טיים (מגזין)

טיים מגזין
Time Magazine
	סמליל העיתון סמליל העיתון
	עמוד השער של הגיליון הראשון של טיים מגזין, 1923
	עמוד השער של הגיליון הראשון של טיים מגזין, 1923
תדירות	שבועון
סוגה	חדשות, תרבות, כלכלה, פוליטיקה
מו"ל	.Time Inc
מייסד	בריטון האדן, הנרי לוס
עורך ראשי	סם ג'ייקובס
תאריכי הופעה	3 במרץ 1923 – הווה (101 שנים)
שפה	אנגלית
מערכת	ניו יורק, ארצות הברית
תפוצה	3,276,822 עותקים
מדינה	ארצות הברית
ISSN	0040-781X
	www.time.com

ערך זה עוסק בשבועון אמריקאי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו Time.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "זמן (מגזין)".

טיים (באנגלית: Time, נכתב TIME) הוא שבועון אמריקאי, הראשון מסוגו בארצות הברית והנמכר ביותר מסוגו עד היום. שש שנים אחריו קמו שני שבועונים דומים אחרים, ניוזוויק ו-U.S. News & World Report, הדומים לו באופיים, אף כי נטייתו הפוליטית של הראשון היא מעט יותר שמאלית ממנו ואילו האחרון נחשב מעט יותר ימני ממנו. העורך הראשי של טיים מאז 2017 הוא אדוארד פלסנטל. מהדורה אירופית של השבועון מתפרסמת בלונדון (ומתרכזת אף בענייני המזרח התיכון, אפריקה ומאז שנת 2003 – אמריקה הלטינית) ומהדורה אסייתית מתפרסמת בהונג קונג.

היסטוריה

המהדורה הראשונה של "טיים" פורסמה ב-3 במרץ 1923, ועל כריכתה הופיע דיוקנו של ג'וזף ג. קאנון, יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית. מייסדי הטיים היו בריטון האדן והנרי לוס, שניהם בוגרי אוניברסיטת ייל, שם רכשו ניסיון בעריכת עיתון האוניברסיטה. האדן מת בשנת 1929, ולוס הפך לדמות הדומיננטית בעיתון ולדמות מפתח בהיסטוריה העיתונאית של המאה ה-20. האדן, שהיה יותר חופשי בגישתו העיתונאית, וראה בעיתון כלי לבידור בנוסף להיותו כתב עת של חדשות, ייסד את האופן שבו מסקר טיים גם חדשות קלות מתחום הבידור והתרבות הפופולרית.

סגנון

לטיים היה תמיד סגנון ייחודי וניתן לזיהוי. בשנת 1938 כתב הפובליציסט וולטר גיבס את הפרודיה הידועה על סגנון זה: "לאחור נכתבו המשפטים עד שהסתובב המוח... היכן יסתיים כל זה יודע רק האל". עם זאת, לעומת הימים הראשונים של העיתון שבהם התאפיין סגנונו במשפטים מורכבים בעלי תחביר הפוך, ודימויים כ"טייקונים כבדי עיניים" ו"ידידים טובים ומפוארים", בתחילת המאה ה-21 הסגנון הוא קליל יותר, אם כי עדיין שומר על ייחודו.

"טיים" ידוע אף בשל הקו האדום המקיף את כריכת העיתון בצורת מסגרת. רק פעם אחת בהיסטוריה, לאחר פיגועי 11 בספטמבר הוקפה הכריכה במסגרת שחורה לאות אבל, במהדורה שיצאה בארצות הברית.

בעלות

"טיים" הפך לחלק מתאגיד טיים וורנר בשנת 1989 כאשר חברת "וורנר קומיוניקיישנס" ו"טיים בע"מ" התאחדו. משנת 2000 השבועון הוא חלק מ-"AOL טיים וורנר", אשר שבה לשם "טיים וורנר" בשנת 2003.

בנובמבר 2017 רכשה חברת המדיה מרדית^[2] את חברת "טיים", שבבעלותה כתב העת "טיים" וכתבי עת נוספים.

בספטמבר 2018 רכשו בני הזוג מארק ולין בניוף את כתב העת "טיים" תמורת 190 מיליון דולר.^[3]

מגזין טיים לילדים

ערך מורחב – מגזין טיים לילדים

בהיותו כתוב על ידי כתבים צעירים, "מגזין טיים לילדים" מהווה כתב עת שמוקדש לילדים ומופץ בעיקר בכיתות בתי ספר. הוא כולל חדשות ומאמרים שונים הקשורים בתרבות פופולרית שעשויה לעניין קוראים אמריקאים צעירים יותר. בכל שנה לקראת סוף שנת הלימודים בארצות הברית מתפרסם פרק המוקדש במיוחד לנושא הסביבה.

איש השנה

ערך מורחב – איש השנה של המגזין "טיים"

השבועון התפרסם במיוחד בכך שבמשך כל שנה הוא בוחר את "איש השנה של המגזין "טיים"" (משנת 2000 שונתה הכותרת מ"איש השנה" ל"אישיות השנה" כאשר המילה "אישיות" (Person) היא נייטרלית מבחינת המגדר). בבחירה זו מביע טיים את דעתו מיהו היחיד או הקבוצה שלהם ההשפעה הגדולה ביותר על החדשות באותה השנה. למרות הכותרת, הנבחר אינו תמיד אנושי. גם רעיונות ומכונות זכו בתואר. אלברט איינשטיין נבחר ל"איש המאה" במהדורה האחרונה של שנת 1999.

החל מ-1999 מפרסם טיים מדי שנה גם את רשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם.