World Wide Web

World Wide Web (בעברית: רשת כלל־עולמית, ובמינוח האקדמיה ללשון העברית: "המארג הכלל־עולמי"), או בראשי התיבות WWW, הוא מרחב של מסמכי היפרטקסט מקושרים המכונים דפי אינטרנט או דפי Web (ובמינוח שקבעה האקדמיה ללשון העברית: "דף המארג"), והוא כולל משאבים אלקטרוניים אחרים כמו תמונות, קובצי וידאו וצליל ותוכניות. הווב נגיש דרך האינטרנט.

הקישור בין הדפים מתקיים באמצעות היפרטקסט – טקסט שבחירה בו מובילה את המשתמש לדף אינטרנט אחר. דפי אינטרנט וההיפרטקסט נקראים באמצעות תוכנת דפדפן, שקוראת את דפי האינטרנט משרתי אינטרנט ומציגה אותם על המסך. מכלול של דפי אינטרנט שנוצרו על ידי גורם אחד, קשורים לאותו נושא ושמורים תחת שם דומיין אחד נקראים אתר אינטרנט.

קצב הגידול המהיר להפליא של הטכנולוגיה החדשה נבע מאימוץ שלה כמעט בצורה מידית על ידי המגזר המסחרי והפרטי, לצורכי פרסום ומסחר, חינוך, פורנוגרפיה, ועוד.

לאחר תקופת קליטה קצרה, אומצה הטכנולוגיה החדשה גם על ידי תעשיית מערכות המידע בארגונים, שחיפשו דרך לחזור למחשוב מרכזי החוסך בעלויות תחזוקה של מערכות מחשוב מבוזרות, מבלי לאבד את יתרונות המחשוב המבוזר כגון עיבוד מקומי ויכולות גרפיות.

היסטוריה של WWW

רשת ה-WWW הומצאה ב-Conseil Européen pour la Recherche Nucléaire) CERN) – המרכז האירופאי לחקר הגרעין. בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 פותחו רשתות תקשורת מיתוג מנות על ידי הצבא האמריקאי, אלה איפשרו לשדר "חבילות" מידע נפרדות בערוצים פנויים, דבר אשר היווה הלכה למעשה את הבסיס לאינטרנט המודרני. ניתן לומר כי בסופו של דבר, האינטרנט, בגרסתו הראשונה ה-ARPANET נוסד בשנת 1969 על ידי הסוכנות האמריקאית לפיתוח פרויקטים Advanced Research Projects Agency (ARPA)‎. למרות האמור לעיל, למעשה רק במחצית הראשונה של שנות ה-90 הפך האינטרנט לנחלת הציבור כולו, וזאת בזכות התפשטות ה-WWW.

הכל החל משני חוקרים: האנגלי טים ברנרס-לי (Tim Berners-Lee), המפורסם יותר, והבלגי רוברט קאילאיו(אנ'), אשר עבדו במעבדת המחקר צרפתית שווייצרית CERN – המרכז האירופאי לחקר הגרעין. זהו ארגון מחקר בינלאומי אשר עסק במידע הכתוב בשפות רבות, דבר אשר הווה מגבלה לרשת האינטרנט דאז, שהייתה אז בעלת אוריינטציה אנגלית.

שני החוקרים פיתחו את הקוד של WWW שהתבסס על טכנולוגיית היפרטקסט.

בשנת 1989 הציע ברנרס-לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורי-על. לשם כך פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת שרת ותוכנת לקוח (דפדפן), שהשתמשו בפרוטוקול HTTP.

העבודה על הפרויקט החלה באוקטובר 1990, בדצמבר כבר שימשה המערכת באופן פנימי ב-CERN. במהלך שנת 1991 הם הציעו את הרעיון לאחראי עליהם במעבדת CERN, אם כי כשלו במאמצים לשכנעו ולכן פתחו קבוצת דיון – תחום שאז היה המפותח ביותר באינטרנט – ודרכה הצליחו לצבור אוהדים ברחבי העולם. קאלילאיו אמר לאתר האינטרנט SILICON.COM: "הציבור באינטרנט מאמין שהוא שולט ברשת... הוא מאוד נחוש ויש לו דעות מוזרות לגבי כיצד האינטרנט צריך לפעול. יש שם אנשים חיוביים. בזכותם האינטרנט הפך למה שהוא היום".

ב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch. שנתיים לאחר מכן, כבר היו קיימים 2 מיליון שרתי אינטרנט עם יותר מ-600 אתרי WWW. בשנת 1995 היו קיימים כ־100 אלף אתרי WWW ובשנת 1997 היו כבר כמיליון אתרי WWW.

רשת ה-WWW התפתחה באופן נרחב ובעשור הראשון של המאה ה-21 הייתה השימוש הנפוץ ביותר באינטרנט לאחר הדואר האלקטרוני. WWW היא הדרך האחידה הנפוצה ביותר כיום לפרסום וחיפוש נתונים, אם כי בזמנו היא התקבלה ברגשות מעורבים. עם הזמן אף הפכה WWW, בטעות, למזוהה עם מה שמכונה "רשת האינטרנט" (למעשה WWW היא רק אחד מהשירותים השונים הרצים על גבי האינטרנט).

ברנרס-לי ו-CERN לא רשמו פטנטים על המצאות אלו, ולכן ניתן להשתמש בהם באופן חופשי, בלי לשלם תמלוגים.

כמות המידע ברשת ה-WWW אינה ניתנת לכימות, מאחר שבכל יום נוסף יותר מידע מאשר כל מנועי החיפוש יחד מסוגלים למפתח (index). לפי הערכות חוקרים, הפער בין כמות המידע הממופתחת לבין כמות המידע הכוללת ברשת, הולך ועולה מדי יום ביחס לא-ליניארי. כלל הדפים הממופתחים קרוי הרשת הממופתחת (indexable Web) או הרשת שעל פני השטח (Surface Web). לפי סטטיסטיקה שבוצעה בסוף שנת 2005 על דפים ב-75 שפות בארבעת מנועי החיפוש המובילים, ההערכה היא שהיו אז יותר מ-11.5 מיליארד דפי WWW.

המצאת ה-WWW שינתה ללא הכר את פני הכלכלה, החינוך והתרבות בעולם.

אופן הפעולה של WWW

מבחינה טכנית, המחשבים שמשתתפים ברשת זו חולקים פרוטוקול תקשורת בשם HTTP. בפרוטוקול תקשורת זה, המחשב שמריץ את תוכנת הלקוח שולח בקשה (HTTP Request), לדוגמה URL, והמחשב שמריץ את תוכנת השרת מחזיר טקסט (HTTP Response). הפורמט של טקסט זה קרוי HTML המבוסס על שפת תגיות. הבחירה בפורמט זה לרשת החדשה נעשה ממספר שיקולים, והעיקרי בהם שהוא אינו פורמט קנייני, ושהוא מבוסס טקסט, אך מסוגל להעביר גם גרפיקה. למעשה, חלק מהגרפיקה המוצגת למשתמש בכל דף אינה נמצאת בדף עצמו אלא נוצרת במחשב המשתמש, על ידי תוכנת הדפדפן, המבצעת את הוראות התצוגה הכתובות בתגיות ה-HTML.

סטנדרטים

מגוון אספקטים של ה-WWW, האינטרנט, המחשב ותקשורת הנתונים מוגדרים על ידי סטנדרטים המגדירים את אופן הפעולה הטכני שלהם. רבים מהסטנדרטים המקובלים נוצרו על ידי World Wide Web Consortium ‏(W3C) שבראשו עומד טים ברנרס-לי, אולם חלק מן הסטנדרטים הוגדרו על ידי ארגונים אחרים כדוגמת Internet Engineering Task Force.

בין הסטנדרטים המרכזיים ב-WWW המוגדרים ומפורסמים ליצירת מסמכים:

HTML ו-XHTML – המלצות לשפות תגיות שאותה מגדיר ה-W3C. שפות תגיות אלו מגדירות את המבנה של מסמך וכיצד על הדפדפן לפרש אותו להצגת מסמך היפרטקסט למשתמש.
גליונות עיצוב – גליונות עיצוב מגדירים את העיצוב של מסמך. התקן המרכזי להגדרת גליונות עיצוב הוא CSS שהוגדר על ידי ה-W3C.
ECMAScript – סטנדרטים לסקריפטים, בדרך כלל JavaScript שאותם מגדיר ארגון Ecma International.
Document Object Model – מוגדר על ידי ארגון W3C.

נוסף אל אלו קיימים פרוטוקולים המגדירים את הטכנולוגיות החיוניות לתקשורת ב-WWW, אלו כוללים בין היתר:

Uniform Resource Identifier ‏(URI) – מערכת אוניברסלית המאפשרת הפניה למשאבים ב-WWW, כדוגמת מסמכי היפרטקסט ותמונות.
HyperText Transfer Protocol ‏(HTTP) – פרוטוקול המגדיר את ההתקשרות בין הדפדפן לשרת וכיצד הם מזהים זה את זה.

קישורים חיצוניים

אהוד קינן, 20 שנה ל-WWW, לך תזכור, באתר ynet, 7 באוגוסט 2011
אוהד ברזילי, על המצאת הווב ועל ההבדל בין אינטרנט לווב, ספטמבר 2011 – סרטון הסבר קצר בווידאו בלוג העברי – אינטרטנט
World Wide Web, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רשת מידע עולמית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים