ארה ארגמנית
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 ארה ארגמנית
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | תוכאים |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | תוכיים |
| סוג: | ארה |
| מין: | ארה ארגמנית |
| שם מדעי | |
 Ara macaoלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ארה ארגמנית או אָרָה אַרְגְּוָנִית[2] (שם מדעי: Ara macao), הוא תוכי דרום אמריקני גדול בצבעים אדום, צהוב וכחול, חבר בקבוצה גדולה של תוכים נאוטרופים מהסוג ארה.
ארה זו נפוצה ממזרח פנמה, מצפון אמריקה המרכזית ועד מקסיקו, צפון-מזרח עד מזרח קולומביה, ונצואלה, גיאנה, סורינאם, גינאה הצרפתית, אקוודור, פרו, ברזיל ובוליביה. הארה חיה בבתי גידול רבים: יערות גשם, יערות פתוחים, סוואנות מיוערות.[3] באמריקה המרכזית היא מצויה גם בשפלות יבשות, בסביבות הרריות לאורך החוף הפסיפי, באזורי בשיחים נמוכים וסבוכים ואזורים מעובדים עם קטעי יערות.[4]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]גודל הארה נע בין 78–89 סנטימטרים (31–35 אינץ'). משקלם נע בין 900–1,300 גרם. צבעה הכללי אדום בגווני ארגמן. האזור הלבן, שמתחיל מהמקור התחתון ונמשך עד ללחיים (כולל), נחצה על ידי פסים (לפעמים כמעט בלתי נראים) של נוצות אדומות בהירות. לחלק מהעופות יש נוצות עם קצוות צהובים באחורי הראש. החלק הקיצוני של הכנף כחול והחלק הקרוב יותר לגוף צהוב עם קצוות ירוקים. הנוצות בבסיס הזנב כחולות בהירות. חלקו העליון של הזנב אדום עם קצוות כחולים עמומים. חלקו התחתון של הזנב ושל הכנפיים – אדום. המקור העליון בצבע קרן וצדדיו שחרחרים. המקור התחתון שחרחר. העיניים בצבע צהוב בהיר. הרגליים אפורות כהות. לצעירים זנב קצר יותר, מקור תחתון בהיר יותר ועיניים חומות. מוטת הכנפיים 1.0–1.2 מטרים (3.3–3.9 רגל).
במאי 2013 פורסם שצוות חוקרים מאוניברסיטת טקסס A&M סיים למפות את הגנום המלא של הארה הארגמנית.[5]
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטבע הוא נפוץ בעיקר באזורים עם עצים, אך עדיין לא כמו הארה כחולה-צהובה. הוא נעלם מרוב אזורי המחיה, ובעיקר מאמריקה המרכזית, בעקבות הרס סביבת המחיה הטבעית, לכידה וסחר בלתי-חוקיים וציד למטרות מכירה.
התנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עופות אלה בדרך כלל נצפים בזוגות, משפחות או להקות קטנות של עד 30 פריטים. בולטים בעיקר בזמן תעופה, שמלווה בקריאות קבועות ותכופות. ניתן לראות התקבצויות גדולות (לפעמים 100 פריטים ואף יותר) באזורי קינון ומזון, כמו גם באזורים המנוצלים לליקוק טיט. ניתן לזהות בקלות את הזוגות בתוך כל קבוצה. הרבה פעמים נראים באזורים המיועדים לאיסוף מזון וקירות טיט יחד עם מיני ארות נוספים – ארה כחולה-צהובה וארה ירוקת-כנף. מאוד זהירים כאשר נמצאים במקומות אלו, ומחכים עד שהם בטוחים שאין שום טורף בסביבה. כאשר הם נמצאים ביער קשה מאוד למצוא אותם, כיוון שהם מתנהלים בשקט רב בין הענפים הגבוהים. ניתן לזהות את מקומם על ידי שיירי הפירות מתחת לעצים עליהם הם יושבים. אולם אם יחושו בסכנה יעופו במשק כנפיים וצרחות רמות. ביישנים ליד אזורים מיושבים. עפים כל בוקר וערב מעצי הקינון למקורות המזון ובחזרה. המעוף די מהיר וישיר, ומאופיין במכות כנפיים חזקות וקבועות. הצעקות בעלות טון גס, כמו גם הקרקורים האופייניים להם.
בגידול אצל האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב מין זה הוא עליז ובנוסף גם נוטה להשמיע קולות חזקים.
מסתגל לבעליו במהירות, סקרן, וגם נחשב ליותר "חריף" מסוגי תוכים הקרובים אליו - ארה כחולה-צהובה וארה ירוקת-כנף.
הוא גם בדרך כלל יותר רגיש לתנועות חדות הנעשות לידו, אבל אין הדבר פוגע מאיכותו כחיית מחמד, אך הדבר מחייב את הבעלים להיות עם ניסיון בגידול ופסיכולוגיית תוכים. סוג זה גם נוטה להיות לעסן כבד ולכן דורש אספקה קבועה של ענפים קשים וגזעים ללעיסה. כאשר התאקלם הוא נועז, חסון ובריא. ניתן לגדלו עם ארות אחרות מחוץ לעונת הרבייה. בעונת הרבייה ניתן לגדלו עם תוכים קטנים יותר. אוהב להתקלח בקיץ, או להיות מרוסס במים בזמן תעופה מחוץ לכלוב או למתחם בו מגדלים אותו. לארה זו יש נטייה להיות, יחסית, אגרסיבית וצובטת, בעיקר עם המקור ולפעמים גם עם הציפורניים, אך הדבר תלוי באופן בו גודלה. בנוסף, לארה זו יש יכולת "דיבור", וחיקוי קולות וצלילים וכן מילים ומשפטים קצרים, אך בדרך כלל אינה נחשבת דברנית גדולה.
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תזונתה כוללת מגוון של פירות בשלים ולא בשלים, מנגו, אגוזים, זרעים, פירות קטנים (ענבים, אוכמניות וכדומה), פרחים וחומרים ירוקים הנמצאים בעצים.[3] מקורה חזק מאוד, ובעזרתו היא מפצחת את ציפות האגוזים הקשים.[6] קרוב לוודאי שתזונתה כוללת גם חרקים וזחליהם, בעיקר בהזנת הגוזלים. כמעט כל יום היא עפה בבוקר ובערב לקירות טיט, המשמשים מקור עשיר של מינרלים. בנוסף, מנטרל הטיט את החומרים הרעילים, הנמצאים בפירות לא בשלים.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארות מגיעים לבגרות מינית בגיל 3–4 שנים. אין להם דו-צורתיות זוויגית כך שזכר ונקבה נראים אותו הדבר ואין דרך להבדיל ביניהם. עונת הרבייה בדרום אמריקה ופנמה היא בין אוקטובר למרץ, ובאמריקה המרכזית בין פברואר למאי. מקננים בעצי דקל חיים ומתים, ומשתמשים באותו הקן כל שנה, למרות שבאזורים רבים הזוגות אינם מתרבים כל שנה. שיעור הילודה נמוך. גוזלים וביצים רבים נטרפים על ידי טורפים, טובעים/נסחפים על ידי מים גבוהים, מתים ממחלות או נשדדים. 1–2 ביצים בתטולה. משך הדגירה הוא 26–28 יום. 90–100 יום אחרי בקיעתם מתכסים הגוזלים בנוצות. הצעירים נשארים עם הוריהם עד שנתיים לאחר עזיבת הקן.[3] גודל הביצה – 47X34 מ"מ.
בשבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבייה בשבי מושגת בקלות ובקביעות ואינה קשה. עונת הרבייה מתחילה באפריל. בתקופה זו נהיים הארות אגרסיביים מאוד ויתקפו את בעליהן. 1–3 ביצים בתטולה, אם כי בדרך כלל חלקן אינן מופרות. משך הדגירה 25–27 יום. 12 שבועות לאחר הבקיעה מתכסים הגוזלים בנוצות. בארצות קרות, הרבייה מוצלחת יותר בתוך הבית מאשר מחוצה לו. אם מוציאים את הביצים מהכלוב כאשר ההורים שם הם לעיתים מתרגשים ואף פוגעים בביצים ובגוזלים. גוזלים רבים מגלים עניין רב בצביטת בעליהם בגיל 3–5 חודשים. אם לא מטפלים בבעיה כאשר היא מתחילה, הצביטות עלולות להפוך עם הזמן לנשיכות.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
ארה על ענף -
-
-
ארה ניזונה מחרסית בפנמה
_-Coco_Reef_-Mexico-6.jpg)
_-Panama.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארה ארגמנית, באתר ITIS (באנגלית)
- ארה ארגמנית, באתר NCBI (באנגלית)
- ארה ארגמנית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- ארה ארגמנית, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- ארה ארגמנית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ארה ארגמנית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ ע"פ החלטות האקדמיה
- ^ 1 2 3 ארה ארגמנית, באתר חי פארק
- ^ ארה סקרלט, באתר האנציקלופדיה של החיים
- ^ Save the Parrots: Texas A&M Team Sequences Macaw Genome, Newswise, 8 במאי 2013
- ^ ג'יני ג'ונסון, בעלי חיים מדהימים, קרית גת: דני ספרים, 2013
