Gilly Hartal
As a human geographer, I address the various ways power relations shape and transform in space. Specifically, I study the geography of sexuality and focus on LGBT spaces, and the way geographic space acts upon the politics of sexuality – the changing power relations within and between LGBT groups. The issues involve relations of inclusion (belonging and safety) and exclusion (alienation and power politics). As a feminist qualitative researcher, my method is ethnographic – informed by the rich knowledge grounded in the field: personally engaging interviews, participant observations and content analysis of documents.
My doctoral dissertation examined the discourse on the construction of belonging and the (re)production of power relations in LGBT activist spaces, based on a field study of four such spaces in the center and periphery of Israel.
My post-doctoral project deals with gay tourism to Tel Aviv. The study discusses the allocation of municipal and national resources, examines the LGBT discourse and the interests that produce the political economy of gay tourism, and presents its implications for urban space.
Supervisors: Orna Sasson-Levy and Natalie Oswin
Phone: 972-54-9599400
Address: The Gender Studies Program, 604 Katz building, Bar Ilan University
Ramat Gan 5290002
Israel
My doctoral dissertation examined the discourse on the construction of belonging and the (re)production of power relations in LGBT activist spaces, based on a field study of four such spaces in the center and periphery of Israel.
My post-doctoral project deals with gay tourism to Tel Aviv. The study discusses the allocation of municipal and national resources, examines the LGBT discourse and the interests that produce the political economy of gay tourism, and presents its implications for urban space.
Supervisors: Orna Sasson-Levy and Natalie Oswin
Phone: 972-54-9599400
Address: The Gender Studies Program, 604 Katz building, Bar Ilan University
Ramat Gan 5290002
Israel
less
InterestsView All (31)
Uploads
הגדולות לעבר ערים קטנות, ואפילו לאזורים כפריים. תהליך זה כרוך בהתעצבות קבוצות
אקטיביסטיות ושיחים פוליטיים מסוג חדש, הבוחנים מהם המקומות הנכונים וההולמים
שבהם יש לקיים מצעדי גאווה. מאמר זה מתמקד באירועי הגאווה בעיר אשדוד, העיר
השישית בגודלה בארץ, ובוחן ממדים של זמן ומרחב קוויריים המעוגנים בצורות
אפקטיביות. ההתמקדות בניתוח המרחבי של מצעד הגאווה חושפת שהאקטיביסטים
שואפים לכונן מרחב ללהט"ב בעיר דרך קיום מצעד מרכזי ובעל נוכחות, בעוד המרחב
המוקצה למצעד בעיר הישראלית מנותק למעשה מהחיים העירוניים מבחינה מרחבית
וטמפורלית. התוצאה היא שהמצעד הוא מעין בועה המתקיימת למשך שעות ספורות,
והשפעתו על העיר ועל תושביה מועטה. לבסוף, המשתתפים הצעירים במצעד מסמנים
היבט נוסף של טמפורליות, ולפיו המצעד נערך עבור צעירים, המסמלים בנוכחותם אפשרות להמשך של חיים קוויריים בוגרים באשדוד ולהתגבשותם. לפיכך, טענתנו
המרכזית היא שמצעדים בערים ישראליות יוצקים לתוכם ממדים טמפורליים שבמסגרתם
ההווה מדומיין כבועת זמן, המנותקת הן מהעבר והן מהעתיד, ואשר נשענת על עתיד
מדומיין. מבחינה מרחבית, המאמר מראה שהלוגיקה המנחה את המצעד בעיר הגלובלית
מועתקת למרחב העיר הישראלית כמעט ללא התאמות. דבר זה מחדד את השאלה אם
העיר הישראלית יכולה להצמיח עתיד ללהט"ב שאינו תלוי בתרבות של העיר הגדולה.
הגדולות לעבר ערים קטנות, ואפילו לאזורים כפריים. תהליך זה כרוך בהתעצבות קבוצות
אקטיביסטיות ושיחים פוליטיים מסוג חדש, הבוחנים מהם המקומות הנכונים וההולמים
שבהם יש לקיים מצעדי גאווה. מאמר זה מתמקד באירועי הגאווה בעיר אשדוד, העיר
השישית בגודלה בארץ, ובוחן ממדים של זמן ומרחב קוויריים המעוגנים בצורות
אפקטיביות. ההתמקדות בניתוח המרחבי של מצעד הגאווה חושפת שהאקטיביסטים
שואפים לכונן מרחב ללהט"ב בעיר דרך קיום מצעד מרכזי ובעל נוכחות, בעוד המרחב
המוקצה למצעד בעיר הישראלית מנותק למעשה מהחיים העירוניים מבחינה מרחבית
וטמפורלית. התוצאה היא שהמצעד הוא מעין בועה המתקיימת למשך שעות ספורות,
והשפעתו על העיר ועל תושביה מועטה. לבסוף, המשתתפים הצעירים במצעד מסמנים
היבט נוסף של טמפורליות, ולפיו המצעד נערך עבור צעירים, המסמלים בנוכחותם אפשרות להמשך של חיים קוויריים בוגרים באשדוד ולהתגבשותם. לפיכך, טענתנו
המרכזית היא שמצעדים בערים ישראליות יוצקים לתוכם ממדים טמפורליים שבמסגרתם
ההווה מדומיין כבועת זמן, המנותקת הן מהעבר והן מהעתיד, ואשר נשענת על עתיד
מדומיין. מבחינה מרחבית, המאמר מראה שהלוגיקה המנחה את המצעד בעיר הגלובלית
מועתקת למרחב העיר הישראלית כמעט ללא התאמות. דבר זה מחדד את השאלה אם
העיר הישראלית יכולה להצמיח עתיד ללהט"ב שאינו תלוי בתרבות של העיר הגדולה.