Papers by משה שוחט Moshe Shochat
HAMA`YAN, 2022
מצות ברית המילה ומצות השחיטה הן שתי מצוות שהקשר היחיד ביניהן עומד על חודה של סכין. מלבד העובדה שש... more מצות ברית המילה ומצות השחיטה הן שתי מצוות שהקשר היחיד ביניהן עומד על חודה של סכין. מלבד העובדה ששתיהן נעשות בעזרת סכין, נראה לכאורה כי אין קשר מהותי ביניהן, ורב הנבדל על המשותף. ברם באיטליה באמצע תקופת האחרונים (המאות ה-17-18) הופיעו שתי דרישות הלכתיות-קבליות, אשר עמדו על הזיקה או על חוסר הזיקה שבין שחיטה למילה. האחת, מילה בסכין פגומה; השנית, מילה על ידי שוחט. בין שתי דרישות אלו אין קשר ישיר, אלא שקשר כזה נוצר על ידי אחד מגדולי רבני איטליה, רבי דניאל טירני.
מאמר זה עוסק בנוסח ברכת המילה 'אשר קידש ידיד מבטן', נוסח אשר עבר גלגולים רבים מזמן חיבורו בימי הב... more מאמר זה עוסק בנוסח ברכת המילה 'אשר קידש ידיד מבטן', נוסח אשר עבר גלגולים רבים מזמן חיבורו בימי הבית השני ועד לימינו אנו. במוקד הדיון עומדת ההבחנה בין הגיית תיבת 'צוה' שעד כה טרם הוכרעה, ובין תוספת המשפט 'למען בריתו אשר שם בבשרנו' שלפני החתימה. לשם כך נעשה שימוש במקורות חז"ל, בדברי הגאונים והראשונים, בספרות ההלכה והמנהג המאוחרת, ובעיקר בכל המקורות הליטורגיים שבקטעי גניזה, כתבי-יד ודפוסים.
מנהג האשכנזים לומר 'עלינו לשבח' אחר ברית מילה. רבים כבר יודעים כי מקור המנהג הוא במנהג הקדום למול... more מנהג האשכנזים לומר 'עלינו לשבח' אחר ברית מילה. רבים כבר יודעים כי מקור המנהג הוא במנהג הקדום למול בסיום התפילה לפני 'עלינו'. במאמר זה חתרתי עמוק יותר, ומתוך בירור מקורו הקדום של מנהג אמירת 'עלינו' בסיום כל תפילה ובדיקת מקור המנהג למול בבית הכנסת, הגעתי לרעיון שמתאר את התפתחות המנהג בצורה רחבה יותר.
מונוגרפיה על השתלשלות מנהגי הערלה והדם לאחר ברית המילה, החל מדברי חז"ל, דרך ספרות החילוקים והגאונ... more מונוגרפיה על השתלשלות מנהגי הערלה והדם לאחר ברית המילה, החל מדברי חז"ל, דרך ספרות החילוקים והגאונים כמו גם פייטנות אותה תקופה, פירקוי בן באבוי [כולל גילוי נדיר של מקבילה לדבריו], התפשטות מנהגי בבל ואר"י בראשונים ועד למגוון המנהגים בימינו אנו, כולל מנהגים מעניינים, כגון קבורת ערלות עם המוהל, שרפת הערלה, שימוש בערלה לצרכים רפואיים, דם שעל פי התוקע, ידי הכהן בברכת כהנים, ה'ווימפל' ועוד רבים.
בסוף הקובץ, מצורף פרק נוסף - 'טעמי מנהג קבורת ערלת ברית המילה בעפר' שאמור להתפרסם כמאמר נפרד בקובץ חצי גבורים.
מאמר שנכתב לבקשת הרב רצאבי, רב קהילת מהרי"ץ של בני תימן, ובו כתבתי אודות מקור לתנוחת התינוק והנחת... more מאמר שנכתב לבקשת הרב רצאבי, רב קהילת מהרי"ץ של בני תימן, ובו כתבתי אודות מקור לתנוחת התינוק והנחתו על גבי כרית. הוספתי כמה מלים אודות קדמות כלי המגן, הנועד לשמור על איבר המילה מפגיעה, כשלדעתי מצאנו עדות לקיומו כבר במאה ה-16. המאמר נערך ואף שונה מעט בנוסחו לפי כללי המערכת.
נוסח צרפת נראה שנזנח כהוגן במחקר, הן מחמת שכמעט ולא נותרו לו עקבות והן מחמת גיוונו המיוחד המקשה ע... more נוסח צרפת נראה שנזנח כהוגן במחקר, הן מחמת שכמעט ולא נותרו לו עקבות והן מחמת גיוונו המיוחד המקשה על גיבוש נתונים (כך אני משער), זאת למרות שמדובר בנוסח שהחזיקו בו גדולי רבותינו הראשונים.
במאמר זה נעשה ניסיון להוסיף שליבה בסולם מחקר הנוסח, ולוואי ואכן עמד המאמר במטרה זו. עיקר מגמתו של המאמר - חיבור מנהגים חשוב של ר' ידידיה בר מרדכי שמעולם לא ראה את אור הדפוס, אך כאמור, מכיל המבוא הרבה על נוסח צרפת ואפ"ם.
ידוע לכל כי לאחר ברית המילה קוברים את הערלה בעפר. ברם, מנהג זה עבר תהפוכות רבות, גלגולים ומחלוקות... more ידוע לכל כי לאחר ברית המילה קוברים את הערלה בעפר. ברם, מנהג זה עבר תהפוכות רבות, גלגולים ומחלוקות אשר התפתחו במשך השנים עד שהגיע לצורתו הידועה לנו כיום. במקום אחר הרחבתי במאמר נרחב בן תשעה פרקים על השתלשלות המנהג עד לצורתו בימינו אנו, החל בדברי חז"ל, בחילוק המנהגים בין בבל לארץ ישראל, בפולמוס שבעקבותיו הבא לידי ביטוי בספרות הגאונים, ועד לדורות האחרונים, כולל מנהגים וסגולות אשר להם השלכות נרחבות גם להלכה.
במסגרת המחקר המקיף נחשפתי למנהג משונה אשר נהג בעיקר בקרב קהילות היהודים שבארצות האסלאם, אך התפשט אף אל מחוצה להן. מחד, נוהג זה כרוך בצד מה עם שאר מנהגי הערלה, מאידך, הוא זכה להתייחסות נרחבת ביותר בספרי הלכה ושו"ת אשר נדרשו למנהג זה שיתכן וכרוך באיסורי תורה, ובכך הוא חולק מקום לעצמו, ולו בשל חשיבות בירור מקור המנהג בדור זה אשר סגולות ומנהגים מפוקפקים חודרים למרחב התורני ללא כל אבחנה. תחילה יוצג המנהג על שלל מקורותיו, תפוצתו ומקורו, ולאחר מכן יובא החלק ההלכתי.
רבי אפרים בן גרשון הרופא פעל באמצע המאה הט"ו בלוואנט ובעיקר ביוון. ספרו 'צנצנת המן', שהשתמר בכתב ... more רבי אפרים בן גרשון הרופא פעל באמצע המאה הט"ו בלוואנט ובעיקר ביוון. ספרו 'צנצנת המן', שהשתמר בכתב ידו בספריה הבריטית בלונדון, כולל את דרשותיו הרבות על מועדי השנה ומגוון נושאים, הבלולות פשט, רמז, דרש, קבלה ופילוסופיה.
לפנינו מבוא המבוסס בעיקר על מחקרים קודמים, כולל יחדיו את תולדותיו של ר' אפרים בראי התקופה והאזור, יחד עם חקר תוכן הדרשות, מלווה במפת נדודי ר' אפרים. לאחר המבוא, מוצגות שתיים מדרשותיו העוסקות בברית מילה, בתוספת השלמות מדרשות אחרות.
Book Reviews by משה שוחט Moshe Shochat
Various by משה שוחט Moshe Shochat
https://drive.google.com/drive/folders/1emxym-ipDHU1mvwlm0DTOQFQ6Zg24m4j?usp=sharing
התהליך ההיסטורי שבו הפך היום השביעי של חג הסוכות ליום דין, חוליה נוספת לאחר ראש השנה ויום הכיפורי... more התהליך ההיסטורי שבו הפך היום השביעי של חג הסוכות ליום דין, חוליה נוספת לאחר ראש השנה ויום הכיפורים, משתקף גם בסיפור על נשמות ובתי קברות שהתגלגל מהתלמוד הבבלי לספר חסידים
Uploads
Papers by משה שוחט Moshe Shochat
בסוף הקובץ, מצורף פרק נוסף - 'טעמי מנהג קבורת ערלת ברית המילה בעפר' שאמור להתפרסם כמאמר נפרד בקובץ חצי גבורים.
במאמר זה נעשה ניסיון להוסיף שליבה בסולם מחקר הנוסח, ולוואי ואכן עמד המאמר במטרה זו. עיקר מגמתו של המאמר - חיבור מנהגים חשוב של ר' ידידיה בר מרדכי שמעולם לא ראה את אור הדפוס, אך כאמור, מכיל המבוא הרבה על נוסח צרפת ואפ"ם.
במסגרת המחקר המקיף נחשפתי למנהג משונה אשר נהג בעיקר בקרב קהילות היהודים שבארצות האסלאם, אך התפשט אף אל מחוצה להן. מחד, נוהג זה כרוך בצד מה עם שאר מנהגי הערלה, מאידך, הוא זכה להתייחסות נרחבת ביותר בספרי הלכה ושו"ת אשר נדרשו למנהג זה שיתכן וכרוך באיסורי תורה, ובכך הוא חולק מקום לעצמו, ולו בשל חשיבות בירור מקור המנהג בדור זה אשר סגולות ומנהגים מפוקפקים חודרים למרחב התורני ללא כל אבחנה. תחילה יוצג המנהג על שלל מקורותיו, תפוצתו ומקורו, ולאחר מכן יובא החלק ההלכתי.
לפנינו מבוא המבוסס בעיקר על מחקרים קודמים, כולל יחדיו את תולדותיו של ר' אפרים בראי התקופה והאזור, יחד עם חקר תוכן הדרשות, מלווה במפת נדודי ר' אפרים. לאחר המבוא, מוצגות שתיים מדרשותיו העוסקות בברית מילה, בתוספת השלמות מדרשות אחרות.
Book Reviews by משה שוחט Moshe Shochat
Various by משה שוחט Moshe Shochat
בסוף הקובץ, מצורף פרק נוסף - 'טעמי מנהג קבורת ערלת ברית המילה בעפר' שאמור להתפרסם כמאמר נפרד בקובץ חצי גבורים.
במאמר זה נעשה ניסיון להוסיף שליבה בסולם מחקר הנוסח, ולוואי ואכן עמד המאמר במטרה זו. עיקר מגמתו של המאמר - חיבור מנהגים חשוב של ר' ידידיה בר מרדכי שמעולם לא ראה את אור הדפוס, אך כאמור, מכיל המבוא הרבה על נוסח צרפת ואפ"ם.
במסגרת המחקר המקיף נחשפתי למנהג משונה אשר נהג בעיקר בקרב קהילות היהודים שבארצות האסלאם, אך התפשט אף אל מחוצה להן. מחד, נוהג זה כרוך בצד מה עם שאר מנהגי הערלה, מאידך, הוא זכה להתייחסות נרחבת ביותר בספרי הלכה ושו"ת אשר נדרשו למנהג זה שיתכן וכרוך באיסורי תורה, ובכך הוא חולק מקום לעצמו, ולו בשל חשיבות בירור מקור המנהג בדור זה אשר סגולות ומנהגים מפוקפקים חודרים למרחב התורני ללא כל אבחנה. תחילה יוצג המנהג על שלל מקורותיו, תפוצתו ומקורו, ולאחר מכן יובא החלק ההלכתי.
לפנינו מבוא המבוסס בעיקר על מחקרים קודמים, כולל יחדיו את תולדותיו של ר' אפרים בראי התקופה והאזור, יחד עם חקר תוכן הדרשות, מלווה במפת נדודי ר' אפרים. לאחר המבוא, מוצגות שתיים מדרשותיו העוסקות בברית מילה, בתוספת השלמות מדרשות אחרות.