2001 מארס אודיסיי
המחשת אמן של 2001 מארס אודיסיי במאדים | |
מידע כללי | |
---|---|
סוכנות חלל | נאס"א |
מפעיל | נאס"א, המעבדה להנעה סילונית |
יצרן | לוקהיד מרטין |
תאריך שיגור | 7 באפריל 2001 |
משגר | דלתא 2 |
אתר שיגור | נמל החלל קייפ קנוורל כן שיגור 17 |
מארס אודיסיי - נאס"א | |
משימה | |
סוג משימה | מקפת |
לוויין של | מאדים |
תאריך כניסה למסלול | 24 באוקטובר 2001 |
נטייה | 93.2° |
אפואפסיד | 400 ק"מ |
פריאפסיד | 400 ק"מ |
זמן הקפה | 1.964 שעות |
משך המשימה הכולל | 7 באפריל 2001 – הווה (23 שנים) |
משך המשימה | פעיל - 22 שנים, 10 חודשים ו־23 ימים חלפו |
מידע טכני | |
משקל | 376 ק"ג |
כוח | 750 ואט |
קישורים חיצוניים | |
מספר קטלוג לוויינים | 26734 |
מאגר המידע הלאומי | 2001-013A |
2001 מארס אודיסיי (באנגלית: 2001 Mars Odyssey) היא גשושית אמריקאית המקיפה את מאדים. המשימה תוכננה על ידי נאס"א ועלותה הכוללת של המשימה היא 297 מיליון דולר. משימת הגשושית היא למצוא עדויות לקיום מים וגעשיות על מאדים בעבר. הגשושית משמשת גם כמרכז תקשורת בין כדור הארץ לרוברים מתוכנית מארס רובר ולנחתת פיניקס. הגשושית נקראה בשמה כהוקרה לספרו של ארתור סי. קלארק - 2001: אודיסיאה בחלל.[1]
אודיסיי שוגרה ב־7 באפריל 2001 על גבי משגר דלתא 2 מנמל החלל קייפ קנוורל ונכנסה למסלול סביב מאדים ב־24 באוקטובר 2001. מנועי הגשושית הופעלו כדי להאט אותה כך שכח המשיכה של מאדים יכניס אותה למסלול סביבו. הגשושית השתמשה בטכניקה שנקראת aerobraking (האטה באמצעות חיכוך עם האטמוספירה) כדי להאט את עצמה ולהתקרב אל מאדים עם כל הקפה. על ידי שימוש בטכניקה זו חסכה הגשושית כ־200 ק"ג של דלק. התהליך הסתיים ב-11 בינואר 2002[2] ומשימת הגשושית החלה ב־19 בפברואר 2002.
ב־15 בדצמבר 2010 שברה הגשושית את שיא השהייה במסלול סביב מאדים (3,340 ימים) ולקחה את התואר ממארס גלובל סרוויור.[3]
מתן שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מארס אודיסיי הייתה במקור משימה בתוכנית מארס סרוויור 2001 בשם מקפת מארס סרוויור 2001 (Mars Surveyor 2001 Orbiter). הגשושית הייתה אמורה לפעול יחד עם נחתת מארס סרוויור 2001 אך הנחתת בוטלה במאי 2000 בעקבות כישלונן של מקפת האקלים של מאדים ונחתת הקוטב של מאדים (מרס סרוויור 98). בסופו של דבר קיבלה הגשושית את השם 2001 מארס אודיסיי כהוקרה לתרומתו של ארתור סי. קלארק לחזון חקר החלל.
מכשור מדעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגשושית צוידה במכשירים הבאים כדי לבצע את משימתה:
- THEMIS - ממפה פליטה תרמית - מצלמה הפועלת בתחום הנראה והתת־אדום
- GRS - ספקטרומטר קרני גמא - נועד למחקר גאולוגי של פני השטח של מאדים
- MARIE - מכשיר שמטרתו מדידת קרינה הנובעת מקרינה קוסמית וקרינת שמש אנרגטית
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של 2001 מארס אודיסיי
- מארס אודיסיי 2001 באתר JPL
- פרופיל המשימה באתר נאס"א
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סקירת המשימה באתר JPL
- ^ "Mars Odyssey Mission Status, January 11, 2002". NASA JPL. 11 בינואר 2002. נבדק ב-9 בינואר 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Mars Odyssey In Depth". NASA. 11 בפברואר 2021. נבדק ב-9 בינואר 2022.
{{cite web}}
: (עזרה)
משימות לחקר מאדים | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יעפים |
|
||||||||
מקפות |
| ||||||||
נחתות |
| ||||||||
רוברים |
| ||||||||
ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים |