איסר קלונסקי

הרב ישראל איסר קלונסקי
	הרב איסר קלונסקי ב'בוקר של תורה' בישיבת הר ברכה ביום העצמאות ה'תשע"ה
לידה	1939 (בן 85 בערך); ה'תרצ"ט; ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה; ישיבת כרם ביבנה; ישיבת מרכז הרב ;
מקום פעילות	גבעת מרדכי, ירושלים
השתייכות	הציונות הדתית
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק הרב אברהם אלקנה שפירא

הרב איסר קלונסקי (נולד בשנת ה'תרצ"ט, 1939) הוא רב ציוני דתי, מרבני "תקומה". מעורכי כתביו של רבו הרב צבי יהודה הכהן קוק ורבה של שכונת גבעת מרדכי בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בירושלים למשפחה ירושלמית ותיקה, ונקרא על שם אבי סבו, ר' ישראל איסר לעווי-לוין. מצד אביו הוא ממשפחה בעלת שורשים חב"דיים: סבו, לוי אליעזר קלונסקי, היה מנכבדי קהילת חב"ד בחברון. למד בבית הספר היסודי "לדוגמה" בעיר לאחר מכן למד שנתיים בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. השלים את לימודיו התיכוניים בבית ספר לדוגמה שליד סמינר המזרחי בירושלים. היה פעיל בבני עקיבא, בהדרכה ובהנהלה, וחבר גרעין "אמונים" של בני-עקיבא^[1].

את שירותו הצבאי עשה בנח"ל בגדוד 50, ובסיירת שקד. במלחמת ששת הימים לחם בסיירת של חטיבת ירושלים והשתתף במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים, במהלכה נטל חלק בכיבוש ארמון הנציב, בית לחם, כפר עציון וחברון^[2]. עם גמר השירות הצבאי התחיל ללמוד בישיבה גבוהה, שנה אחת בישיבת כרם ביבנה וכעשר שנים בישיבת מרכז הרב. עם תום לימודיו נסמך לרבנות בידי הרב סלמן חוגי עבודי, הרב אברהם דוד רוזנטל, הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם שפירא והרב שלמה גורן.

במשך שנים שירת בשירות מילואים בצה"ל, ולחם במלחמת יום הכיפורים. עבר לרבנות הצבאית ושימש כרב חטיבה במשך עשר שנים.

למד באופן אקסטרני לתעודת הוראה, נבחן לתעודת הוראה וקיבל תואר אקויולֶנְטי לתואר ד"ר.

נבחר לשמש בתור רב שכונת גבעת מרדכי^[3]. במקביל לעבודת הרבנות למד בכולל האידרא מספר שנים ולימד במוסדות שונים המזוהים עם הציונות הדתית, בהם: ישיבת המאירי, ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבת נתיב מאיר, מדרשית נעם ואולפנת צביה ירושלים, אותה הקים ביחד עם חבריו. אולפנה זו התפתחה לרשת גדולה של אולפנות ברחבי הארץ ומספר ישיבות תיכוניות והרב קלונסקי נבחר לעמוד בראשות העמותה ומשמש כראש ההנהלה באופן פעיל.

היה פעיל בתנועת "גוש אמונים". במהלך המאבק נגד נסיגת צה"ל מסיני, שימש כרב בחצר אדר שבפתחת רפיח. שימש כאב בית דין בעיר פראג. הרב קלונסקי נטל חלק בסיוע לקהילת פראג לאחר מותו של הרב עוזי קלכהיים, שהיה מהמסייעים להקמתה המחודשת של קהילה זו עם נפילת מסך הברזל.

במשך שש שנים ניהל ברבנות הראשית לישראל את תחום הכשרות הארצית בזמן כהונת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא^[4], תחתיו התקדם מאוד מצב הכשרות של הרבנות.

הוא התבקש על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק לערוך את ספריו. יחד עם הרב חיים שטיינר, הוציאו יחדיו את הספרים "אור לנתיבתי" מכתב ידו של הרב, וכן את הספר "לזכרו" – של הרב צבי יהודה. גם כתבים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק עצמו נערכו על ידו לדפוס וחלקם נדפסו בהוצאת פרדס^[5]. כמו כן פעל להוצאה לאור של כתבי היד של חותנו של הרב קוק, האדר"ת. ביניהם: "יקר האדרת" (כעורך) וכן "תפילת דוד", ביאור האדר"ת והערותיו על סידור התפילה (כמו"ל, בעריכת הרב אברהם קוסמן), ושו"ת "מענה אליהו".

כתב עם הרב חיים שטיינר את החוברת 'ארץ צבי' (ירושלים תשמ"ג) ואת החוברת 'הקול קול יעקב' – על הלכות תפילה. החוברת נבדקה והוערה על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך ושימשה מאוחר יותר כאחד המקורות לספר 'הליכות שלמה'^[6].

חבר ברבני תורת הארץ הטובה.

חיים אישיים

נשוי לחנה (לבית פוקס) ולהם חמישה ילדים ונכדים.

ממאמריו

"עצמיות האדם במשנת הרב קוק", סיני כז (תשכ"ה), עמ' רמג–רמח
"דין 'מדעתא' בקידושין", זכור זאת ליעקב, ירושלים תשל"א, עמ' רמד–רנ
"צום חולה עיניים בתשעה באב", המאיר לארץ 36 (תש"ס), עמ' 36–38

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איסר קלונסקי בוויקישיתוף

רשימת המאמרים של איסר קלונסקי באתר רמב"י
ישראל איסר קלונסקי, דף שער בספרייה הלאומית
הרב קלונסקי - ראיונות וכתבות, באתר ערוץ 7
דביר עמר, הרב קלונסקי על רפורמת הגיור, ראיון לעיתון משפחה

הערות שוליים

^ על תקופת שירותו בטירונות ובגרעין "אמונים", לצד הרב בנימין הרלינג, ראו בספר לזכרו של האחרון: איש ימינך, עפרה, תשס"ג, עמ' 71–72.
^ אריה יואלי, ‏הרב איסר קלונסקי באולפן סרוגים: כך כבשנו את בית לחם, כפר עציון וחברון, באתר "סרוגים", 28 במאי 2022
^ על חלקו של הרב צבי יהודה קוק במינוי זה, ראו: שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 483.
^ הרבנות הראשית לישראל: שבעים שנה לייסודה. ירושלים, תשנ"א, עמ' 67.
^ שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 66.
^ מבוא למהדורת תשס"ז, עמ' 12.

[1] על תקופת שירותו בטירונות ובגרעין "אמונים", לצד הרב בנימין הרלינג, ראו בספר לזכרו של האחרון: איש ימינך, עפרה, תשס"ג, עמ' 71–72.

[2] אריה יואלי, ‏הרב איסר קלונסקי באולפן סרוגים: כך כבשנו את בית לחם, כפר עציון וחברון, באתר "סרוגים", 28 במאי 2022

[3] על חלקו של הרב צבי יהודה קוק במינוי זה, ראו: שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 483.

[4] הרבנות הראשית לישראל: שבעים שנה לייסודה. ירושלים, תשנ"א, עמ' 67.

[5] שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 66.

[6] מבוא למהדורת תשס"ז, עמ' 12.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]