וג'ראפני

וג'ראפני
वज्रपाणि

פסל טיבטי של וג'ראפני, סוף המאה ה-11 - תחילת המאה ה-12
זרם	מהאיאנה

וג'ראפני (בסנסקריט: वज्रपाणि, ב-IAST ‏: Vajirapāṇi, מילולית :"האוחז בברק", כלומר ואג'רה בידו") הוא אחד מהבודהיסטוות המוקדמים ביותר בבודהיזם מהאיאנה. הוא המגן והמדריך של גאוטמה הבודהה ועלה כדי לסמל את כוחו של הבודהה.

וג'ראפני קרוי גם צ'אנה דורג'י וצ'דור ומיוצג בהרחבה באיקונוגרפיה הבודהיסטית כאחד משלושת האלים המגנים או הבודהיסטוות המוקדמות ביותר המקיפות את הבודהה. כל אחד מהם מסמל את אחת ממעלות הבודהה: מנג'ושרי מביא לידי ביטוי את כל חוכמת הבודהות, אוולוקיטשוורה מבטא את כל החמלה העצומה של הבודהות, ווג'ראפני מגן על בודהה ומפגין את כל כוחם של הבודהות, כמו גם כוחן של כל חמש הטתאגטות (בודהיות בדרגת בודהה).

וג'ראפני הוא אחד הדהרמאפלה המוקדמים ביותר של הבודהיזם מזרם המהאיאנה ומופיע גם כאל בקאנון הפאלי של זרם הטהרוואדה. סוגדים לו במנזר שאולין, בבודהיזם טיבטי ובבודהיזם הארץ הטהורה (שבו הוא מכונה בשם מהאסתאמפראפטה ויוצר שלישייה עם אמיטאבהה ואוולוקיטשוורה). ניתן למצוא ביטויים של וג'ראפני גם במקדשים בודהיסטים רבים בסין, טייוואן ויפן כמגיני דהרמה השומרים על שערי מנזרים ומקדשים. וג'ראפני מזוהה גם עם אקאלה , בשירים שבהם הוא מוזכר כבעל הוואג'רה.

אטימולוגיה

וג'ראפני, "בעל הברק", היא הלחם בסיסים בסנסקריט שבה "ואג'רה" פירושו "יהלום או בריח", ו"פאני" שפירושו המילולי "ביד".

ייצוג

בצורה אנושית וג'ראפני מתואר מחזיק את הוואג'רה בידו הימנית. לפעמים הוא מכונה "דהיאני-בודהיסטווה", שווה ערך לאקשוביה , בודהת החוכמה השני. אצ'אריה-וג'ראפני הוא הייצוג של וג'ראפני כדהרמאפלה , הנראה לעיתים קרובות עם העין השלישית, גהאנטה (פעמון) ו"פאשה" (לאסו). לפעמים הוא מיוצג כיידאם , בעל ראש אחד וארבע ידיים בצורה המכונה נילאמבארה-וג'ראפני, אוחז בוואג'רה ודורך על דמות השוכבת על נחשים. מהאקקרה-וג'ראפני, גם הוא יידאם, מתואר עם שלושה ראשים ושש זרועות, נושא ואג'רה ונחשים תוך כדי דריכה על ברהמה ושיווה. לעיתים קרובות הוא נמצא באיחוד עם בת זוגו ביאב-יאם . אקאלה-וג'ראפני מתואר עם ארבעה ראשים, ארבע ידיים וארבע רגליים אוחז בחרב, בלאסו ובוואג'רה, דורכים על שדים. ייצוג נוסף הוא בצורה של הראש, הכנפיים והציפורניים של גארודה.

הבעת הפנים של וג'ראפני זועמת, ולעיתים קרובות הוא מסומל כיאקשה, כדי ליצור "פחד אצל הפרט כדי לשחרר את הדוגמטיזם שלו". יד ימינו המושטת מנופפת בוואג'רה , "המסמלת ידע אנליטי ("ג'ניאנאווג'רה") שמפרקת את האחיזה של התודעה. אף על פי שלפעמים הוא עונד כתר גולגולת, ברוב הייצוגים הוא עוטה כתר בודהיסטווה בן חמשת החודים כדי לתאר את כוחם של חמש בודהות החוכמה (מצב ההתעוררות המלאה של הבודהה).

מנטרה

המנטרה: "אום וג'ראפני הום פהאט" ב-IAST ‏: "oṃ vajrapāṇi hūṃ phaṭ" משויכת לווג'ראפני. "צליל הזרע " שלו הוא "הום" (hūṃ)

• בטיבטית: "ཨོཾ་བཛྲ་པཱ་ཎི་ཧཱུྂ༔"

אגדות

פרינירוואנה של בודהה

באגדות בודהיסטיות מוקדמות, וג'ראפני הוא אל משני שליווה את גאוטמה הבודהה במהלך הקריירה שלו כקבצן נודד. בכמה טקסטים אומרים שהוא ביטוי של שאקרה , מלך גן העדן של הטאריסטרימשה של הקוסמולוגיה הבודהיסטית וההינדית ואל הגשם כפי שמתואר בפסלי האלילים מגנדהארה. בתור שאקרה, נאמר שהוא היה נוכח במהלך לידתו של טתאגטה. בתור וג'ראפני הוא היה האל שעזר לגאוטמה הבודהה להימלט מהארמון בזמן ההתכחשות שלו. כשסאקיאמוני חזר מהעיר קפילאוואסטו נאמר שהוא לבש שמונה צורות של דוות , שליוו אותו.

לפי שוואנדזאנג, הנזיר והנוסע הסיני, הכניע וג'ראפני נחש גדול באודייאנה .. בגרסה אחרת נאמר שבעוד שהנאגה באו לסגוד לבודהה ולשמוע את דרשותיו, וג'ראפני לבש צורה של ציפור כדי להונות אותם כך שלא יותקפו על ידי אויביהם הקטלניים, הגארודה.

בפרינירוואנה של הבודהה, וג'ראפני הפיל את הוואג'רה שלו בייאוש והתגלגל באבק.

משמעות

וג'ראפני נתפס כביטוי של וג'ראדהארה ושל "הרפלקס הרוחני", אקשוביה , בודהת החוכמה השני. ברמה העממית, וג'ראפני הוא הבודהיסטווה המייצג את כוחם של כל הבודהות בדיוק כפי שמנג'ושרי מביא לידי ביטוי את כל חוכמת הבודהות, ואוולוקיטשוורה מייצג את החמלה הגדולה שלהם. הוא נקרא "מאסטר התעלומות שלא ניתן לשערן שמקיים את האמת גם במצוקות של חושך ובורות".

על פי פראז'נה פרמיטה, כל בודהיסטווה בדרך לבודהיות זכאי להגנתו של וג'ראפני, שהופך אותם לבלתי מנוצחים להתקפה כלשהי, "בין על ידי בני אדם ובין על ידי רוחות רפאים".

הופעות וזיהויים

בגנדהארה

כשהבודהיזם התרחב במרכז אסיה והתמזג עם השפעות הלניסטיות לכדי בודהיזם-יווני , אומץ הגיבור היווני הרקולס לייצג את וג'ראפני. באותה תקופה, הוא הוצג בדרך כלל כספורטאי שעיר ושרירי, אוחז באלת "יהלום" קצרה. בודההגוסה שייך את וג'ראפני למלך דווה אינדרה. חלק מהכותבים מאמינים שהאל המתואר הוא למעשה זאוס, שהתכונה הקלאסית שלו היא ברק. הדימוי של וג'ראפני כדמות דמוית מתאבק עתיד להשפיע בסופו של דבר על צורת פסלי האלים השומרים במזרח אסיה.

• 
  וג'ראפני בתור הרקולס או זאוס, המאה השנייה
• 
  וג'ראפני, המגן של הבודהה
• 
  הבודהה עם המגן שלו וג'ראפני. גנדהארה, המאה השנייה
• 
  וג'ראפני, המאה ה-3 או ה-4

בהודו

ציורים של אוולוקיטשוורה או פדמאפני ווג'ראפני משני צדי הבודהה, ממערה 1 של מערות אג'אנטה.

בתקופת אימפריית קושאן, אמנות גנדהארה תיארה את הדמות של וג'ראפני כשהוא מוצג בעיקר כמגן של סאקיאמוני ולא בתפקיד של בודהיסטווה. בסצנות המתארות את מערת אינדראסלה האגדית, המערה שבה חי בודהה במשך זמן מה, הרים מהווים חלק מסביבתו שבה מוצגת נוכחותו במהלך ההמרה של הנאגה אפאללה . בתיאורים אלה הוא מוצג לבוש בלבוש מערבי בלעדי ותמיד בנוכחות אלים אחרים. התבליטים בצורת אמנות זו מתארים את וג'ראפני הנוכח תמיד בסצנות שבהן בודהה ממיר אנשים; נוכחותו מוצגת כאשר הבודהה מתעמת עם מתנגדי הדהרמה כמו "מארה" לפני ההארה שלו. סצנות של סאקיאמוני המתחרה בכופרים גם הן חלק ממסורת האמנות הזו. סצנות של בודהה המשתמש בוואג'רה של וג'ראפני כ"נשק הקסם" לביצוע נסים ולהפיץ את "עליונות הדוקטרינה שלו" נפוצות גם הן.

בקבוצת המערות המערבית של מערות אג'אנטה באוראנגאבאד, מתואר כבודהיסטווה עם הוואג'רה שלו בציור, לוח של קומפוזיציה פיסולית כשהוא בתנוחת עמידה (הדמות היחידה שקיימת) מעל לוטוס משמאל לבודהה בתנוחת "דהיאנאסנה". בפאנל זה הוא מעוטר בכתר גבוה, שתי שרשראות, צמיד נחש ומחזיק את הוואג'רה בידו השמאלית, ונשען על צעיף קשור על ירכיו. קומפוזיציה איקונוגרפית סגורה זו נמצאת בכניסה למרפסת של מערה 2 ובמרפסת הבלתי שלמה של מערה 1. לוחות מגולפים כאלה עם וג'ראפני נראים גם בחלק הפנימי של מעבר ה"פראדקשינה", פעולת ההקפה או ההליכה סביב הסטופה, של מערה 2, שבה הוא מזווג עם בודהיסטוות אחרות כמו אוולוקיטשוורה. בלוח זה יש לו כתר בצורת סטופה עם צעיף מהודק על ירכו השמאלית.

בקבוצת המערות המזרחית, בכניסה למערה 6, וג'ראפני מגולף כדמות נישאה בצורת דווראפאלה (רוח שומר הסף) ענקית, יחד עם אוולוקיטשוורה. כאן, לצדו עוזר קטן. הוא נושא את ה"וואג'רה", נשק זוהר בידו השמאלית, המונחת על צעיף קשור על ירכו. זרועו הימנית כפופה קדימה, ואולי פעם אחת החזיקה לוטוס, בדומה לאוולוקיטשוורה. שתי הדמויות בכניסה למערה 6 מתוארות עונדות כתרים ("מקוטה ").

בסין

המצביא חֶנְג במקדש דָאדָאוצֶ'נְג צְה-שֶׁנְג, טאיוואן

המצביא הָה במקדש דָאדָאוצֶ'נְג צְה-שֶׁנְג, טאיוואן

בסין, וג'ראפני, הידוע בתור "האל המחזיק בוואג'רה" (執金剛神), זוכה להערכה נרחבת בהתגלמותו הכפולה כ"לוחמי הוואג'רה" (金剛力士) או כ"מלכים נדיבים" (仁王), שני אלים שומרים שריריים העומדים בדרך כלל בכל צד של השאנמן במקדשים ובמנזרים בודהיסטים. הפסל בצד ימין נקרא באופן מסורתי "גוהיאפאדה " (密跡金剛), בעוד שהפסל בצד שמאל נקרא באופן מסורתי "נראיאנה " (那羅延天), שניהם דהרמאפלה בקאנון הבודהיסטי הסיני . בדת הסינית העממית, הם ידועים גם בתור "המצביאים הנג והה " (哼哈二將), שנקראים כך מכיוון שפיו של הפסל הימני בדרך כלל פתוח כדי לבטא את הצליל "אה", בעוד שפיו של השני בדרך כלל סגור כדי לבטא את הצליל "חנג". שני הצלילים הם צלילי ההתחלה והסיום בסנסקריט, המסמלים את הבסיס של הצלילים ונושאים את התיאוריה העמוקה של הדהרמה. גוהיאפאדה, בפרט, נחשב גם לאחת עשרים הדוות או עשרים וארבע האלים המגינים בפנתיאון הבודהיסטי הסיני. במסורת שאולין, וג'ראפני מוערך כאווטאר של אוולוקיטשוורה שנגלה כדי להגן על המנזר בתקופת שושלת יואן.

ביפן

ביפן, וג'ראפני נקרא "שוקונגושין" (執金剛神), תעתיק "אונ'יומי " של שמו הסיני. כמו בסין, דמותו הייתה ההשראה ל"מלכים הנדיבים ", השומרים מלאי הזעם והשריריים של הבודהה, שנמצאים בכניסה של מקדשים בודהיסטים רבים.

וג'ראפני מזוהה גם עם פודו-מיאואו (不動明王); המנטרה של פודו-מיאואו מתייחסת אליו כבעל הכוח החזק של ואג'רה . אף על פי שהוא אינו סוג פופולרי במיוחד של פולחן פסלים ביפן, הוא מתואר לעיתים קרובות בדיאגרמות (מנדלה). הצורה השישית של מנדלת "ממלכת הרחם " קרויה "מתחם וג'ראפני", שבו הוא מתואר ב-20 צורות שונות, עם וג'ראסטווה בתור האל המוביל. באיקונוגרפיה היפנית הוא מתואר בצבע אדום במותו של בודהה.

באינדונזיה

הבודהה ואירוקנה (במרכז) שמצדדיו פדמאפני (משמאל) ווג'ראפני (מימין). מנדוט, המאה ה-8

באינדונזיה וג'ראפני מתואר כחלק משלישייה עם ואירוקנה ופדמאפני. ניתן למצוא פסלי אבן מפורסמים בגובה 3 מטרים של שלישיית ואירוקנה, פדמאפני ווג'ראפני בחדר המרכזי של מקדש מנדוט , הממוקם כ-3 קילומטרים מזרחה מבורובודור במרכז ג'אווה. גם פדמאפני וגם וג'ראפני היושבים, הנחשבים כשומרו של בודהה ואירוקנה, מתוארים כגבר נאה בנוי היטב עם הבעה שלווה המעוטר בכתר ותכשיטים. הפסלים הם הדוגמה המשובחת של האמנות של שושלת שילנדרה של מרכז ג'אווה מהמאה ה-9, שהשפיעה על האמנות הבודהיסטית בדרום-מזרח אסיה, כולל אמנות אימפריית סריוויג'איה האומנות של סומטרה וחצי האי המלאי (דרום תאילנד).

בקמבודיה

בקמבודיה, שלושה מנזרים המתוארכים לשנת 953 לספירה מוקדשים לסגידה לשלישית הבודהה – פראז'נה פרמיטה ווג'ראפני; דמות של וג'ראפני עם ארבע זרועות זוכה להערצה באחד המנזרים הללו. כמו כן, בגומחות עומדות פסלים של וג'ראפני מגולפים עם ארבע או שתי זרועות על כל אחד מארבעת הצדדים של מונוליתים שנמצאו במערב קמבודיה.

בנפאל

פסל ברונזה של הבודהיסטווה וג'ראפני מנפאל, 1731

בנפאל, וג'ראפני מתואר אוחז ואג'רה הנתמך על לוטוס כשהגבעול שלו מוחזק ביד ימין בעוד יד שמאל מוצגת בתנוחה של "צדקה וויכוח". ציוריו הם בצבע לבן.

בטיבט

בטיבט וג'ראפני מיוצג בצורות עזות רבות. כמה מהבולטות שבהן הן: וג'ראפני-אצ'אריה (דהרמאפלה) בצורת אדם עם ראש אחד בלבד עם עין שלישית עם שיער מורם ומוכתר בגולגולת בעלת הבעה לוהטת. צווארו מעוטר בשרשרת נחשים, וברצועת מותניים עשויה עור נמר מכוסה גולגולות. צועד ימינה, ידו המורמת מחזיקה ואג'רה. כאשר דמותו צבועה בצבע כחול התמונה מוקפת בלהבות עם תמונות של גארודה קטנים; נילמבארה-וג'ראפני עם ראש אחד, עם עין שלישית, כתר עשוי גולגולת עם ארבע או שש זרועות ובמקרים מסוימים עם שיער לא מסודר עטור ואג'רה ונחש. שתי ידיים מוצלבות אל החזה בתנוחה מיסטית (מודרה), יד ימין השנייה מורמת מעלה ונושאת ואג'רה. צועד ימינה, עטור כתר מלכותי ושוכב מעל מצע נחשים; כדמות אצ'אלה-וג'ראפני הוא מוצג עם ארבעה ראשים, ארבע ידיים וארבע רגליים מעוטרים בסמלים של ואג'רה, חרב, לאסו וגביע מגולגולת (קפאלה ) כשהוא רומס שדים; מהאצ'אקרה-וג'ראפני הוא צורה בעלת שלושה ראשים ועין שלישית, ועם שש ידיים ושתי רגליים. האייקון מעוטר בסמלים של ואג'רה, נחש עם "יוּם" מוחזק בידיו העיקריות, וכששאקטי מוצג משמאלו אוחז בגביע גולגולת (קפאלה) וגריגוג (סכין קוצצת או סכין בצורת אנקול). הדמות מוצגת כשהיא דורכת על ברהמה מימין ועל שיווה משמאל; בצורת אוחז בברק המכונה "צורת מכשף נחש" כדי להגן מפני הכשות נחש, הוא מתואר כמי שיושב על כס לוטוס שנישא על ידי טווסים. תנוחת יד ימין מחזיקה קצה אחד של לולאת חבל כדי ללכוד שדי נחשים בעוד שיד שמאל המוחזקת מעל הירכיים נושאת את הקצה השני של החבל. אחריו באים שני בודהיסטוות – "סרוואניוורנה-וישקאמבהין , מחסל כתמים, וסמנתאבהדרה , בעל המידות הטובות לחלוטין". הקישוטים שלו מורכבים מכתר גבוה ונחשים המתפתלים על זרועותיו וקרסוליו. בצורתו בציורים, בדרך כלל בצבע לבן "ואג'רה-מוצלבת" מוחזקת לשמאל מורמת מעל הבודהיסטוות הנלוות אך כאשר דמותו צבועה בצבע כחול יד שמאל מחזיקה ואג'רה כפולה; צורת הגארודה שלו היא עם כנפיים וטפרים או עם ראש אדם עם מקור או ראש עם כנפיים פרושות לגמרי (צורתו המצוירת בצבע כחול). יכול להיות שהוא רומס שד או נאגה מת (נחש). בחלק מהציורים הוא נראה נושא חרב, בקבוק בצורת דלעת, סכין קוצצת או ידיים מוחזקות במצב תפילה.

בווייטנאם

בבודהיזם הווייטנאמי, וג'ראפני נחשב לדהרמה ונטען כי יש שמונה וג'ראפני, הנקראים "באט בו קים קונג" (Bát bộ kim cương "שמונה סטים של יהלומים"). אסטלת "סונגתיין דזיין לין" (Sùng Thiện Diên Linh) (הוקמה בשנת 1122) במקדש "לונג דוי" (Long Đọi) משושלת Lý מזכירה שמונה. שמונת מגיני הדהרמה הללו מסודרים לעיתים קרובות במקדשים בודהיסטים וייטנאמיים כדי להגן על הדהרמה, על החסידים ועל מתקני הפולחן הבודהיסטים. לכל אחד משמונה מגיני הדהרמה יש שמות משלהם. אף על פי שהם שמונה, כל השמונה מקובצים לקבוצה מאוחדת, מחולקת לשתי שורות, ארבע בכל שורה, לא מופרדות לשם הפולחן.

• 
  פסל של וג'ראפני, מקדש לונג דוי, מחוז הא נאם (1118–1121, שושלת טראן )
• 
  צלמית וג'ראפני, האנוי, שושלת לה המחודשת, המאה ה-17 לספירה
• 
  שניים מתוך שמונת פסלי "באט בו קים קונג" במקדש פאט קו דון (Phật Cô Đơn)
• 
  שניים מתוך שמונת פסלי "באט בו קים קונג" במקדש פאט קו דון (Phật Cô Đơn)

בספרות ובאמנות

בספרות ובאמנות יש לווג'ראפני מקום נכבד עם הזיהוי שלו כיאקשה מוביל ההופך לבודהיסטווה בקנה מידה מלא. סיפור זה, המשתקף באמצעות סוטרות מהאיאנה הפך אותו ל"סמל של ידע אזוטרי ומגלה הטנטרה הבודהיסטית". בתפקיד יאקשה נוצר הקשר המיוחד שלו עם הרים ומערות. לפי א. למוט (E. Lamotte), מחברם של ספרים על בודהיזם, וג'ראפני היה הצ'יף של ה"גוהאיאקשה, שדי המערות" ("Guhayakas genies des caverns") או יאקשות סודיות, שמילאו תפקיד מסתורי בספרות הבודהיסטית והברהמאנית של הודו. למוט ביסס את הערכתו על קטעים טקסטואליים רבים שהסבירו את השימוש של וג'ראפני בוואג'רה הקסומה שלו כדי לטלטל את ההרים. סיפור חשוב בהקשר זה המסופר ב"מולסדרוואדטיוואדה וינאיה", הוא המפגש בין הבודהה לדוואדוטה שבו מוצגת היכולת של כוח הוואג'רה של וג'ראפני להשמיד את הסלע. בהתייחסות טקסטואלית אחרת, ב"סרוואדאיוואדה וינאיה ויביהאשה" וג'ראפני מגן על נתיב ה"פראדקשינה", פעולת ההקפה או ההליכה סביב הסטופה, כשהוא מאמץ את נשק הקסם שלו. עובדה זו מאומתת במיקום של תמונות וג'ראפני ענקיות במערה אג'אנטה מספר 6 הן בקצה הכניסה והן ביציאה של המעבר בו מסתיימות ההקפות.

סיפורים

הבודהה ווג'ראפני עירום באפריז בג'מאל גארהי , גנדהארה

המרה של אמבאטתה

ה"אמבאטתה סוטה" של הקאנון הפאלי, הקורא תיגר על האופי הנוקשה של מערכת הקאסטות, מספר על מקרה אחד שבו הופיע וג'ראפני כסימן לכוחו של הבודהה. בהוראת מורו, ביקר ברהמין צעיר בשם אמבתה את הבודהה. מתוך ידיעה שמשפחתו של בודהה היא מקלאן שאקיה , שהם קשטרייה, לא הצליח להראות לו את הכבוד שהוא היה נוהג לחלוק לברהמין. כשהבודהה שאל אותו מדוע, אמבתה השיב שזה משום שהבודהה שייך לקאסטה של "עובדי כפיים". לאחר מכן הבודהה שאל את הברהמין אם משפחתו צאצאית של "שפחה מקלאן השאקיה". מתוך ידיעה שזה נכון, אמבתה סירב לענות על השאלה. לאחר שסירב לענות על השאלה בפעם השנייה, הזהיר אותו הבודהה שראשו ירוסק לרסיסים אם לא יעשה זאת בפעם השלישית. אמבתה נבהל כשראה את וג'ראפני מתגלה מעל ראשו של הבודהה מוכן להכות את הברהמין עם הברק שלו. הוא אישר בזריזות את האמת ולמד לקח על נושא הקאסטות.

וג'ראפני ומהשווארה

סיפור פופולרי מספר כיצד וג'ראפני הורג את מהשווארה, הייצוג של האל ההינדי שיווה בבודהיזם המתואר כישות רעה. הסיפור מוזכר בכמה כתבי קודש. הסיפור מתחיל בהפיכת הבודהיסטווה סמנתאבהדרה לווג'ראפני על ידי ואירוקנה , הבודהה הקוסמי, שקיבל ואג'רה ואת השם "וג'ראפני". ואז ואירוקנה מבקש מווג'ראפני ליצור את משפחתו הקשיחה כדי לייצר מנדלה. וג'ראפני מסרב כי מהשווארה "משלה יצורים עם הדוקטרינות הדתיות הערמומיות שלו ועוסק בכל מיני התנהגויות פליליות אלימות". מהשווארה ופמלייתו נגררים בעל כורחם להר מרו, וכולם מלבד מהשווארה נכנעים. וג'ראפני ומהשווארה מנהלים קרב מכושף, בו מנצח וג'ראפני. פמלייתו של מהשווארה הופכים לחלק מהמנדלה של ואירוקנה, למעט מהשווארה, שנהרג, וחייו הועברו לממלכה אחרת שם הוא הופך לבודהה בשם "בהאסמשווראנירגהוסה", "אדון האפר חסר הצלילים".

לפי קאלופאהאנה (Kalupahana), הסיפור "מהדהד" את סיפור המרת אמבתה. יש להבינו בהקשר של התחרות ההיסטורית בין מוסדות בודהיסטים לשיוויזם בדרום אסיה ובדרום-מזרח אסיה.

הקדוש המגן של מנזר שאולין

וג'ראפני בספרייה הנסתרת של מערות מוגאו, דונחוואנג , סין. כוח וכעס מתגלמים. סוף המאה ה-9, שושלת טאנג. דיו וצבעים על משי.

בספרו "מנזר שאולין" (2008), מציין פרופ' מאיר שחר כי וג'ראפני הוא הקדוש המגן של מנזר שאולין. סיפור קצר המופיע באנתולוגיית טאנג של גָ'אנְג גְ'ווֹ (660–741) מראה כיצד האל נערץ במנזר מהמאה השמינית לפחות. זהו סיפור אנקדוטלי של איך נזיר שאולין סֶנְגְצ'וֹאוּ (480-560) השיג כוח על טבעי ויכולת לחימה על ידי תפילה לווג'ראפני והאכלה בכפייה בבשר נא. אב המנזר של שאולין דְזוּדְווָאן (1115–1167) הקים אסטלה לכבודו במהלך שושלת סונג, ובה כתוב:

על פי הכתוב (בסוטרת הלוטוס), אל זה (נראיאנה) הוא ייצוג של אוולוקיטשוורה (גוואן-יין . אם אדם שמזין בחמלה את כל היצורים החיים משתמש בקסם [של האל] הזה, זה יגביר את כוחו של גופו (דְזֶנְגְגָ'אנְג שֶׁן לִי). הוא מקיים את כל הנדרים, בהיותו יעיל ביותר. ... לכן אלה שלומדים את סמליות היד של נראיאנה (מודרה), אלה שמחפשים את הלחש שלו (מנטרה), ואלה שמחפשים את דמותו הם רבים. כך הקמנו את האסטלה הזו כדי להפיץ את השדר הזה.

— אסטלה שהוקמה מחדש (צ'ונְג שָׁאנְג) על ידי אב המנזר של שאולין דְזוּדְווָאן

במקום להיחשב לאל עצמאי, מאמינים במנזר שאולין שווג'ראפני נובע מהבודהיסטווה גוואן-יין. המלומד הסיני אָה'דֶה ציין שזה משום שסוטרת הלוטוס אומרת שגוואן-יין לוקח על עצמו את המראה של כל ישות שתעזור בצורה הטובה ביותר לחדור לדהרמה. בפסקה המדויקת של סוטרת הלוטוס נכתב: "למי שיכול להיות מועבר לגאולה על ידי גוף הרוח שאוחז בוואג'רה (וג'ראפני) הוא מטיף לדהרמה על ידי הצגת גוף הרוח שתופס את הוואג'רה".

הנזירים עצמם סגדו לו באופן היסטורי בתור האב של שיטת המטה המפורסמת שלהם. אסטלה שהוקמה על ידי אב מנזר שאולין וֶנְדְזָאי בשנת 1517 מראה שאלת הוואג'רה של האל הוחלפה עד אז לגוּן , אשר במקור "שימש כסמל של הנזיר". צורת הנראיאנה דמוית היאקשה של וג'ראפני הושוותה בסופו של דבר לאחד מארבעת "מלכי קינארה " בעלי המטה מסוטרת הלוטוס בשנת 1575. כך שונה שמו מנראיאנה ל"מלך קינארה". אחת הגרסאות הרבות של סיפור מסוים בנוגע ליצירת שיטת המטה מתרחשת במהלך מרד המצנפת האדומה של תקופת שושלת יואן. שודדים הטילו מצור על המנזר, אך הוא ניצל על ידי עובד מטבח פשוט שהפעיל מחתת אח ארוכה כמטה מאולתר. הוא מזנק לתוך התנור ומגיח כענק מפלצתי גדול עד כדי כך שבין רגליו נכנסים גם הר סונג וגם המבצר הקיסרי בראש הר שאושי (שנמצאים במרחק של שמונה קילומטרים זה מזה). השודדים בורחים כשהם רואים את הענק האוחז במטה הזה. נזירי שאולין מבינים מאוחר יותר שעובד המטבח היה לא אחר מאשר מלך קינארה בתחפושת. שחר מציין שהסיפור על עובד המטבח יכול היה להתבסס על חייו האמיתיים של הנזיר חְווֵיְנֶנְג (638–713). בנוסף, הוא מציע שהמרכיבים המיתיים של הסיפור התבססו על הרפתקאותיו הבדיוניות של סוּן ווּקוֹנג מהאפוס הסיני "המסע למערב". הוא משווה את הטרנספורמציה של העובד בתנור עם הזמן של סוּן בכור ההיתוך של לאו דזה, השימוש שלהם במטה, והעובדה שסוּן והנשק שלו יכולים שניהם לגדול לממדים ענקיים.

פסלים וציורים של קינארות הוצבו באולמות שונים ברחבי שאולין לכבוד תבוסתו של צבא המצנפת האדומה. פסל נצרים שנארג על ידי הנזירים והוצג במרכז "אולם קינארה" הוזכר בספר ההדרכה של צֶ'נְג דְזונְגְיוּאוּ מהמאה השבע-עשרה של שיטת מטה שאולין. עם זאת, מאה שנה לאחר מכן, נטען כי מלך קינארה ארג בעצמו את הפסל. הוא נהרס כאשר המנזר הוצת על ידי שְׁה יוּאוּסָאן , מצביא של הקוומינטנג בשנת 1928. "כת דתית מחודשת" התעוררה סביב הקינארות בשלהי המאה העשרים. מקדש עבורו נבנה מחדש בשאולין ב-1984 ושופץ ב-2004.

גלריה

• 
  וג'ראפני עם האלה של הרקולס
• 
  וג'ראפני עם קבוצת נזירים בודהיסטים, גנדהארה
• 
  הרקולס והאריה מנמאה, גנדהארה, המאה ה-1
• 
  לוח תבליט, רטנאגירי , הודו, המאה ה-8 או ה-9
• 
  בודהיסטווה וג'ראפני. מנדוט ליד בורובודור, מרכז ג'אווה, אינדונזיה. האמנות של שושלת שילנדרה סביב המאה ה-8.

לקריאה נוספת

• Jerry H. Bentley, "Old World Encounters. Cross-cultural contacts and exchanges in pre-modern times" (Oxford University Press, 1993) ISBN 0-19-507639-7
• John Boardman, "The Diffusion of Classical Art in Antiquity" (Princeton University Press, 1994) ISBN 0-691-03680-2
• Osmund Bopearachchi, Christine Sachs, "De l'Indus à l'Oxus, Archéologie de l'Asie Centrale", ISBN 2-9516679-2-2
• Brancaccio, Pia (17 בדצמבר 2010). The Buddhist Caves at Aurangabad: Transformations in Art and Religion. BRILL. ISBN 978-90-04-18525-8. {{cite book}}: (עזרה)
• Davidson, Ronald M. (2012). Indian Esoteric Buddhism: A Social History of the Tantric Movement. Columbia University Press. ISBN 978-0-231-50102-6.
• DeCaroli, Robert (2004). Haunting the Buddha : Indian Popular Religions and the Formation of Buddhism: Indian Popular Religions and the Formation of Buddhism. Oxford University Press, USA. ISBN 978-0-19-803765-1.
• Richard Foltz, Religions of the Silk Road, 2nd edition (Palgrave Macmilla, 2010) ISBN 978-0-230-62125-1
• Getty, Alice (1928). The Gods of Northern Buddhism: Their History and Iconography. Courier Corporation. ISBN 978-0-486-25575-0.
• Getty, Alice (1988). The Gods of Northern Buddhism: Their History and Iconography. Courier Corporation. ISBN 978-0-486-25575-0.
• Kalupahana, David (1992). A History of Buddhist Philosophy: Continuities and Discontinuities. University of Hawaii Press. ISBN 978-0-8248-1402-1.
• Lamotte, Étienne (2003). "Vajrapāṇi in India (I)", Buddhist Studies Reviews 20(1), 1–30
• Lamotte, Étienne (2003). "Vajrapāṇi in India (II)", Buddhist Studies Reviews 20(2), 119-144
• Leviton, Richard (באוגוסט 2012). My Pal, Blaise: Notes on a 60-Billion-Year Friendship. iUniverse. ISBN 978-1-4759-4809-7. {{cite book}}: (עזרה)
• Linrothe, Robert N. (1999). Ruthless Compassion: Wrathful Deities in Early Indo-Tibetan Esoteric Buddhist Art. Serindia Publications, Inc. ISBN 978-0-906026-51-9.
• Power, Richard (20 בספטמבר 2013). The Lost Teachings of Lama Govinda: Living Wisdom from a Modern Tibetan Master. Quest Books. pp. harv. ISBN 978-0-8356-3064-1. {{cite book}}: (עזרה)
• Santangelo, Paolo (9 ביולי 2013). Zibuyu, "What The Master Would Not Discuss", according to Yuan Mei (1716 - 1798): A Collection of Supernatural Stories (2 vols). BRILL. ISBN 978-90-04-21628-0. {{cite book}}: (עזרה)
• Shahar, Meir (2008). The Shaolin Monastery: History, Religion, and the Chinese Martial Arts. Honolulu, HI: University of Hawai'i Press. ISBN 978-1-4356-6648-1. OCLC 259735411.
• "Alexander the Great: East-West Cultural contacts from Greece to Japan" (NHK and Tokyo National Museum, 2003)
• Tarn, William Woodthorpe (1966). The Greeks in Bactria and India. Cambridge University Press. ISBN 978-1-108-00941-6.
• Vessantara (1993). Meeting the Buddhas: A Guide to Buddhas, Bodhisattvas, and Tantric Deities. Windhorse. ISBN 978-0-904766-53-0.
• "The Crossroads of Asia, Transformation in image and symbols", 1992, ISBN 0-9518399-1-8

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וג'ראפני בוויקישיתוף