this is the printed edition of the Special Issue "Nonviolence and Religion,"
published in the ... more this is the printed edition of the Special Issue "Nonviolence and Religion,"
published in the open access journal "Religions." Editors: Wolfgang Palaver, Ed Noort, Louise du Toit and Ephraim Meir.
This book is an invitation to discover the loftiness of a dialogical life, as eminently described... more This book is an invitation to discover the loftiness of a dialogical life, as eminently described by Jewish dialogical thinkers. Dialogue engenders meaningful speech and time, generates common worlds and infuses us with the joy of creative inter-being. In populism living speech is repressed, while in interconnectedness it is restored. The dialogical exercises presented here are a way to correct the loss of our sense of connectedness. They open a window to a meaningful life of vigilance and care for the other.
"Faith in the Plural" presents a deed-centered dialogical theology rooted in Jewish dialogical ph... more "Faith in the Plural" presents a deed-centered dialogical theology rooted in Jewish dialogical philosophy. It is suggested that the search for dialogical elements in religious sources and traditions and the lively contact with religious others offer remedies for religious aberrations.
In discussion with Martin Buber, Franz Rosenzweig, Abraham Joshua Heschel, Franz Fischer and Emma... more In discussion with Martin Buber, Franz Rosenzweig, Abraham Joshua Heschel, Franz Fischer and Emmanuel Levinas, Ephraim Meir outlines a novel conception of a selfhood that is grounded in dialogical thought. He focuses on the shaping of identity in present day societies and offers a new view on identity around the concepts of self-transcendence, self-difference, and trans-difference. Subjectivity is seen as the concrete possibility of relating to an open identity, which receives and hosts alterity. Self-difference is the crown upon the I; it is the result of a dialogical life, a life of passing to the other. The religious I is perceived as in dialogue with secularity, with its own past and with other persons. It is suggested that with a dialogical approach one may discover what unites people in pluralist societies.
Das Buch „Differenz und Dialog“ veranschaulicht die Ansätze der großen jüdischen Philosophen, The... more Das Buch „Differenz und Dialog“ veranschaulicht die Ansätze der großen jüdischen Philosophen, Theologen, Bildungswissenschaftler und Psychologen der letzten Jahrhunderte. Namen wie Hermann Cohen, Sigmund Freud, Franz Rosenzweig, Martin Buber, Emmanuel Lévinas und Abraham Joshua Heschel gewinnen in einem großen Überblick und in faszinierenden Einzelanalysen Kontur und Gestalt. Die Schätze in diesen Ansätzen werden gehoben und bilden eine Ressource und Herausforderung für weiteres Nachdenken.
Ephraim Meir arbeitet in dieser Publikation mit der Dialektik von Differenz und Dialog. Damit vermeidet er, dass der Dialog als eine uniformierende, auf einebnende Harmonie ausgerichtete Denkbewegung verstanden wird, und damit erreicht er, dass dem Dialog in seiner grundlegenden Verwurzelung in der Differenz eine umso größere Urkraft zugetraut werden kann.
Die Publikation verbindet wissenschaftliche Theorie mit einem leicht verständlichen Stil und wendet sichsowohl an eine allgemeine Leserschaft als auch an ein wissenschaftliches Publikum.
his book situates Levinas in the pantheon of modern Jewish thinkers, discussing a number of theme... more his book situates Levinas in the pantheon of modern Jewish thinkers, discussing a number of themes that frequently occur in Jewish thought. The author presents Levinas’s oeuvre, which comprises two parts - his Jewish, “confessional” writings and his philosophical, “professional” writings - as a unity. The question of the exact relationship between these two types of writings is a lively discussion in present day scholarship. How does Levinas perceive the relationship between revelation and philosophy, the biblical address and the logos, the Saying and the said, faith and reason? There is a long oppositional tradition which contrasts Athens with Jerusalem, yet Levinas does not take part in such an antithetical tradition. Without reconciling or harmonizing, he belongs to the philosophical tradition as well as to the Jewish tradition. This double allegiance explains the presence of philosophical terms and themes in his Jewish thought and the presence of Jewish words and ideas in his metaphysics.
Levinas is presented by the author as a frequent traveler between Athens and Jerusalem and as a great translator from “Hebrew” to “Greek.” However, the relationship between “Hebrew” and “Greek” in Levinas’s writings is not one of prototext and phenotext or of subtext and text, but rather one of a primordial inspirational word and the conceptual discourse. In an inclusive reading, Meir shows that the acquaintance with Levinas’s Jewish writings is helpful in understanding his subtle philosophical analyses and a necessary condition for the understanding of the whole Levinas
Dit boek bevat circa 30 korte essays met portretten van joodse denkers, joodse schrijvers en them... more Dit boek bevat circa 30 korte essays met portretten van joodse denkers, joodse schrijvers en thema's uit de joodse geschiedenis en cultuur. Over Lévinas, Buber, Rosenzweig, Heschel, Fackenheim en Leibowitz, het land Israël, identiteit, waarheid en geschiedenis.
In het tweede gedeelte van het boek geeft de auteur zijn aan de Hebreeuwse tekst getrouwe vertaling van een aantal psalmen met daarbijhorende commentaar. Hij schenkt veel aandacht aan het literaire aspect van de psalmen en situeert hen binnen de eeuwenlange joodse geloofservaring.
"... Je moet weten dat de eenheid van God een eenheid van de mens impliceert, de eenheid van de mensheid en van elk mens afzonderlijk. Als je echter slechts de eenheid van God bevestigt, zonder deze ook te realiseren, zet je de onenigheid van de goddelijke Naam door vereniging van de wereld."
Letters of Love rereads the oeuvre of Franz Rosenzweig (1886-1929) in light of his recently publi... more Letters of Love rereads the oeuvre of Franz Rosenzweig (1886-1929) in light of his recently published correspondence with Margrit (Gritli) Rosenstock-Huessy (1893-1959). This reading of more than one thousand letters is indispensable for any future research on Rosenzweig. Ephraim Meir has made the first major attempt to study this document humain in order to come to a new picture of Rosenzweig's life and thought, especially in Star of Redemption.
Martin Bubers 'Ik en jij', gepubliceerd in 1923, is een meesterstuk van dialogisch denken. In zij... more Martin Bubers 'Ik en jij', gepubliceerd in 1923, is een meesterstuk van dialogisch denken. In zijn commentaar op dit werk vergelijkt Ephraim Meir Bubers denken met dat van andere dialogische denkers: Cohen, Rosenzweig, Heschel en Levinas. Hij volgt verder Bubers eigen latere preciseringen op de voet. Op deze wijze wordt 'Ik en jij' gesitueerd binnen Bubers breder levenswerk en binnen een ruimere denkbeweging die nog lang niet tot voltooiing gekomen is.
Meirs exegese kan de specialist aanspreken, maar is ook voor een breder publiek bestemd. Het toont de actualiteit aan van Bubers filosofie en vormt een bijdrage tot het dialogisch denken en de dialogische existentie.
ההיסטוריוגרפיה של השואה תופסת מקום מרכזי בשני העשורים האחרונים, אך מעטים הספרים אשר עוסקים בשאלות... more ההיסטוריוגרפיה של השואה תופסת מקום מרכזי בשני העשורים האחרונים, אך מעטים הספרים אשר עוסקים בשאלות עומק הנוגעות לטיב השואה ולעיצוב הזיכרון – כאן טמונה תרומתו הייחודית של הספר הנוכחי. הספר מעשה זיכרון מהווה הרהור על השואה כפשע נגד האנושות: אין בו רק ניתוח של מה שקדם לשואה, כגון האנטישמיות הנוצרית והגזענית, אלא הוא גם ובעיקר מכיל מסקנות לקראת העתיד. המחבר דן בקשת רחבה של נקודות מבט פילוסופיות ותיאולוגיות, ומציע עיצוב יצירתי ופורה של הזיכרון האינדיווידואלי והקולקטיבי.
תוך כדי התמודדות עם כתבי חנה ארנדט, פרימו לוי, חורחה סמפרון, אלן פינקלקראוט, האנס יונס, דניאל גולדהגן ואחרים, מעלה אפרים מאיר לדיון את השאלות העקרוניות ביותר שעומדות על סדר היום הנוכחי בחקר השואה: האם השואה הנה אירוע סינגולרי, ובאיזה מובן ניתן להשוות אותה עם אירועים טראומטיים אחרים? איזו פרשנות יש לתת לשואה: אתנוצנטרית או אוניברסלית? האם השואה הייתה יכולה להתרחש אך ורק בגרמניה? אילו אנשים ביצעו את השואה? מדוע יהודים היו המטרה? האם קיים קשר בין האל ובין השואה? איך נראית הדת לאחר אושוויץ?
אפרים מאיר מציע הסתכלות חדשה על החברה, האדם והאל לאחר השואה. מעבר לטקסים ולזיכרון משפחתי הוא חפץ בזיכרון אקטיבי, ב"מעשה זיכרון" אשר בו הבניה והשימור של חברה דמוקרטית ופלורליסטית מהווים את המרכיב העיקרי.
פרופ' אפרים מאיר מלמד פילוסופיה יהודית בת-זמננו באוניברסיטת בר-אילן. מאיר הוא מחברם של הספרים: "פילוסופים קיומיים יהודים ברב-שיח" (2004);Letters of Love: Franz Rosenzweig's Spiritual Biography and Oeuvre in Light of the Gritli Letters (2006). מחקריו ממוקדים בפילוסופיה יהודית דיאלוגית. אפרים מאיר הגיע עם משפחתו מבלגיה בשנת 1983 והוא מתגורר כיום בירושלים
מהי תרומתם המיוחדת של הפילוסופים הקיומיים היהודים לאקסיסטנציאליזם בכלל ולפילוסופיה הדיאלוגית בפרט... more מהי תרומתם המיוחדת של הפילוסופים הקיומיים היהודים לאקסיסטנציאליזם בכלל ולפילוסופיה הדיאלוגית בפרט? שאלה זו היא העומדת במרכז הספר. מתברר שהגותם היא הגות דיאלוגית באופן מובהק. `הסובייקט החושב` מודח מכס המלוכה באקסיסטנציאליזם היהודי, המתפנה לקראת סובייקט מעורב ופעיל. בדרך זו מבוטאות מחשבות יהודיות בשיח אוניברסלי, והייחודי מועבר בלשון הכלל הנושאת את עקבותיו של ייחודי זה. יתרונה של הפילוסופיה המערבית טמון בפיתוח מבט ביקורתי של האדם על עצמו ועל העולם. המחשבה הביקורתית הכרחית וחשובה היא, אך היא גם תרמה לניכור האדם מן האחר, ניכור שהאקסיסטנציאליסטים היהודים - ולא הם בלבד - מעוניינים לסלק לטובת גישה דיאלוגית. המחבר מראה שגישה זו רלוונטית לעיצוב הנוף התרבותי העכשווי בישראל.
לראשונה מתבצעת כאן השוואה ממצה בין האקסיסטנציאליסטים היהודים לעמיתיהם מהעולם הכללי. המחבר מפגיש בפנורמה רחבה הוגים קיומיים יהודים עם עמיתיהם הלא-יהודים, כדי לזרות אור על טיבה המיוחד של המחשבה הקיומית היהודית. קירקגור, שופנהאור, ניטשה, הוסרל, היידגר וסרטר באים ברב שיח עם ר` נחמן מברסלב, הרב סולובייצ`יק, בובר, רוזנצווייג, לוינס וקפקא. מיקום הפילוסופיה היהודית הקיומית במסגרת המפעל הפילוסופי בכללו מצד אחד מונע סגירות המחשבה היהודית מפני המודרנה ומפני המתרחש בעולם הסובב, ומצד שני מבליט את הייחוד היהודי, שהוא לאו דווקא מנוגד לאוניברסלי.
this is the printed edition of the Special Issue "Nonviolence and Religion,"
published in the ... more this is the printed edition of the Special Issue "Nonviolence and Religion,"
published in the open access journal "Religions." Editors: Wolfgang Palaver, Ed Noort, Louise du Toit and Ephraim Meir.
This book is an invitation to discover the loftiness of a dialogical life, as eminently described... more This book is an invitation to discover the loftiness of a dialogical life, as eminently described by Jewish dialogical thinkers. Dialogue engenders meaningful speech and time, generates common worlds and infuses us with the joy of creative inter-being. In populism living speech is repressed, while in interconnectedness it is restored. The dialogical exercises presented here are a way to correct the loss of our sense of connectedness. They open a window to a meaningful life of vigilance and care for the other.
"Faith in the Plural" presents a deed-centered dialogical theology rooted in Jewish dialogical ph... more "Faith in the Plural" presents a deed-centered dialogical theology rooted in Jewish dialogical philosophy. It is suggested that the search for dialogical elements in religious sources and traditions and the lively contact with religious others offer remedies for religious aberrations.
In discussion with Martin Buber, Franz Rosenzweig, Abraham Joshua Heschel, Franz Fischer and Emma... more In discussion with Martin Buber, Franz Rosenzweig, Abraham Joshua Heschel, Franz Fischer and Emmanuel Levinas, Ephraim Meir outlines a novel conception of a selfhood that is grounded in dialogical thought. He focuses on the shaping of identity in present day societies and offers a new view on identity around the concepts of self-transcendence, self-difference, and trans-difference. Subjectivity is seen as the concrete possibility of relating to an open identity, which receives and hosts alterity. Self-difference is the crown upon the I; it is the result of a dialogical life, a life of passing to the other. The religious I is perceived as in dialogue with secularity, with its own past and with other persons. It is suggested that with a dialogical approach one may discover what unites people in pluralist societies.
Das Buch „Differenz und Dialog“ veranschaulicht die Ansätze der großen jüdischen Philosophen, The... more Das Buch „Differenz und Dialog“ veranschaulicht die Ansätze der großen jüdischen Philosophen, Theologen, Bildungswissenschaftler und Psychologen der letzten Jahrhunderte. Namen wie Hermann Cohen, Sigmund Freud, Franz Rosenzweig, Martin Buber, Emmanuel Lévinas und Abraham Joshua Heschel gewinnen in einem großen Überblick und in faszinierenden Einzelanalysen Kontur und Gestalt. Die Schätze in diesen Ansätzen werden gehoben und bilden eine Ressource und Herausforderung für weiteres Nachdenken.
Ephraim Meir arbeitet in dieser Publikation mit der Dialektik von Differenz und Dialog. Damit vermeidet er, dass der Dialog als eine uniformierende, auf einebnende Harmonie ausgerichtete Denkbewegung verstanden wird, und damit erreicht er, dass dem Dialog in seiner grundlegenden Verwurzelung in der Differenz eine umso größere Urkraft zugetraut werden kann.
Die Publikation verbindet wissenschaftliche Theorie mit einem leicht verständlichen Stil und wendet sichsowohl an eine allgemeine Leserschaft als auch an ein wissenschaftliches Publikum.
his book situates Levinas in the pantheon of modern Jewish thinkers, discussing a number of theme... more his book situates Levinas in the pantheon of modern Jewish thinkers, discussing a number of themes that frequently occur in Jewish thought. The author presents Levinas’s oeuvre, which comprises two parts - his Jewish, “confessional” writings and his philosophical, “professional” writings - as a unity. The question of the exact relationship between these two types of writings is a lively discussion in present day scholarship. How does Levinas perceive the relationship between revelation and philosophy, the biblical address and the logos, the Saying and the said, faith and reason? There is a long oppositional tradition which contrasts Athens with Jerusalem, yet Levinas does not take part in such an antithetical tradition. Without reconciling or harmonizing, he belongs to the philosophical tradition as well as to the Jewish tradition. This double allegiance explains the presence of philosophical terms and themes in his Jewish thought and the presence of Jewish words and ideas in his metaphysics.
Levinas is presented by the author as a frequent traveler between Athens and Jerusalem and as a great translator from “Hebrew” to “Greek.” However, the relationship between “Hebrew” and “Greek” in Levinas’s writings is not one of prototext and phenotext or of subtext and text, but rather one of a primordial inspirational word and the conceptual discourse. In an inclusive reading, Meir shows that the acquaintance with Levinas’s Jewish writings is helpful in understanding his subtle philosophical analyses and a necessary condition for the understanding of the whole Levinas
Dit boek bevat circa 30 korte essays met portretten van joodse denkers, joodse schrijvers en them... more Dit boek bevat circa 30 korte essays met portretten van joodse denkers, joodse schrijvers en thema's uit de joodse geschiedenis en cultuur. Over Lévinas, Buber, Rosenzweig, Heschel, Fackenheim en Leibowitz, het land Israël, identiteit, waarheid en geschiedenis.
In het tweede gedeelte van het boek geeft de auteur zijn aan de Hebreeuwse tekst getrouwe vertaling van een aantal psalmen met daarbijhorende commentaar. Hij schenkt veel aandacht aan het literaire aspect van de psalmen en situeert hen binnen de eeuwenlange joodse geloofservaring.
"... Je moet weten dat de eenheid van God een eenheid van de mens impliceert, de eenheid van de mensheid en van elk mens afzonderlijk. Als je echter slechts de eenheid van God bevestigt, zonder deze ook te realiseren, zet je de onenigheid van de goddelijke Naam door vereniging van de wereld."
Letters of Love rereads the oeuvre of Franz Rosenzweig (1886-1929) in light of his recently publi... more Letters of Love rereads the oeuvre of Franz Rosenzweig (1886-1929) in light of his recently published correspondence with Margrit (Gritli) Rosenstock-Huessy (1893-1959). This reading of more than one thousand letters is indispensable for any future research on Rosenzweig. Ephraim Meir has made the first major attempt to study this document humain in order to come to a new picture of Rosenzweig's life and thought, especially in Star of Redemption.
Martin Bubers 'Ik en jij', gepubliceerd in 1923, is een meesterstuk van dialogisch denken. In zij... more Martin Bubers 'Ik en jij', gepubliceerd in 1923, is een meesterstuk van dialogisch denken. In zijn commentaar op dit werk vergelijkt Ephraim Meir Bubers denken met dat van andere dialogische denkers: Cohen, Rosenzweig, Heschel en Levinas. Hij volgt verder Bubers eigen latere preciseringen op de voet. Op deze wijze wordt 'Ik en jij' gesitueerd binnen Bubers breder levenswerk en binnen een ruimere denkbeweging die nog lang niet tot voltooiing gekomen is.
Meirs exegese kan de specialist aanspreken, maar is ook voor een breder publiek bestemd. Het toont de actualiteit aan van Bubers filosofie en vormt een bijdrage tot het dialogisch denken en de dialogische existentie.
ההיסטוריוגרפיה של השואה תופסת מקום מרכזי בשני העשורים האחרונים, אך מעטים הספרים אשר עוסקים בשאלות... more ההיסטוריוגרפיה של השואה תופסת מקום מרכזי בשני העשורים האחרונים, אך מעטים הספרים אשר עוסקים בשאלות עומק הנוגעות לטיב השואה ולעיצוב הזיכרון – כאן טמונה תרומתו הייחודית של הספר הנוכחי. הספר מעשה זיכרון מהווה הרהור על השואה כפשע נגד האנושות: אין בו רק ניתוח של מה שקדם לשואה, כגון האנטישמיות הנוצרית והגזענית, אלא הוא גם ובעיקר מכיל מסקנות לקראת העתיד. המחבר דן בקשת רחבה של נקודות מבט פילוסופיות ותיאולוגיות, ומציע עיצוב יצירתי ופורה של הזיכרון האינדיווידואלי והקולקטיבי.
תוך כדי התמודדות עם כתבי חנה ארנדט, פרימו לוי, חורחה סמפרון, אלן פינקלקראוט, האנס יונס, דניאל גולדהגן ואחרים, מעלה אפרים מאיר לדיון את השאלות העקרוניות ביותר שעומדות על סדר היום הנוכחי בחקר השואה: האם השואה הנה אירוע סינגולרי, ובאיזה מובן ניתן להשוות אותה עם אירועים טראומטיים אחרים? איזו פרשנות יש לתת לשואה: אתנוצנטרית או אוניברסלית? האם השואה הייתה יכולה להתרחש אך ורק בגרמניה? אילו אנשים ביצעו את השואה? מדוע יהודים היו המטרה? האם קיים קשר בין האל ובין השואה? איך נראית הדת לאחר אושוויץ?
אפרים מאיר מציע הסתכלות חדשה על החברה, האדם והאל לאחר השואה. מעבר לטקסים ולזיכרון משפחתי הוא חפץ בזיכרון אקטיבי, ב"מעשה זיכרון" אשר בו הבניה והשימור של חברה דמוקרטית ופלורליסטית מהווים את המרכיב העיקרי.
פרופ' אפרים מאיר מלמד פילוסופיה יהודית בת-זמננו באוניברסיטת בר-אילן. מאיר הוא מחברם של הספרים: "פילוסופים קיומיים יהודים ברב-שיח" (2004);Letters of Love: Franz Rosenzweig's Spiritual Biography and Oeuvre in Light of the Gritli Letters (2006). מחקריו ממוקדים בפילוסופיה יהודית דיאלוגית. אפרים מאיר הגיע עם משפחתו מבלגיה בשנת 1983 והוא מתגורר כיום בירושלים
מהי תרומתם המיוחדת של הפילוסופים הקיומיים היהודים לאקסיסטנציאליזם בכלל ולפילוסופיה הדיאלוגית בפרט... more מהי תרומתם המיוחדת של הפילוסופים הקיומיים היהודים לאקסיסטנציאליזם בכלל ולפילוסופיה הדיאלוגית בפרט? שאלה זו היא העומדת במרכז הספר. מתברר שהגותם היא הגות דיאלוגית באופן מובהק. `הסובייקט החושב` מודח מכס המלוכה באקסיסטנציאליזם היהודי, המתפנה לקראת סובייקט מעורב ופעיל. בדרך זו מבוטאות מחשבות יהודיות בשיח אוניברסלי, והייחודי מועבר בלשון הכלל הנושאת את עקבותיו של ייחודי זה. יתרונה של הפילוסופיה המערבית טמון בפיתוח מבט ביקורתי של האדם על עצמו ועל העולם. המחשבה הביקורתית הכרחית וחשובה היא, אך היא גם תרמה לניכור האדם מן האחר, ניכור שהאקסיסטנציאליסטים היהודים - ולא הם בלבד - מעוניינים לסלק לטובת גישה דיאלוגית. המחבר מראה שגישה זו רלוונטית לעיצוב הנוף התרבותי העכשווי בישראל.
לראשונה מתבצעת כאן השוואה ממצה בין האקסיסטנציאליסטים היהודים לעמיתיהם מהעולם הכללי. המחבר מפגיש בפנורמה רחבה הוגים קיומיים יהודים עם עמיתיהם הלא-יהודים, כדי לזרות אור על טיבה המיוחד של המחשבה הקיומית היהודית. קירקגור, שופנהאור, ניטשה, הוסרל, היידגר וסרטר באים ברב שיח עם ר` נחמן מברסלב, הרב סולובייצ`יק, בובר, רוזנצווייג, לוינס וקפקא. מיקום הפילוסופיה היהודית הקיומית במסגרת המפעל הפילוסופי בכללו מצד אחד מונע סגירות המחשבה היהודית מפני המודרנה ומפני המתרחש בעולם הסובב, ומצד שני מבליט את הייחוד היהודי, שהוא לאו דווקא מנוגד לאוניברסלי.
'Post-Holocaust Theology', St Andrews Encyclopaedia of Theology. Edited by Brendan N. Wolfe et al. https://www.saet.ac.uk/Judaism/PostHolocaustTheology, 2024
The Shoah (Holocaust) has raised a number of questions to which Jewish philosophers, theologians,... more The Shoah (Holocaust) has raised a number of questions to which Jewish philosophers, theologians, and historians have given different answers. This article offers a survey of how Jewish thinkers have shaped the memory of the Shoah and how they reimagined Judaism after the catastrophe. In the post-Auschwitz period, Jews reflected anew on God, on the divine (non-)intervention in history, on the relation between God and evil, and on the role of Christianity in the history of antisemitism that culminated in the Shoah. They pondered what made the Shoah possible. In view of the vast range of reflections on the Shoah, it is not this article's intention to treat all these questions exhaustively. It rather endeavours to point out the main directions in which these questions were answered by well-known Jewish thinkers.
This article describes and discusses Green’s mystical neo-Hasidic thought, his reshaping of Judai... more This article describes and discusses Green’s mystical neo-Hasidic thought, his reshaping of Judaism and his combination of scholarship and existential engagement. I showcase how his vision on the Oneness of all and on the unity in plurality leads him to an appreciation of evolution and to the promotion of love energy in all, to ecological care and to a deep concern for what happens in Israel and Palestine.
In this article, I introduce and develop a logic of dialogue and reciprocity as distinguished fro... more In this article, I introduce and develop a logic of dialogue and reciprocity as distinguished from a logic of reflection. I argue that interreligious dialogue is not only desirable, but logically necessary for two reasons: one, the logic of dialogue precedes the logic of reflection and, two, the intersubjective dialogue is a precondition for the dialogue with the Ultimate Reality. I proceed in three stages. First, I problematize the terms identity and belonging and expound on the challenge of dialogue. Second, I reflect upon the nature of interreligious dialogue and present my dialogical theology together with its crucial notion of “trans-difference”. Third, I refer to the dialogical philosophies of Buber, Fischer and Gandhi, whose thoughts contribute to a dialogical theology.
Since the terrorist attacks of 9/11 in 2001, many scholarly debates have focused on the relations... more Since the terrorist attacks of 9/11 in 2001, many scholarly debates have focused on the relationship between religion and violence [...]
Around the world today we find several ways of belonging, of which full conversion is one option.... more Around the world today we find several ways of belonging, of which full conversion is one option. Entire communities see themselves as Jewish without being formally recognized as such.
Uploads
Books by Ephraim Meir
published in the open access journal "Religions."
Editors: Wolfgang Palaver, Ed Noort, Louise du Toit and Ephraim Meir.
ISSN 2077-1444 available at: https://www.mdpi.com/journal/religions/special issues/NaR.
The dialogical exercises presented here are a way to correct the loss of our sense of connectedness. They open a window to a meaningful life of vigilance and care for the other.
Ephraim Meir arbeitet in dieser Publikation mit der Dialektik von Differenz und Dialog. Damit vermeidet er, dass der Dialog als eine uniformierende, auf einebnende Harmonie ausgerichtete Denkbewegung verstanden wird, und damit erreicht er, dass dem Dialog in seiner grundlegenden Verwurzelung in der Differenz eine umso größere Urkraft zugetraut werden kann.
Die Publikation verbindet wissenschaftliche Theorie mit einem leicht verständlichen Stil und wendet sichsowohl an eine allgemeine Leserschaft als auch an ein wissenschaftliches Publikum.
Levinas is presented by the author as a frequent traveler between Athens and Jerusalem and as a great translator from “Hebrew” to “Greek.” However, the relationship between “Hebrew” and “Greek” in Levinas’s writings is not one of prototext and phenotext or of subtext and text, but rather one of a primordial inspirational word and the conceptual discourse. In an inclusive reading, Meir shows that the acquaintance with Levinas’s Jewish writings is helpful in understanding his subtle philosophical analyses and a necessary condition for the understanding of the whole Levinas
In het tweede gedeelte van het boek geeft de auteur zijn aan de Hebreeuwse tekst getrouwe vertaling van een aantal psalmen met daarbijhorende commentaar. Hij schenkt veel aandacht aan het literaire aspect van de psalmen en situeert hen binnen de eeuwenlange joodse geloofservaring.
"... Je moet weten dat de eenheid van God een eenheid van de mens impliceert, de eenheid van de mensheid en van elk mens afzonderlijk. Als je echter slechts de eenheid van God bevestigt, zonder deze ook te realiseren, zet je de onenigheid van de goddelijke Naam door vereniging van de wereld."
Meirs exegese kan de specialist aanspreken, maar is ook voor een breder publiek bestemd. Het toont de actualiteit aan van Bubers filosofie en vormt een bijdrage tot het dialogisch denken en de dialogische existentie.
תוך כדי התמודדות עם כתבי חנה ארנדט, פרימו לוי, חורחה סמפרון, אלן פינקלקראוט, האנס יונס, דניאל גולדהגן ואחרים, מעלה אפרים מאיר לדיון את השאלות העקרוניות ביותר שעומדות על סדר היום הנוכחי בחקר השואה: האם השואה הנה אירוע סינגולרי, ובאיזה מובן ניתן להשוות אותה עם אירועים טראומטיים אחרים? איזו פרשנות יש לתת לשואה: אתנוצנטרית או אוניברסלית? האם השואה הייתה יכולה להתרחש אך ורק בגרמניה? אילו אנשים ביצעו את השואה? מדוע יהודים היו המטרה? האם קיים קשר בין האל ובין השואה? איך נראית הדת לאחר אושוויץ?
אפרים מאיר מציע הסתכלות חדשה על החברה, האדם והאל לאחר השואה. מעבר לטקסים ולזיכרון משפחתי הוא חפץ בזיכרון אקטיבי, ב"מעשה זיכרון" אשר בו הבניה והשימור של חברה דמוקרטית ופלורליסטית מהווים את המרכיב העיקרי.
פרופ' אפרים מאיר מלמד פילוסופיה יהודית בת-זמננו באוניברסיטת בר-אילן. מאיר הוא מחברם של הספרים: "פילוסופים קיומיים יהודים ברב-שיח" (2004);Letters of Love: Franz Rosenzweig's Spiritual Biography and Oeuvre in Light of the Gritli Letters (2006). מחקריו ממוקדים בפילוסופיה יהודית דיאלוגית. אפרים מאיר הגיע עם משפחתו מבלגיה בשנת 1983 והוא מתגורר כיום בירושלים
לראשונה מתבצעת כאן השוואה ממצה בין האקסיסטנציאליסטים היהודים לעמיתיהם מהעולם הכללי. המחבר מפגיש בפנורמה רחבה הוגים קיומיים יהודים עם עמיתיהם הלא-יהודים, כדי לזרות אור על טיבה המיוחד של המחשבה הקיומית היהודית. קירקגור, שופנהאור, ניטשה, הוסרל, היידגר וסרטר באים ברב שיח עם ר` נחמן מברסלב, הרב סולובייצ`יק, בובר, רוזנצווייג, לוינס וקפקא. מיקום הפילוסופיה היהודית הקיומית במסגרת המפעל הפילוסופי בכללו מצד אחד מונע סגירות המחשבה היהודית מפני המודרנה ומפני המתרחש בעולם הסובב, ומצד שני מבליט את הייחוד היהודי, שהוא לאו דווקא מנוגד לאוניברסלי.
published in the open access journal "Religions."
Editors: Wolfgang Palaver, Ed Noort, Louise du Toit and Ephraim Meir.
ISSN 2077-1444 available at: https://www.mdpi.com/journal/religions/special issues/NaR.
The dialogical exercises presented here are a way to correct the loss of our sense of connectedness. They open a window to a meaningful life of vigilance and care for the other.
Ephraim Meir arbeitet in dieser Publikation mit der Dialektik von Differenz und Dialog. Damit vermeidet er, dass der Dialog als eine uniformierende, auf einebnende Harmonie ausgerichtete Denkbewegung verstanden wird, und damit erreicht er, dass dem Dialog in seiner grundlegenden Verwurzelung in der Differenz eine umso größere Urkraft zugetraut werden kann.
Die Publikation verbindet wissenschaftliche Theorie mit einem leicht verständlichen Stil und wendet sichsowohl an eine allgemeine Leserschaft als auch an ein wissenschaftliches Publikum.
Levinas is presented by the author as a frequent traveler between Athens and Jerusalem and as a great translator from “Hebrew” to “Greek.” However, the relationship between “Hebrew” and “Greek” in Levinas’s writings is not one of prototext and phenotext or of subtext and text, but rather one of a primordial inspirational word and the conceptual discourse. In an inclusive reading, Meir shows that the acquaintance with Levinas’s Jewish writings is helpful in understanding his subtle philosophical analyses and a necessary condition for the understanding of the whole Levinas
In het tweede gedeelte van het boek geeft de auteur zijn aan de Hebreeuwse tekst getrouwe vertaling van een aantal psalmen met daarbijhorende commentaar. Hij schenkt veel aandacht aan het literaire aspect van de psalmen en situeert hen binnen de eeuwenlange joodse geloofservaring.
"... Je moet weten dat de eenheid van God een eenheid van de mens impliceert, de eenheid van de mensheid en van elk mens afzonderlijk. Als je echter slechts de eenheid van God bevestigt, zonder deze ook te realiseren, zet je de onenigheid van de goddelijke Naam door vereniging van de wereld."
Meirs exegese kan de specialist aanspreken, maar is ook voor een breder publiek bestemd. Het toont de actualiteit aan van Bubers filosofie en vormt een bijdrage tot het dialogisch denken en de dialogische existentie.
תוך כדי התמודדות עם כתבי חנה ארנדט, פרימו לוי, חורחה סמפרון, אלן פינקלקראוט, האנס יונס, דניאל גולדהגן ואחרים, מעלה אפרים מאיר לדיון את השאלות העקרוניות ביותר שעומדות על סדר היום הנוכחי בחקר השואה: האם השואה הנה אירוע סינגולרי, ובאיזה מובן ניתן להשוות אותה עם אירועים טראומטיים אחרים? איזו פרשנות יש לתת לשואה: אתנוצנטרית או אוניברסלית? האם השואה הייתה יכולה להתרחש אך ורק בגרמניה? אילו אנשים ביצעו את השואה? מדוע יהודים היו המטרה? האם קיים קשר בין האל ובין השואה? איך נראית הדת לאחר אושוויץ?
אפרים מאיר מציע הסתכלות חדשה על החברה, האדם והאל לאחר השואה. מעבר לטקסים ולזיכרון משפחתי הוא חפץ בזיכרון אקטיבי, ב"מעשה זיכרון" אשר בו הבניה והשימור של חברה דמוקרטית ופלורליסטית מהווים את המרכיב העיקרי.
פרופ' אפרים מאיר מלמד פילוסופיה יהודית בת-זמננו באוניברסיטת בר-אילן. מאיר הוא מחברם של הספרים: "פילוסופים קיומיים יהודים ברב-שיח" (2004);Letters of Love: Franz Rosenzweig's Spiritual Biography and Oeuvre in Light of the Gritli Letters (2006). מחקריו ממוקדים בפילוסופיה יהודית דיאלוגית. אפרים מאיר הגיע עם משפחתו מבלגיה בשנת 1983 והוא מתגורר כיום בירושלים
לראשונה מתבצעת כאן השוואה ממצה בין האקסיסטנציאליסטים היהודים לעמיתיהם מהעולם הכללי. המחבר מפגיש בפנורמה רחבה הוגים קיומיים יהודים עם עמיתיהם הלא-יהודים, כדי לזרות אור על טיבה המיוחד של המחשבה הקיומית היהודית. קירקגור, שופנהאור, ניטשה, הוסרל, היידגר וסרטר באים ברב שיח עם ר` נחמן מברסלב, הרב סולובייצ`יק, בובר, רוזנצווייג, לוינס וקפקא. מיקום הפילוסופיה היהודית הקיומית במסגרת המפעל הפילוסופי בכללו מצד אחד מונע סגירות המחשבה היהודית מפני המודרנה ומפני המתרחש בעולם הסובב, ומצד שני מבליט את הייחוד היהודי, שהוא לאו דווקא מנוגד לאוניברסלי.
http://www.youtube.com/watch?v=VvlgLC5qfdM&playnext=1&list=PLT1AcFHfC_XZyE7oKwRwWUd8DN3fHrbF7&feature=results_main