Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
ויקיפדיה

שינוי אקלים

שינוי ארוך טווח ומשמעותי באקלים ובמזג האוויר בכדור הארץ

שינוי אקלים הוא שינוי ארוך טווח ומשמעותי באקלים ובמזג האוויר בכדור הארץ כתוצאה משינויים טבעיים או כתוצאה מפעילות אנושית. שינוי אקלים עלול להיווצר הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית.

גרף המתאר את השינויים בריכוזי ה-CO2, הטמפרטורה וחלקיקי האבק באטמוספירה במשך 400 אלף השנים האחרונות, לפי מדדים שנמדדו בליבת קרח בתחנת המחקר ווסטוק שבאנטארקטיקה

גורמים טבעיים המשפיעים על האקלים

עריכה

שינויים במסלול כדור הארץ

עריכה

מחזורי מילנקוביץ' כוללים שלושה שינויים עיקריים במסלול כדור הארץ:[1]

  • שינוי באקסצנטריות (אנ') המסלול: המסלול של כדור הארץ סביב השמש משתנה מעגול יותר לאליפטי יותר במחזוריות של כ-100,000 שנים. במסלול אליפטי הבדלי הטמפרטורות בין קיץ לחורף קיצוניים[2].
  • שינוי בהטיית הציר: זווית הנטייה של ציר כדור הארץ משתנה בין 22.1 ל-24.5 מעלות במחזוריות של כ-41,000 שנים. שינוי זה גורם לתנודות קיצוניות יותר בין קיץ לחורף.
  • תנודת הציר: (נקיפה) ציר כדור הארץ "מתנדנד" כמו סביבון במחזוריות של כ-26,000 שנים.

שילוב שינויים אלו משפיעים על כמות וחלוקת קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ, ובכך משפיעים על האקלים הגלובלי[3][4] שינויים אלה מתקיימים לאורך מאות אלפי שנים ומשפעים על התחממות או התקררות גלובלית ועל תופעת עידני הקרח והפשרתם[5].

שינויים בפעילות השמש

עריכה

השפעת האבק הקוסמי

עריכה

השפעתו פחות מוכרת ונחקרת בהשוואה לגורמים אחרים. הנה כמה נקודות מרכזיות:[11]

  • השפעה על היווצרות עננים: חלקיקי אבק קוסמי יכולים לשמש כגרעיני התעבות, המשפיעים על היווצרות עננים ומשקעים[12].
  • שינויים באלבדו: הצטברות אבק קוסמי באטמוספירה העליונה יכולה לשנות את כמות הקרינה המוחזרת לחלל ומשפיעה על כמות החום המגיעה לשטח הפנים של כדור הארץ.
  • השפעה על כימיית האטמוספירה: אבק קוסמי יכול להשפיע על תהליכים כימיים באטמוספירה (למשל יצירת גופרית דו-חמצנית או תחמוצת חנקן) ומשפיעה על עובי שכבת האוזון[13].
  • הזנת אוקיינוסים: אבק קוסמי מכיל מינרלים שיכולים להזין את האוקיינוסים ולשינוי בהרכב הפלנקטון המשפיע על מחזור הפחמן הימי.
  • השפעות ארוכות טווח: תקופות של חשיפה מוגברת לאבק קוסמי (למשל, בעת מעבר דרך ענני אבק בין-כוכביים) יכולות להשפיע על האקלים לאורך זמן.

השפעת התפרצויות וולקניות

עריכה
  • פליטת אירוסולים וגזי חממה: אירוסול הוא תרסיס מעורב בגז, השפעתו תלויה בהרכב התרסיס. השפעתו בדרך כלל מוגבלת לאזורי ההתפרצות[14][15].
  • האצת ההפשרה של קרחונים על-ידי אבק. אפר וולקני ואבק הנוצר בהתפרצות וולקנית מכסה קרחונים ושטחים קפואים המכוסים קרח עד. בכך הוא מקטין את החזרת קרני השמש ומגביר קליטת חום והמסת הקרח שמתחת לאפר[16].
  • אבק הנישא לגובה רב ומשפיע על קרינת השמש ויצירת עננים
  • השפעה ישירה על אקלים באזורי ההתפרצויות[17]

השפעת שינויים במחזור הפחמן

עריכה

כמות פחמן דו-חמצני באטמוספירה נקבעת על-ידי תהליכים מקבילים המתרחשים בטבע:[18] פוטוסינתזה מקטינה את ריכוזו ומגדילה את ריכוז החמצן באטמוספירה, ומאידך תהליכי חמצון כמו תסיסה, שריפה ונשימה מגדילים את ריכוזו. טמפרטורת המים באוקיינוסים משפיעה על התרבות האצות הסופחות CO2 והאקלים ביבשה משפיע על צמיחת יערות באזורים טרופיים ובכך משפיעה על הורדת ריכוזו ושחרור חמצן לאטמוספירה. פעילות געשית תת-ימית מגבירה ריכוז CO2 ומשפיעה על שיווי המשקל הכימי והביולוגי[19]. לתהליכים אלה השפעה רבה על האקלים[20].

שינויים גאולוגיים ושינויי זרמים בים

עריכה

השינויים הגאולוגים ארוכי הטווח, כמו יצירת שרשרות הרים, שבר גאולוגי התרוממות או שקיעת יבשות הנובעים מתנועת נדידת היבשות ומתרחשים לאורך מיליוני שנים השפיעו ומשפיעים על האקלים. ממשק הרוחות והמשקעים[21].

השפעה הדדית ותהליכי משוב

עריכה

האקלים הוא תוצר של שילוב של כל הגורמים דלעיל. קיימת השפעה הדדית בין הגורמים וקיימים משובים (feedback, היזון חוזר) חיוביים ושליליים המגבירים או מקטינים את התוצאה הסופית. לדוגמה: הפשרת האדמה שהייתה קפואה במשך אלפי שנים (permafrost) גורמת ליצירת ביצות המשחררות גזי חממה כמו מתן ופחמן דו-חמצני הגורמים להגברת אפקט החממה והגברת ההפשרה[22]. במהלך האבולוציה האנושית היו מחזורים של תקופות ארוכות של אקלים יבשתי יבש וחם שהתחלפו עם תקופות הקרח של קיפאון וטמפרטורות נמוכות וכיסוי בקרח של יבשות שכיום חפות מקרח. (בשיאה של תקופת הקרח האחרונה שהסתיימה לפני כ־12,000 שנה היה מרבית שטחה של אירופה מכוסה בקרח עד)[23], התהליכים האלה נמשכים זמן רב יחסית לתרבות האנושית ואפשרו הסתגלות הדרגתית של החי, הצומח והאדם על כדור הארץ. תקופת הקרח הקטנה, שהביאה לירידה חדה בטמפרטורות בחצי הצפוני של כדור הארץ בשנים 1550–1850 היא כנראה תוצאה של שילוב כזה[24].

האדם ושינויי האקלים

עריכה

שינויי אקלים משפיעים על בני אדם, הנדרשים ככל בעל חיים אחר להסתגל לשינויים שהתרחשו בסביבתם, הסתגלות שבאה לידי ביטוי בעיקר בנדידת עמים. התייבשות הסהרה – השינוי ממקום פורח לשומם – גרמה להגירות הגדולות של האדם מחוץ לאפריקה בעבר הרחוק. בעידן הקרח ירד גובה פני הים משמעותית ואפשר מעבר של אנשים בין היבשות. כדור הארץ היה חשוף לשינויים רבים באקלים שגרמו בין היתר לאסונות טבע, כגון עידן הקרח הקטן, שהתרחש באירופה בתחילת ימי הביניים.

השפעת האדם על האקלים

עריכה

בתחילת המאה ה-21 השימוש במושג זה מתייחס בעיקר לתופעת ההתחממות העולמית שחלה בכדור הארץ כתוצאה מפליטות הולכות וגדלות של גזי חממה מאז ההמהפכה התעשייתית במאה ה-18, ולהקצנה בתופעות מזג אוויר כגון בצורת ממושכת, שיטפונות, סופות טרופיות, ברד כבד, קיפאון או שינויים קיצוניים בטמפרטורות שעלולות להגיע לכדי משבר אקלים שיחריף בהדרגה. סוגיית שינויי האקלים נכנסה לתודעה הציבורית בעיקר משום שבניגוד לשינויי האקלים ההיסטוריים שעיצבו את אקלים כדור הארץ בעבר הרחוק ונגרמו ממקור טבעי, שינוי האקלים העכשווי נגרם בעיקר על ידי השפעות אנתרופוגניות – כלומר פעילות אנושית, ובעיקר הזינוק בפליטת גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן (שב-20 השנים הראשונות לשחרורו לאוויר הוא סופח חום פי 84 מפחמן דו-חמצני באותה המסה).

תוצאות השפעת האדם

עריכה

שינויי אקלים ותהליכים עצמוניים הנגרמים כתוצאה מהם, גורמים לקרקע הקפואה, קפאת העד, להפשיר לראשונה מזה עידנים. תהליך ההפשרה החל בסוף עידן הקרח האחרון שהסתיים לפני 11700 שנה והולך ותופס תאוצה עד כדי חשש לכך שיהיה בלתי הפיך, ומאיים על היציבות התרמית, הכימית, המיקרוביולוגית והמבנית של קפאת העד ועל חיי היום יום של האוכלוסיות המתגוררות באזור קפאת העד.[25][26][27] להפשרת קפאת העד באופן בלתי הפיך, עלולות להיות השלכות מהותיות על האצת התהליך של שינוי אקלים.[27] לטענת חלק מהחוקרים קיימת הערכת חסר למידת ההשפעה של היווצרות טאליקים בקפאת העד המהווים גורם משמעותי בתהליך הפשרת קפאת העד ולהשלכות ההפשרה של קפאת העד על שינויי אקלים עתידיים.[27]

בנוסף קיימים ניסיונות שונים של האדם להשפיע על מזג האוויר, אם כדי למקסם את התועלת לאדם, למשל באמצעות הורדת גשם באזורים חקלאיים, או כדי למזער נזקים, למשל להחליש סופות טורנדו. פעילות זו מכונה גם "הנדסת אקלים". קיימות תאוריות קונספירציה הטוענות שהאדם פועל במטרה להשפיע על האקלים באמצעים מלאכותיים, למשל מנסה לצמצם את קרינת השמש החודרת את האטמוספירה ועל ידי כך לקרר את כדור הארץ, או טוענות שמתקן ה-HAARP המשמש באופן רשמי לחקר היונוספירה מאפשר שליטה במזג האוויר.

שינויי אקלים בפרהיסטוריה

עריכה

האקלים של כדור הארץ השתנה רבות לאורך ההיסטוריה. רק ב-650,000 השנים האחרונות היו שבעה מחזורים של התקדמות ונסיגה של קרחונים. השינוי הדרמטי האחרון טרם ההיסטוריה האנושית היה סיומו של עידן הקרח האחרון לפני כ-7,000 שנה, ולמעשה שינוי אקלים זה סימן את תחילת עידן האקלים שבו החלה התפתחותן של הציוויליזציות האנושיות. מרבית שינויי האקלים הללו מיוחסים לשינויים קטנים מאוד במסלול כדור הארץ ששינו את כמות האנרגיה הסולארית שכוכב הלכת שלנו מקבל.

שינויי אקלים בולטים המתועדים בהיסטוריה

עריכה

גל הקור במזרח התיכון במאה ה-11

עריכה

גל קור קיצוני שרר באסיה המערבית משנת 1027 ועד 1060, והשפיע באופן עקבי על גידולי החקלאות. כבר בשנים 1027–1031 תיעדו תושבי המקום בכתביהם רעב גדול, מגפות ותופעות של נוודים אלימים, שמחפשים מזון וכרי מרעה פוריים ועורכים פשיטות ביזה על יישובים. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-11 החלו אירועי תסיסה ואלימות בשטחי השושלת הבויהית, אזור ח'וראסאן, ובשטחי האימפריה הביזנטית. פעמים רבות אירועים אלו נסובו סביב מחסור במזון, ונמצאה קורלציה בין אירועים אלימים אלו לשינויי האקלים, שגרמו לעליית מחירי המזון[28].

בתוך כמה עשורים, על רקע משבר אקלימי זה, שגרם רעב ומהומות, נפלה האימפריה הבויהית, הצטמצמו כוחה ושטחה של האימפריה הביזנטית, וכן נפגעו קשות והתמוטטו אימפריות מקומיות נוספות. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-11 באזור ח'וראסאן–עיראק–איראן, נהרגו על פי תיעודים שונים כשליש מהתושבים, בעקבות שילוב נסיבות של רעב, מלחמת אזרחים ומגפה משתוללת, שמקורן בחוסר יציבות בעקבות הבצורות[28].

אזור זה, שהיה בעיצומו של תור זהב תרבותי – בתקופה זו היו באזור הספריות החשובות ביותר בעולם, והמלומדים והמשוררים החשובים ביותר בעולם, והיא כללה גם את תקופת הגאונים של יהדות בבל – איבד לאורך תקופת גל הקור את מעמדו בראש התרבות העולמית. הקשר בין משבר האקלים לסיומו של תור הזהב אינו ישיר אלא פתלתל וכולל שילוב רב של נסיבות, כך שיש היסטוריונים שממעיטים בחשיבות ההשפעה של גל הקור על תמורה זו, אולם ברור שישנו קשר[29].

עידן הקרח הקטן

עריכה
  ערך מורחב – עידן הקרח הקטן

עידן הקרח הקטן הוא כינויה של תקופת התקררות שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד לאמצע המאה ה-19, והיו לה שלוש נקודות מקסימום, בערך ב־1650, 1770 ו־1850, שביניהן היו תקופות של התחממות קלה.

יש מחלוקת האם זו הייתה תופעה גלובלית או תופעה שהתרחשה רק בחצי הכדור הצפוני.

החורפים הקשים השפיעו על חיי האנשים בצורות מגוונות. אוכלוסייתה של איסלנד הצטמצמה ב־50%, ומושבות הוויקינגים בגרינלנד דעכו עד לסופן המוחלט. בצפון אמריקה, האינדיאנים יצרו אגודות כתגובה למחסור במזון. באירופה השתנתה האדריכלות כך שבמקום אח מרכזית אחת לכל בית, הבתים חולקו לחדרים שבכל אחד מהם אח משלו.

שינויי האקלים בעידן המודרני

עריכה
  ערכים מורחבים – התחממות עולמית, משבר האקלים

בניגוד לשינויי האקלים הידועים לנו ממאות אלפי השנים האחרונות, שינויי האקלים של התקופה המודרנית בעלי משמעות מיוחדת מכיוון שהם בסבירות גבוהה מאוד (על פי הערכות נאס"א, סבירות של יותר מ-95%) תוצאה של פעילות אנושית מאז אמצע המאה ה-20.

מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-19 עלתה באופן דרמטי השפעתו של האדם על הסביבה, החל בזיהום הסביבה, דרך השתלטות על שטחי מחיה רבים, ועד פליטה המונית של גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן. השפעות אלו, ובמיוחד פליטת גזי החממה, לקחו חלק במגמת התחממות עולמית שלא הייתה כמוה באלפי השנים האחרונות. ב-800,000 השנים שלפני שנת 1950, יחס חלקיקי הפחמן הדו-חמצני נשמר לרוב בטווח 0.00020–0.00028, וגם בתקופות הקיצוניות ביותר לא עלה על 0.00030, ואילו בעשור השני של המאה ה-21 היחס הנמדד הגיע לרמה חסרת תקדים של 0.00040. תופעה זו מגבירה את אפקט החממה הקיים באטמוספירה של כדור הארץ, וגורמת מעשית לעליית טמפרטורות. מידע הנאסף מלווייני מחקר, לצד ליבות קרח שנשאבו ממקומות שונים, וראיות קדומות כמו טבעות עצים, משקעי אוקיינוס, שכבות סלע ועוד, מראה כי ההתחממות הנוכחית מתרחשת בקצב מהיר בערך פי עשרה מהשיעור הממוצע של התחממות ההתאוששות מתקופת הקרח האחרונה.

טמפרטורת פני השטח הממוצעת של כוכב הלכת עלתה בכ-0.85 מעלות צלזיוס מסוף המאה ה-19 ועד שנת 2022[30], ורוב העלייה התרחשה מסוף שנות השמונים של המאה ה-20. שינוי זה מתרחש בעיקר בגלל העלייה בפליטת גזי חממה על ידי האדם לאטמוספירה. השנים החמות ביותר שנמדדו היו כולן בעשור השני של המאה ה-21.

ב-9 באוגוסט 2021 פורסם דוח מיוחד של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם שקבע חד משמעית ששינויי האקלים הם מעשה ידי אדם. הדוח אף קבע כי התחממות נוספת היא בלתי נמנעת, וכי ניתן למנוע התחממות דרסטית אף יותר על ידי הפחתה ניכרת בפליטת גזי החממה[31].

השפעות שינויי האקלים

עריכה

השלכות ישירות של ההתחממות

עריכה

האוקיינוסים

עריכה

האוקיינוסים, שיש להם תפקיד משמעותי בהשפעה על האקלים, ספגו חלק ניכר מההתחממות; 700 המטרים העליונים של האוקיינוס מראים התחממות של יותר מ-0.2 מעלות צלזיוס מאז שנת 1969. האוקיינוסים גם סופגים אליהם כמות אדירה של פחמן דו-חמצני לעומת תקופות קודמות, כך שמאז תחילת המאה המהפכה התעשייתית חומציות מי האוקיינוסים עלתה בכ-30 אחוז. עליית הטמפרטורה של האוקיינוסים משפיעה על תהליכי היווצרות סופות, ומגבירה את הסיכוי לסופות קיצוניות בעוצמתן[32].

המסת קרחונים

עריכה

בעקבות שינויים אלו, שכבות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה ירדו במסתן. מניסויי אקלים שונים ובדיקות שבוצעו על ידי נאס"א, עולה כי גרינלנד איבדה בממוצע 286 מיליארד טונות של קרח בכל שנה בין השנים 1993–2016, בעוד אנטארקטיקה איבדה בממוצע 127 מיליארד טונות של קרח בכל שנה בתקופה זו. בעשור השני של המאה ה-21 שיעור אובדן מסת הקרח של אנטארקטיקה שילש את עצמו. גם במקומות נוספים בעולם, כמו הרי האלפים, ההימלאיה, הרוקי ועוד, ונמדדה נסיגה משמעותית של קרחונים.

המסת הקרחונים גורמת לעלייה הדרגתית של מפלס מי הים. בשנים 1916–2016 עלה מפלס מי הים בכ-20 ס"מ. מהירות עליית מפלס מי הים מתגברת באיטיות משנה לשנה, כאשר בשנים 1996–2016 קצב עליית מפלס מי הים הממוצע בכל שנה היה כפול לעומת השנים 1916–1996.

בעקבות שלל סיבות אלו החלו שינויים הדרגתיים באזורי האקלים של כדור הארץ, כאשר המקרים הבולטים ביותר נכון לשנת 2019 הם התרחבות האזור הטרופי סביב קו המשווה לכיוון הקטבים, התקררות מי האוקיינוס דרומית לגרינלנד בעקבות המסת הקרחונים, ועלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים במערבולת הפולארית[32].

הפשרת קפאת העד

עריכה

מצטברות העדויות לכך שקפאת העד הן בסיביר והן באלסקה עוברת הפשרה.[25][26] תפקיד מפתח בתהליך הפשרת קפאת העד היא היווצרות טאליק, קרקע שאינה קופאת.[27] לפי מחקרי אורך, התהליך של יצירת טאליקים וכתוצאה מכך תהליך הפשרת הקרקע, הולך וצובר תאוצה עד לחשש שיהיה בלתי הפיך. לטענת חלק מהחוקרים קיימת הערכת חסר למידת ההשפעה של היווצרות טאליקים בקפאת העד המהווים גורם משמעותי בתהליך הפשרת קפאת העד ולהשלכות ההפשרה של קפאת העד על שינויי אקלים עתידיים.[27]

שינויים מדיניים

עריכה

הקרחון האלפיני "תאודול" נמס ואיבד משטחו, וכתוצאה מכך הוא הזיז את הגבול בין איטליה ושווייץ באתר סקי פופולרי. המדינות מנהלות מגעים דיפלומטיים לסיכום מקום הגבול המעודכן[33].

ההשפעה על יערות האשור באירופה

עריכה

עקב התחממות כדור הארץ, נמצא כי יערות אשור באירופה נמצאים בצמיחה מואטת בעשרות השנים לפני 2022, והצפי שהאטה זו תגדל בשנים הקרובות במיוחד בדרום ומרכז אירופה. צמצום בצמיחת היערות הסופגים פחמן דו-חמצני ישפיע על ההתחממות הגלובלית[34].

השלכות עקיפות של ההתחממות

עריכה
  פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: חלוקה לתתי נושאים.

השפעת שינויי האקלים על הסביבה רחבה ומגוונת.

השינויים משפיעים בין היתר על החקלאות, משנים את היכולת לגדל גידולים שונים במקומות שונים[35], ואף משפיעים לרעה על ההרכב התזונתי של גידולים[36]. השינויים משפיעים גם על אזורי המחיה של בעלי חיים שונים, וכתוצאה מכך גם על הפצת נגיפים[37]. התחממות מי הים פוגעת באוכלוסיית האלמוגים והדבר משליך על אוכלוסיית הדגים, על התיירות, ועל האפשרויות לפתח תרופות ומזון מן החי[38][39].

השפעות לפי אזורים ומדינות

עריכה
האזור הכלל ארקטי, סיביר, קנדה ואלסקה
עריכה

השפעת הפשרת קפאת העד תפגע וכבר פוגעת במערכות אקולוגיות של החי והצומח עקב שחרור חנקן וכספית אל מקורות מים, וכן הרס תשתיות ופגיעה באורח החיים של אוכלוסיות המתגוררות באזורים אלה.[25][26][27] עקב ההפשרה מתקיימים תנאים לגידול טבעי של עשב אשר בתנאי יובש וקור מהווה חומר בעירה וסיבה לשריפות נרחבות. יש ניסיונות להביא לאזורים אלה חיות מרעה שעומדים בתנאי האקלים הקשים כדי למנוע את היווצרות השריפות אך החשש הוא שניסיונות אלה מעטים מדי ומאוחרים מדי.[25]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

השפעות שינוי האקלים בישראל

עריכה
  ערך מורחב – שינוי האקלים בישראל

על פי דו"ח המשרד להגנת הסביבה בנושא היערכות ישראל לשינויי האקלים מ-2008, במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם, בדגש על אגן הים התיכון, הכולל את ישראל. על פי תרחיש אחד, תהיה עלייה של C° ‏1.5 בטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנת 2020 בהשוואה לשנים 1961–1990. על פי תרחיש נוסף, הטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנים 2071–2100 צפויה לגדול בין C° ‏3.5 עד C° ‏5. כמויות הגשמים בישראל צפויות לקטון ב-10% בשנת 2020, וב־20% בשנת 2050. השפעה צפויה נוספת היא גידול במספר האירועים הקיצוניים בישראל, במקביל לירידה בכמות העונות הגשומות. ההבדלים בכמויות המשקעים הממוצעות צפויים לגדול משנה לשנה. צפויה עלייה במספר ובתדירות אירועי אקלים קיצוניים, שנות בצורת חריפה, שיטפונות ואירועי שרב. יתר על כן, משכי הזמן בין פרקי השנה היבשים לרטובים צפויים לגדול. כלל ההשפעות האלו מצביעות על נטייה ברורה של שינוי באופי האקלים בישראל לאקלים צחיח ויבש. שינויים אלו ישפיעו בצורה משמעותית על ענף הביטוח, ענף האנרגיה, תעשיית החשמל, חקלאות, ניהול משק המים, ובצורה כוללת על התוצר הלאומי של ישראל[40].

בסוף העשור השני של המאה ה-21 תכננו ממשלות ישראל שתי תוכניות לאומיות הקשורות להתמודדות עם שינויי האקלים והשלכותיהם, כאשר המשרד להגנת הסביבה מרכז את ההיערכות הבין-משרדית לשינוי האקלים.

בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2009, הוקם במרץ 2011 מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל –Israeli Climate Change Information Center (ICCIC)[41], שמטרתו לשמש בסיס לתוכנית לאומית בנושא. המרכז הוציא מספר דו"חות שמרכזים את הידע הנצבר ואת פערי הידע הדורשים השלמה.

ה"תוכנית לאומית לבריאות וסביבה", על פי החלטת ממשלה מספר 1287 מיום 20 במרץ 2016, כבר נכתבה אך נכון לסוף שנת 2019 טרם אושרה[42].

התוכנית "היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית" אושרה בעל ידי הממשלה בהחלטה 4079, יולי 2018. אחת ממטרות-העל שבה הייתה הגברת העמידות של מערכות אקולוגיות לשינויים הנובעים מהשינוי הצפוי באקלים. במסגרת יישום ההחלטה, מקדם המשרד תוכנית חומש שתתמקד בפעולות מיידיות שתתרומנה לעמידות המערכות האקולוגיות.

בדיון בנושא שהתקיים בכנסת באוקטובר 2018, העלו מספר מומחים בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת סכנות בריאותיות שנובעות משינויי האקלים ושהם ממליצים למדינה להיערך לקראתן[43]. הוצגו נתונים על כ-20 אלף אנשים שמתו באותה תקופה בגלי חום ברחבי ארצות מערביות. דווח על שפיעת נחלים נמוכה בגלל מיעוט משקעים לצד הגדלת צריכת האדם לשימושיו ולחקלאות, צוין כי התערבויות משמעותית של האדם בטבע, גורמות לעלייה באוכלוסיות של מינים שונים של בעלי חיים שעלולים להפיץ מחלות המסוכנות לאדם ולחקלאות, כמו מחלות שהחלו להיות נפוצות בדרום אירופה ושקיים חשש שעם המשך שינויי האקלים יתפשטו המחלות גם לישראל על ידי יתושים, כמו זן של מחלת הלישמניה, לישמניה טרופיקה, שכבר החלה להתפשט בחלק מאזורי הפריפריה. הוצגה תמונת המצב בים התיכון שבו הטמפרטורה עלתה בחצי מעלה יותר מאשר בעולם כולו, דבר שמשפיע על מערכות רבות כמו דיג ועל אירועי בצורת. נציגי משרדי הבריאות, הגנת הסביבה והרווחה שנכחו בדיון טענו בתגובה שנעשו הכנות שונות, כמו תוכניות לטיפול באוכלוסייה והקצאות תקציב.

גיבוש אסטרטגיה לשנים הבאות

עריכה

בנוסף, מתגבשת אסטרטגיה ברורה לגבי הפעילות והתוכנית הנדרשות לשנים הקרובות כדי להתמודד באופן מיטבי בישראל עם שינוי האקלים וכיצד להעצים את החוסן הלאומי בנושא. בשנת 2020 תוּכַן תוכנית פעולה שתקצובה ויישומה יביאו את ישראל להיערכות טובה יותר ולמוכנות להתמודדות עם שינוי האקלים[44].

היערכות רשות הטבע והגנים

עריכה

רשות הטבע והגנים נערכת מאז תחילת 2020 לשינוי האקלים במסגרת הפעולות שהיא מבצעת לצורך שמירת טבע. אף על פי שלא קיימת מדיניות רשמית ברשות להיערכות לשינוי אקלים, ישנן פעולות המתבצעות על ידי הרשות לצורכי שמירת טבע, הכוללות הגדלת שטחי שמורות הטבע, הסדרת התכנון של מסדרונות אקולוגיים וטיפול במינים פולשים ובמינים בסכנת הכחדה, הצפויים להיפגע משינוי האקלים[45].

תגובות בין-לאומיות לשינויי האקלים

עריכה

במהלך המאה ה-20 התחזקו ההשערות שמתחולל שינוי אקלים יוצא דופן, ושקיימת השפעה של האדם על נושא זה, אולם רק בסוף המאה הגיע הנושא בהדרגה לידיעת הקהל הרחב.

בשנת 1988 הוקם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, גוף בין-לאומי שמנסה לכמת את שינוי האקלים שהתרחש מתחילת המאה ה-20, בדגש על נתוני ההתחממות העולמית, ולהציג את הסיכונים הנובעים ממנו. הגוף הוקם על ידי שני ארגונים של האו"ם – הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), והתוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), ועל ידי ממשלות המדינות החברות באו"ם. הפאנל מבסס את פרסומיו בעיקר על עבודות מדעיות או טכניות שפורסמו או עברו ביקורת עמיתים. כותבי הדו"חות הרשמיים של הפאנל הם חוקרים הממומנים על ידי הממשלות.

בין השנים 1997–1999 נוסח ונחתם פרוטוקול קיוטו, ההסכם הבין-לאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים. מדינות שמאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני וחמישה גזי חממה אחרים, או לבצע פעולות שונות להקטנת הנזק הסביבתי אם אינן מפחיתות את הפליטה.

בדצמבר 2007 זכו אל גור והפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בפרס נובל לשלום על הירתמותם למלחמה נגד התחממות כדור הארץ. באותו חודש התכנסו כ-10,000 משלחות מ-190 מדינות באי באלי באינדונזיה, כדי לנסח אמנה חדשה שמיועדת להחליף ב-2009 את אמנת קיוטו, וזאת על רקע המלצתו של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, לקבוע מכסות לפליטת גזים שיהיו נמוכות ב-25% עד 40% מהרמה של שנת 1990. ארצות הברית, האחראית לכ-25% מהזיהום הכלל עולמי, התנגדה במשך כל ימי הוועידה להחלטה משותפת, מתוך חשש שהמדינות המתפתחות ובראשן סין, הודו ורוסיה, לא יכבדו את ההסכם ובכך תיפגע תחרות כלכלית הוגנת. לבסוף הסכימה ארצות הברית לתמוך בהחלטה, אך סוכם שרמת המכסות תיקבע במשא ומתן בינה למדינות האחרות, עד להחלטה משותפת שתתקבל בשנת 2009.

בנובמבר 2018 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את משבר האקלים כמשבר בריאותי. על פי הערכות הארגון, שינויי האקלים גורמים במישרין או בעקיפין לכ-12 מיליון מקרי תמותה מדי שנה, כאשר הגורם העיקרי לכך הוא זיהום האוויר שנוצר בשל שריפת הדלקים המאובנים.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] הארגון העריך שיישום הסכמי פריז היה מונע כמיליון מקרי תמותה מדי שנה[42].

בשנים 2018–2019 החלו התארגנויות המוניות של "שביתות" תלמידים, החוששים מפני עתידם על רקע שינויי האקלים. ההתארגנויות שהיו מקומיות בהתחלה, הפכו במהלך שנת 2019 להמוניות במספר גלים בין-לאומיים של מחאה, במידה רבה בהשראה של גרטה טונברי. גל השביתות העולמי הראשון התקיים במרץ 2019, ובו השתתפו 1.6 מיליון איש מיותר מ-125 מדינות[46]. הגל השני התקיים במאי 2019 על רקע הבחירות לפרלמנט האיחוד האירופי, ובו אורגנו מוקדי מחאה ב-1,600 אירועים ב-125 מדינות[47]. גל השביתות הבין-לאומי השלישי התקיים בספטמבר 2019 על רקע פסגת האקלים של האו"ם, והשתתפו בו למעלה מארבעה מיליון איש בכ-185 מדינות ברחבי העולם[48], באירוע שנחשב באמצעי התקשורת כמחאת האקלים הגדולה ביותר בהיסטוריה[49][48].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ספר: התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Berger.A, . Milankovitch Theory and Climate.., Reviews of Geophysics, (1988)
  2. ^ Abe-Ouchi, A., et al, Insolation-driven 100,000-year glacial cycles and hysteresis of ice-sheet, Nature, , 500(7461)volume., 2013, עמ' 190-193
  3. ^ Hays, J. D., Imbrie, J., & Shackleton, N. J., . Variations in the Earth's Orbit: Pacemaker of the Ice Ages. Science., Science, (1976)
  4. ^ Shi, Z., Liu, X., & Cheng, X., Anti-phased response of northern and southern East Asian summer precipitation to ENSO modulation of orbital forcing. ., Quaternary Science Reviews, , 135, (2016)., עמ' 41-52
  5. ^ Rachmayani, R., Prange, M., & Schulz, M, . Intra-interglacial climate variability: model simulations of Marine Isotope Stages 1, 5, 11, 13, and 15. ., Climate of the Past, 12(3),, 2016, עמ' 677-695
  6. ^ Gray, L. J., et al, Solar influences on climate. ., Reviews of Geophysics, 48(4), RG4001, 2010
  7. ^ Hood, L. L., . Lagged response of tropical tropospheric temperature to solar ultraviolet variations on intraseasonal time scales. ., Geophysical Research Letters, 43(8),, (2016), עמ' 4066-4075
  8. ^ Previdi, M., & Polvani, L. M., . Climate system response to stratospheric ozone depletion and recovery. , ., Quarterly Journal of the Royal Meteorological Society 140(685),, (2014), עמ' 2401-2419
  9. ^ Marsh, N. D., & Svensmark, H., Low cloud properties influenced by cosmic rays. ., Physical Review Letters, 85(23),, (2000)., עמ' 5004
  10. ^ Santoso, A., et al, . Dynamics and predictability of El Niño–Southern Oscillation: An Australian perspective on progress and challenges., ., Bulletin of the American Meteorological Society 100(3),, (2019), עמ' 403-420
  11. ^ Plane, J. M, .Cosmic dust in the earth's atmosphere, Chemical Society Reviews, 41(19), (2012), עמ' 6507-6518
  12. ^ .Svensmark, H.et- al, Increased ionization supports growth of aerosols into cloud condensation nuclei., Nature Communication 8(1), 2017, עמ' 2199
  13. ^ Plane, J.M.C, . Cosmic dust in the earth's atmosphere. ., Chemical Society Reviews, (2012).
  14. ^ Schmidt, A., et al, . Importance of tropospheric volcanic aerosol for indirect radiative forcing of climate. ., Atmospheric Chemistry and Physics, (2012).
  15. ^ Seinfeld, J.H., et al, Improving our fundamental understanding of the role of aerosol−cloud interactions in the climate system.-, . PNAS., 2016
  16. ^ Robock, A., . Volcanic eruptions and climate. ., Reviews of Geophysics, (2000)
  17. ^ Timmreck, C., . Modeling the climatic effects of large explosive volcanic eruptions.., Wiley Interdisciplinary Reviews: Climate Change, (2012)
  18. ^ Friedlingstein, P., et al, . . Climate–Carbon Cycle Feedback Analysis: Results from the C4MIP Model Intercomparison. Journal of Climate., Journal of Climate, (2006)
  19. ^ Resing, J. A., et al., Chemistry of hydrothermal plumes above submarine volcanoes of Mariana Arct, Geochemistry, Geophysics, Geosystems, . 12(9), (2011)
  20. ^ Ciais, P., et al, Carbon and Other Biogeochemical Cycles. In: Climate Change 2013: C., The Physical Science Basis. IPCC, 2013
  21. ^ Sepulchre, P., et al, .Tectonic uplift and Eastern Africa aridification, Science 313(5792), 2006, עמ' 1419-1423
  22. ^ chuur, E. A., et al, .Climate change and the permafrost carbon feedback, Nature 520(7546),, 2015, עמ' 171-179
  23. ^ CLark, P. U., et al., The Last Glacial Maximum, Science, 325(5941), 2009, עמ' 710-714
  24. ^ Mann, M. E, . Little ice age, Encyclopedia of global environmental change 1, 2002, עמ' 504-509
  25. ^ 1 2 3 4 Ruby Mellen and Natalya Saprunova, Siberia’s ice is melting, revealing its past and endangering its future, The Washington Post, ‏Jan. 3 2024
  26. ^ 1 2 3 Chen, L. et al, Subsurface Porewater Flow Accelerates Talik Development Under the Alaska Highway, Yukon: A Prelude to Road Collapse and Final Permafrost Thaw?, AGU )Advancing Earth and Space Science) Volume59, April 2023, עמ' עמ' Issue4
  27. ^ 1 2 3 4 5 6 Louise M. Farquharson, Vladimir E. Romanovsky, Alexander Kholodov, Dmitry Nicolsky, Sub-aerial talik formation observed across the discontinuous permafrost zone of Alaska, Nature Geoscience 15, 2022-06, עמ' 475–481 doi: 10.1038/s41561-022-00952-z
  28. ^ 1 2 היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5
  29. ^ היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5, דקות 1:07:11-39:12
  30. ^ Video: Global Warming from 1880 to 2021, Climate Change: Vital Signs of the Planet
  31. ^ הולך הולך ומתחמם – דו"ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים – IPCC, באתר GOV.IL
  32. ^ 1 2 ג'ניפר פרנסיס, זהירות, סערה לפניך, באתר מכון דוידסון, מתוך סיינטיפיק אמריקן, ‏29 ביוני 2019
  33. ^ אלכסנדרה לוקש, קרחון נמס הזיז גבול באלפים: "קצב ההמסה - חסר תקדים", באתר ynet, 27 ביולי 2022
  34. ^ יוגב ישראלי, כך משפיעים שינויי האקלים על עצי האשור באירופה, באתר ynet, 23 במרץ 2022
  35. ^ משבר האקלים הפך את איטליה ליבואנית זיתים, באתר כלכליסט, 6 במרץ 2019
  36. ^ Climate change is making our food less nutritious, הפורום הכלכלי העולמי
  37. ^ בריאות וסביבה – שינויי אקלים: היערכות בתחום הבריאות, באתר המשרד להגנת הסביבה
  38. ^ רחלי מלק-בודה, ‏העולם מנסה לפענח את סוד העמידות של אלמוגי אילת, בעיתון מקור ראשון, 22 בספטמבר 2019
  39. ^ שונית האלמוגים הגדולה בעולם שוב מלבינה, באתר ynet, 21 במרץ 2022
  40. ^ פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' אופירה אילון, ד"ר רוסלנה פלטניק ואיילת דוידוביץ', הצעת מחקר לשנת 2002, באתר המשרד להגנת הסביבה. (ניתן לראות את המסמך כאן).
  41. ^ דף הבית | מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים, באתר www.iccic.org.il
  42. ^ 1 2 שני אשכנזי, ‏חולים בשפעת? גם זה קשור לשינויי האקלים, באתר גלובס, 1 בינואר 2020
  43. ^ ישראל לא ערוכה להתפרצות מחלות שנגרמות בשל שינויי מזג אוויר קיצוניים, באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ‏25 באוקטובר 2018
  44. ^ תמר רביב ואלון זס"ק, היערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים, באתר "אקולוגיה וסביבה"
  45. ^ ד"ר רפי קנט וד"ר מיכל שורק, השלכות שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות בישראל ודרכי היערכות לקראתן, באתר "אקולוגיה וסביבה"
  46. ^ School strike for climate: Protests staged around the world, BBC
  47. ^ Global Climate Strike: Record number of students walk out, CNN
  48. ^ 1 2 Across the globe, millions join biggest climate protest ever, הגרדיאן
  49. ^ How big was the global climate strike? 4 million people, activists estimate., VOX


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שינוי_אקלים&oldid=39617531"