפת המדינה.

אלפבית

בסיסו של האלפבית הרומני המודרני הוא האלפבית הלטיני בתוספת כמה סימנים דיאקריטיים אופייניים לשפה הרומנית. בעבר כתבו דוברי הרומנית באלפבית הקירילי. הטקסט הרומני העתיק ביותר, מאמצע המאה ה-16, הוא פנייה לעזרה עקב תקיפה צפויה מצד הטורקים. הוא נכתב באלפבית הקירילי הכנסייתי (סלאבוני) , כמו רוב הכתבים הרומניים המוקדמים. הטקסט הקדום ביותר בכתב לטיני הוא טקסט טרנסילבני מסוף המאה ה-16 אשר נכתב עם מוסכמות האלפבית ההונגרי. במאה ה-18, מלומדים טרנסילבניים התאימו את האלפבית הלטיני לשפה הרומנית, תוך שימוש בכללי כתיב מאיטלקית, הקרובה לה מאוד. האלפבית הקירילי נשאר בשימוש (באופן הולך ופוחת) עד 1860, כאשר הכתיבה הרומנית הוסדרה לראשונה באופן רשמי. במולדובה, תחת השלטון הסובייטי, נשארה הכתיבה באלפבית הקירילי.

התהוות השפה והשפעות זרות

אוצר המילים הרומני מכיל מילים רבות השאולות מן השפות הסלאביות, הלטיניות, הטרום־רומניות כמו דאקית, מיוונית מודרנית, הונגרית, צרפתית, גרמנית ותראקית. השפה הקרובה ביותר לרומנית היא איטלקית, וכן שאר השפות הרומאניות (בעיקר פורטוגזית). שמות ממוצא זר נכתבים ונקראים, בדרך כלל, לפי כללי שפת המקור ממנה הושאלו.

התהליך האיטי של מיסוד השפה הרומנית החל בסוף המאה ה-15 והושלם בעשורים הראשונים של המאה ה-18, כאשר השימוש בה לא עוד נחלת הכנסייה בלבד אלא הפך לרווח במרחב הציבורי, בספרות ובחיי היום יום.

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

	סדקי		וילוני		בתר־ מכתשי		שִנִּי		שפתי (־שִנִּי)
אפי							n		m
סותם			g	k			d	t	b	p
מחוכך					ʤ	ʧ		ʦ
חוכך		h		[x]	ʒ	ʃ	z	s	v	f
מקורב							l
מקיש							[ɾ]
רוטט							r

‏העיצורים
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Bb	b	נהגה כהגיית בי"ת דגושה
‏Cc	k	נהגה כהגיית כ"ף
	ʧ	נהגה כהגיית צד"י גרושה לפני e i
Dd	d	נהגה כהגיית דל"ת
Ff	f	נהגה כהגיית פ"א רפה
‏Gg	g	נהגה כהגיית גימ"ל
	ʤ	נהגה כהגיית גימ"ל גרושה לפני e i
Hh	x	נהגה כהגיית כ"ף רפה, או ה
Ii	j	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה
Jj	ʒ	נהגה כהגיית זי"ן גרושה, ז'
Kk	k	נהגה כהגיית כ"ף - מופיעה רק במילים זרות ואוניברסליות
Ll	l	נהגה כהגיית למ"ד
Mm	m	נהגה כהגיית מ"ם
Nn	n	נהגה כהגיית נו"ן
Pp	p	נהגה כהגיית פ"א
Qq	k	אינה אות רומנית – מופיעה רק בשמות זרים או במילים שאולות
Rr	r ~ ɾ	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת או לשונית
Ss	s	נהגה כהגיית סמ"ך
Șș	ʃ	נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt	t	נהגה כהגיית ת"ו
Țț	ʦ	נהגה כהגיית צד"י מודרנית
Vv	v	נהגה כהגיית בי"ת רפה
Ww	v ~ w	אינה אות רומנית – מופיעה רק בשמות זרים או במילים שאולות
Xx	ks ~ gz	נהגה קְסְ או גְּזְ
Yy	j	אינה אות רומנית – מופיעה רק בשמות זרים או במילים שאולות
Zz	z	נהגה כהגיית זי"ן

תנועות

	אחורית		מרכזית		קדמית
סגורה	u		‏	ɨ	‏	i
אמצעית	o̞		‏ə		‏	e̞
פתוחה			‏ä

התנועות
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Aa	[a̱]	נהגה כהגיית פתח
Ăă	[ə]	נהגה כהגיית a במלה האנגלית About
Ââ	[ɨ]	נהגה כהגיית שווא חזק – אין מקבילה עברית; קיימת רק באמצע ובסוף מילה
Ee	[e̞]	נהגה כהגיית צירי
Ii	[i]	נהגה כהגיית חיריק
Îî	ɨ	נהגית כמו â; קיימת בתחילת ובאמצע מילה
Uu	[u]	נהגה כהגיית שורוק
Oo	[o̞]	נהגה כהגיית חולם

ישנן עוד תנועות מספר המופיעות בעיקר במילים זרות, ואף דיפתונגים.

בסוף המאה ה־19, כחלק מההשפעות הלאומיות שעברו על העם הרומני, החל השימוש באלפבית לטיני לכתיבת השפה הרומנית; קודם לכן היה שימוש באלפבית הקירילי הרומני. חלק מהאותיות מבוטאות ברומנית בצורה שונה מהמקובל בשפות אחרות. אופן הגייתה של אות מסוימת תלוי לפעמים במיקום האות במילה. בהתחשב בכללים הקבועים, הכתיבה היא בדרך כלל פונֶטית, דהיינו בהינתן רצף אותיות קל לדעת כיצד לבטא את המילה.

מילים ומשפטים שימושיים ברומנית

עברית	רומנית	כיתוב פונטי
רומני	Român	/ro'mɨn/
שלום!	Salut	/sa'lut/
איך קוראים לך?	Cum te cheamă	/'kum.te.kěa.mə↘/
מה שלומך?	Ce mai faci	/'ʧe.maǐ.faʧʲ↘/
להתראות!	La revedere	/la.re.ve'de.re/
בבקשה; אנא ממך	Vă rog	/və'rog/
אני מצטער	Îmi pare rău	/ɨmʲ.pa.re'rəǔ↘/
תודה	Mulțumesc	/mul.ʦu'mesk/
כן	Da	/da/
לא	Nu	/nu/
אינני מבין	Nu înțeleg	/'nu.ɨn.ʦe.leg↘/
איפה חדרי השירותים?	Unde e toaleta	/'un.de.ǐe.to.a.le.ta↘/
האם אתה/את מדבר/ת אנגלית?	Vorbiți engleza	/vor'biʦʲ.eŋ'gle.za↗/

פונולוגיה

ערך מורחב – פונולוגיה רומנית

שינויים פונטיים היסטוריים

במהלך המעבר מלטינית וולגרית לרומנית היו כמה שינויים פונטיים:

• הסיומת "-s" נעלמה (תהליך שקרה בכל השפות הלטיניות).
• הסיומת "-u" נעלמה (שינוי רגיל, אם כי ברומנית העתיקה הסיומת עדיין הייתה קיימת).
• "a" -> "â" (שינוי רגיל בתנועות שבאות לפני עיצורים אפיים).
• "o" -> "u" (שינוי רגיל, אם כי במרבית האזורים ברומניה, הגרסה עם "o" נשמרה).
• "ct" -> "pt" (גם כן שינוי רגיל שקרה במילים רבות שעברו מלטינית לרומנית, לדוגמה: noapte (לילה), lapte (חלב)).
• "an" -> "âin".
• "ng" -> "mb" (למשל במילה "שפה": בלטינית ‌ואיטלקית lingua, ברומנית limbă).

ניבים רומניים

מפת תפוצת הניבים הרומנים

השפה הרומנית העממית מתפלגת לניבים שונים לפי אזורים גאוגרפיים.

• הניב הבאנאטי מדובר באזור באנאט שבדרום מערב רומניה ומחוז וויבודינה הנמצא בסרביה ובמונטנגרו.
• הניב הקרישני המדובר באזור הנחל קרישו.
• הניב המרמורשי המדובר במחוז מרמורש.
• הניב הטימוצ'ני המדובר במזרח סרביה וצפון מערב בולגריה, בעיקר באזור העיר ויולין (Violin) ששמה הקדום דיו (Diu) הוא שם רומני.
• הניב המולדובני המערבי המדובר בחבל מולדובה. כ־20% מהמילים בניב זה מקורן סלבי.
• הניב המולדובני המזרחי המדובר ברפובליקת מולדובה. כ־25% מהמילים בניב זה הן ממקור סלבי. הבדל חשוב בין שני הניבים המולדובניים הוא בסיומת המילים. מילים שבמערב מסתיימות בתנועת סגול, במזרח מסתיימות בתנועת חיריק.
• הניב הוולאכי/מונטני, המדובר בחבל ההיסטורי ולאכיה/מונטניה, הוא הניב הקרוב ביותר לרומנית התקנית.

דקדוק רומני

השפה הרומנית חולקת את אותו דקדוק וחלק גדול מהפונולוגיה, עם השפות האיסטרו-רומאניות האחרות: ארומנית, איסטרו-רומנית, ומגלנו-רומנית. לכן השפה הרומנית שייכת לשפות השפות הרומאניות, ויש לה הרבה במשותף עם השפה האיטלקית, הצרפתית והספרדית – כדי שהיא תיחשב שפה רומאנית. השפה הרומנית שאלה הרבה מרכיבים דקדוקיים מהשפה הלטינית, שנכחדו משפות רומאניות אחרות (למשל 3 מינים לשמות העצם במקום 2 בשפות רומאניות אחרות). כמו כן נוצרו ברומנית מספר רכיבים דקדוקיים, שזרים לגמרי לדוברי שפות רומאניות אחרות. (למשל 3 צורות פנייה, במקום 2 בשפות רומאניות אחרות)

שמות עצם

ברומנית שמות העצם מוטים במשפט לפי המין הדקדוקי (זכר, נקבה או סתמי) כמו כן גם לפי הכמות (יחיד או רבים) ולפי תווית היידוע (מיידעת או לא מיידעת).

להלן טבלת הטיית שמות העצם ברומנית:

הטיית שם העצם terasă מרפסת (מין נקבה)

יחסה/כמות	יחיד	רבים
נושא, מושא ישיר (נומינטיב, אקוזטיב)	terasă	terase
תווית יידוע (המרפסת, המרפסות)	terasa	terasele
מושא עקיף, שייכות (גניטיב דאטיב)	terasei	teraselor
יחסת קריאה, "ווקטיב"	terasă	teraselor

הטיית שם העצם בזכר

הטיית שם העצם băiat ילד (מין זכר)

יחסה/כמות	יחיד	רבים
נושא, מושא ישיר	băiat	băieți
תווית יידוע	băiatul	băieții
מושא עקיף	băiatului	băieților
יחסת קריאה	băiatule	băieților

הטיית שם העצם במין סתמי (נייטרלי)

oraș עיר

יחסה/כמות	יחיד	רבים
נושא, מושא ישיר	oraș	orașe
תווית יידוע	orașul	orașele
מושא עקיף, שייכות	orașului	orașelor
יחסת קריאה	אין במין סתמי	אין במין סתמי

תווית לא מיידעת

להלן טבלת ההטייה של שמות העצם ברומנית, לפי התווית הלא-מיידעת:

יחסה	זכר יחיד	זכר רבים	נקבה יחיד	נקבה רבים
נושא, מושא ישיר	un	niște	o	niște
מושא עקיף, שייכות	unui	unor	unei	unor

לדוגמה: שם עצם זכר

un copil "ילד" (מילולית: ילד אחד) ליודעי האנגלית זה כמו a, an

niște copii "כמה ילדים"

unui copil "של ילד" (ילד כלשהו, לא ספציפי) או "לילד" (ילד כלשהו, לא ספציפי)

unor copii "של ילדים" (של כמה ילדים) או "לילדים" (לכמה ילדים) מדובר בילדים כלשהם, לא ילדים ספציפיים

שם עצם סתמי

un loc "מקום"

niște locuri "כמה מקומות"

unui loc "של מקום", "למקום"

unor locuri "של כמה מקומות", "לכמה מקומות"

שם עצם נקבה

o masă "שולחן"

niște mese "כמה שולחנות"

unei mese "של שולחן" "לשולחן"

unor mese "של כמה שולחנות" "לכמה שולחנות"

היות שהתווית הלא-מיידעת אינה קיימת בעברית, ניתן לתרגם אותה בדרכים נוספות. למשל "מספר שולחנות" "מעט שולחנות" וכדומה.

כינויי סמיכות

ברומנית יש מצבים שבהם משתמשים בכינויי שייכות (של). למשל, אם רוצים לדבר על "מפת סין" אומרים hartă a chinei (מילולית) "מפה של סין". במשפט הזה תווית השייכות היא "a". הטבלה להלן מראה את כינויי השייכות ברומנית:

שייכות

כמות	זכר	נקבה	סתמי
יחיד	al	a	al
רבים	ai	ale	ale

שמות תואר

בדומה לעברית, שמות התואר ברומנית באים אחרי שם העצם. לדוגמה:

o călatorle lungă נסיעה ארוכה

o fată frumoasă ילדה יפה

שמות התואר תואמים לשם העצם שאותו הם מתארים, במין הדקדוקי ובכמות.

עדיף לשים לב לכלל הברזל הבא: בכמות היחיד מין הזכר תואם לסתמי, ובכמות הרבים, מין הנקבה תואם לסתמי.

הטיית שם התואר bun – טוב

מין דקדוקי	יחיד	רבים
זכר	bun	buni
נקבה	bună	bune
סתמי	bun	bune

בדרך כלל מבדילים בין 4 צורות הטיה, אבל יש גם כמה שמות תואר שיש להם 2 צורות הטיה ביחיד, ורק אחת ברבים, ויש גם שמות תואר שיש להם רק צורת הטיה אחת לכל הכמויות והמיניים הדקדוקיים. ראו את הטבלאות הבאות:

הטיית שם התואר mic (קטן)

	יחיד	רבים
זכר	mic	mici
נקבה	mică	mici
סתמי	mic	mici

הטיית שם התואר mare (גדול) oranj (כתום)

יחיד (זכר נקבה וסתמי)	רבים (זכר נקבה וסתמי)
mare	mari
oranj	oranj

השוואת שם התואר

השוואת שם התואר ברומנית אינה קשה במיוחד. כדי להגיד "יותר" שמים את המילה mai לפני שם התואר, וכדי להגיד "הכי" שמים את המילה cel, ואחריה את המילה mai לפני שם התואר.

השוואת שם התואר bun (טוב)

	יחיד	רבים
זכר	cel mai	cel mai
נקבה	cea mai	cele mai
סתמי	cel mai	cele mai

mai bun יותר טוב (מין זכר וסתמי)

mai bună יותר טובה (מין נקבה)

cel mai buni הכי טובים (מין רבים-זכר)

cele mai bune הכי טובים (מין רבים-נקבה או רבים-סתמי)

הטיית פעלים

הערות מבוא

כלל ברזל ברומנית הוא שכינויי הגוף (אני אתה את וכדומה) אמורים להישמט מהמשפט, וצריך להשתמש בהם, רק אם רוצים לקרוא למישהו.

כלל נוסף שטיפוסי לשפה הרומנית הוא החלפת העיצורים. בשל הוספת הסיומת i לשמות תואר ברבים, שמות עצם, ופעלים, עיצורים מסוימים משתנים (d, s, t) איפה שמוסיפים את הסיומת i. האות s הופכת ל-ș כשבינה לבין הסיומת i יש את האות t.

כיוון שהתופעה הזו קורית לעיתים קרובות, צריך לשלוט בה היטב.

טבלת החלפת העיצורים ברומנית

העיצורים המתחלפים	לפני ההחלפה	אחרי ההחלפה
d הופכת ל-z	cad (אני נופל.ת)	cazi (אתה נופל.ת)
s הופכת לș	frumos (יפה)	frumoși (יפים)
sc הופך לșt	citesc (אני קורא)	citești (את.ה קורא.ת.)
st הופך לșt	turist (תייר)	turiști (תיירים)
t הופך לț	bărbat (גבר)	bărbați (גברים)

כלל נוסף חשוב הוא השמטת התנועות. אם ברומנית יש מילה שמסתיימת בתנועה ואחריה מילה אחרת שמתחילה בתנועה, המילה הראשונה מתקצרת ו"נבלעת" במילה השנייה. כלל זה נפוץ בעיקר בשלילת פעלים, והוספת מילות יחס (לי, אותך) וכדומה. שתי המילים מתחברות במקף, כדלקמן:

• am mașină יש לי מכונית
• nu, n-am mașină אין לי מכונית (מילולית - לא, אין לי מכונית)

אם רוצים לענות על תשובה בשלילה, בדרך כלל אומרים פעמיים "לא", גם בדוגמה הבאה:

• ai mașină? - יש לך מכונית?
• nu, nu am. לא, אין לי.

שימו לב שאם השלילה נמצאת לבד במשפט, היא לא מתקצרת ונבלעת במילה השנייה, אבל אם היא נמצאת לפני הפועל a avea (שייכות - יש ל...) היא כן מתקצרת ונבלעת בתנועה הבאה:

• n-am țigări אין לי סיגריות
• n-avem pâine acasă אין לנו אוכל בבית

קיצורים של הפועל a fi (להיות) מקוצרים בשפה המדוברת בגוף הראשון יחיד (אני) ובגוף השלישי יחיד (הוא היא)

• nu-s במקום nu sunt אני לא... (כמו באנגלית i'm not במקום İ am not)
• nu-i במקום nu-este הוא לא...היא לא... זה לא... (כמו באנגלית he's not she isn't במקום he is not she is not)

שלילות כמו "אף אחד" "כלום" או "אף פעם" או ביטויים אחרים כאלה מקבלים צורה מיוחדת ברומנית. הפועל ששוללים אותו נמצא בין המילה nu לבין למילה nimeni (אף אחד):

nu... nimic (כלום)

• nu știi nimic אתה לא יודע כלום (מילולית - לא-אתה-יודע-כלום)
• nu vrei nimic? אתה לא רוצה כלום?

nu... niciodată (אף פעם)

• acesta nu fac niciodată אני לא עושה את זה אף פעם (מילולית - זה-לא-אני-עושה-אף פעם)
• n-ai fost niciodată la bucurești? לא היית אף פעם בבוקרשט?

nu...nicăieri (בשום מקום)

• nu-l găsesc nicăieri אני לא מוצא אותו בשום מקום (מילולית - לא-אותו-אני-מוצא-בשום-מקום)
• nu-i nicăieri ? הוא לא נמצא בשום מקום? (מילולית - לא-הוא-בשום מקום)

nimeni nu... (אף אחד לא...)

• nimeni nu este aici אף אחד לא פה (כתוב בדיוק כמו בעברית - אף-אחד-לא-פה)
• nu vine nimeni אף אחד לא בא? (מילולית לא-בא-אף-אחד)

עוד חוק הוא שכדי לחבר בין פועל ובין שם פועל, לדוגמה כדי להגיד "אני רוצה ללכת" או "אתה יכול לעשן" וכדומה, משתמשים במילת הקישור să (מילולית - ש...- באנגלית ...-to) בונים את המשפט בכך ששמים את המילה să בין הפועל ושם הפועל שרוצים לחבר. בניגוד לעברית שני הפעלים מקבלים הטיה:

• vreau să vin אני רוצה לבוא (מילולית אני-רוצה-שאני-בא)
• vrei să vii את.ה רוצה לבוא (מילולית - את.ה רוצה שאת.ה בא.ה)

שם פועל

פעלים בנויים משורש ומסיומת, שמציינים את הזמן (הווה, עתיד, עבר) ואת האדם שעליו מדברים (אני, אתה, את...)

הסיומת של שם הפועל מחולקת ל-3 קבוצות. לצורת המקור שייכת (כמעט) תמיד מילת הבסיס a (כמו ל - בעברית במילה "לבוא" למשל) ליודעי האנגלית זה כמו במילה to-

שם הפועל ברומנית

הסיומת	שם הפועל	בעברית
a	a asculta	לשמוע
e/ea	a merge	ללכת
i /ă	a fugi a coboră	לרוץ, לרדת

ההטייה בזמן ההווה

בפעלים שנגמרים ב-a הגוף השלישי יחיד (הוא היא) תואמים לגוף השלישי רבים (הם הן).

הטיית הפועל a asculta (לשמוע) – קבוצה ראשונה תת-קבוצה ראשונה

גוף	פועל
אני שומע.ת	ascult
אתה שומע, את שומעת	asculți
הוא שומע, היא שומעת	ascultă
אנחנו שומעים	ascultăm
אתם שומעים (או את.ה שומע.ת בפנייה מנומסת ורשמית)	ascultați
הם שומעים, הן שומעות	ascultă

הטיית הפועל a fuma לעשן קבוצה ראשונה תת-קבוצה שנייה

גוף	פועל
אני מעשן.ת	fumez
אתה מעשן את מעשנת	fumezi
הוא מעשן, היא מעשנת	fumează
אנחנו מעשנים	fumăm
אתם מעשנים (או את.ה מעשן.ת בצורה רשמית ומנומסת)	fumați
הם מעשנים, הן מעשנות)	fumează

פעלים שמסתיימים ב-i או ב-ă

פה יש שלוש תת-קבוצות:- 2 תת-קבוצות לפעלים שמסתיימים ב-i ותת קבוצה אחת לפעלים שמסתיימים ב-ă.

הטיית הפועל a fugi לרוץ קבוצה שנייה תת-קבוצה ראשונה

גוף	פועל
אני רץ.ה	fug
אתה רץ, את רצה	fugi
הוא רץ, היא רצה	fuge
אנחנו רצים	fugim
אתם רצים (או את.ה רץ.ה בפנייה מנומסת ורשמית)	fugiți
הם רצים, הן רצות	fug

הטיית הפועל a citi (לקרוא) קבוצה שנייה תת-קבוצה שנייה

גוף	פועל
אני קורא.ת	citesc
אתה קורא, את קוראת	citești
הוא קורא, היא קוראת	citim
אתם קוראים (או את.ה קורא.ת בפנייה מנומסת ורשמית)	citiți
הם קוראים, הן קוראות	citesc

הטיית הפועל a coborâ (לרדת) קבוצה שנייה תת-קבוצה שלישית

גוף	פועל
אני יורד.ת	cobor
אתה יורד, את יורדת	cobori
הוא יורד, היא יורדת	coboară
אנחנו יורדים	coborăm
אתם יורדים (או את.ה יורד.ת בפנייה מנומסת ורשמית)	coborați
הם יורדים, הן יורדות	coborăt

פעלים יוצאי דופן חשובים

להלן טבלת הפעלים היוצאי דופן החשובים ביותר:

פעלים יוצאי דופן (גוף "אתם" מציין גם את.ה בפנייה מנומסת ורשמית)

גוף	a da (לתת)	a lua (לקחת)	a mănca (לאכול)	a bea (לשתות)	а veni (לבוא)	a putea (להיות יכול)	а vedea (לראות)	a vrea (לרצות)	a fi (להיות)	a avea (יש ל...)
אני	dau	iau	mănânc	beau	vin	pot	văd	vreau	sunt	am
את.ה	dai	iei	mănânci	bei	vii	poti	vezi	vrei	esti	al
הוא היא	dă	ia	mănânca	bea	vine	poate	vede	vrea	este	are
אנחנו	dăm	iuăm	mâncăm	bem	venim	putem	vedem	vrem	suntem	avem
אתם.ן	dați	iuați	mâncăți	beți	veniți	puteți	vedeți	vreți	sunteți	aveți
הם הן	dau	iau	mănâncă	beau	vin	pot	văd	vor	sunt	au

לפועל "a fi" יש צורת קיצור בשפת הסלנג לגוף הראשון יחיד (אני) ולגוף השלישי יחיד (הוא היא)

אני... (כמו I'm באנגלית) eu-s

הוא... (כמו he's באנגלית) el e

היא... (כמו she's באנגלית) ea e

צורת הבינוני

ברומנית, צורת הבינוני נבנית באמצעות הוספת t לשם הפועל (לא כולל a) לדוגמה:

• a asculta (לשמוע)
• ascultat (נשמע, ששמעו אותו)
• a cadeă (ליפול)
• căzut (נפול, שהפילו אותו)
• a bea (לשתות)
• băut (שתוי, ששתו אותו)
• a vadea (לראות)
• văzut (נראה, שראו אותו)
• a vrea (לרצות)
• vrut (רצוי, שרצו אותו)

צורת העבר

ברומנית יש ארבע צורות שונות לזמן העבר. הצורה הנפוצה ביותר (פרפקט) נבנית באמצעות פועל העזר a avea (פועל שייכות - יש ל...)

ולאחר מכן הוספת צורת הבינוני שהוזכרה למעלה:

הטיית הפועל a asculta (לשמוע) בזמן עבר

עברית	פועל עזר	צורת הבינוני
שמעתי (מילולית - יש-לי-נשמע)	am	ascultat
שמעת	ai	ascultat
הוא שמע, היא שמעה	a	ascultat
שמענו	am	ascultat
שמעתם, שמעתן (או שמעת בצורה רשמית ומנומסת)	ați	ascultat
הם שמעו, הן שמעו	au	ascultat

דוגמה יוצאת דופן היא פעלים שמסתיימים ב-e

לדוגמה:

• a merge (ללכת) יהיה בעבר am mers (הלכתי) ולא am merget

זמן העתיד

את זמן העתיד אפשר לבטא בשלוש דרכים שונות:

1. קיצור של הפועל a vrea (לרצות) בהווה, והוספת הפועל בצורת המקור (בלי a)
2. הוספת המילים ο+să ולאחר מכן הפועל בצורה ההיפותטית (פוטנציאלית, אפשרית)
3. הוספת פועל העזר avea (יש ל...) בהווה ולאחר מכן הפועל בצורה ההיפותטית

הטיית הפועל pleca (לעזוב) צורת עתיד ראשונה

עברית	פועל העזר	הפועל בצורת המקור
אני אעזוב (מילולית: אני ארצה לעזוב)	voi	pleca
אתה תעזוב, את תעזבי	vei	pleca
הוא יעזוב, היא תעזוב	va	pleca
אנחנו נעזוב	vom	pleca
אתם.ן תעזבו (או את.ה תעזוב.י בצורה רשמית ומנומסת)	veți	pleca
הם יעזבו, הן יעזבו	vor	pleca

הטיית הפועל a fuma (לעשן) צורת עתיד שנייה

עברית	מילות עזר	הפועל בצורה ההיפותטית
אני אעשן (מילולית: שאני מעשן)	o să	fumez
אתה תעשן, את תעשני	o să	fumezi
הוא יעשן, היא תעשן	o să	fumeze
אנחנו נעשן	o să	fumăm
אתם תעשנו (או את.ה תעשן בצורה מנומסת ורשמית)	o să	fumați
הם יעשנו, הן יעשנו	o să	fumeze

הגוף השלישי ביחיד (הוא היא) והגוף השלישי ברבים (הם הן) משתנה מהטייתו בהווה.

צורת העתיד הראשונה היא רשמית יותר, אבל הפשוטה ביותר ללימוד. צורת העתיד השנייה היא הנפוצה ביותר, והשלישית היא המסובכת ביותר, כי יש בה שני פעלים.

ציווי

כדי לצוות משהו על מישהו, לא צריך לשנן צורה חדשה של פועל, זו כבר צורת פועל שקיימת ברומנית. משתמשים בצורת הפועל בגוף השלישי ביחיד. לדוגמה:

• תן לי את המלח! dă-mi sarea (מילולית: תן-לי-מלח-ה)

אם מצווים משהו לאדם זר, מבוגר, או מכובד, או ליותר מאדם אחד, משתמשים בצורת גוף שני רבים:

• תנו (תן תני) לי לחם! dați-mi o păine! (מילולית: תנו לי לחם אחת – ברומנית "לחם" זה ממין נקבה)

משאלות ובקשות

הצורה המותנית של הפעלים ברומנית היא למעשה צורת הבקשה. ברומנית יש הבדל בפועל בין "הייתי עושה את זה" לבין "הייתי עושה את זה בשמחה" המשפט האחרון הוא נפוץ מאוד, כי ככה הרומנים מציינים נדיבות.

בניית הפעלים האלה מאוד פשוטה – צריך בשביל זה את צורת הפועל השלישית של פועל העזר avea (שייכות - יש ל...) ואת הפועל בצורת המקור (בלי a) יש 2 שינויים מהצורה השנייה של פועל זה בעבר:

• במקום am... (גוף ראשון יחיד-אני) אומרים aș
• במקום a (גוף שלישי יחיד-הוא היא זה) אומרים ar
• במקום au (גוף שלישי רבים - הם הן) אומרים ar

a avea+פועל בצורת המקור= צורת בקשה, משאלה

עברית	פועל עזר	שם פועל בצורת המקור
הייתי בא (בשמחה)	aș	veni
היית עוזר.ת (בשמחה)	ai	ajata
הוא היה קורא, היא הייתה קוראת (בשמחה)	ar	citi
היינו עובדים (בשמחה)	am	lucra
הייתם הולכים (בשמחה) היית הולך.ת (רשמי)	ați	merge
הם היו יכולים (בשמחה)	ar	putea

ראו גם

• רומניה
• המילון המולדובני–רומני

קישורים חיצוניים

• רומנית באתר אומניגלוט (באנגלית)
• רומנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שפה רומנית, דף שער בספרייה הלאומית