1963 בישראל

«««  1962 1961 1960	דגל ישראל	1963 בישראל	»»» 1964 1965 1966
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1963 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1963

1963 בישראל ה'תשכ"ג-ה'תשכ"ד, הייתה השנה בה חגגה 15 שנה מיום היווסדה. אחד האירועים הבולטים בשנה זו היא פרישתו של בן-גוריון מראשות הממשלה, לאחר שכיהן במשרה זו כמעט ברציפות מאז 1948. במקומו מתמנה לראש הממשלה לוי אשכול.

הנהגה

• נשיא המדינה – יצחק בן-צבי עד 23 באפריל, מאז קדיש לוז עד 21 במאי, מאז זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל העשירית עד 26 ביוני – דוד בן-גוריון, האחת עשרה – לוי אשכול
• יושב ראש הכנסת החמישית – קדיש לוז
• נשיא בית המשפט העליון – יצחק אולשן
• ראש המטה הכללי – צבי צור
• מפכ"ל המשטרה – יוסף נחמיאס

פוליטיקה

לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, מאז 1963

כרזת יום העצמאות תשכ"ג, עיצוב: פאול קור

כאמור, התפטרותו של דוד בן-גוריון מראשות הממשלה (16 ביוני) וכניסתו לתפקיד (26 ביוני) של יורשו, לוי אשכול, סימנה סוף תקופה. בין היתר, יש הטוענים כי ברקע לפרישת בן-גוריון גם המתיחות שהתעוררה בינו לבין ראש המוסד, איסר הראל, בסוגיית המדענים הגרמניים במצרים. בן-גוריון ציווה לחדול מפעולות נגד מדענים אלה, בעיקר לאור מעצרם (2 במרץ) בשווייץ של שני אנשים החשודים בריגול לטובת ישראל לסיכול הסיוע הגרמני למצרים. ב-1 באפריל פרש הראל מתפקידו כ"ממונה על שרותי הביטחון" שכלל פיקוד על המוסד ואחריות על השב"כ והוחלף בראשות המוסד על ידי מאיר עמית; ראש השב"כ עמוס מנור פורש אף הוא, לטובת יוסף הרמלין.

ב-23 באפריל נפטר יצחק בן-צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל. במצעד צה"ל של אותה שנה (שנערך בחיפה), מוצב כיסא עטוף שחורים על הבימה במקומו של נשיא המדינה והדגל הורד לחצי התורן. ב-21 במאי, חודש לאחר מכן, נבחר זלמן שזר לתפקיד הנשיא. קדיש לוז, שהיה יושב ראש הכנסת, כיהן כנשיא בפועל בתקופת הביניים.

אירועים נוספים:

• 2 בינואר – הכנסת מחליטה להעלות את שכר הנשיא בכמעט פי 3.
• 3 בפברואר – משה בן זאב מתמנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

צבא וביטחון

• 15 ביולי – מטיילים בכנרת נסחפו לחוף הסורי ולאחר מכן הוחזרו לישראל במסגרת החלפת שבויים.
• 19 באוגוסט – שני חיילי נח"ל נרצחו במארב סורי.
• 18 בדצמבר – הוחלט לקצר את השירות בצבא בארבעה חודשים, בעקבות הגידול בשנתוני הגיוס.
• 25 בדצמבר – יצחק רבין מתמנה לתפקיד הרמטכ"ל.

יחסי חוץ

• 19 באוגוסט – דאוודה ג'ווארה, ראש ממשלת גמביה, עורך ביקור ממלכתי בישראל
• 4 - 10 בדצמבר, ז'וזף קסא-וובו, נשיא קונגו-קינשאסה עורך ביקור ממלכתי בישראל.

כלכלה ותשתיות

• מוקם בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ

חברה ותרבות

• מוזיקה קלה: בצלאל יונגרייז מקליט את "הו ילדונת", הנחשב לשיר הרוק הראשון שהוקלט בעברית; רביעיית מועדון התיאטרון מבצעת את "איך הפשפש עלה למעלה" שכתב חיים חפר; נעמי שמר כותבת את תוכניתה של להקת הנח"ל, "שמש במדבר", הכוללת את השירים "מחר", "מטרייה בשניים", "מחבואים" ו"עוד לא אכלנו"; יוצאת גם תוכנית של להקת פיקוד מרכז, "למה? כובע!", הכוללת את הלהיט "חיילים יצאו לדרך"; התרנגולים יוצאים עם תוכניתם השנייה (והאחרונה, שכן הם מתפרקים ב-1963), הכוללת בין היתר את "הכל זהב", "השמלה הסגולה", "יוסי ילד שלי מוצלח", "כשאת אומרת לא", והשיר-מערכון "שיר השכונה".

• שמואל גוגול מקים את "תזמורת מפוחיות הפה של רמת גן"

• ספרות: פרסום הספר "דרכים לוהטות" מעורר שערורייה, שכן הוא מציג מערכת יחסים שניהלה המחברת, הדסה מור, עם משה דיין. בעלה הנבגד של מור פנה לראש הממשלה להדחת דיין, אך נענה כי אפילו דוד המלך נותר בתפקידו למרות מערכת היחסים שניהל עם בת שבע. ב-21 באפריל נפתח בירושלים יריד הספרים הבינלאומי הראשון, בבנייני האומה; אהוד בן עזר מפרסם את רומן הביכורים שלו, "המחצבה"

• בתחום התיאטרון והבידור הקל, מוקמת בשנה זו שלישיית הגשש החיוור על ידי אברהם דשא. בנוסף, ניסן נתיב מייסד בתל אביב את "הסטודיו למשחק".

• חינוך: מוקמת אוניברסיטת חיפה; ב-6 במרץ - הוחלט בכנסת להקים את הטלוויזיה החינוכית.

• קולנוע: נתן גרוס זוכה בפרסים בפסטיבל ברלין (ומועמד לפרס "דב הזהב") על סרטו "המרתף" עם שמעון ישראלי; יוצא לאקרנים הסרט המצליח "סאלח שבתי", על פי תסריט של אפרים קישון, כמו גם סרט נוסף על פי קישון: "אף מילה למורגנשטיין"; בומבה צור כותב ומפיק את הסרט המצליח "חבורה שכזאת" (המבוסס על סיפוריו של פוצ'ו), אך גם מביים ומפיק את "אשת הגיבור", שנוחל כישלון חרוץ בקופות, ורווחיו של צור על "חבורה שכזו" אובדים. מנחם גולן מביים את סרטו הראשון, "אלדורדו", עם חיים טופול, גילה אלמגור ושייקה אופיר.

• פרס ישראל: מנחם מנדל כשר (ספרות תורנית); מרדכי ארדון (ציור); אברהם פאהן (מדעי החיים); נתן רוטנשטרייך (מדעי הרוח); אליעזר שטיינמן (ספרות)

• קרע ומחלוקת בעדה החרדית לאור נישואיו של עמרם בלוי לגיורת רות בן דוד, הצעירה ממנו ביותר מ-30 שנים.

משפט ופלילים

• 17 בפברואר – מטוס קרב התנגש במשאית דלק, הנהג והטייס נהרגו.
• 22 בפברואר – ניתן פסק הדין בבג"ץ פונק שלזינגר, שקבע כי על פקיד הרישום במשרד הפנים לרשום נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל.
• 5 ביוני – בנימין הלוי ממונה לשופט בבית המשפט העליון

• פרשת תל גיבורים: עסקן המפד"ל יהודה שפיגל מואשם כי קיבל שוחד כדי שיעדיף אנשי עסקים מסוימים בפיתוח בית חולים בתל גיבורים.

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1963)

• 12 בינואר – רמי הויברגר, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאי ובמאי ישראלי
• 1 ביוני – ארקדי דוכין, זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי ישראלי
• 5 בנובמבר – יאיר לפיד, פוליטיקאי, ראש הממשלה החלופי, סופר, בעל טור, תסריטאי, שחקן, מחזאי, פזמונאי ומנחה טלוויזיה לשעבר.
• 12 באוקטובר - מיכאל בן-ארי, ח"כ לשעבר, מרצה להיסטוריה, כותב הספר חזון ופגיון.
• 20 בדצמבר – טל פרידמן, קומיקאי, שחקן, מוזיקאי, סטנדאפיסט ומדבב ישראלי

• 20 בדצמבר – בועז כהן, שדרן רדיו, מוזיקאי, סופר ומרצה לתרבות. זוכה פרס אגודת העיתונאים 2018

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1963)

יצחק בן-צבי, הלך לעולמו

• 13 בפברואר – דניאל אוסטר, ראש העיר היהודי הראשון של ירושלים (נולד ב-1893)
• 23 באפריל – יצחק בן-צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל (נולד ב-1884)
• 17 במאי – עמי אסף, חבר הכנסת וסגן שר מטעם מפא"י (נולד ב-1903)
• 8 ביוני – חיים בוגר (בוגרשוב), פעיל ציוני, מייסד הגימנסיה העברית הרצליה וחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים (נולד ב-1876)
• 23 ביולי – שלמה לביא, חבר הכנסת ופעיל ציבור (נולד ב-1882)
• 9 באוקטובר – יחזקאל קויפמן, פילוסוף, חוקר מדעי היהדות, חתן פרס ישראל ב-1958 (נולד ב-1889)
• 23 באוקטובר – משה דפנא, משורר ומחנך (יליד 1884)
• מאנה כץ, צייר
• אברהם סוסקין, צלם, מראשוני צלמי היישוב העברי
• שמואל עובדיהו, צייר