רחב

רחב
לידה	כנען, יריחו
פטירה	האלף ה-2 לפנה"ס
כינוי	רחב הזונה
בן זוג	יהושע בן נון (במסורת היהדות) או שלמון (במסורת הנצרות)
עיסוק	זונה, בעלת פונדק, מרגלת
בתנ"ך	ספר יהושע, פרק ב', פרק ו'

הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו ואישה זונה שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען, ובעקבות עזרתה, היא מקבלת הבטחה שבני ישראל לא יפגעו בה ולא במשפחתה, הבטחה החורגת מהציווי על השמדת היושבים בארץ טרם ההתנחלות.

רקע – מרגלי יהושע ביריחו

ערך מורחב – מרגלי יהושע ביריחו

על פי ספר יהושע, רחב הסתירה את שני המרגלים ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה, רחב נדרשה לתלות חוט שני בחלון ביתה אשר בחומה, באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.

כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב בידי המרגלים ספר יהושע, פרק ו', פסוקים ט"ז–י"ז.

תפקידה של רחב בעלילה

במהלך הסיפור, נראה כי דווקא רחב היא שהפנימה את ההבטחה הגורפת שניתנה לבני ישראל ברשתם את הארץ, והיא מציידת את המרגלים במסר תאולוגי שעושה עליהם רושם כביר, מסר שהוא למעשה יהיה תוצאתה היחידה של משימת הריגול. לעומת זאת, קולם של המרגלים לא נשמע, עובדה שלדעת חוקרים מסוימים, מביעה שהם סבילים לחלוטין.^[^{דרוש מקור]}

לפי חלק מהדעות, רחב היא זו שזימנה את אנשי המלך, על-מנת להציל את עצמה ואת משפחתה. רחב מופיעה כדמות הירואית של אם מצילה, בהתאם למודל האשה החכמה. רחב הוציאה את המרגלים, כמשה בתיבה, כשם שהאל הוציא את משה ממצרים, ועוד. דמותה ההירואית מועצמת משום הפנמתה את המסר האלוהי, וניכר כי דווקא היא, חרף היותה בסטטוס הנמוך ביותר, מוצגת כסובייקט פועל ממקד ודובר. החתירה תחת הסטריאוטיפ הנשי נועדה לשבות נופך מעצים לכישלונם של יהושע (שלא הפנים את ההבטחה) והמרגלים (שבמקום להתעסק בריגול הלכו לביתה של זונה).^[^{דרוש מקור]}

לדברי ספינה, שמה של רחב, עיסוקה והרמיזות המיניות הרבות בסיפור, צריכים להיחשב כסטריאוטיפ כנעני, שיש להבינו במונחים דתיים, כלומר - הפיתוי הוא לדת הכנענית^[1]^[2].

רחב הזונה, הממוקמת בשולי החברה, בקיר החומה, ומחוץ לעיר, מוצגת כחכמה יותר ממלך יריחו ומשליחיו, ואף מתעלה באדיקותה על יהושע.^[^{דרוש מקור]}

מניעה של רחב בסיפור - לפי ביקורת המקרא

על-פי המסופר, מניעה של רחב הוא להציל את עצמה ואת משפחתה, נוכח הפנמתה את ההבטחה האלוהית שניתנה ליהושע. אלא שמקובלת במחקר הסברה שפסוקים 9–11 הם תוספת מאוחרת של המחבר הדויטורנומיסט, ועל-כן שאלת מניעיה בסיפור הקדום נותרת פתוחה. ^[^{דרוש מקור]}

יש המשערים אפוא כי בסיפור המקורי, רחב מבטאת את ההנחה שנאמנותה של זונה נתונה רק למי שמספק לה אתנן - לא לעמה ולא למלך (בדומה לירמיה ב 20, יחזקאל טז, והושע ב), ואילו המידע על כיבוש יריחו ניתן לרחב על-ידי המרגלים עצמם, שחשו מחויבים כלפיה, והציעו לה 'חסד' - הסכם.^[^{דרוש מקור]}

לדעת ניומן הסיפור בצורתו האוראלית היה מעשייה שסופרה במקור על ידי שבט רחב שהתגורר ביריחו ומטרתו להזכיר לישראלים את החוב שלהם לרחביים^[3]^[1].

דמותה ועיסוקה של רחב

רחב היא מהנשים שאף זוכה לשם פרטי במקרא, בניגוד לנשים רבות במקרא ובניגוד לגברים בסיפור, עניין יוצא דופן במקרא ובעל משמעות, לאור כך שגם נשים משמעותיות ביותר נעדרות בו שם (האישה מצרפת, אשת מנוח, אשת לוט, האישה החכמה מתקוע, האישה החכמה מאבל בית מעכה).^[^{דרוש מקור]}

על פי המקרא רחב הייתה אשה זונה: ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב” (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). בספרות בית שני (בכתבי יוסף בן מתתיהו למשל) המילה "פונדקית" שימשה גם ככינוי לזונה", וכך מתרגמים התרגומים הארמיים למקרא את מקצועה של רחב: "פונדקיתא"^[4].

לפי המחקר הרואה את שליחת המרגלים ליריחו כמשגה, תפקידה של רחב כ"זונה" נועד להעצים את המשגה של יהושע:

יהושע, אשר קיבל בפרק א' הבטחה גורפת לכיבוש הארץ, מצא לנכון לשלוח מרגלים מיוזמתו, דבר שנתפס כמשגה אמוני. אף שיהושע הוא המנהיג של עם ישראל, השווה במעמדו למשה - הוא איננו מפנים את משמעות ההבטחה האלוהית שקיבל ומביע חוסר אמונה בשליחת המרגלים. רחב, לעומתו, אף שהיא כנענית מהסטטוס החברתי הנמוך ביותר (זונה אשר גרה בחומת העיר, היכן שגרים אנשי השוליים), הפנימה והבינה את משמעות ההבטחה האלוהית ואף בקיאה בשירת הים.
בהגיעם של אנשי המלך, רחב מהתלת בהם, תוך הישענות על דו-המשמעות שבביטוי "בא אליה". כך, אנשי המלך שואלים אותה "ה֠וֹצִ֠יאִי הָאֲנָשִׁ֨ים הַבָּאִ֚ים אֵלַ֙יִךְ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ לְבֵיתֵ֔ךְ כִּ֛י לַחְפֹּ֥ר אֶת־כָּל־הָאָ֖רֶץ בָּֽאוּ:", כאשר הביטוי "באים אלייך" משמש במשמעותו המינית ואילו באו לביתך במשמעותו הפונדקאית. רחב משיבה כי אלה אכן "באו אליה" (אך במובן המיני), מה שמסביר מדוע הם כבר אינם בנמצא (שכן לא נשארו לישון).^[^{דרוש מקור]}

במחקר רווחת הדעה לפיה אין להתפלא כי האדם הכנעני הראשון שפוגשים המרגלים הוא אשה זונה, שעה שלפי אידאולוגית המספר וקוראיו, 'תועבות' מיניות מאפייניות את הכנענים, ואין זאת אלא שרחב הזונה, היא אפוא הנציגה המובהקת ביותר שלהם^[2]^[5]. לפי ספינה, שמה של רחב, עיסוקה והרמיזות המיניות הרבות בסיפור צריכים להיחשב כסטריאוטיפ כנעני, שיש להבינו במונחים דתיים. הפיתוי הוא לדת הכנענית^[6].

בניגוד לפשוטו של מקרא ולגישת התלמוד, היו בין הפרשנים המסורתיים שפירשו את המונח "זונה" כ"מי שהייתה מוכרת מזונות". רש"י היה מהראשונים שפירשו שרחב הייתה מוכרת מזונות, וצעד בכך בעקבות הפרשנות של תרגום יונתן בן עוזיאל, שתרגם "פונדקיתא" (=בעלת פונדק). עם זאת על פי רש"י רחב עסקה גם בזנות כמשמעה^[7].

על פי הרד"ק, הפרשנות האמיתית של דברי התרגום אינה שרחב עסקה במכירת מזונות, אלא שעסקה בזנות, שכן בלשון התרגום "פונדקיתא" היא זונה, וכך מופיע בתרגום יונתן גם ב"שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת"^[8] שתרגם 'נשים פונדקן'. גם המלבי"ם סבר שרחב הייתה זונה במשמעות המקובלת והמרגלים הלכו אליה על מנת לתשאל אותה, כי כל גדולי הארץ ביקרו אצלה.

דמותה בספרות חז"ל

לפי המדרש והתלמוד, הייתה רחב בת עשר כשיצאו בני ישראל ממצרים וזנתה כל ארבעים שנה שהיו במדבר^[9]. כשנכנסו בני ישראל לארץ הייתה בת חמישים, התגיירה ונישאה ליהושע בן נון^[10].

התלמוד מציג את רחב כבעלת יופי אגדי^[11] ומספר על עיסוקה הקבוע בזנות קודם גיורה^[12]. על פי הספרות המדרשית מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות^[13].

לפי המדרש, הנביא ירמיהו^[14] והנביא יחזקאל^[15] הם מצאצאיה, ויש המונים שורה שלמה של כהנים ונביאים כצאצאיה^[16]. אף חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', היא לפי אחת הדעות בתלמוד מצאצאי רחב הזונה^[17].

בנצרות

על-פי הברית החדשה, רחב הייתה אמו של בעז, אבי-סבו של דוד המלך ומאבותיו של ישוע:

סֵפֶר תּוֹלְדוֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בֶּן־אַבְרָהָם. [...] וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב, וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמוֹן. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז מֵרָחָב, וְבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד מֵרוּת, וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי. וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הוֹלִיד אֶת־שְׁלֹמֹה מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה. [...] וְהִנֵּה כָּל־הַדּוֹרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִגָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת.

— הבשורה על-פי מתי, פרק א'

רחב נחשבת לאב טיפוס של זכאוס המוכס, הגזלן שאירח את ישוע בביתו ביריחו ובעקבות זאת חזר בתשובה והחזיר את כל גזלותיו^[18].

לקריאה נוספת

לורית רמון, בעד החלון נשקפה:השתקפות המוטיב במקרא ובספרות הבתר מקראית, תל אביב: הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד, 2012. פרק שני סעיף ו' 'ותורידם בחבל בעד החלון' - רחב בחלון ביתה, יהושע ב' 15–24. עמ' 166–178.
אברהם נחום, אנשי שוליים בתקופת המקרא, ירושלים: מוסד ביאליק, ה'תשע"א. עמ' 138–144.
אהובה אשמן, תל אביב: תולדות חוה, הוצאת ידיעות ספרים, אוקטובר 2008, בעמ' 112–116.
Zakovitch, Y. Humor and Theology or the Successful Failure of Israelite Intelligence: A literary-Folkloric Approach to Joshua 2, Text and Tradition, S. Niditch (3d.), Atlanta, Georgia, 1990 75-98
Sherwood, A. A leader's Misleading and a Prostitute's Proffession: A Re-examination of Joshua 2, JSOT, 31, 1, 2006, 43-61

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רחב בוויקישיתוף

רחב והמרגלים בפודקאסט עושים תנ"ך, באירוח חוקר המקרא, ד"ר שחר ענבר
רחב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, "הזוג המוזר: יהושע ורחב" הרצאה בסדרת "מדוע", תשס"ז
יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, רחב, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
רחב (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² Spina, Frank Anthony. "Israelites as gērîm,‘Sojourners,’in Social and Historical Context." The Word of the Lord Shall Go Forth: Essays in Honor of David Noel Freedman in Celebration of His Sixtieth Birthday 1 (1983): 321.
^ ¹ ² אהובה אשמן, תל אביב: תולדות חוה, הוצאת ידיעות ספרים, אוקטובר 2008, בעמ' 112
^ Newman, M.L. Rahab and the Conquest, Understanding the Owrd: Essays in Honor of Bernhard W. Anderson, J. T. Butler, E. W. Conrad and B. C. Ollenburger (eds.), Sheffield, 1985, 167-181
^ תרגום יונתן, יהושע ב', א'. "אינתתא זניתא" (ܐܢܬܬܐ ܙܢܝܬܐ) - בתרגום הפשיטתא.
^ Howard, D.M. Rahab's Faith: An Expositiojn of Joshua 2: 1-14, Review and Expositor, 95, 1998,271-277, on page 271
^ Spina, Frank A. "The Faith of the Outsider." Exclusion and Inclusion in the Biblical Story, Michigan/London (2005), on pages 54-56
^ רש"י, ספר יהושע, פרק ב', פסוק ט"ו
^ מלכים א', ג', ט"ו
^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'.
^ מדרש רבה קוהלת, ‏פרשה ח, פסקה י, טקסט דיגיטלי באתר ספריא;
תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב'
^ "תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א')
^ "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'; מדרש דומה נמצא במכילתא דרבי ישמעאל, פרשת וישמע יתרו, מסכתא דעמלק, פרשה א' / פרק י"ח, א', א').
^ תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב
^ "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.
^ "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה).
^ "שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם: ירמיהו, חלקיהו, ושריה, ומחסיה, וברוך, ונריה, וחנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה, שנאמר: וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשייה אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקווה (ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק י"ד)." (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ').
^ "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב').
^ הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"ט, 1-10

[Israelites_as_gerim-1] ¹ ² Spina, Frank Anthony. "Israelites as gērîm,‘Sojourners,’in Social and Historical Context." The Word of the Lord Shall Go Forth: Essays in Honor of David Noel Freedman in Celebration of His Sixtieth Birthday 1 (1983): 321.

[אשמן-2] ¹ ² אהובה אשמן, תל אביב: תולדות חוה, הוצאת ידיעות ספרים, אוקטובר 2008, בעמ' 112

[3] Newman, M.L. Rahab and the Conquest, Understanding the Owrd: Essays in Honor of Bernhard W. Anderson, J. T. Butler, E. W. Conrad and B. C. Ollenburger (eds.), Sheffield, 1985, 167-181

[4] תרגום יונתן, יהושע ב', א'. "אינתתא זניתא" (ܐܢܬܬܐ ܙܢܝܬܐ) - בתרגום הפשיטתא.

[5] Howard, D.M. Rahab's Faith: An Expositiojn of Joshua 2: 1-14, Review and Expositor, 95, 1998,271-277, on page 271

[6] Spina, Frank A. "The Faith of the Outsider." Exclusion and Inclusion in the Biblical Story, Michigan/London (2005), on pages 54-56

[7] רש"י, ספר יהושע, פרק ב', פסוק ט"ו

[8] מלכים א', ג', ט"ו

[9] תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'.

[10] מדרש רבה קוהלת, ‏פרשה ח, פסקה י, טקסט דיגיטלי באתר ספריא;
תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב'

[11] "תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א')

[12] "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'; מדרש דומה נמצא במכילתא דרבי ישמעאל, פרשת וישמע יתרו, מסכתא דעמלק, פרשה א' / פרק י"ח, א', א').

[13] תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב

[14] "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.

[15] "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה).

[16] "שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם: ירמיהו, חלקיהו, ושריה, ומחסיה, וברוך, ונריה, וחנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה, שנאמר: וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשייה אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקווה (ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק י"ד)." (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ').

[17] "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב').

[18] הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"ט, 1-10

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

ספר יהושע
הכניסה לארץ	שליחת המרגלים ליריחו • מעבר הירדן • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך
כיבוש הארץ	מלחמת יריחו • מעשה עכן ולכידתו • כיבוש העי • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון
חלוקת הארץ לשבטים	נחלת שבט ראובן • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט יהודה (רשימת ערי יהודה) • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט דן • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט גד • נחלת שבט אשר • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט בנימין • ערי הלויים • ערי המקלט
סיום ספר יהושע	מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם
דמויות בספר יהושע	יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה