אלי ישראלי
אלי ישראלי בהלוויית עלי מוהר ב-2006 | |
לידה |
28 בנובמבר 1948 כפר מל"ל, ישראל |
---|---|
פטירה |
19 במרץ 2020 (בגיל 71) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1970–2020 (כ־50 שנה) |
עיסוק | שדרן רדיו וטלוויזיה, מנחה |
אלי (אליעזר) ישראלי (28 בנובמבר 1948 – 19 במרץ 2020) היה שדרן רדיו וטלוויזיה ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בכפר מל"ל לשושנה ויהודה ישראלי וגדל בתל אביב. מורה המוזיקה שלו בבית הספר היה יוסי ואלד. בנעוריו (בגיל 16–18) התגורר שנתיים בברזיל, שם היו הוריו בשליחות מטעם המדינה. את שירותו הצבאי עשה בצנחנים, ולאחר שנפצע במלחמת ששת הימים, שוחרר.
רדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הקריירה הרדיופונית שלו החל ישראלי בקול ישראל בזכות חברו ללימודים באוניברסיטה, נסים קמחי, שביקש ממנו להחליפו כאיש פעלולים (אפקטים קוליים) בתוכנית "המסך עולה". בשנות ה-70, לאחר שלוש שנים שבהן שהה בברזיל, עבר ישראלי מקול ישראל לגלי צה"ל, ובה הגיש, בין השאר, את "מצעד הפזמונים הלועזי" (בעריכת דני קרפל, ומאוחר יותר, בעריכת יואב קוטנר), ואת התוכניות "גלגלי צהל" ו"ציפורי לילה". סגנון ההגשה הרדיופוני של ישראלי היה משוחרר וחופשי, דבר חריג ושונה מהמסורת של הרדיו הישראלי באותם ימים, שהיה רשמי ומוקפד יותר.[1]
ישראלי תרם רבות בתחילת שנות ה-80 לפופולריות של המוזיקה הברזילאית, אליה נחשף בזמן שהותו עם הוריו שם, ונהג להשמיע מוזיקה מברזיל בתוכניות השונות שהגיש. בתוכניתו "ציפורי לילה ברזילאיות", הוא אף הקריא קטעים מספרות ברזילאית, ובהם ספרו של ז'ורז' אמאדו, "ים המוות".[2]
במהלך שנות ה-80 החל ישראלי להגיש בגלי צה"ל תוכניות ספורט, ובהם את "צעד וחצי", שסיקרה את משחקי ליגת הכדורסל, ובהמשך גם את התוכנית "עושים ספורט", אותה הגיש לצד מגישים נוספים, ובהם איתן גרין, ציון נאנוס, ניב רסקין ואפי טריגר. הוא הגיש את תוכניות הספורט עד פיטוריו מהתחנה בנובמבר 2016.
סיום עבודתו בגלי צה"ל לאחר 42 שנים, לווה בטענות קשות של ישראלי על פיטורים בשל דעותיו הפוליטיות.[3] בדצמבר 2016 הצטרף לצוות תוכנית הספורט של תחנת 103fm.[4]
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1983 הנחה את התוכנית "עוד להיט" למשך תקופה קצרה.
בשנת 1997, במקביל לעבודתו ברדיו, החל להנחות את השעשועון "מלך הטריוויה", בערוץ 3 בטלוויזיה בכבלים.[5]
פעילות נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופיע כמשתתף באחת מגרסאות הצגת הילדים עוץ לי גוץ לי, שכתב אברהם שלונסקי.[דרוש מקור]
בשנת 1988 הופיע כשדרן הרדיו במשחקי הכדורסל בסרטו של דובי גל, "מלך הסלים".
בשנת 1994 השתתף בתפקיד קריין קטעי קישור באלבום הקונספט, "רדיו בלה בלה", של להקת החברים של נטשה.
ישראלי היה ידוע באהבתו למוזיקה של להקת הביטלס ולמוזיקה ברזילאית. הוא היה חבר קרוב של הזמר אריק איינשטיין. כמוהו, היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב ושימש ככרוז במשחקיה הביתיים משך מספר שנים.
ישראלי היה חובב משחקי מילים ושעשועונים. בשנת 2017 הוא הנחה את כנס ההגיונריה ה-11, כנס חובבי תשבצי ההיגיון השנתי.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראלי התגורר בתל אביב והיה אב לשלוש בנות. בתו מיה נשואה לשחקן יובל סגל. בתו השנייה, ליבי, נשואה לכדורגלן העבר ישראל כהן. בתו השלישית נועה, נשואה לעידן נחום.
בשנים האחרונות לחייו החל בתהליך של התקרבות לדת. בשנת 2012 הפך לטבעוני.[6]
ישראלי נפטר ב-19 במרץ 2020[7] ממחלת ריאות ממנה סבל בשנים האחרונות לחייו, ונטמן בבית העלמין קריית שאול.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי ישראלי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- רז שכניק, ישראלי מלחמה, באתר "ידיעות אחרונות", 9 בדצמבר 2016
- אמיר גרא, אלי ישראלי מתגעגע לרדיו: זה היה בית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בפברואר 2019
- מנחה את כנס ההגיונריה ה-11, כנס חובבי תשבצי ההיגיון השנתי, 17 בינואר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יורם לובלינג, קרנבל בגלי צה"ל, דבר, 20 באוקטובר 1977
- ^ משה מורד בפוסט פרידה מאלי ישראלי, בדף הפייסבוק של כאן תרבות, 19 במרץ 2020
- ^ רז שכניק, כך גילה אלי ישראלי שפרש מגל"צ, באתר "ידיעות אחרונות", 8 בנובמבר 2016
- ^ אלכסנדר כץ, יש חיים אחרי גל"צ: אלי ישראלי מצטרף לרדיו ללא הפסקה, באתר אייס, 23 בנובמבר 2016
- ^ יורם לשם, מוח מחורפן, באתר nrg, 29 ביולי 2005
- ^ טבעוניות - לא רק טרנד, באתר מאקו, 14 ביולי 2012
- ^ שגיא בן נון, מגיש הרדיו והטלוויזיה אלי ישראלי נפטר בגיל 71, באתר וואלה, 19 במרץ 2020
- ^ מאור רחמני, אלי ישראלי ז"ל הובא למנוחות, עם צעיף הפועל, באתר ONE, 20 במרץ 2020