כתב יתדות
כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט. סימני הכתב מורכבים מטביעות בצורת יתד (מכאן שמו) העשוי ממקל שנלחץ על לוחות חומר (טיט רטוב) ויצרו סימנים שונים המורכבים משילובים שונים של סימני יתדות. הלוחות נשרפו והוקשו ויצרו לוחות חרס. שיטת הכתב הייתה כתב הברתי שכל אות בו מציינת הברה שונה. כך, למשל, הסימן גל יכול לציין מילה שנהגית כך, אבל כחלק ממילה שימש כהברה שנקראת כך בתוך המילה.
השפה האוגריתית נכתבה בכתב יתדות אחר, האלפבית האוגריתי, שהיה אבג'ד ללא הברות בן כ־29–31 אותיות.
היסטוריה
עריכהמקור הכתב
עריכהכתב היתדות הוא מצורות הכתב הקדומות ביותר בתולדות האנושות. הכתב פותח על ידי השומרים סמוך לשנת 3000 לפנה"ס מתוך כתב ציורים של עם קדום שהתגורר בדרום מסופוטמיה (עם שכנראה לא היה ממוצא שומרי ולא שמי), ונעשה לכתב פיקטוגרפים. סימני התמונות הועברו אל מילים בעלות צליל או משמעות דומה לשמותיהן, למשל ציור של בית ששימש כדי לרשום מילה שמשמעותה בית-מגורים או שימש להשמעת ההברה הסגורה "בִּית" הועבר לאוסף סימנים קוויים המתקבלים מהטבעת החרט על לוח הטין הרך. למשל הצורה E= התקבלה מהטבעת חמישה סימני מקף, תחילה שניים זה על זה ומימין להם שלושה זה על זה כשראשי השלושה מחוברים זה לזה בקו אנכי אמצעי. בתחילת השימוש בכתב מספר הסימנים היה כ-2,000, במשך הזמן מספר הסימנים הצטמצם ל-600–800 סימנים.
באכדית נשמרו חלק מהלוגוגרמות השומריות, תופעה הנקראת "שומרוגרמה".
השימוש בכתב על ידי עמים אחרים
עריכה
התעודה הראשונה בכתב היתדות נמצאה בארך בשכבה מסוף האלף הרביעי לפנה"ס. ב-2500 לפנה"ס לערך אימצו האכדים את הכתב השומרי. האכדים היו עם ממוצא שמי ששפתם הייתה שונה לחלוטין, אי לכך עיצורים שמיים רבים אי אפשר היה לבטא במדויק באמצעות הסימנים שבכתב השומרי. ברבע האחרון של האלף השלישי לפנה"ס אומץ כתב היתדות על ידי החורים והאֵלַמים. כתב היתדות היה בשימוש בבבל ואשור. טקסטים בכתב היתדות נמצאו במאה ה-18 לפנה"ס באללח' על חופו המזרחי של הים התיכון. מכתבי אל-עמארנה שנכתבו במצרים במאה ה-14 לפנה"ס נכתבו בכתב זה. השימוש בכתב הגיע במאה ה־9 לפנה"ס גם לאוררטו. הכתב נמצא בשימוש גם אצל החיתים. כתב היתדות השומרי-אכדי שימש יסוד גם לשתי שיטות של כתבי יתדות אלפביתיים: כתב היתדות של אוגרית שכלל כ-30 סימנים, וכתב היתדות הפרסי–אחמני הקדום שכלל 41 סימנים.
התפתחות הסימנים
עריכההכתב שימש במשך כ-3,000 שנה, במשך זמן זה חלה בו התפתחות והוא עבר מספר שלבים. הכתב היה בשימוש עד המאה הראשונה לספירה ואז הוחלף לחלוטין באלפבית. הכתב מורכב מצירוף של סימנים הברתיים ועיצורים. רוב הסימנים הם רבי הגאיים, כלומר אפשר לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, ומובנו של הסימן הוא לפי ההקשר. ובמקביל יש הגאים בעלי סימנים שונים. כתב היתדות עבר מספר שינויים במשך כל תקופת השימוש בו. הדוגמה שלהלן מדגימה את השינויים שהכתב עבר.
- שלב 1 – מראה את המילה בשלב של כתב הציורים בערך 3000 לפנה"ס.
- שלב 2 – מתוארך סביב 2800 לפנה"ס. סימן הראש הסתובב על צידו, ופונה עתה כלפי מעלה.
- שלב 3 – מתוארך סביב 2600 לפנה"ס. זהו הכתב הקדום ביותר הידוע לנו. הציור הפך קווי, ומופשט יותר וקיבל סומן כ"אות" (אידאוגרמה, ובלשון המחקרית "סימן").
- שלב 4 – שלב 4 דומה לכתב בשלב 3 אלא שהוא כתוב באמצעות קנה ("יתד") על גבי חרס.
- שלב 5 – מייצג את הסימן בסוף האלף השלישי (סביבות 2200) לפנה"ס, כ-400 שנה אחרי שלב 2. היתדות לא לגמרי מקבילים זה לזה.
- שלב 6 – מייצג את הכתב האשורי הקדום בתחילת האלף השני (1999 והלאה) לפנה"ס. היתדות כולן התיישרו אנכית או אפקית. כתב זה אומץ על ידי החיתים.
- שלב 7 – הסימן פשוט יותר. כתב היתדות האשורי מתחילת האלף הראשון (סביבות שנת 1000) לפנה"ס ועד להיעלמות הכתב.
בתקופות הקדומות ביותר הסימנים סודרו בתיבות והשורות נקראו מלמעלה למטה. לאחר מכן שונה כיוון הסימנים ב-90 מעלות והשורה נקראה משמאל לימין.
היעלמות הכתב
עריכהבמחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס החל הכתב האלפביתי הכנעני (על גרסאותיו הפיניקיות, הארמיות ואף העבריות) לדחוק את השימוש בכתב היתדות. גם בבבל ובפרס בתקופה האחמנית ואחר כך בתקופה הממלכה הסלאוקית, עד שהשימוש בכתב נעלם כליל במאה הראשונה לספירה. המסמך האחרון בכתב יתדות שנמצא הוא טקסט אסטרונומיה מבבל המתוארך לשנת 75 לספירה. כתב היתדות נשתכח במשך השנים שלא היה בשימוש. התיירים האירופאים הראשונים שהגיעו למסופוטמיה במאה ה־18 נתקלו בסימנים, אך לא זיהו את הסימנים ככתב.
הסימנים
עריכהלהלן טבלאות המכילות את הסילבוגרמות (אותיות המסמלות הברות, בניגוד ללוגוגרמות)[1]. בכותרות הטבלאות, V מציינת תנועה (באנגלית vowel), ו־C מציינת עיצור (באנגלית consonant). גופן היוניקוד המוצג במחשבים לא משקף את כל שלבי ההתפתחות של הסילבוגרמות, שבתקופות שונות נכתבו בצורות שונות.
| a | e | i | u |
|---|---|---|---|
| a = 𒀀 á (a₂) = 𒀉 |
e = 𒂊 é (e₂) = 𒂍 |
i = 𒄿 í (i₂) = 𒐊 |
u = 𒌋 ú (u₂) = 𒌑 |
| -a | -e | -i | -u | |
|---|---|---|---|---|
| a- | ai = 𒀀𒀀 | |||
| e- | ea = 𒀀 | |||
| i- | ia = 𒅀 iá (ia₂) = 𒐊 |
ie = 𒅀 | ii = 𒅀 iì (ii₃) = 𒂊 |
iu = 𒅀 iú (iu₂) = 𒉿 |
| u- | ua = 𒇇 |
| Ca | Ce | Ci | Cu | |
|---|---|---|---|---|
| ʾ- | ʾa = 𒀪 |
ʾe = 𒀪 ʾé (ʾe₂) = 𒄴 |
ʾi = 𒀪 |
ʾu = 𒀪 |
| b- | ba = 𒁀 bá (ba₂) = 𒉺 |
be = 𒁁 |
bi = 𒁉 bí (bi₂) = 𒉈 |
bu = 𒁍 bú (bu₂) = 𒆜 |
| d- | da = 𒁕 dá (da₂) = 𒋫 |
de = 𒁲 dé (de₂) = 𒌣 |
di = 𒁲 dí (di₂) = 𒊹 |
du = 𒁺 dú (du₂) = 𒌅 |
| g- | ga = 𒂵 gá (ga₂) = 𒂷 |
ge = 𒄀 gé (ge₂) = 𒆤 |
gi = 𒄀 gí (gi₂) = 𒆤 |
gu = 𒄖 gú (gu₂) = 𒄘 |
| ḫ- | ḫa = 𒄩 |
ḫe = 𒄭 ḫé (ḫe₂) = 𒃶 |
ḫi = 𒄭 ḫí (ḫi₂) = 𒃶 |
ḫu = 𒄷 |
| k- | ka = 𒅗 ká (ka₂) = 𒆍 |
ke = 𒆠 |
ki = 𒆠 |
ku = 𒆪 kú (ku₂) = 𒅥 |
| l- | la = 𒆷 lá (la₂) = 𒇲 |
le = 𒇷 |
li = 𒇷 lí (li₂) = 𒉌 |
lu = 𒇻 lú (lu₂) = 𒇽 |
| m- | ma = 𒈠 má (ma₂) = 𒈣 |
me = 𒈨 mé (me₂) = 𒈪 |
mi = 𒈪 |
mu = 𒈬 mú (mu₂) = 𒊬 |
| n- | na = 𒈾 ná (na₂) = 𒈿 |
ne = 𒉈 né (ne₂) = 𒉌 |
ni = 𒉌 ní (ni₂) = 𒅎 |
nu = 𒉡 nú (nu₂) = 𒈿 |
| p- | pa = 𒉺 pá (pa₂) = 𒁀 |
pe = 𒉿 |
pi = 𒉿 pí (pi₂) = 𒁉 |
pu = 𒁍 |
| q- | qa = 𒋡 |
qe = 𒆥 |
qi = 𒆥 |
qu = 𒄣 |
| r- | ra = 𒊏 |
re = 𒊑 |
ri = 𒊑 rí (ri₂) = 𒌷 |
ru = 𒊒 rú (ru₂) = 𒆕 |
| s- | sa = 𒊓 sá (sa₂) = 𒁲 |
se = 𒋛 sé (se₂) = 𒍣 |
si = 𒋛 sí (si₂) = 𒍣 |
su = 𒋢 sú (su₂) = 𒍪 |
| ṣ- | ṣa = 𒍝 ṣà (ṣa₃) = 𒀭 |
ṣe = 𒍢 ṣé (ṣe₂) = 𒍣 |
ṣi = 𒍢 |
ṣu = 𒍮 ṣú (ṣu₂) = 𒍪 |
| ś- | śa = 𒊓 śá (śa₂) = 𒁲 |
śe = 𒋛 śé (śe₂) = 𒋝 |
śi = 𒋛 |
śu = 𒋢 |
| š- | ša = 𒊭 šá (ša₂) = 𒃻 |
še = 𒊺 šé (še₂) = 𒋛 |
ši = 𒅆 |
šu = 𒋗 šú (šu₂) = 𒋙 |
| t- | ta = 𒋫 tá (ta₂) = 𒁕 |
te = 𒋼 té (te₂) = 𒊹 |
ti = 𒋾 tí (ti₂) = 𒊹 |
tu = 𒌅 tú (tu₂) = 𒌓 |
| ṭ- | ṭa = 𒁕 |
ṭe = 𒁲 |
ṭi = 𒁲 |
ṭu = 𒂅 |
| w- | wa = 𒉿 |
we = 𒉿 wé (we₂) = 𒊄 |
wi = 𒉿 |
wu = 𒉿 |
| y- (j-) | ya / ja = 𒉿 | ye / je = 𒉿 | yi / ji = 𒉿 |
yu / ju = 𒉿 |
| z- | za = 𒍝 |
ze = 𒍣 |
zi = 𒍣 |
zu = 𒍪 zú (zu₂) = 𒅗 |
| aC | eC | iC | uC | |
|---|---|---|---|---|
| aʾ = 𒀪 |
eʾ = 𒀪 |
iʾ = 𒀪 íʾ (iʾ₂) = 𒄴 |
uʾ = 𒀪 |
-ʾ |
| ab = 𒀊 |
eb = 𒅁 éb (eb₂) = 𒌈 |
ib = 𒅁 íb (ib₂) = 𒌈 |
ub = 𒌒 |
-b |
| ad = 𒀜 |
ed = 𒀉 |
id = 𒀉 íd (id₂) = 𒀀𒇉 |
ud = 𒌓 |
-d |
| ag = 𒀝 |
eg = 𒅅 |
ig = 𒅅 |
ug = 𒊌 úg (ug₂) = 𒄊, 𒊊 |
-g |
| aḫ = 𒄴 |
eḫ = 𒄴 |
iḫ = 𒄴 íḫ (iḫ₂) = 𒀪 |
uḫ = 𒄴 |
-ḫ |
| ak = 𒀝 àk (ak₃) = 𒋃 |
ek = 𒅅 | ik = 𒅅 | uk = 𒊌 | -k |
| al = 𒀠 |
el = 𒂖 |
il = 𒅋 íl (il₂) = 𒅍 |
ul = 𒌌 úl (ul₂) = 𒉡 |
-l |
| am = 𒄠 |
em = 𒅎 |
im = 𒅎 |
um = 𒌝 úm (um₂) = 𒌓 |
-m |
| an = 𒀭 án (an₂) = 𒄒 |
en = 𒂗 én (en₂) = 𒋙𒀭, 𒌋𒀭 |
in = 𒅔 |
un = 𒌦 |
-n |
| ap = 𒀊 |
ep = 𒅁 ép (ep₂) = 𒌈 |
ip = 𒅁 íp (ip₂) = 𒌈 |
up = 𒌒 úp (up₂) = 𒂠 |
-p |
| aq = 𒀝 | eq = 𒅅 | iq = 𒅅 | uq = 𒊌 uq₅ = 𒂦 |
-q |
| ar = 𒅈 |
er = 𒅕 ér (er₂) = 𒀀𒅆 |
ir = 𒅕 ír (ir₂) = 𒀀𒅆 |
ur = 𒌨 úr (ur₂) = 𒌫 |
-r |
| as = 𒊍 |
es = 𒄑 |
is = 𒄑 |
us = 𒊻 |
-s |
| aṣ = 𒊍 |
eṣ = 𒄑 èṣ (eṣ₃) = 𒀊 |
iṣ = 𒄑 |
uṣ = 𒊻 |
-ṣ |
| aś = 𒀾 | iś = 𒅖 iś₇ = 𒀊 |
uś = 𒍑 |
-ś | |
| aš = 𒀸 áš (aš₂) = 𒀾 |
eš = 𒌍 éš (eš₂) = 𒂠 |
iš = 𒅖 íš (iš₂) = 𒆜 |
uš = 𒍑 úš (uš₂) = 𒁁 |
-š |
| at = 𒀜 |
et = 𒀉 | it = 𒀉 |
ut = 𒌓 |
-t |
| aṭ = 𒀜 áṭ (aṭ₂) = 𒄉 |
eṭ = 𒀉 | iṭ = 𒀉 | uṭ = 𒌓 | -ṭ |
| aw = 𒉿 | ew = 𒉿 | iw = 𒉿 | uw = 𒉿 | -w |
| ay / aj = 𒀀𒀀 | -y (-j) | |||
| az = 𒊍 |
ez = 𒄑 |
iz = 𒄑 |
uz = 𒊻 |
-z |
| aCV | eCV | iCV | uCV | |
|---|---|---|---|---|
| -ʾ- | àʾa = 𒆹 | uʾa = 𒇇𒀀 | ||
| eʾi = 𒂍𒀀 | uʾi = 𒇇𒀀 | |||
| eʾu = 𒂍𒀀 | uʾu = 𒇇𒀀 | |||
| -b- | aba = 𒀊 |
úba (uba₂) = 𒂠 | ||
| ubi = 𒃴 úbi (ubi₂) = 𒋦 | ||||
| ubu = 𒀹 úbu (ubu₂) = 𒌒 | ||||
| -d- | edi = 𒃄 | idi = 𒃟 | ||
| udu = 𒇻 údu (udu₂) = 𒋗𒁁 | ||||
| -g- | aga = 𒂆 |
ega = 𒀀𒈪𒀀 éga (ega₂) = 𒉧 |
iga = 𒅅 | uga = 𒌑𒉀𒂵 úga (uga₂) = 𒀀𒅗 |
| ege = 𒂠 ége (ege₂) = 𒊩𒂠 |
||||
| egi = 𒂠 égi (egi₂) = 𒊩𒂠 |
igi = 𒅆 |
|||
| agu = 𒂆 | egu = 𒀀𒆪 | igu = 𒅆 | ugu = 𒌋𒅗 | |
| -ḫ- | aḫa = 𒄴 |
|||
| eḫe = 𒀉𒌓𒁺 | ||||
| aḫi = 𒋀 áḫi (aḫi₂) = 𒀉 |
eḫi = 𒀉𒌓𒁺 | |||
| uḫu = 𒄴 úḫu (uḫu₂) = 𒌔 | ||||
| -i- | aia = 𒀀𒀀 |
uia = 𒌋𒐊 | ||
| -k- | aka = 𒀝 |
|||
| eki = 𒂊 | ||||
| iku = 𒃷 | uku = 𒂆 |
|||
| -l- | ala = 𒌷 |
ela = 𒀀𒆗 | ila = 𒀭 íla (ila₂) = 𒅍 |
ula = 𒌌 úla (ula₂) = 𒃪 |
| ale = 𒌷 | ele = 𒌋𒅗 éle (ele₂) = 𒂖 |
|||
| ali = 𒌷 | ili = 𒀭 |
uli = 𒅴 | ||
| alu / ālu = 𒌷 | ilu = 𒀭 |
ulu = 𒌌 | ||
| -m- | ama = 𒂼 |
uma = 𒍻 | ||
| ame = 𒂼 áme (ame₂) = 𒃣 |
eme = 𒅴 éme (eme₂) = 𒎘 |
|||
| imi = 𒅎 ími (imi₂) = 𒂼 |
||||
| umu = 𒌝 | ||||
| -n- | ana = 𒁹 |
ina = 𒀸 ína (ina₂) = 𒅆 |
||
| eni = 𒂗 | ini = 𒅔 |
|||
| anu = 𒀭 | enu = 𒂗 ēnu = 𒅆 |
īnu = 𒅆, 𒅆 |
unu = 𒀔 únu (unu₂) = 𒋼𒀕 | |
| -q- | aqa = 𒀝 | |||
| -r- | ara = 𒊭 ára (ara₂) = 𒌒 |
era = 𒀴𒊏 |
íra = 𒀀𒅆 | ura₁₅ = 𒋀𒀕 ura₁₆ = 𒋀𒀊 |
| ari = 𒌵 |
eri = 𒌷 eri₄ = 𒌷 ? |
iri = 𒌷 |
uri = 𒌵 | |
| aru = 𒉺 | eru = 𒀴 |
uru = 𒌷 úru (uru₂) = 𒍍 | ||
| -s- | asa = 𒊍 | usa = 𒐍, 𒑄 | ||
| asi = 𒀀𒌁 | esi = 𒆗 | isi = 𒅖 | usi = 𒃥 | |
| usu = 𒀉𒆗 úsu (usu₂) = 𒍑 | ||||
| -š- | aša = 𒀸 |
eša = 𒀀𒌁 éša (eša₂) = 𒌍 |
||
| eše = 𒌍 | ||||
| iši = 𒅖 íši (iši₂) = 𒋙𒀯 | ||||
| ušu = 𒁔 | ||||
| -t- | ita₄ = 𒀭𒀀𒇉 ita₅ = 𒀀𒇉 |
uta = 𒌓 | ||
| iti = 𒌗 íti (iti₂) = 𒌛 |
||||
| itu = 𒌗 |
utu = 𒌓 | |||
| -y- (-i̭- / -j-) | aya / ai̭a / aja = 𒀀𒀀 |
iya / ija = 𒀀𒀀 |
||
| aye / ai̭e / aje = 𒀀𒀀 | iye / ije = 𒀀𒀀 | |||
| ayi / ai̭i / aji = 𒀀𒀀 | iyi / iji = 𒀀𒀀 | |||
| ayu / ai̭u / aju = 𒀀𒀀 | iyu / iju = 𒀀𒀀 | |||
| -z- | aza = 𒊍 | ùza (uza₃) = 𒍚 | ||
| izi = 𒉈 ízi (izi₂) = 𒆠𒉈 |
||||
| azu = 𒉙 | izu = 𒉈 | uzu = 𒍜 |
| CaV/CaC | CeV/CeC | CiV/CiC | CuV/CuC | |
|---|---|---|---|---|
| b- | baʾ = 𒁁 | |||
| bab = 𒉽 báb (bab₂) = 𒌓 | ||||
| bad = 𒁁 |
bid = 𒂍 | |||
| bag = 𒄷 | big = 𒋝 | bug = 𒈮 | ||
| baḫ = 𒄷 bàḫ (baḫ₃) = 𒈜 |
buḫ = 𒈜 | |||
| bak = 𒄷 | bik = 𒋝 | buk = 𒈮 | ||
| bal = 𒁄 |
bel = 𒉈 bél (bel₂) = 𒉋 |
bil = 𒉈 |
bul = 𒇧 | |
| bum = 𒅤 | ||||
| ban = 𒉼 |
bin = 𒀳 | bun = 𒇌 bún (bun₂) = 𒅮 | ||
| bap = 𒉽 | ||||
| baq = 𒄷 | biq = 𒋝 | |||
| bar = 𒁇 bár (bar₂) = 𒁈 |
ber = 𒄵 |
bir = 𒄵 bír (bir₂) = 𒌓 |
bur = 𒁓 búr (bur₂) = 𒁔 | |
| bís (bis₂) = 𒄫 | ||||
| baš = 𒈦 | beš₁₂ = 𒌓 | biš = 𒄫 | buš = 𒆜 búš (buš₂) = 𒄫 | |
| bat = 𒁁 |
bet = 𒂍 | bit = 𒂍 bít (bit₂) = 𒁁 |
||
| baṭ = 𒁁 | biṭ = 𒂍 | |||
| biz = 𒁉 | ||||
| d- | ||||
| dab = 𒁳 |
dib = 𒁳 díb (dib₂) = 𒆪 |
dub = 𒁾 | ||
| dad = 𒋺 | did = 𒅎 | dud = 𒉺𒍜 | ||
| dag = 𒁖 |
dig = 𒉌 | dug = 𒂁 | ||
| daḫ = 𒈭 | deḫ = 𒁾 |
diḫ = 𒁾 |
duḫ = 𒂃 | |
| dak = 𒁖 dàk (dak₃) = 𒉌𒂟 |
dik = 𒉌 | duk = 𒂁 dúk (duk₂) = 𒌇 | ||
| dal = 𒊑 |
del = 𒀸 dél (del₂) = 𒇺 |
dil = 𒀸 | dul = 𒌋𒌆 dúl (dul₂) = 𒇥 | |
| dam = 𒁮 |
dém = 𒁶 | dim = 𒁴 |
dum = 𒌈 | |
| dan = 𒆗 dán (dan₂) = 𒃞 |
den = 𒁷 | din = 𒁷 |
dun = 𒂄 | |
| dap = 𒁳 dáp (dap₂) = 𒋰 |
dip = 𒁳 | dup = 𒁾 dúp (dup₂) = 𒂀 | ||
| daq = 𒁖 |
diq = 𒉌 | duq = 𒂁 | ||
| dar = 𒁯 |
der = 𒋛𒀀 | dir = 𒋛𒀀 |
dur = 𒄙 dúr (dur₂) = 𒂉, 𒆪 | |
| das = 𒌨 | ||||
| daš = 𒌨 |
deš = 𒁹 |
diš = 𒁹 |
duš = 𒆪 dúš (duš₂) = 𒁹 | |
| dat = 𒋺 | ||||
| g- | gab = 𒃮 |
gib = 𒄃 |
gub = 𒁺 | |
| gad = 𒃰 | gid = 𒆤 |
gud = 𒄞 gúd (gud₂) = 𒊥 | ||
| gag = 𒆕 | gig = 𒈪𒉭 |
gug = 𒍝𒄢 | ||
| gak = 𒆕 | gik = 𒈪𒉭 | gúk (guk₂) = 𒈖 | ||
| gal = 𒃲 gál (gal₂) = 𒅅 |
gel = 𒄃 gél (gel₂) = 𒆸 |
gil = 𒄃 |
gul = 𒄢 | |
| gam = 𒃵 |
gem = 𒁶 gèm (gem₃) = 𒊩𒆳 |
gim = 𒁶 gím (gim₂) = 𒂅 |
gum = 𒄣 | |
| gan = 𒃶 |
gen = 𒁺 |
gin = 𒁺 gín (gin₂) = 𒂅 |
gun = 𒄘𒌦 | |
| gap = 𒃮 gáp (gap₂) = 𒆏 |
gíp (gip₂) = 𒄒 | gup = 𒁺 gúp (gup₂) = 𒇷 | ||
| giq = 𒈪𒉭 | guq = 𒍝𒄢 | |||
| gar = 𒃻 gár (gar₂) = 𒂶 |
ger = 𒄫 |
gir = 𒄫 gír (gir₂) = 𒄈 |
gur = 𒄥 gúr (gur₂) = 𒑲 | |
| gas = 𒄤 gás (gas₂) = 𒄣 |
gis = 𒄑 | |||
| gaṣ = 𒄤 | giṣ = 𒄑 | |||
| gaš = 𒁉 | geš = 𒄑 |
giš = 𒄑 |
guš = 𒋢 | |
| gat = 𒃰 |
git = 𒆤 gít (git₂) = 𒁍 |
|||
| gíṭ (giṭ₂) = 𒁍 | ||||
| gaz = 𒄤 |
gez = 𒄑 | giz = 𒄑 | guz = 𒈝 | |
| ḫ- | ḫab = 𒆸 ḫáb (ḫab₂) = 𒇥 |
ḫub = 𒄽 ḫúb (ḫub₂) = 𒄸 | ||
| ḫad = 𒉺 |
ḫud = 𒉺 | |||
| ḫug = 𒂠 | ||||
| ḫal = 𒄬 ḫál (ḫal₂) = 𒍮 |
ḫul = 𒅆𒌨 | |||
| ḫum = 𒈝 | ||||
| ḫun = 𒂠 | ||||
| ḫap = 𒆸 | ḫup = 𒄽 ḫúp (ḫup₂) = 𒄸 | |||
| ḫar = 𒄯 |
ḫer = 𒂡 | ḫir = 𒂡 ḫír (ḫir₂) = 𒄯 |
ḫur = 𒄯 | |
| ḫas = 𒋻 |
ḫus = 𒈝 ḫús (ḫus₂) = 𒋻 | |||
| ḫaṣ = 𒋻 ḫáṣ (ḫaṣ₂) = 𒉺 |
||||
| ḫaš = 𒋻 |
ḫeš = 𒌓 |
ḫiš = 𒌓 |
ḫuš = 𒄭𒄊 ḫúš (ḫuš₂) = 𒄊 | |
| ḫat = 𒉺 | ||||
| ḫaṭ = 𒉺 | ||||
| ḫaz = 𒋻 ḫáz (ḫaz₂) = 𒉺 |
ḫuz = 𒈝 | |||
| k- | kua = 𒄩 kua (kuá₂) = 𒌔 | |||
| kab = 𒆏 káb (kab₂) = 𒅘 |
kib = 𒄒 | kub = 𒁺 | ||
| kad = 𒃰 kád (kad₂) = 𒆐 |
kid = 𒆤 kíd (kid₂) = 𒋺 |
kud = 𒋻 | ||
| kag = 𒆕 kág (kag₂) = 𒅗 |
kíg (kig₂) = 𒆥 | kug = 𒆬 | ||
| kak = 𒆕 | kik = 𒈪𒉭 | kuk = 𒆬 kúk (kuk₂) = 𒈖 | ||
| kal = 𒆗 |
kel = 𒆸 kèl (kel₃) = 𒇔 |
kil = 𒆸 |
kul = 𒆰 kúl (kul₂) = 𒄢 | |
| kam = 𒄰 |
kem = 𒁶 | kim = 𒁶 |
kum = 𒄣 | |
| kan = 𒃶 |
kèn (ken₃) = 𒆳 | kin = 𒆥 kín (kin₂) = 𒄯 |
kun = 𒆲 kún (kun₂) = 𒉺 | |
| kap = 𒆏 kàp (kap₃) = 𒃮 |
kep = 𒄒 | kip = 𒄒 | kup = 𒁺 | |
| kaq = 𒆕 | ||||
| kar = 𒋼𒀀 |
ker = 𒄫 |
kir = 𒄫 kír (kir₂) = 𒀚 |
kur = 𒆳 kúr (kur₂) = 𒉽 | |
| kas = 𒆜 kás (kas₂) = 𒁉 |
kis = 𒆧 kís (kis₂) = 𒄑 |
kus = 𒋢 kús (kus₂) = 𒈝 | ||
| kaṣ = 𒆜 |
kiṣ = 𒆧 | kúṣ (kuṣ₂) = 𒈝 | ||
| kaš = 𒁉 |
keš = 𒆧 kéš (keš₂) = 𒂡 |
kiš = 𒆧 kíš (kiš₂) = 𒂡 |
kuš = 𒋢 kúš (kuš₂) = 𒊨 | |
| kat = 𒃰 |
ket = 𒆤 | kit = 𒆤 |
kut = 𒋻 kút (kut₂) = 𒃰 | |
| kiṭ = 𒆤 | ||||
| kaz₈ = 𒄮 kaz₉ = 𒌓𒄯 |
kuz = 𒋢 kùz (kuz₃) = 𒆪 | |||
| l- | lab = 𒆗 láb (lab₂) = 𒈜 |
leb = 𒈜 | lib = 𒈜 |
lub = 𒈜 |
| lad = 𒆳 | lid = 𒀖 líd (lid₂) = 𒉌 |
lud = 𒂁 | ||
| lag = 𒋃 | lig = 𒌨 | lug = 𒇻 lúg (lug₂) = 𒉺 | ||
| laḫ = 𒌓 láḫ (laḫ₂) = 𒂟 |
liḫ = 𒌓 |
luḫ = 𒈛 | ||
| lak = 𒋃 | lik = 𒌨 lík (lik₂) = 𒋃 |
|||
| lal = 𒇲 |
lél (lel₂) = 𒆤 lel₄ = 𒆦 |
lil = 𒇸 líl (lil₂) = 𒆤 |
lul = 𒈜 | |
| lam = 𒇴 lám (lam₂) = 𒉈 |
lem = 𒅆 lem₄ = 𒉈 |
lim = 𒅆 |
lum = 𒈝 | |
| lan = 𒉺 | ||||
| lap = 𒆗 | lép (₂) = 𒆗 | lip = 𒈜 |
lup = 𒈜 | |
| laq = 𒋃 | leq = 𒌨 | liq = 𒌨 |
||
| lar = 𒉺 | lir = 𒉪 | |||
| lis = 𒇺 | ||||
| liš = 𒇺 | ||||
| lat = 𒆳 | lit = 𒀖 | lut = 𒂁 | ||
| liṭ = 𒀖 líṭ (liṭ₂) = 𒂁 |
||||
| liz = 𒇺 | ||||
| m- | mua = 𒉺 | |||
| maʾ = 𒈣 | ||||
| mad = 𒆳 | mid = 𒁁 | mud = 𒄷𒄭 múd (mud₂) = 𒁁 | ||
| mug = 𒈮 múg (mug₂) = 𒊩𒆷 | ||||
| maḫ = 𒈤 |
meḫ = 𒈤 | miḫ = 𒈤 | muḫ = 𒌋𒅗 | |
| muk = 𒈮 | ||||
| mal = 𒂷 |
mel = 𒅖 mèl (mel₃) = 𒆠𒉈 |
mil = 𒅖 | mul = 𒀯 | |
| mam = 𒌋𒌋 |
mim = 𒈫 |
mum = 𒌣 | ||
| man = 𒌋𒌋 màn (man₃) = 𒐀 |
men = 𒃞 |
min = 𒈫 mín (min₂) = 𒊩 |
mun = 𒁵 | |
| muq = 𒈮 | ||||
| mar = 𒈥 |
mer = 𒂆 |
mir = 𒂆 |
mur = 𒄯 múr (mur₂) = 𒌘 | |
| mas = 𒈦 | mes = 𒈩 |
mis = 𒈩 | mus = 𒈲 | |
| maṣ = 𒈦 | meṣ = 𒈩 | miṣ = 𒈩 | ||
| maś = 𒈦 | ||||
| maš = 𒈦 |
meš = 𒈨𒌍 |
miš = 𒈩 |
muš = 𒈲 múš (muš₂) = 𒈽 | |
| mat = 𒆳 |
met = 𒁁 | mit = 𒁁 | mut = 𒄷𒄭 mút (mut₂) = 𒁁 | |
| maṭ = 𒆳 | meṭ = 𒁁 | miṭ = 𒁁 | muṭ = 𒄷𒄭 | |
| n- | nab = 𒀮 |
nib = 𒊋 níb (nib₂) = 𒀮 |
||
| nad = 𒆳 nàd (nad₃) = 𒈿 |
nid = 𒍑 | nud = 𒈿 | ||
| nag = 𒅘 nág (nag₂) = 𒉀 |
nig = 𒊩𒌨 |
nug = 𒋐 núg (nug₂) = 𒋊 | ||
| náḫ (naḫ₂) = 𒂠 | ||||
| nak = 𒅘 |
nék (nek₂) = 𒃻 | nik = 𒊩𒌨 | ||
| nam = 𒉆 |
nem = 𒉏 ném (nem₂) = 𒊩𒌆 |
nim = 𒉏 |
num = 𒉏 núm (num₂) = 𒈝 | |
| nan = 𒋀 |
nen = 𒊩𒌆 nen₉ = 𒊩𒆪 |
nin = 𒊩𒌆 nín (nin₂) = 𒈹 |
nun = 𒉣 | |
| nap = 𒀮 náp (nap₂) = 𒀯 |
níp (nip₂) = 𒀮 | |||
| naq = 𒅘 | niq = 𒊩𒌨 níq (niq₂) = 𒃻 | |||
| nar = 𒈜 nàr (nar₃) = 𒉪 |
ner = 𒉪 | nir = 𒉪 nír (nir₂) = 𒍝𒂅 |
nur = 𒉪 | |
| nes = 𒌋𒌋 | nis = 𒌋𒌋 nís (nis₂) = 𒄑 |
nus = 𒉭 | ||
| naš = 𒌋𒌋 | neš = 𒌋𒌋 néš (neš₂) = 𒄑 |
niš = 𒌋𒌋 níš (niš₂) = 𒄑 |
||
| nat = 𒆳 nát (nat₂) = 𒄿 |
nit = 𒍑 | |||
| neṭ = 𒍑 | niṭ = 𒍑 | |||
| nuz = 𒉭 | ||||
| p- | pab = 𒉽 | |||
| pad = 𒉻 |
pid = 𒂍 píd (pid₂) = 𒁁 | |||
| pag = 𒄷 | pig = 𒋝 | pug = 𒈮 | ||
| paḫ = 𒈜 pàḫ (paḫ₃) = 𒄷 |
piḫ = 𒈜 | puḫ = 𒈜 | ||
| pak = 𒄷 | pik = 𒋝 | puk = 𒈮 | ||
| pal = 𒁄 | pel = 𒉈 |
pil = 𒉈 píl (pil₂) = 𒉋 |
pul = 𒇧 | |
| pum = 𒅤 | ||||
| pan = 𒉼 |
pin = 𒀳 | |||
| pap = 𒄷 | ||||
| paq = 𒄷 | piq = 𒋝 | púq (puq₂) = 𒄷 | ||
| par = 𒌓 pár (par₂) = 𒁇 |
per = 𒌓 |
pir = 𒌓 |
pur = 𒁓 pur₁₃ = 𒉽𒉽 | |
| pis = 𒄫 | pus = 𒄫 | |||
| paš = 𒄫 | peš = 𒄫 péš (peš₂) = 𒋝𒋙𒁷, 𒉾 |
piš = 𒄫 |
púš (puš₂) = 𒉽𒄬 | |
| pat = 𒉻 pát (pat₂) = 𒁁 |
pet = 𒂍 pét (pet₂) = 𒁁 |
pit = 𒂍 pít (pit₂) = 𒁁 |
||
| paṭ = 𒉻 páṭ (pat₂) = 𒁁 |
piṭ = 𒂍 | |||
| q- | qab = 𒃮 |
qeb = 𒄒 | qib = 𒄒 | qub = 𒁺 |
| qad = 𒋗 |
qid = 𒆤 |
qud = 𒋻 | ||
| qal = 𒃲 |
qel = 𒆸 | qil = 𒆸 qíl (qil₂) = 𒄃 |
qul = 𒆰 qúl (qul₂) = 𒄢 | |
| qam = 𒑲 qám (qam₂) = 𒄰 |
qim = 𒁶 | qum = 𒄣 | ||
| qan = 𒃶 qán (qan₂) = 𒄀 |
qin = 𒆥 | qun = 𒆲 | ||
| qap = 𒃮 qáp (qap₂) = 𒆏 |
qip = 𒄒 | qup = 𒁺 qúp (qup₂) = 𒄽 | ||
| qaq = 𒆕 | qiq = 𒈪𒉭 | |||
| qar = 𒃼 |
qer = 𒄫 |
qir = 𒄫 qír (qir₂) = 𒉐 |
qur = 𒄥 | |
| qis = 𒆧 | ||||
| qiš = 𒆧 | ||||
| qat = 𒋗 qát (qat₂) = 𒋗𒈫 |
qet = 𒆤 | qit = 𒆤 |
qut = 𒋻 | |
| r- | rab = 𒊐 |
reb = 𒆗 | rib = 𒆗 | rub = 𒆗 |
| rad = 𒋥 rád (rad₂) = 𒅐 |
red = 𒈩 | rid = 𒈩 | rud = 𒋥 | |
| rag = 𒊩 | rig = 𒋆 ríg (rig₂) = 𒍮 |
rug = 𒊿 rúg (rug₂) = 𒉆𒋢 | ||
| raḫ = 𒈛 ráḫ (raḫ₂) = 𒊏 |
riḫ = 𒈛 | ruḫ = 𒈛 | ||
| rak = 𒊩 | rik = 𒋆 |
ruk = 𒊿 | ||
| ram = 𒉘 rám (ram₂) = 𒀸 |
rem = 𒆸 rém (rem₂) = 𒀖 |
rim = 𒆸 |
rum = 𒀸 | |
| rin = 𒆸 |
||||
| rap = 𒊐 | rip = 𒆗 | |||
| raq = 𒊩 | req = 𒋆 | riq = 𒋆 ríq (riq₂) = 𒍮 |
ruq = 𒊿 | |
| ras = 𒆜 | res = 𒊕 | ris = 𒊕 | ||
| raš = 𒆜 ráš (raš₂) = 𒌇 |
reš = 𒊕 | riš = 𒊕 | ruš = 𒄭𒄊 | |
| rat = 𒋥 | rit = 𒈩 rít (rit₂) = 𒋥 |
|||
| raṭ = 𒋥 | riṭ = 𒈩 | ruṭ = 𒋥 | ||
| s- | ||||
| siu = 𒌣 | ||||
| sab = 𒉺𒅁 | sib = 𒈨 |
sub = 𒅢 súb (sub₂) = 𒁻 | ||
| sad = 𒆳 |
sed = 𒈻 séd (sed₂) = 𒋃 |
sid = 𒈻 síd (sid₂) = 𒋃 |
sud = 𒋤 | |
| sag = 𒊕 ság (sag₂) = 𒉺𒃶 |
seg = 𒋝 | sig = 𒋝 síg (sig₂) = 𒋠 |
sug = 𒆹 súg (sug₂) = 𒁻 | |
| saḫ = 𒆤 |
seḫ = 𒋚 séḫ (seḫ₂) = 𒆤 |
siḫ = 𒋚 |
suḫ = 𒈽 súḫ (suḫ₂) = 𒋦 | |
| sak = 𒊕 |
sik = 𒋝 sík (sik₂) = 𒋠 |
suk = 𒆹 | ||
| sal = 𒊩 |
sil = 𒋻 síl (sil₂) = 𒉣 |
sul = 𒂄 | ||
| sam = 𒌑 sám (sam₂)[א] |
sim = 𒉆 |
sum = 𒋧 | ||
| san = 𒊕 |
sin = 𒌍 |
sun = 𒁁 sún (sun₂) = 𒄢 | ||
| sap = 𒉺𒅁 |
sip = 𒈨 |
súp (sup₂) = 𒁻 | ||
| saq = 𒊕 | siq = 𒋝 | suq = 𒆹 | ||
| sar = 𒊬 sár (sar₂) = 𒊹 |
ser = 𒋤 sèr (ser₃) = 𒂡 |
sir = 𒋤 |
sur = 𒋩 súr (sur₂) = 𒊨 | |
| sas = 𒆠𒆗 | ses = 𒋀 | sis = 𒋀 | sus = 𒈽 sús (sus₂) = 𒈹 | |
| siš = 𒋀 | suš = 𒆪 | |||
| sat = 𒆳 | sít (sit₂) = 𒋃 | |||
| ṣ- | ṣab = 𒂟 | ṣib = 𒍦 ṣíb (ṣib₂) = 𒍨 |
||
| ṣaḫ = 𒉈 | ṣeḫ = 𒋚 ṣéḫ (ṣeḫ₂) = 𒉈 |
ṣiḫ = 𒋚 ṣíḫ (ṣiḫ₂) = 𒉈 | ||
| ṣak = 𒍠 | ||||
| ṣal = 𒉌 | ṣil = 𒉣 | |||
| ṣim = 𒍮 | ṣum = 𒍮 | |||
| ṣin = 𒌍 | ||||
| ṣap = 𒂟 | ṣip = 𒍦 | |||
| ṣar = 𒇡 |
ṣer = 𒈲 | ṣir = 𒈲 | ṣur = 𒀫 ṣúr (ṣur₂) = 𒈲 | |
| ṣiṣ = 𒁁 | ||||
| ś- | śig = 𒋠 | |||
| śik = 𒋠 | ||||
| śal = 𒊩 | ||||
| śim = 𒋆 śím (śim₂) = 𒉆 |
śum = 𒋳 śúm (śum₂) = 𒋧 | |||
| śín (śin₂) = 𒉆 | ||||
| śar = 𒊬 |
śur = 𒋩 śúr (śur₂) = 𒊨 | |||
| š- | šab = 𒉺𒅁 |
šeb = 𒈨 šéb (šeb₂) = 𒊒 |
šib = 𒈨 |
šub = 𒊒 šùb (šub₃) = 𒉺𒅁 |
| šad = 𒆳 |
šed = 𒋃 šèd (šed₃) = 𒉫 |
šid = 𒋃 |
šud = 𒋤 | |
| šag = 𒊕 |
šèg (šeg₃) = 𒀀𒀭 šeg₄ = 𒀀𒋙𒉀 |
šig = 𒋝 |
šug = 𒉻 | |
| šaḫ = 𒋚 |
šeḫ = 𒋚 | šiḫ = 𒋚 šíḫ (šiḫ₂) = 𒆤 |
šuḫ = 𒈽 šúḫ (šuḫ₂) = 𒋚 | |
| šak = 𒊕 šak₆ = 𒋝 |
šék (šek₂) = 𒋠 | šik = 𒋝 |
šuk = 𒉻 | |
| šal = 𒊩 |
šel = 𒋻 šel₄ = 𒊩 |
šil = 𒋻 |
šul = 𒂄 šùl (šul₂) = 𒁲 | |
| šam = 𒌑 |
šem = 𒋆 |
šim = 𒋆 ším (šim₂) = 𒉆 |
šum = 𒋳 | |
| šan = 𒉓 |
šen = 𒊿 |
šin = 𒊿 šín (šin₂) = 𒈫 |
šun = 𒊿𒊿 | |
| šap = 𒉺𒅁 šap₅ = 𒉺𒇻 |
šip = 𒈨 šìp (šip₃) = 𒉺𒅁 |
šup = 𒊒 | ||
| šaq = 𒊕 | šéq (šeq₂) = 𒋠 | šiq = 𒋝 |
šuq = 𒉻 | |
| šar = 𒊬 šár (šar₂) = 𒊹 |
šer = 𒋓 šér (šer₂) = 𒁍 |
šir = 𒋓 šír (šir₂) = 𒁍 |
šur = 𒋩 | |
| šas = 𒋀 | ||||
| šaṣ = 𒋀 | šeṣ = 𒋀 | šiṣ = 𒋀 | ||
| šaš = 𒋀 | šeš = 𒋀 |
šiš = 𒋀 šíš (šiš₂) = 𒋁 |
šuš = 𒌋 | |
| šat = 𒆳 šàt (šat₃) = 𒃻 |
šet = 𒋃 | šit = 𒋃 | šut = 𒋤 | |
| šaṭ = 𒆳 | šiṭ = 𒋃 | šuṭ = 𒋤 | ||
| šiz = 𒋀 | šuz = 𒋤 | |||
| t- | tab = 𒋰 |
teb = 𒁳 | tib = 𒁳 | tub = 𒁾 túb (tub₂) = 𒂀 |
| tad = 𒋺 | tid = 𒅎 | tud = 𒌅 túd (tud₂) = 𒉺𒍜 | ||
| tag = 𒋳 |
tèg (teg₃) = 𒋼 | tig = 𒄘 |
tug = 𒌇 túg (tug₂) = 𒌆 | |
| tak = 𒈭 |
tik = 𒄘 tík (tik₂) = 𒉌 |
tuk = 𒌇 | ||
| tal = 𒊑 |
tel = 𒁁 | til = 𒁁 tíl (til₂) = 𒇯 |
tul = 𒌋𒌆 | |
| tam = 𒌓 |
tem = 𒁴 | tim = 𒁴 |
tum = 𒌈 túm (tum₂) = 𒁺 | |
| tan = 𒆗 |
ten = 𒋼 |
tin = 𒁷 tìn (tin₃) = 𒂆 |
tun = 𒄽 | |
| tap = 𒋰 | tep = 𒁳 | tip = 𒁳 | tup = 𒁾 túp (tup₂) = 𒂀 | |
| taq = 𒋳 |
tiq = 𒄘 tíq (tiq₂) = 𒉌 |
tuq = 𒌇 tùq (tuq₃) = 𒂁 | ||
| tar = 𒋻 |
ter = 𒌁 |
tir = 𒌁 |
tur = 𒌉 túr (tur₂) = 𒄙 | |
| tas = 𒌨 | tés (tes₂) = 𒌨 | tis = 𒁹 tís (tis₂) = 𒌨 |
||
| taṣ = 𒌨 | téṣ (tes₂) = 𒌨 | tíṣ (tis₂) = 𒌨 | ||
| taš = 𒌨 |
téš (teš₂) = 𒌨 | tiš = 𒁹 tíš (tiš₂) = 𒌨 |
tuš = 𒆪 | |
| tat = 𒋺 | ||||
| taz = 𒌨 | tiz = 𒁹 tíz (tiz₂) = 𒌨 | |||
| ṭ- | ṭab = 𒋰 |
ṭib = 𒁳 ṭíb (ṭib₂) = 𒄭 |
ṭub = 𒁾 ṭúb (ṭub₂) = 𒂀 | |
| ṭad = 𒋺 | ||||
| ṭaḫ = 𒈭 |
ṭuḫ = 𒂃 / 𒃮 | |||
| ṭak = 𒁖 | ṭug = 𒂁 | |||
| ṭuk = 𒂁 | ||||
| ṭal = 𒊑 | ṭil = 𒀸 ṭíl (ṭil₂) = 𒁁 |
ṭul = 𒇥 ṭùl (ṭul₃) = 𒇯 | ||
| ṭam = 𒁮 ṭám (ṭam₂) = 𒌓 |
ṭém (ṭem₂) = 𒁶 | ṭim = 𒁴 ṭím (ṭim₂) = 𒁶 |
ṭum = 𒌈 | |
| ṭan = 𒆗 | ṭin = 𒁷 | |||
| ṭap = 𒋰 | ṭep = 𒁳 | ṭip = 𒁳 | ṭup = 𒁾 ṭúp (ṭup₂) = 𒂀 | |
| ṭar = 𒋻 |
ṭer = 𒋛𒀀 ṭer₅ = 𒌁 |
ṭir = 𒋛𒀀 |
ṭur = 𒄙 | |
| ṭiš = 𒁹 | ||||
| ṭaṭ = 𒋺 | ||||
| w- | wuk = 𒈮 | |||
| wil = 𒅖 | ||||
| wan = 𒌋𒌋 | ||||
| war = 𒁇 |
wir = 𒄊| | |||
| waš = 𒈦 | wiš = 𒈨𒌍 | wuš = 𒈲 | ||
| z- | zab = 𒂟 | zeb = 𒍦 | zib = 𒍦 |
zub = 𒆛 zúb (zub₂) = 𒍦 |
| zid = 𒍣 zíd (zid₂) = 𒂠 |
||||
| zag = 𒍠 |
zig = 𒍨 |
zug = 𒆹 | ||
| zaḫ = 𒉈 |
ziḫ = 𒄗 | zuḫ = 𒅗 | ||
| zak = 𒍠 zák (zak₂) = 𒉺 |
zek = 𒍨 | zik = 𒍨 zík (zik₂) = 𒋝 |
zuk = 𒆹 | |
| zal = 𒉌 zál (zal₂) = 𒇡 |
zel = 𒉣 | zil = 𒉣 zíl (zil₂) = 𒋳 |
zul = 𒂄 | |
| zum = 𒍮 zúm (zum₂) = 𒊪 | ||||
| zap = 𒂟 záp (zap₂) = 𒆪 |
zip = 𒍦 | |||
| zaq = 𒍠 |
ziq = 𒍨 zíq (ziq₂) = 𒋝 |
zuq = 𒆹 | ||
| zar = 𒇡 |
zer = 𒆰 zèr (zer₃) = 𒈲 |
zir = 𒆰 |
zur = 𒀫 | |
| zis = 𒁁 | ||||
| zaz = 𒁁 | zez = 𒁁 | ziz = 𒁁 |
מספרים
עריכה
ערך מורחב – ספרות בבליות
כתב יתדות כולל גם שיטת ספירה וסימנים לציון מספרים. בשיטה זו נעשה שימוש לראשונה בסביבות המאה ה-19 לפני הספירה. היא התבססה על בסיס 60, והיא העתיקה ביותר הידועה שמשתמשת בערכי מיקום (בדומה לשיטה העשרונית המקובלת כיום), כלומר שיטה שבה ערכה של ספרה נקבע לא רק לפי צורתה, אלא גם לפי מיקומה במספר.
לשיטת הספירה יש הדים גם כיום: אנו מחלקים כל שעה ל-60 דקות, וכל דקה ל-60 שניות. כמו כן, כאשר אנו מודדים זוויות באמצעות מעלות, אנו מייחסים להקפה אחת של מעגל ערך של 360 מעלות.
פענוח כתב היתדות
עריכהחקר התרבויות העתיקות שהשתמשו בכתב יתדות נקרא אשורולוגיה. בתחילת המאה ה-17 ביקר האציל האיטלקי פייטרו דלה וַאלֶה במסופוטמיה והיה הראשון שזיהה את חורבות בבל. בשובו לאירופה הביא איתו מבבל מאור ומפרספוליס לוחות עם כתובות, אך לא ניסה לפענח אותן. הלוחות פורסמו לאחר מותו. ב-1711 פורסמו בספריו של ז'אן שארדן, שביקר בפרספוליס ב-1674, ציורים ברורים למדי של כתובות בכתב יתדות. בשנת 1778 יצר הדני קרסטן ניבור העתקים מכתובות שונות של פרספוליס. העתקים אלה היו הראשונים שהיו מקיפים ומדויקים מספיק כדי לשמש בסיס לפענוח. ב-1798 הצליח אולוף גרהרד טיכסן לפענח את סימן המרווח המפסיק בין המילים. בשנת 1802 בדק ג'פ' גרוטפנד (אנ') את העתקיו של ניבור והצליח לזהות נכון 12 מסימני כתב היתדות הפרסי העתיק. זו הייתה תחילתו של הפענוח. בשלב ראשון בודדו הסימנים שסימנו את שמות המלכים, שמות אבותיהם ותואריהם. השמות האלה הושוו לשמות שהיו ידועים ממקורות אחרים: מקורות עבריים, יווניים ופרסיים מאוחרים יותר.
הטקסט הראשון המלא שפוענח כהלכה היה כתובת של דריווש הראשון, הנקראת כתובת ביסותון שהייתה כתובה בשלוש שפות. הפענוח נעשה על ידי הנרי רולינסון שטיפס על סלע והעתיק את הכתובת. החפירות הראשונות בצפון מסופוטמיה שהחלו בשנת 1842 הביאו לגלויים רבים, חשיפת ארמונות, תבליטי אבן ועוד. בשנת 1854 נחשפה הספרייה הגדולה של אשורבניפל בנינוה שגילויה אפשר המשך פענוח של הכתב.
רישום כתב היתדות המפוענח
עריכהרישום ופענוח כתב היתדות נעשה בשני שלבים: ראשית, סימון הסמלים לפי טבלה האומרת את שמות האותיות בשומרית עתיקה, או את משמעותן כמילה באכדית, או את משמעותן כהברה. תוכן זה נקרא תעתיק מפוצל והוא נראה כך: E4.GAL il-um-MEŠ (היכל האלים). מהתעתיק המפוצל, דרך כללי דקדוק ידועים נוצר תעתיק מקושר (קומפוזיטי), הנשמע כהברות המשוערות מתוך הכתב. למשל, ekalum ilumi (היכלום אילומי).
תרגום אוטומטי
עריכהב-2023 חוקרים הראו שניתן לתרגם שפות כתב יתדות כמו אכדית באופן אוטומטי ברמה גבוהה באמצעות שיטות של עיבוד שפה טבעית כמו רשת קונבולוציה[2].
בארכאולוגיה של ארץ ישראל
עריכהעד שנת 2012, 95 מקורות כתובים בכתב היתדות נתגלו ב-28 אתרים שונים בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל. כמחצית מהטקסטים (42 במספר) זוהו על ידי המחברים כשייכים לתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל. שאר הטקסטים מתחלקים בין תקופת הברונזה התיכונה, לתקופת הברזל בארץ ישראל. אפיון נוסף של הממצא בארץ ישראל הוא המגוון הרב של הסוגות הספרותיות ושפות הכתיבה המצויים בו, בין השאר: מכתבים, טקסטים אדמיניסטרטיביים, טקסטים משפטיים, כתובות מונומנטליות רשמיות, לחשים מאגיים, ואפוסים – בשפות אכדית, שומרית, ושפות כנעניות[3]. בין השאר נמצאו:
מכתבי תענך
עריכה- ערך מורחב – מכתבי תענך
מכתבי תענך – שלושה עשר לוחות שהתגלו באתר הארכאלוגי תל תענך בדרום עמק יזרעאל. הלוחות כתובים בכתב יתדות בשפה האכדית על גבי חרס (בדומה למכתבי אל-עמארנה). 12 תעודות התגלו בחפירות של 1903–1904, ותעודה נוספת התגלתה על ידי אלברט גלוק בשנת 1968. התעודות הן מתקופה שקדמה לתקופת אל-עמארנה והן מתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת א, אבל מבחינת סגנונן שייכות לאותה תרבות[4].
תל חצור
עריכהב-2010, נחשפה בחפירות תל חצור תעודת חרס בת כ-3,800 שנה, הכוללת חוקים בסגנון חוקי חמורבי הכתובה בכתב יתדות בשפה האכדית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפה בארץ ישראל תעודה שנכתבה בסגנון הכתיבה של מלך בבל חמורבי, ושקודקס חוקיו היה הנרחב ביותר במזרח הקדום[5].
תל אפק
עריכהבתל אפק (אנטיפטריס) נמצאו שישה שברים של לוחות טין כתובים בכתב יתדות, כנראה חלק מארכיון שהיה במקום. ביניהם, קטע של עלילה מיתולוגית, מילון למונחי עבודת האדמה בשפות האכדית והשומרית; ומילון נוסף, שכלל נוסף על האכדית והשומרית, גם את השפה הכנענית[6]. הממצא החשוב ביותר מן הארמון הוא מכתב שלם על לוח טין, כתוב באכדית, שנשלח מאוגרית, בשנת 1230 לפנה"ס בקירוב. המכתב נשלח מאדם בשם תכוחלינו אל בכיר בממשל המצרי בארץ-ישראל בשם חיא, שניהם דמויות מוכרות היטב בתכתובת הדיפלומטית הבינלאומית מאותה תקופה[7].
תל חדיד
עריכהבמהלך החפירות הארכאולוגיות בשולי תל חדיד[8], מטעם אוניברסיטת תל אביב, נחשפו שתי תעודות כתובות בכתב יתדות, במצב השתמרות מצוין[9]. שתי התעודות הן מסמכים משפטיים הכתובים באשורית.
תעודות אלה מצטרפות לשתי תעודות בכתב יתדות הכתובות באשורית, מן השנים 651 ו-649 לפנה"ס, שהתגלו בתל גזר, כ-10 ק"מ מדרום לתל חדיד.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- W. Horowitz and T. Oshima with S. Sanders, Cuneiform in Canaan. Cuneiform from the Land of Israel in Ancient Times, Israel Exploration Society and the Hebrew University of Jerusalem, 2006
קישורים חיצוניים
עריכה
- כתב יתדות, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- topic/Old-Akkadian-cuneiform, topic/Old-Babylonian-cuneiform כתב יתדות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתב היתדות, דף שער בספרייה הלאומית- על כתב יתדות בקברים באור (באנגלית)
- כתב יתדות ב-answers.com
- ספריית כתב יתדות באתר אוניברסיטת לוס אנג'לס
- (באנגלית) שתי טבלאות של סימני כתב היתדות האחת לפי א ב ותנועות, השנייה לפי תנועה המסתיימת בעיצור לפי סדר אלף בית.
- (באנגלית) כל סימני כתב היתדות שתועדו במחשב בשיטת יוניקוד
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Rykle Borger, Mesopotamisches Zeichenlexikon, Ugarit Verlag, 2004, עמ' 245–539
- ^ Gai Gutherz, Shai Gordin, Luis Sáenz, Omer Levy, Jonathan Berant, Translating Akkadian to English with neural machine translation, PNAS Nexus 2, 2023 doi: 10.1093/pnasnexus/pgad096
- ^ נתן וסרמן, חורבן גדול הוא גם עדן לחופרים, באתר הארץ, 31 ביולי 2007
ויין הורוביץ, תעודות חדשות מתקופת הברונזה בחצור, קדמוניות, חוברת 143, 2012, עמ' 34 - ^ ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, מוסד ביאליק, 2005, עמ' 14
- ^ אסף שטול-טראורינג, נחשפה תעודה בת 3,800 שנה בסגנון חוקי חמורבי, באתר הארץ, 27 ביולי 2010
- ^ נתן סרמן, חורבן גדול הוא גם עדן לחופרים, באתר הארץ, 31 ביולי 2007
- ^ משה כוכבי, אפק - אנטיפטריס - חמשת אלפים שנות היסטוריה, רעננה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
- ^ אתר רשות העתיקות
- ^ התעודות פורסמו לראשונה על ידי פרופ' נדב נאמן ופרופ' רן צדוק מאוניברסיטת תל אביב