The ultra-Orthodox Jewish community in Israel has its own separate education system which is fund... more The ultra-Orthodox Jewish community in Israel has its own separate education system which is funded by the state and in which boys are given an exclusively religious education with almost no exposure to secular subjects or to civic education. At the same time that the Israeli Supreme Court was scheduled to rule that the state may not continue to fund ultra-Orthodox private schools that do not teach the national core curriculum the Israeli parliament passed the Unique Cultural Educational Institutions Act which upholds the right of the ultra– ...
Abstract: The article critiques the new right to Free Exercise of Discrimination recently created... more Abstract: The article critiques the new right to Free Exercise of Discrimination recently created in American law and its effect on equality, and in particular on women's equality, which is uniquely susceptible to religious and cultural norms. Recent developments in American law have obliterated the distinctions between religious institutions and other civil society institutions in two important ways. Following the Boy Scouts case all" expressive associations" are entitled to exemptions from anti discrimination laws that until now were ...
מטרתה של רשימה זו היא להציג שתי גישות אפשריות לפתרון הקונפליקט בין חופש הדת וההתאגדות לבין שוויון... more מטרתה של רשימה זו היא להציג שתי גישות אפשריות לפתרון הקונפליקט בין חופש הדת וההתאגדות לבין שוויון ההזדמנויות בעבודה, אותן אכנה גישת ההדרה וגישת ההכללה, ולהציע כי הגישה אותה יש לאמץ במשפט הישראלי בכלל ובמשפט העבודה הישראלי בפרט היא גישת ההכללה. גישת ההדרה היא הגישה הנותנת עדיפות לחופש הדת וההתאגדות של ארגונים, מעבידים ואף של עובדים, על פני זכותם לשוויון של בני קבוצות מוחלשות כגון נשים והומוסקסואלים. גישה זו קונה לה אחיזה במשפט האמריקאי והשלכותיה יובהרו באמצעות דיון בדוגמאות להתבססותה במשפט זה. גישת ההכללה היא הגישה המגבילה את תחולתם של חופש הדת וחופש ההתארגנות ונותנת עדיפות לעיקרון השוויון במקרים הנוגעים להענקת זכויות ציבוריות. גישה זו הינה הגישה הרווחת במשפט הקנדי והיא תודגם באמצעות דיון בדוגמאות ממשפט זה. מטבע הדברים רשימה זו הינה קצרה מלהכיל דיון מפורט בסוגיה סבוכה ורחבה כמו הסדרת המתח בין חופש הדת וההתאגדות לבין הזכות לשוויון בארה"ב ובקנדה וזו אף אינה מטרתה. השימוש במשפט המשווה האמריקאי והקנדי נעשה לשם הצגת שני מודלים שונים אפשריים לאיזון הערכים המתנגשים, ולשם הארת ההבדלים ב...
University of Pennsylvania Journal of Law and Social Change, 2015
In this Article, I argue that the liberal assumption that governments must not engage in biopolit... more In this Article, I argue that the liberal assumption that governments must not engage in biopolitics by setting fertility policies is flawed in both theory and practice. It is flawed in theory because government must take reproduction into account in order to ensure individual women’s rights to liberty and equality and to guarantee reproductive justice. It is flawed in practice since all governments set policies that directly and indirectly affect fertility, even if they do not name them fertility policies. Nevertheless, past and present experience have taught us that fertility policies set by states and communities to respond to their population needs have more often than not ignored the rights of the women recruited to carry them through. States have used women as a means to an end rather than as an end in themselves.In order to resolve this dilemma, I offer a test for assessing the legitimacy of fertility policies. In this Article, I identify three types of interests that fertili...
המאמר מבקש לבחון את מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה – כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה ... more המאמר מבקש לבחון את מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה – כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה ובפעולותיו של המרכז לדמוגרפיה שהוקם מכוחן – באספקלריה של זכויות נשים ושל זכויות המיעוט הערבי בישראל. חלקיו הראשונים של המאמר מוקדשים לבחינת השפעותיה האפשריות של מדיניות ילודה על זכויות נשים. תחילה אציג את המתח הקיים בין היעדים הלאומיים והחברתיים שמדינות וקהילות מבקשות להשיג באמצעות מדיניות ילודה לבין זכויות נשים. בהקשר הישראלי אראה כי ההגבלות בנוגע להפלות משמשות בישראל אמצעי לעידוד ילודה, ונובעות במידה רבה ממניע דמוגרפי, ואבחן את חוקיותם של הסדרי ההפלות בישראל. לאחר-מכן אשאל אם ננקטה בישראל מדיניות של צמצום ילודה כלפי קבוצות אוכלוסייה מוגדרות, ואבחן את הלגיטימיות של המדיניות האמורה. אדון במדיניות תכנון המשפחה במגזר הערבי שנידונה במרכז לדמוגרפיה, וכן בחוק גיל הנישואים, שנגדו נטען כי אחת ממטרותיו הייתה צמצום הילודה בקרב יוצאי עדות המזרח והערבים. בחלקו האחרון של המאמר אעסוק בשאלה אם עצם אימוץ מדיניות של עידוד ילודה על-ידי המדינה לשם "הבטחת רמה נאותה של גידול האוכלוסיה היהודית" פוג...
Liberal states are struggling to find ways to deal with strong religion in a manner that would en... more Liberal states are struggling to find ways to deal with strong religion in a manner that would enable them to give due respect to the religious beliefs of citizens while adhering to core liberal values, such as respect for human rights and avoidance of undue entanglement of religious and state authority. One solution is granting authority and autonomy to private religious tribunals, for example, in the area of religious family law. Another solution is creating a direct link between state law and some religious obligations, as in the New York Get Laws (“NY Get Laws”). Some people have criticized these solutions as deviating from the pattern of religion-state relations suitable for the liberal state, while others have embraced them. This Article rejects the tendency to view these solutions as similar and claims that they differ in both the structure of religion-state relations that they advance and in their compatibility with human rights. It argues that only the latter solution, exem...
מאמר מבצע השוואה בין המיעוט הערבי למיעוט החרדי במדינת ישראל על מנת להשיג מטרה כפולה. מטרה אחת, תי... more מאמר מבצע השוואה בין המיעוט הערבי למיעוט החרדי במדינת ישראל על מנת להשיג מטרה כפולה. מטרה אחת, תיאורטית, היא לבקר בעיות בתיאוריה הרב תרבותית הליברלית המקשות על ניתוח מדויק של מצבם של המיעוט הערבי והמיעוט החרדי בישראל. בהקשר זה אטען ראשית כי התיאוריה הרב תרבותית הליברלית מבוססת על ההנחה שהמדינה שהיא נשוא הדיון הרב תרבותי היא מדינה בעלת מבנה ליברל – דמוקרטי יציב וחזק והיא אינה מספקת כלים תיאורטיים להתמודדות עם תביעותיהם של מיעוטים במדינות דוגמת ישראל, בהן המבנה המשטרי חוקתי הוא מבנה ליברל דמוקרטי חלש. כתוצאה מכך, אין התיאוריה הרב תרבותית הליברלית מגלה רגישות מספקת לאופן בו המבנה המשטרי חוקתי בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית משפיע על מעמדם וכוחם של המיעוט החרדי והמיעוט הערבי. שנית, אטען שהתיאוריה הרב תרבותית הליברלית אינה מספקת מסגרת תיאורטית הולמת לבחינת היקף הזכויות שעל מדינה להעניק למיעוט לא ליברלי חזק, כמו המיעוט החרדי, במדינה בעלת מבנה ליברלי חלש, כמו ישראל, ובעיקר היכן שהמיעוט אינו מסתפק בדרישות לאוטונומיה פנימית, אלא מבקש לשנות באופן משמעותי את אופיה הליברלי של המדינה. שלישית, אטע...
הביקורת דנה בספרה של רות הלפרין־קדרי Women in Israel - A State of Their Own. בספרה מחלקת הלפרין־ק... more הביקורת דנה בספרה של רות הלפרין־קדרי Women in Israel - A State of Their Own. בספרה מחלקת הלפרין־קדרי את התפתחות מעמד האישה בישראל לשלוש תקופות. היא טוענת כי חלה התפתחות בתפיסת השוויון במשפט הישראלי מתפיסה המאפיינת את התקופה הראשונה, שהחלה בעת הקמת המדינה, המקבילה לתפיסה הפמיניסטית־ליברלית, עד התפיסה המאפיינת את התקופה השלישית שהחלה בשנות התשעים וממשיכה עד היום, המקבילה לפמיניזם התרבותי והרדיקלי. מתוך התפתחות זו, המודגמת באמצעות חקיקת הכנסת, למדה הלפרין־קדרי על מחויבותה של העילית בישראל כיום לתפיסה פמיניסטית מתקדמת וגורסת כי המכשולים ליישומה בפועל של החקיקה המתקדמת ולשיפור מעמד האישה הם המשך קיומה של חקיקה דתית והפער בין החקיקה המתקדמת למציאות החברתית. הביקורת טוענת כי אף שחלה התקדמות בתפיסת השוויון במשפט הישראלי, בעיקר הודות למאמציהם של פמיניסטיות (ופמיניסטים), מכשול אידאולוגי רב עצמה, שנותר בעינו ואף התגבר, הנו מחויבותו של המשפט הישראלי לעקרונות ליברליים אשר אינם עולים בקנה אחד עם הצעדים הדרושים לשם שיפור מעמד האישה. עקרונות ליברליים אלה הם׃ ההפרדה בין הפרטי לציבורי; שימת דגש על חי...
The ultra-Orthodox Jewish community in Israel has its own separate education system which is fund... more The ultra-Orthodox Jewish community in Israel has its own separate education system which is funded by the state and in which boys are given an exclusively religious education with almost no exposure to secular subjects or to civic education. At the same time that the Israeli Supreme Court was scheduled to rule that the state may not continue to fund ultra-Orthodox private schools that do not teach the national core curriculum the Israeli parliament passed the Unique Cultural Educational Institutions Act which upholds the right of the ultra– ...
Abstract: The article critiques the new right to Free Exercise of Discrimination recently created... more Abstract: The article critiques the new right to Free Exercise of Discrimination recently created in American law and its effect on equality, and in particular on women's equality, which is uniquely susceptible to religious and cultural norms. Recent developments in American law have obliterated the distinctions between religious institutions and other civil society institutions in two important ways. Following the Boy Scouts case all" expressive associations" are entitled to exemptions from anti discrimination laws that until now were ...
מטרתה של רשימה זו היא להציג שתי גישות אפשריות לפתרון הקונפליקט בין חופש הדת וההתאגדות לבין שוויון... more מטרתה של רשימה זו היא להציג שתי גישות אפשריות לפתרון הקונפליקט בין חופש הדת וההתאגדות לבין שוויון ההזדמנויות בעבודה, אותן אכנה גישת ההדרה וגישת ההכללה, ולהציע כי הגישה אותה יש לאמץ במשפט הישראלי בכלל ובמשפט העבודה הישראלי בפרט היא גישת ההכללה. גישת ההדרה היא הגישה הנותנת עדיפות לחופש הדת וההתאגדות של ארגונים, מעבידים ואף של עובדים, על פני זכותם לשוויון של בני קבוצות מוחלשות כגון נשים והומוסקסואלים. גישה זו קונה לה אחיזה במשפט האמריקאי והשלכותיה יובהרו באמצעות דיון בדוגמאות להתבססותה במשפט זה. גישת ההכללה היא הגישה המגבילה את תחולתם של חופש הדת וחופש ההתארגנות ונותנת עדיפות לעיקרון השוויון במקרים הנוגעים להענקת זכויות ציבוריות. גישה זו הינה הגישה הרווחת במשפט הקנדי והיא תודגם באמצעות דיון בדוגמאות ממשפט זה. מטבע הדברים רשימה זו הינה קצרה מלהכיל דיון מפורט בסוגיה סבוכה ורחבה כמו הסדרת המתח בין חופש הדת וההתאגדות לבין הזכות לשוויון בארה"ב ובקנדה וזו אף אינה מטרתה. השימוש במשפט המשווה האמריקאי והקנדי נעשה לשם הצגת שני מודלים שונים אפשריים לאיזון הערכים המתנגשים, ולשם הארת ההבדלים ב...
University of Pennsylvania Journal of Law and Social Change, 2015
In this Article, I argue that the liberal assumption that governments must not engage in biopolit... more In this Article, I argue that the liberal assumption that governments must not engage in biopolitics by setting fertility policies is flawed in both theory and practice. It is flawed in theory because government must take reproduction into account in order to ensure individual women’s rights to liberty and equality and to guarantee reproductive justice. It is flawed in practice since all governments set policies that directly and indirectly affect fertility, even if they do not name them fertility policies. Nevertheless, past and present experience have taught us that fertility policies set by states and communities to respond to their population needs have more often than not ignored the rights of the women recruited to carry them through. States have used women as a means to an end rather than as an end in themselves.In order to resolve this dilemma, I offer a test for assessing the legitimacy of fertility policies. In this Article, I identify three types of interests that fertili...
המאמר מבקש לבחון את מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה – כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה ... more המאמר מבקש לבחון את מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה – כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה ובפעולותיו של המרכז לדמוגרפיה שהוקם מכוחן – באספקלריה של זכויות נשים ושל זכויות המיעוט הערבי בישראל. חלקיו הראשונים של המאמר מוקדשים לבחינת השפעותיה האפשריות של מדיניות ילודה על זכויות נשים. תחילה אציג את המתח הקיים בין היעדים הלאומיים והחברתיים שמדינות וקהילות מבקשות להשיג באמצעות מדיניות ילודה לבין זכויות נשים. בהקשר הישראלי אראה כי ההגבלות בנוגע להפלות משמשות בישראל אמצעי לעידוד ילודה, ונובעות במידה רבה ממניע דמוגרפי, ואבחן את חוקיותם של הסדרי ההפלות בישראל. לאחר-מכן אשאל אם ננקטה בישראל מדיניות של צמצום ילודה כלפי קבוצות אוכלוסייה מוגדרות, ואבחן את הלגיטימיות של המדיניות האמורה. אדון במדיניות תכנון המשפחה במגזר הערבי שנידונה במרכז לדמוגרפיה, וכן בחוק גיל הנישואים, שנגדו נטען כי אחת ממטרותיו הייתה צמצום הילודה בקרב יוצאי עדות המזרח והערבים. בחלקו האחרון של המאמר אעסוק בשאלה אם עצם אימוץ מדיניות של עידוד ילודה על-ידי המדינה לשם "הבטחת רמה נאותה של גידול האוכלוסיה היהודית" פוג...
Liberal states are struggling to find ways to deal with strong religion in a manner that would en... more Liberal states are struggling to find ways to deal with strong religion in a manner that would enable them to give due respect to the religious beliefs of citizens while adhering to core liberal values, such as respect for human rights and avoidance of undue entanglement of religious and state authority. One solution is granting authority and autonomy to private religious tribunals, for example, in the area of religious family law. Another solution is creating a direct link between state law and some religious obligations, as in the New York Get Laws (“NY Get Laws”). Some people have criticized these solutions as deviating from the pattern of religion-state relations suitable for the liberal state, while others have embraced them. This Article rejects the tendency to view these solutions as similar and claims that they differ in both the structure of religion-state relations that they advance and in their compatibility with human rights. It argues that only the latter solution, exem...
מאמר מבצע השוואה בין המיעוט הערבי למיעוט החרדי במדינת ישראל על מנת להשיג מטרה כפולה. מטרה אחת, תי... more מאמר מבצע השוואה בין המיעוט הערבי למיעוט החרדי במדינת ישראל על מנת להשיג מטרה כפולה. מטרה אחת, תיאורטית, היא לבקר בעיות בתיאוריה הרב תרבותית הליברלית המקשות על ניתוח מדויק של מצבם של המיעוט הערבי והמיעוט החרדי בישראל. בהקשר זה אטען ראשית כי התיאוריה הרב תרבותית הליברלית מבוססת על ההנחה שהמדינה שהיא נשוא הדיון הרב תרבותי היא מדינה בעלת מבנה ליברל – דמוקרטי יציב וחזק והיא אינה מספקת כלים תיאורטיים להתמודדות עם תביעותיהם של מיעוטים במדינות דוגמת ישראל, בהן המבנה המשטרי חוקתי הוא מבנה ליברל דמוקרטי חלש. כתוצאה מכך, אין התיאוריה הרב תרבותית הליברלית מגלה רגישות מספקת לאופן בו המבנה המשטרי חוקתי בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית משפיע על מעמדם וכוחם של המיעוט החרדי והמיעוט הערבי. שנית, אטען שהתיאוריה הרב תרבותית הליברלית אינה מספקת מסגרת תיאורטית הולמת לבחינת היקף הזכויות שעל מדינה להעניק למיעוט לא ליברלי חזק, כמו המיעוט החרדי, במדינה בעלת מבנה ליברלי חלש, כמו ישראל, ובעיקר היכן שהמיעוט אינו מסתפק בדרישות לאוטונומיה פנימית, אלא מבקש לשנות באופן משמעותי את אופיה הליברלי של המדינה. שלישית, אטע...
הביקורת דנה בספרה של רות הלפרין־קדרי Women in Israel - A State of Their Own. בספרה מחלקת הלפרין־ק... more הביקורת דנה בספרה של רות הלפרין־קדרי Women in Israel - A State of Their Own. בספרה מחלקת הלפרין־קדרי את התפתחות מעמד האישה בישראל לשלוש תקופות. היא טוענת כי חלה התפתחות בתפיסת השוויון במשפט הישראלי מתפיסה המאפיינת את התקופה הראשונה, שהחלה בעת הקמת המדינה, המקבילה לתפיסה הפמיניסטית־ליברלית, עד התפיסה המאפיינת את התקופה השלישית שהחלה בשנות התשעים וממשיכה עד היום, המקבילה לפמיניזם התרבותי והרדיקלי. מתוך התפתחות זו, המודגמת באמצעות חקיקת הכנסת, למדה הלפרין־קדרי על מחויבותה של העילית בישראל כיום לתפיסה פמיניסטית מתקדמת וגורסת כי המכשולים ליישומה בפועל של החקיקה המתקדמת ולשיפור מעמד האישה הם המשך קיומה של חקיקה דתית והפער בין החקיקה המתקדמת למציאות החברתית. הביקורת טוענת כי אף שחלה התקדמות בתפיסת השוויון במשפט הישראלי, בעיקר הודות למאמציהם של פמיניסטיות (ופמיניסטים), מכשול אידאולוגי רב עצמה, שנותר בעינו ואף התגבר, הנו מחויבותו של המשפט הישראלי לעקרונות ליברליים אשר אינם עולים בקנה אחד עם הצעדים הדרושים לשם שיפור מעמד האישה. עקרונות ליברליים אלה הם׃ ההפרדה בין הפרטי לציבורי; שימת דגש על חי...
Uploads
Papers by Gila Stopler