אהוד מנור

אהוד מנור

לידה	13 ביולי 1941 י"ח בתמוז ה'תש"א בנימינה, פלשתינה (א"י)
פטירה	12 באפריל 2005 (בגיל 63) ג' בניסן ה'תשס"ה תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	אהוד ויינר
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1962–2005 (כ־43 שנים)
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר הריאלי העברי בחיפה
עיסוק	פזמונאי, מתרגם, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי
סוגה	רוק, פופ, זמר עברי
שפה מועדפת	עברית
חברת תקליטים	אן אם סי, הד ארצי, מדיה דיירקט
בן או בת זוג	עפרה פוקס
פרסים והוקרה	פרס (2023) פרס ישראל (1998) פרס אקו"ם
פרופיל ב-IMDb

אהוד מנור בתוכנית הרדיו הלילית בהגשתו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

אהוד מנור והנשיא חיים הרצוג בתוכנית "מסך אישי"

אהוד מנור (13 ביולי 1941 – 12 באפריל 2005) היה פזמונאי, מתרגם, משורר, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשנ"ח (1998). אחד מהפוריים שבפזמונאי ישראל, שהרבה גם בתרגום וכתיבה לתיאטרון ולבידור.

ביוגרפיה

עופרה פוקס ואהוד מנור

נולד בשם אהוד ויינר בבנימינה, לישראל ורחל ויינר, זוג עולים מבלארוס. משפחת ויינר הגיעה לבנימינה בשנת 1936 והקימה בה תעשיית אבן לבנייה. מנור למד בבית הספר הריאלי בחיפה. היה בן 15 כשנפטר אביו. שירת בצה"ל כלוחם בחיל ההנדסה קרבית וכקצין חבלה. לאחר שירותו הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופת עבודתו ב"קול ישראל" עיברת את שם משפחתו למנור. שנה לאחר מכן נסע ללמוד תקשורת המונים בניו יורק, שם פגש את הזמרת עפרה פוקס, בתו של השחקן יהודה פוקס, לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לישראל. לזוג נולדו שלושה ילדים: גלי, ליבי ויהודה (על שם אחיו של אהוד, יהודה ויינר).

בקיץ 1968, במלחמת ההתשה, נפל אחיו הצעיר יהודה ויינר. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר "אחי הצעיר יהודה" אשר הוקלט בחורף 1969 על ידי להקת גייסות השריון, ואת השירים "בן יפה נולד" ו"בשנה הבאה". הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים, ובא לידי ביטוי גם בשירו "אין לי ארץ אחרת".

בשנת 1981 השלים תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. במהלך לימודיו שימש ככתב ידיעות אחרונות בבריטניה.

חיים אישיים

ב-20 במאי 2003 נפטר אחיו הבכור, זאב ניר, בגיל 67, לאחר ששם קץ לחייו עקב סיבות כלכליות.

מנור, שהיה מעשן כבד, חלה בסרטן הריאות, ממנו החלים זמן קצר לפני מותו. הוא נפטר ב-12 באפריל 2005 מדום לב. בהלווייתו שנערכה בבנימינה השתתפו אישי ציבור, יוצרים ומבצעים רבים, והושרו בה שיריו "אין לי ארץ אחרת" (גלי עטרי), "מישהו" (מתי כספי) ו"ימי בנימינה" (חנן יובל).

מנור הותיר אחריו אישה, עפרה פוקס, שלושה ילדים ונכדים.

הקריירה ויצירתו

בשנת 1962 התקבל לעבודה בקול ישראל כעורך מוזיקלי.

מראשית שנות השבעים וכמעט עד סוף ימיו ערך והגיש תוכניות מוזיקה, תרבות, ואירוח אמנים ואח"מים ברדיו ובטלוויזיה. מנור היה מנחה מבוקש למופעים ותוכניות שעסקו בתרבות ומוזיקה. בין תוכניות הטלוויזיה בערוץ הראשון שהגיש מנור היו "הערב עם...", "מפגש אמנים", "מסך גדול-מסך קטן", "בצוותא", "זמרת הארץ", "עד פופ", "מסך אישי", "סוף שבוע", "הילוך חוזר" ו"איפה היינו". לצד זה, פרסם פזמונים שהפכו לפופולריים ביותר בביצועם של מיטב הזמרים של התקופה ותרגם מחזות לתיאטרון.

שיתופי פעולה מוזיקליים

אהוד מנור תרגם וכתב למעלה מאלף שירים. המלחינה הראשונה שעבד עמה הייתה נורית הירש, כשכתב את "הבתים שנגמרו ליד הים". אחריו באו להיטים נוספים ללחניה ובהם "בשנה הבאה" ו"ללכת שבי אחרייך". באמצע שנות השבעים החל מנור לעבוד עם מתי כספי, שהלחין בלדות מורכבות למילותיו הנוגעות בחיים האישיים, כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה", "לא דיברנו עוד על אהבה" ו"לא ידעתי שתלכי ממני" לצד שירי פופ קלילים והומוריסטיים כמו "אמור שלום" ו"נחליאלי". מנור תיאר את עבודתם המשותפת כ"השלמה הדדית שלנו זה את זה". מנור כתב גם לאשתו, עפרה פוקס, בין השאר את "שיר אהבה", שהלחין כספי. במופע "ימי בנימינה" שעלה ב-1982 והוקדש לשיריו של מנור, החל שיתוף הפעולה הפורה שנמשך שנים בינו לבין חנן יובל. בשנת 1983- כתב את המופע "עדלידע קרנבל 83". ב-1985 הקליט יובל את האלבום "דור", אשר כלל שירים שכתב מנור והלחין יובל. האלבום הניב את השירים "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", "דור" ו"ים תיכוני". האלבום "באמצע החיים" שיצא באותה השנה הניב את השירים "אמצע החיים" ו"אחרת לא הייתי שר". בשנות השמונים הרבה מנור לשתף פעולה גם עם הזמר בעז שרעבי. בין להיטיהם המשותפים היו "הלוואי", "משאלה", "כשאת נוגעת בי" ו"לשיר איתך", שמנור כתב כמחווה לזמרת שהעריץ מאז ילדותו, שושנה דמארי, והוא בוצע כדואט בינה לבין שרעבי. החל משנות התשעים העלה מנור עם המוזיקאי פרדי ברק את המופע "אין לי ארץ אחרת". ברק, מנור ורעייתו, עפרה פוקס, העלו גם את המופע "שפה משותפת" והוציאו דיסק בשם זה הכולל אוסף משיריו בביצועים מחודשים.

מנור עבד עם זמרים רבים ומפורסמים כגון אילנית, אריאל זילבר, ירדנה ארזי, רבקה זהר, חוה אלברשטיין, צביקה פיק, ריקי גל, עפרה חזה, מאיה בוסקילה (מילות השיר "כשאתה נשבר") ושרית חדד.

בשנת 2004 כמה חודשים לפני מותו כתב מנור לזמר רן דנקר את השיר "כמו רובין הוד" שאיתו הופיע דנקר במופע הפסטיגל.

שיריו של מנור הולחנו גם לאחר מותו. בשנת 2011 הלחינה היוצרת קרן פלס את שירו "מחר יגיע בחצות" וביצעה אותו בדואט עם הזמר אמיר דדון בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ביום העצמאות. בשנת 2020 הלחין רמי קליינשטיין את שירו "ארץ מולדת ארץ בוערת", שיצא לאור בביצוע הזמר טל סונדק במסגרת אלבומו "שירתם".

ביולי 2021 יצא לאור שירו של מנור "שיר גיל" - דואט משותף של אילנית וטל סונדק. את השיר הלחין קובי אשרת. השיר יצא לכבוד ציון יום הולדתו ה-80 של מנור.

שיריו בתחרויות זמר

מנור חיבר שירים רבים לתחרויות זמר שונות. בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 בוצעו שיריו "בדרך חזרה", אותו שר אבי טולדנו ו"שיר בארבעה בתים" בביצוע אילנית. בפסטיבל הזמר והפזמון 1972 זכה עם השיר שכתב ללהקת הטוב הרע והנערה "טוב לי לשיר" ללחן של שמוליק קראוס ולעיבוד של אלכס וייס. בשנת 1978, ביצע אריאל זילבר באותו פסטיבל את שיר הפופ "תן לי כוח" ויהודית רביץ ביצעה שם את הבלדה "מישהו", שנהפך לשיר זיכרון ידוע, שכתב מנור בהיותו בגיל 14 לזכר אביו.

לתחרות הראשונה של ישראל באירוויזיון 1973, כתב לאילנית את השיר "אי שם" שזכה במקום הרביעי. שירו של מנור "אמור שלום" ייצג את ישראל באירוויזיון 1976 בביצוע שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, ובשנת 1978 כתב את השיר "אבניבי" שייצג את ישראל באירוויזיון 1978 ללחן ולעיבוד של נורית הירש וזיכה את יזהר כהן במקום הראשון בתחרות, שנערכה בפריז. בשיר זה הוא כתב על שפת הבית מימי ילדותו (פירוש הפזמון "אבניבי אובוהבב אובותבך" הוא "אני אוהב אותך"). עפרה חזה ייצגה את ישראל באירוויזיון 1983 והגיעה למקום השני עם שירו "חי". באופן סימבולי ומכוון, בשיר חזרו המילים "עם ישראל חי", כאשר התחרות התקיימה באותה שנה בגרמניה (מנור כתב בהמשך לחזה גם את מילות "אדמה", "רוח צפונית רוח דרומית", "עוד מחכה לאחד" ועוד). שיריו הנוספים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון היו "את ואני" (שלמה ארצי, 1975), "בן אדם" (ירדנה ארזי, 1988) ו"זה רק ספורט" (דפנה דקל, 1992).

מנור כתב שירי ילדים רבים לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיגלים. מוכרים במיוחד השירים שכתב בשנות השבעים על ילדיו שלו, בהיותם בגיל הילדות: "גלי" בביצועים של רבקה זהר ונועם קניאל, "אחותי הקטנה" ("קוראים לה ליבי") בביצוע יפה ירקוני, "כשאחינו הקטן יגדל" בביצוע נועם קניאל ו"בן" (שניהם על בנו יהודה) בביצוע נתנאלה. עוד משירי הילדים שלו: "מי אוהב את השבת?", "ילדים טובים, ילדים רעים", "מי ראה את באני?", "שלום היא מילה שימושית" ועוד.

שיריו המוכרים

מנור כתב שירי פופ קלילים כמו "לעולם בעקבות השמש" ו"ילד רע", שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ ישראל, גם אם הדבר כרוך בכאב כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"אין לי ארץ אחרת" (שיר שהתפרש, הן על ידי תומכי הימין והן על ידי תומכי השמאל כהבעת תמיכה בעמדותיהם), בלדות מרגשות כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"הייתי בגן עדן", "אני אוהב אותך לאה", שירים ופסקולים לסרטים ולהצגות כמו עד סוף הקיץ לסרט שתי דפיקות לב, "חלומות שמורים" למחזמר "לילי גם", "שיר הלהקה" לסרט "הלהקה", "בלדה לשוטר" לסרט "השוטר אזולאי" ועוד. חלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה, בהם: "ימי בנימינה", "בשנה הבאה" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה" (ביתם היה קרוב למסילת הרכבת והשיר מדבר על ביתו), "ברוש" ו"נחל התנינים".

מנור כתב גם מספר להיטים ללהקות צה"ל, בהם "בוא איתי אל הגליל" ו"גשם אחרון" ללחניו של יאיר רוזנבלום (האחרון בוצע במקור בסרט "לופו בניו יורק"), ו"רק בישראל" ללחנה של נורית הירש. על רון ארד כתב את השירים "כשתבוא" ו"לא מפקירים חבר".

תרגום שירים ומחזות

בין הפרויקטים המוזיקליים שמנור תרגם היו שירים מברזיל לאלבום "ארץ טרופית יפה", שירים דרום אמריקאיים לצמד הפרברים, שירים מסרטים אמריקאיים ישנים להרכב "הטוב הרע והנערה", שירים צועניים לאלבום "נשמה צוענית" של ירדנה ארזי ושירים ערביים לאלבומה "דמיון מזרחי", ושירים צרפתיים לאלבומה של קורין אלאל "שפת אמי".

מנור תרגם מחזות רבים. בשנת 1971, תרגם את המחזמר המפורסם "שיער". מחזמר זה זכה לביקורות טובות, ופתח בפני מנור את הדלת לתרגום מחזות נוספים: "אילוף הסוררת", "הלילה השנים עשר" ו"רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר, "מנהל הבית" של הרולד פינטר, "הקמצן", "טרטיף", "דון ז'ואן", "בית ספר לנשים" של מולייר, "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס ועוד. הייתה לו גם חיבה למחזות זמר, והוא תרגם את "שיקגו", "קברט", "סוויני טוד", "אחים בדם", "סיפור הפרברים", "עלובי החיים" ו"אופרה בגרוש".

אופרת הרוק "בני בום"

"בני בום" הוא שמה של אופרת רוק משנת 1978, שכל שיריה נכתבו על ידי מנור והולחנו על ידי קן גלובוס. השירים שהצליחו מתוך המופע היו: "אני רוצה אותך" ו"זה אני" בביצוע של ריקי גל וויקי תבור, "הכל בסדר" בביצוע אריה מוסקונה, ו"ילד רע", בביצועה של ריקי גל, שנחשב ללהיט הכי זכור מהמופע.

ספרי ילדים

מלבד שירה, שחלקה אוגדה בספרים שונים, חיבר מנור שלושה ספרי ילדים: "מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר: ספור בחרוזים" (יצא לאור בשנת 1976, עם איורים מפרי עטו של שמואל כץ; פורסם שוב ב-2012, לאחר פטירתו של מנור, מאויר על ידי הילה חבקין), "משפחתול – ספור בחרוזים" (פורסם ב-1990) ו"מילון בחרוזים לילדים" (ב-2001).

תרומתו לזמר העברי

כיכר מנור בגבעת שמואל

תרומתו של אהוד מנור לזמר העברי הייתה רבה ביותר. הוא נחשב במשך שנים רבות כפזמונאי הפורה ביותר במדינת ישראל. שיריו הם המושמעים ביותר ברדיו בישראל. מנור כתב שירים מכל הסוגים, משירים קלילים והומוריסטים בעיקר לתחרויות זמר (כמו האירוויזיון) על נושאים שנחשבו כ"לא רציניים", ועד שירים מורכבים, שנגעו בנימים הרגישים ביותר בנפש האדם ועל חייו האישיים, בהם שירים על נפילת אחיו חלל במלחמת ההתשה ("אין לי ארץ אחרת"), על ימי ילדותו, על אהבה (כמו "ברית עולם" ו"כלים שלובים") ועל גידול ילדיו (כמו "ילדותי השנייה").

מנור היה מהיוצרים המוזיקליים שהחלו מתחילת שנות השבעים לבטא את עצמם בגוף ראשון, דבר שהיווה ניגוד לשירי המולדת שהושרו עד אז, אשר מוקד ההתייחסות בהם היה על החברה בכללותה. לכך התייחסה גם ועדת פרס ישראל בנימוקי הזכייה שלו לפרס:

אהוד מנור מעולם לא רצה להיות "שליח ציבור". בשירתו אין בדרך כלל מקום לנוסח "אנחנו". לפי תפיסתו, אין פזמונאי יכול לדבר אלא בשם עצמו. ואכן, הוא הביא לזמר העברי את קולו הפרטי, קול אינטימי, חושפני ורגיש, אך באורח פלא הפכה שירת היחיד שלו לשירת רבים.

— 1998, פרס ישראל

לאחר מותו, הוחלט במשרד החינוך להכניס את שיריו לתוכנית הלימודים של בתי הספר.

פרסים והוקרה

• 1995 פרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות
• 1998 בשנת היובל לישראל, פרס ישראל בתחום הזמר העברי.
• מרץ 2005 תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית (המנון שנת היובל של האוניברסיטה, "אני שייך", הוא שירו האחרון של מנור).

הנצחתו

לוחית זיכרון על ביתו של אהוד מנור ברח' בראלי 8 בתל אביב

אולם אהוד מנור בתיאטרון הספרייה ברמת גן

• ב-22 במאי 2009, הנפיק דאר ישראל סדרה של 12 בולי דאר על "מוזיקה ישראלית"; בסדרה זו הוקדש בול לזכרו של אהוד מנור שעליו מופיע דיוקנו. האמנית מירי ניסטור סופר עיצבה את הבול. על השובל, כיתוב של שורה מתוך להיט שחיבר מנור : " אין לי ארץ אחרת".
• ביולי 2005, הוסב שמו של אולפן רשת ג' בתל אביב ל"אולפן אהוד מנור". האולפן נסגר בשנת 2017.
• על שמו פארק בהרצליה, בית ספר יסודי באור יהודה פתח תקווה ובגן יבנה.
• נקראו על שמו רחובות בערים הבאות: ראשון לציון, נתניה, באר שבע, חולון,כפר יונה, רעננה, רמלה, קריית מוצקין, בת ים, קריית ביאליק, כפר סבא ובאר יעקב.
• אולם ההופעות בתיאטרון הספרייה ברמת גן נקרא על שמו.
• בשנת 2015, שונו שמות הכיכרות בבנימינה לכאלו הנושאות את שמות שיריו. על שמו נקראת גם "כיכר מנור" בגבעת שמואל.
• ב-13 ביולי 2015 הקדיש מנוע החיפוש גוגל בישראל דודל למנור, ובו הופיעה דמותו על רקע קטע משירו "לעולם בעקבות השמש".
• "אות הוקרה ע"ש אהוד מנור" מוענק החל משנת 2015 מטעם הארגון "הרוח הישראלית", שמנור התנדב בו, תרם רבות לבנייתו ואף העניק לו את שמו. האות מוענק על ידי עפרה פוקס מנור וטל ברודי.
• בנובמבר 2018 חנכה ארקיע מטוס איירבוס A321neoLR שנקרא על שמו של אהוד מנור.
• יולי 2023 התקיים מופע מחווה לזכרו והענקת אות גיבור התרבות הישראלית - הבימה לאהוד מנור ז"ל.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

• ארץ טרופית יפה (גרסאות עברית) 1977
• עמק הנהר האדום (גרסאות עבריות) 1981
• שיר לדרום אמריקה (גרסאות עבריות) 1981
• מתי כספי והפרברים: שיר אהבה רחוק (גרסאות עבריות) 1983
• להקת חילות השדה: חופשה בדרכים 1985
• חנן יובל: דור 1985
• חנן יובל: אמצע החיים 1987
• ירדנה ארזי: נשמה צוענית (גרסאות עבריות) 1987
• ירדנה ארזי: דמיון מזרחי (גרסאות עבריות) 1989
• מתי כספי: מתי 1993
• נתנאלה: לא דיברנו עוד על אהבה 1995
• עפרה פוקס ואהוד מנור: שפה משותפת 1997
• חנן יובל: זה אתה 1998
• יהודה מסס: מזרב 2006

אלבומי אוסף

• אהוד מנור: אני שלך ואת שלי – שירי אהבה 1974
• מדינת הילדים – כל שירי הילדים של אהוד מנור 1978
• ימי בנימינה: פגישה עם אהוד מנור ושיריו 1983
• אהוד מנור: ברית עולם 1990
• אהוד מנור: כלים שלובים 1991
• מתי כספי ואהוד מנור: השירים הגדולים 1994
• אם זאת אהבה – ממיטב שירי האהבה של אהוד מנור 1994
• אהוד מנור: אי שם בלב – מיטב השירים המתורגמים 1996
• אין לי ארץ אחרת – משירי המולדת של אהוד מנור 1998
• עוד תראה עוד תראה – אוסף שמח משירי אהוד מנור 1999
• אהוד מנור: האוסף – מדיה דיירקט 2004
• אהוד מנור: אוסף השירים המוקדמים 2005
• אהוד מנור: פעם לאהוב 2005
• אהוד מנור: ימי בנימינה 2006
• אהוד מנור: יליד הארץ 2006
• אהוד מנור: יליד הארץ – המופע 2007
• אהוד מנור: ילדים טובים 2008

ראו גם

• ערכים על פזמוני אהוד מנור

לקריאה נוספת

• אהוד מנור, אין לי ארץ אחרת, הוצאת דניאלה דינור, 2003. שיריו של מנור בתוספת הסברים על הליך כתיבתם וסיפורים מחייו.
• שרה אור, אהוד מנור: ימים של קולנוע, נדפס בעלון למורה לספרות, 16, תשנ"ו 1996.
• ירדנה הדס, אהוד מנור: פני הארץ, נדפס בספרות ילדים ונוער, 16, ג', תש"ן 1990.
• אהוד מנור מילים: אהוד מנור : אמנים מאיירים משיריו / עורכים, יואב גינאי, עפרה פוקס מנור תל אביב :משכל ,2006 .(הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• אהוד מנור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אהוד מנור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אהוד מנור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אהוד מנור, באתר שירונט
• אהוד מנור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אהוד מנור, באתר Discogs (באנגלית)
• אהוד מנור, דף שער בספרייה הלאומית
• אהוד מנור, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• אהוד מנור, בארכיון הבימה
• אהוד מנור, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
• אהוד מנור, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• עמוד מיוחד עם מאמרים על אהוד מנור, באתר ynet
• אתר הנצחה לאהוד מנור
• כתבות ומאמרים על אהוד מנור ועל יצירתו, מתוך בלוג "הספרנים", הספרייה הלאומית.
• חיים מזר, אלוהים תהיה בן אדם !, בבלוג של אלי אשד, 8 בדצמבר 2008
• אמירה לם, "היו לי חיים מלאים", 12 באפריל 2005
• עפרה לקס, יום אחד קם ונעלם, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2005
• ערן נבון‏, הימים היחפים של בנימינה, באתר וואלה, 25 במרץ 2010
• ציפי שוחט, באותו לילה הוא עוד כתב שני שירי אהבה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
• שגיא בן נון, מישהו דואג לי שם למעלה: הצצה אינטימית לחייו של אהוד מנור, באתר nrg‏, 18 בספטמבר 2012
• הילה אלפרט, ים של געגוע, באתר ישראל היום, 22 במרץ 2013
• שגיא בן נון‏, עשור למות אהוד מנור: מה קרה לילד שכתב על ערבים?, באתר וואלה, 9 באפריל 2015
• יליד הארץ - שלמה ארצי משוחח עם אהוד מנור חתן פרס ישראל לזמר העברי 1998 | כאן 11 לשעבר רשות השידור, ראיון באתר יוטיוב, 15 באפריל 2016
• הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-74 של אהוד מנור, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
• יואב גינאי משוחח עם בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
• פרק בתוכנית: 'תעלם ותכלם' שבו מנור משתתף כתלמיד הלומד את השפה הערבית. באתר: 'יוטיוב'.
• זיוה שמיר, על אהוד מנור - אני ואנחנו - על התמורות שחלו בדמות הדובר בשירה העברית – הקלה וה"קנונית", אתר מב"ע, 2023