הסראי הגדול
הסראי הגדול (בערבית: السراي الكبير או "ארמון הממשלה", בצרפתית: Le Grand Serail) הוא מבנה ממשלתי בו שוכן משרד ראש ממשלת לבנון בביירות.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מושב הממשלה  |
| מיקום |
Zuqaq al-Blat |
| מדינה |
לבנון |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1853 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1853 |
| קואורדינטות | 33°53′45″N 35°30′03″E / 33.895926°N 35.500934°E |
|
(למפת ביירות רגילה)   הסראי הגדול | |
  | |
היסטוריה
עריכההמבנה הוקם לראשונה על ידי העות'מאנים ב-1853 ושימש כבסיס צבאי. לאחר מלחמת העולם הראשונה היה הבניין למקום מושבו של הנציב העליון הצרפתי בלבנון ובסוריה. בשנת 1943, כאשר לבנון קיבלה את עצמאותה, המבנה הפך למשרד ראש הממשלה, והוא כולל את דירת השרד של ראשי ממשלת לבנון.
בשנת 1998 חודש המבנה לחלוטין, ולשם כך נהרס כולו, למעט קירותיו החיצוניים.
המבנה ממוקם על ראשה של גבעה במרכזה של העיר בירות, במרחק כמה רחובות מבניין הפרלמנט הלבנוני, והוא המבנה החשוב ביותר מבין שלושה מבנים עותמאנים בבירות, כאשר המבנים האחרים הם בניין מועצת הפיתוח מגדל השעון של חמידייה|ומגדל השעון של חמידייה, אשר נמצא בצמוד אליו.[1]
מגדל השעון של חמידייה
עריכהמגדל השעון של חמידיה תוכנן על ידי יוסף אפטימוס[2] ושוחזר בשנת 1994 למצבו המקורי.[3] מגדל השעון מתנשא לגובה של 25 מטר (82 רגל), זה היה המבנה הגבוה ביותר בביירות בזמן סיום בנייתו. הוא נבנה מאבן חול ביירותי, אבן גיר ג'וניה, בזלת דמשק ואבן אדומה דיר אל קמאר. פעמון במשקל של 300 ק"ג נמצא בקומה השלישית והגישה אליו היא מגרמי מדרגות יצוקים בתוך פיר המגדל בגודל 4 על 4 מטרים (13 רגל). בקומה זו יש ארבע מרפסות מיניאטוריות בסגנון נאו-אוריינטליסטי ובראשן ארבעת לוחות השעון הגדולים מתוצרת צרפת אשר יובאו במיוחד על ידי השגרירות העות'מאנית.[4]
קישורים חיצוניים
עריכה
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
פורטל האדריכלות | ||
הערות שוליים
עריכה- ^ The Grand Serail - Quarterly, www.lebanon.com
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2008-08-20
- ^ Beirut, renovated Grand Serail, Ottoman Empire, end First World War, monument, Rafic Hariri, www.discoverlebanon.com
- ^ Jens Hanssen, 'Fin de Siècle' Beirut: the making of an Ottoman provincial capital, Reprinted, Oxford: Clarendon Press, 2006, Oxford historical monographs, ISBN 978-0-19-928163-3
