Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

אירה אדוארדובנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירה אדוארדובנה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1980 (בת 44 בערך)
טשקנט, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
זרם באמנות וידאו ארט
פרסים והוקרה פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.iraeduardovna.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אירה אדוארדובנה (נולדה ב-1980) היא אמנית וידאו ומיצב ישראלית, החיה ועובדת בניו-יורק. עבודתיה משחזרות נרטיבים בעלי אופי אוטוביוגרפי ובוחנות סוגיות העוסקות בהגירה ועקירה דרך סיפורים לא ליניארים.[1]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארדובנה נולדה וגדלה בטשקנט, אוזבקיסטן בתקופת ברית המועצות בשנת 1980, והיגרה לישראל כשהייתה בת 10, בשנת 1990. הוריה, שוויתרו על אזרחותם הסובייטית על מנת להגר לישראל, עלו במסגרת העלייה הגדולה מברית המועצות בימי שקיעת המעצמה.[2][3]

משנת 2004 עד לשנת 2006 למדה אדוארדובנה במחלקה לאמנות וחינוך באוניברסיטת תל אביב וכן מספר קורסים במכון הטכנולוגי, חולון. בשנת 2006, לאחר סיום לימודיה, היגרה אדוארדובנה לארצות הברית, ובשנת 2008 עברה לניו יורק, שם היא מתגוררת כיום. בשנת 2011 אדוארדובנה השלימה תואר שני באמנות במכללת האנטר, אשר בניו יורק. תוך כדי לימודיה, הציגה אדוארדובנה בעשרות פסטיבלי סרטים בין-לאומיים, ביניהם ב-Visioneria, ברצלונה, Festival della Creativita, פירנצה ו-Japan Media Arts Festival, טוקיו.[4]

לאחר סיום לימודיה הוזמנה אדוארדובנה להקים לראשונה תערוכת יחיד, ב-Momenta Art בברוקלין, שזיכה אותה בתמיכה של ארטיס, עבור התערוכה That. There. Then (זה. אז. שם), המבוססת על שעשועון טלוויזיוני סובייטי איקוני בשם מה? היכן? מתי?. בתערוכה זו הציגה אדוארדובנה מיצב וידאו עם שישה ערוצים, שדרכו שחזרה ארכיטקטורה ובמה של אולפן טלוויזיה מקורי, שצולם דרך ארבע נקודות מבט, לצד וידאו שבו הוצגה משפחת האמנית בביתם.[5]

בשנת 2018 הציגה לראשונה תערוכה יחיד מוזיאלית במוזיאון ישראל בשם על סוליות זרות, שבה הציגה עבודת וידאו העוסקת בחלומם של מהגרים לחזור ולבקר בבית ילדותם בארץ מולדתם. בווידאו, המורכב משבע הקרנות, היא חוזרת בפעם הראשונה לטשקנט שבאוזבקיסטן וחווה באמצעות שחקניות תיאטרון מקומיות את הביקור המחודש בבית ילדותה.[3] בעקבות התערוכה, העבודה נרכשה לאוסף המוזיאון.[6]

פעילותה האמנותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת ההגירה, הסיבות לה והשלכותיה הם נושאים מרכזיים בעבודותיה, שברבות מהן היא משחזרת את המקום שגדלה בו בהתבסס על הזיכרון, תוך שהיא מפרקת את מרכיבי הזמן והחלל; בונה ציר זמן חדש שבו עבר, הווה ועתיד קיימים במקביל, חוזרים על עצמם ומתערבבים יחד. עבודותיה של אדוארדובנה חוקרות את הגבולות בין וידאו לארכיטקטורה תוך בחינת זהות נזילה, כמו זו של דמות המהגר.[6]

מיצבי הווידאו הרב-ערוציים האחרונים שלה כוללים נרטיבים מפורקים המוקרנים על אובייקטים תלת־ממדיים, כאשר אלו מושפעים מהמבנה האדריכלי המופיעים בעבודות הווידאו שלה. הדמויות המשתתפות בעבודותיה כוללות שחקנים מקצועיים, לצד בני משפחתה, ולעיתים אף היא מופיעה בהם. עבודותיה הוצגו בגלריות בין-לאומיות לצד מוזיאונים ברחבי העולם, והן נמצאות באוספים שונים הכוללים את אוסף מוזיאון ישראל, אוסף משפחת שוקן וכן באוספים פרטיים.[7][1]

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2013 - אמא, המרכז לאמנות עכשווית, פראג, וגלריה ווקס פופולי, פילדלפיה
  • 2013 - Terminus, גלריית המחלקה לניו-מדיה, מכללת ברוך, ניו יורק
  • 2014 - אמא, גלריה רוזנברג, ניו יורק
  • 2015 - אלף שנים, גלריה 1708, ניו יורק
  • 2018 - על סוליות זרות, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2019 - פורטרט משפחתי, גלריה שלוש, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2009 - Don’t flea the art market, גלריה פוסמאסטרז, ניו יורק
  • 2009 - Incidents/Accidents, גלריה אוסף הוגאר, ניו יורק
  • 2010 - Signals, מוזיאון בת-ים לאמנות
  • 2010 - Site Unseen, הקולג' המלכותי לאמנות, לונדון
  • 2012 - Migration, מרכז האמנות הלן דיי, ורמונט
  • 2013 - The world and its things in the middle of their intimacy, גלריה פרידמן, ניו יורק
  • 2013 - Displaced visions, מוזיאון ישראל
  • 2013 - Matinee, גלריה לסלי הלר, ניו יורק
  • 2014 - Beyond Limits, המכון לאמנות סן דייגו
  • 2014 - Pardes, המרכז לאמנות קופלר, טורונטו
  • 2015 - Love at the edge, גלריה ארסנל ביאליסטוק, פולין
  • 2015 - Try a little Tenderness, ניו יורק
  • 2016 - AMOR, מוזיאון אוי פרוטו, ריו דה ז'ניירו
  • 2017 - Dreamland not found, הביאנלה בירושלים
  • 2019 - תחנה 4, זומו קריית ים.

מלגות ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2012 - מלגת תערוכה, ארטיס
  • 2012 - קרן אוסטרובסקי
  • 2013 - תוכנית שהות אמן, Futura Center for Contemporary Art, פראג
  • 2014 - תוכנית שהות אמן, OMI International Arts Center, ניו יורק
  • 2014 - אסיילום ארטס
  • 2014 - תוכנית שהות אמן, The Marble House, ורמונט
  • 2015 - מועצת ניו יורק לאמנות
  • 2015 - אסיילום ארטס
  • 2015 - תוכנית שהות אמן, Smack Mellon, ניו יורק
  • 2016 - מועצת הפיס לתרבות ואמנות
  • 2016 - תוכנית שהות אמן, סטודיו לס, ניו יורק
  • 2016 - תוכנית שהות אמן, Wave Hill Winter Workspace
  • 2017 - LMCC
  • 2018 - קרן ניו יורק לאמנויות
  • 2018 - קרן ג'רום
  • 2019 - מועצת ניו יורק לאמנות
  • 2019 - קרן אוסטרובסקי
  • 2019 - אסיילום ארטס
  • 2019 - מועצת הפיס לתרבות ואמנות
  • 2020 - תוכנית שהות אמן, ארטפורט, תל אביב.
  • 2022 - פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אירה אדוארדובנה, באתר artport
  2. ^ סמדר שפי, משפחה מתקפלת, באתר הארץ, 16 במאי 2012
  3. ^ 1 2 אירה אדוארדובנה, באתר www.imj.org.il, ‏2018-02-20
  4. ^ Ira Eduardovna, www.iragallery.com
  5. ^ That. There. Then. ← Grants & Open Calls ← Artis, artis.art (באנגלית)
  6. ^ 1 2 בדרך הביתה: אירה אדוארדובנה חוזרת לטשקנט, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2018-07-02
  7. ^ Ira Eduardovna – Braverman (באנגלית אמריקאית)