הרגיז

Hebrew

Etymology

Root
ר־ג־ז (r-g-z)

From the root ר־ג־ז (r-g-z).

Verb

הִרְגִּיז • (hirgíz) (hif'il construction)

1. To anger (someone): to make someone angry.

Conjugation

Conjugation of הִרְגִּיז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַרְגִּיז action noun: הַרְגָּזָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִרְגַּזְתִּי		הִרְגַּזְנוּ
	second	הִרְגַּזְתָּ	הִרְגַּזְתְּ	הִרְגַּזְתֶּם	הִרְגַּזְתֶּן
	third	הִרְגִּיז	הִרְגִּיזָה	הִרְגִּיזוּ
present		מַרְגִּיז	מַרְגִּיזָה	מַרְגִּיזִים	מַרְגִּיזוֹת
future	first	אַרְגִּיז		נַרְגִּיז
	second	תַּרְגִּיז	תַּרְגִּיזִי	תַּרְגִּיזוּ	תַּרְגֵּזְנָה1
	third	יַרְגִּיז	תַּרְגִּיז	יַרְגִּיזוּ	תַּרְגֵּזְנָה1
imperative		הַרְגֵּז	הַרְגִּיזִי	הַרְגִּיזוּ	הַרְגֵּזְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.