איסור קללת אב ואם
| מקרא | שמות, כ"א, י"ז; ויקרא, כ', ט' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת סנהדרין, דף ס"ו, עמוד א' |
| משנה תורה | ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ה' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן רמ"א |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו שי"ח ספר החינוך, מצווה ר"ס |
  | |
איסור קללת אב ואם הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, האוסרת על כל אדם מישראל לקלל את אביו ואמו. המקלל את אביו ואמו, עובר על איסור זה, בנוסף על האיסור לקלל אדם מישראל, וחייב בעונש סקילה. האיסור והעונש חלים גם על המקלל את אביו ואמו שלא בפניהם ואפילו אחר מיתתם.[1]
בתורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתורה כתוב: ”וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת” (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ז) ואם כן קבעה התורה שיש דין מוות על מקלל אביו ואמו.
עונש סקילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונש מקלל אביו ואמו חמור אף מהמכה בפועל אביו ואמו. מכה אביו ואמו חייב בחנק, "הקל ביותר" מבין ארבע מיתות בית דין, ואילו מקלל אביו ואמו בסקילה, שהוא החמור ביותר. במכילתא נלמדת חומרת העונש בגזרה שווה:
מות יומת - בסקילה. אתה אומר (דווקא) בסקילה, או אינו (מחויב דווקא סקילה ו)אלא באחת מכל מיתות (אחרות) האמורות בתורה? הרי אתה דן, נאמר כאן (במקלל אביו ואמו) "דָּמָיו בּוֹ"[2], ונאמר להלן (באיסור אוב או ידעוני) "דְּמֵיהֶם בָּם"[3], מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה"
— מכילתא, משפטים פרשה ה
כלומר לומדים מאיסור אוב וידעוני, שם כתוב במפורש הביטוי "דְּמֵיהֶם בָּם"[3] וגם העונש כתוב במפורש "בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם", בגזרה שווה שבכל מקום בו נאמר דמיו בו[2], ובפרט במקלל אביו ואמו, הכוונה לעונש סקילה.
אותה גזרה שווה מובאת גם בגמרא במסכת סנהדרין.[4]
פרטי דינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזכרת השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגמרא[4] מובאת מחלוקת לגבי התחייבות אדם מקלל שכזה, אם הוא חייב לקלל בשם המפורש. במחלוקת בין חכמים[5] לרבי מאיר, סוברים חכמים שאם קילל בכינוי (כמו "רחום" או "חנון") ולא בשם השם, הוא פטור ואילו רבי מאיר סובר שחייב. ואולם הרמב"ם[6] מבאר שגם לשיטת רבי מאיר הוא אמנם פטור מסקילה אך חייב מלקות כדין מקלל כל אדם.
החזון איש מסביר שרבי מאיר לא סובר שגם מי שמברך ללא הזכרת השם חייב אלא שהוא סובר שכינויי השם הם בכלל שם.
הכלולים בגדר החיוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגמרא בסנהדרין ממשיכה ומבארת שאף שכתוב "איש", גם נשים[7] בכלל האיסור, ואת זה לומדים מהריבוי בפסוק בויקרא: "כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" (היינו מכך שכתוב פעמיים "איש") וכן טומטום ואנדרוגינוס. על כך שאל המהר"ם לובלין שאם כן מדוע צריך לכתוב "איש איש" לרבות נשים, היה אפשר פשוט לא לכתוב "איש" כלל? והסביר שהסיבה שנכתב "איש" היא למעט קטן מעונש זה ואם כבר נכתב "איש" כדי למעט את הקטן, לולא ה"איש" השני הייתי ממעט גם את האשה.
מקלה אביו ואמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]איסור נוסף הוא מקלה אביו ואמו, והיינו שאינו אומר שהבורא יעשה להם דברים רעים, אלא שהוא מבזה אותם או מכנה אותם בשמות גנאי. כך כתב הרמב"ם[8]: ”שכל המבזה אביו או אמו אפילו בדברים ואפילו ברמיזה הרי זה ארור מפי הגבורה, שנאמר[9]: 'ארור מקלה אביו ואמו', והרי הוא אומר[10]: 'עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם וגו' ', ויש לבית דין להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שיראו.”
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ה', הלכה א'
- ^ 1 2 במקלל אביו ואמו נאמר (ספר ויקרא, פרק כ', פסוק ט'): "כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמָת אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ"
- ^ 1 2 באיסור "אוב או ידעוני" נאמר (ספר ויקרא, פרק כ', פסוק כ"ז): "וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם"
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ו, עמוד א'
- ^ ושם מבואר שהיא שיטתו של רבי מנחם ברבי יוסי
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ה', הלכה ב'
- ^ ועיין בר"ן במקום שמקשה מדוע צריך לימוד מיוחד, שהרי השווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ה', הלכה ט"ו.
- ^ ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק ט"ז.
- ^ ספר משלי, פרק ל', פסוק י"ז.
| דיני נפשות ביהדות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.