אוריהו בן שמעיהו
| לידה | קריית יערים |
|---|---|
| הוצאה להורג | ירושלים, ממלכת יהודה |
| מקום קבורה | "קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם" |
| אב | שמעיהו |
| תקופה | שלהי תקופת בית ראשון, מלכות יהויקים |
| עיסוק |
נביא  |
| בתנ"ך | ספר ירמיהו, פרק כ"ו, פסוקים כ'–כ"ג |
  | |
אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים היה נביא מקריית יערים[1] שנהרג על ידי יהויקים מלך יהודה בשל נבואותיו על חורבן בית המקדש וירושלים.
בתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוריהו היה נביא, שהתנבא נבואות שליליות על עתיד העם והמקדש, בדומה לנבואות מיכה[2]. כששמע יהויקים על כך, הוא ניסה לתופסו, אך אוריהו הקדימו וברח למצרים. בתגובה שלח יהויקים משלחת אנשים בראשות אלנתן בן עכבור, אשר תפסה את אוריהו והביאה אותו לפני המלך יהויקים. המלך הרג אותו בחרבו, ואת גופתו השליך אל בית הקברות העממי, ולא כפי שהיה ראוי לו, אל זה של הנביאים[3].
אוריהו מוזכר כבדרך אגב לאחר תפיסת ירמיהו, כשהתנבא לרעה בבית המקדש על עתיד ירושלים שתחרב כשילה. לאחר שירמיהו נתפס על ידי הכהנים והנביאים התפתח דיון על עונשו, וכדוגמה לתקדים משפטי בו נהרג הנביא המנבא רעה, מוזכר מקרה אוריהו שהוצא להורג בנסיבות דומות.
בספר ישעיהו[4] מוזכר אדם בשם "אוריה הכהן" אשר היה עד, יחד עם זכריהו בן יברכיהו, על גיליון נבואת הזעם של ישעיהו[5]. התלמוד[6], ובעקבותיו גם פרשנים שונים[7] מזהים אותו עם אוריהו בן שמעיהו, אך אחרים מציעים שהכוונה לאוריה כהן גדול שכיהן בזמן אחז המלך[8]. בהקשר זה מסביר התלמוד את הקשר שבין זכריה לאוריה, ואומר כי נבואות אוריה השליליות[2], מהוות סימן לקיום נבואות זכריה החיוביות[9], ואם הראשונות תתקיימנה, סימן שגם האחרונות תתקיימנה.
בארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במכתבי לכיש יש הטוענים כי חרס מס' 3 הוא עדות ארכאולוגית למרדף אלנתן בן עכבור אחרי אוריהו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מי הוא הנביא הנרדף מחרסי לכיש מאת אבי ורשבסקי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר ירמיהו, פרק כ"ו, פסוק כ'.
- ^ 1 2 ”לכן בגללכם ציון שדה תחרש” (ספר מיכה, פרק ג')
- ^ מצודות דוד ספר ירמיהו, פרק כ"ו, פסוק כ"ג
- ^ פרק ח', פסוק ב'
- ^ בגיליון נכתב ”למהר שלל חש בז”; ראו את הערך על הילד מהר שלל חש בז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ד, עמוד א'.
- ^ ספר ישעיהו, פרק ח', פסוק ב' רש"י, הגר"א, מלבי"ם.
- ^ אבן עזרא, מצודת דוד
- ^ ”עד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם” (ספר זכריה, פרק ח')