משגר לוויינים וחלליות
משגר לוויינים וחלליות (מַרְקִיעַ)[1][2] הוא טיל שמשמש לשיגור לוויינים או חלליות לחלל. בקצהו העליון של המשגר נמצאת חופת המטען שצורתה חרוט, ובתוכה המטען המשוגר לחלל. המטען הוא לוויינים, גשושיות או מכשירים אחרים, או אסטרונאוטים למשימה בחלל. השיגור מתבצע מכן שיגור.
בדרך כלל, המשגר הוא טיל רב-שלבי המאפשר להגיע למהירויות גבוהות. השלבים שסיימו את פעולתם מתנתקים מהמשגר ונופלים. כאשר מדובר בלוויין, השלב האחרון של המשגר נועד להעלות את הלוויין עד למסלול שתוכנן לו ובמהירות שתוכננה לו, ואז לשנות זווית לכיוון אופקי כלפי כדור הארץ. לאחר זאת גם השלב האחרון מתנתק ומתרחק מהלוויין כדי לא להתנגש בו, והלוויין ממשיך לחוג בעצמו.
ישראל נמנית עם המדינות המעטות שלהן יש יכולת שיגור לוויינים, באמצעות משגר לוויינים בשם שביט. משגר זה משמש לשיגורם של לוויינים צבאיים למסלול נמוך. לווייני תצפית אזרחיים שיוצרו בישראל שוגרו עד כה בידי רוסיה.
אף ששיגור לוויינים לחלל מתבצע משנת 1957, עדיין נכשלים מעת לעת שיגורים של לוויינים וחלליות. כישלונות אחדים:
- הפעלתו הראשונה של משגר הלוויינים אריאן 5, ב-4 ביוני 1996, הסתיימה בהשמדה עצמית 40 שניות לאחר שהחלה, כתוצאה מבאג בתוכנת הניווט של המשגר.
- מתוך עשרה שיגורים של לוויינים ישראליים מסדרת "אופק" נכשלו שני שיגורים.
משגרים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המשגר סויוז הוא מנוע רב-שלבי בעל מנוע דלק נוזלי, אשר שימש את ברית המועצות בתוכנית סויוז ועדיין משמש לשיגור חלליות מטען "פרוגרס" לתחנת החלל הבינלאומית ולשיגורים מסחריים של חברת "סטארסם". משגר סויוז הוצג בשנת 1966 כפיתוח של משגר הווסטוק, שפותח מהטיל הבליסטי הביניבשתי R-7. סויוז נחשב למשגר המוצלח ביותר עד כה. דגמים שונים של המשגר סויוז שוגרו למעלה מ-850 פעם לחלל, יותר מכל משגר אחר. אף על פי שתכנונו הנחשב מיושן כיום הוא הצטיין באמינות גבוהה ביותר, ובמחיר זול עד כניסתם של משגרי הפאלקון 9 לשימוש פעיל.
- המשגר סטורן 5 הוא משגר רב שלבי בעל מנוע דלק נוזלי ממשפחת משגרי סטורן, אשר שימש את נאס"א בתוכנית אפולו וסקיילאב. זהו הדגם הגדול ביותר שיוצר במשפחת משגרי סטורן והגדול ביותר שיוצר אי פעם. למשגר שלושה שלבים. השלב הראשון, הונע על ידי חמישה מנועי F-1 בעלי דחף של 700 טון כל אחד אשר פועלים על דלק מסוג RP-1. השלב השני, הונע על ידי חמישה מנועי J-2 בעלי דחף של 102 טון כל אחד למשך 500 שניות והפועלים על מימן נוזלי. השלב השלישי והאחרון, הונע על ידי מנוע J-2 בודד שהורכב על תושבת המאפשרת ניהוג. סטורן 5 הוא המשגר היחיד אי פעם שלא נכשל בעת שיגור. נאס"א שיגרה 13 טילי סטורן 5 בין השנים 1967 ו-1973.
- המשגר פאלקון כבד הוא משגר מתוצרת החברה הפרטית SpaceX שמצטיין כיום (2021) בשלושה מאפיינים: הוא המשגר החזק ביותר, הזול ביותר במחיר לק"ג מטען, וניתן לשימוש חוזר. פאלקון כבד מורכב מפאלקון 9 אליו צמודים שני מאיצים שזהים לשלב הראשון של פאלקון 9. כל השלבים ניתנים לשימוש חוזר לאחר השמשה קצרה וזולה יחסית, וכך מושג המחיר הנמוך לק"ג מטען.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' מוטי בן ארי, ה"באג" שחיסל משגר, בירחון "הבטים בהוראת מדעי המחשב" (גיליון יולי 1998 עמודים 20–22) בהוצאת משרד החינוך ומטה המרכז להוראת המדעים.
- משגר לוויינים וחלליות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 30 באפריל 2023
- ^ האקדמיה ללשון: במקום מערכת שיגור לחלל או משגר, מהיום אמרו: מרקיע!, באתר סוכנות החלל הישראלית, 3 במאי 2023
