אנדרה שנייה

אנדרה שנייה
André Chénier

לידה	30 באוקטובר 1762 איסטנבול, האימפריה העות'מאנית
פטירה	25 ביולי 1794 (בגיל 31) פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה
שם לידה	André-Marie Chénier
מדינה	צרפת
מקום קבורה	בית העלמין פיקפוס
מקום לימודים	סורבון
שפות היצירה	צרפתית
זרם ספרותי	נאו-קלאסיציזם
פרסים והוקרה	קונקור ז'נרל

אַנְדְרֶה מָארִי שֶנְיֶיה (בצרפתית: André Marie Chénier;‏ 30 באוקטובר 1762 – 25 ביולי 1794) היה משורר צרפתי. נחשב למבשר תנועת הרומנטיקה בשירה הצרפתית. הוצא להורג במהפכה הצרפתית.

קורות חייו

אנדרה שנייה נולד בקונסטנטינופול לאם יוונייה (אליזבת סאנטי-לומאקה) ולאב צרפתי (לואי שנייה). אביו בילה שנים רבות במזרח התיכון כסוחר בדים. כאשר אנדרה היה בן שלוש, משפחתו שבה לצרפת. הוא למד בקולז' דה נוואר בפריז והצטיין בתרגום של שירת יוון העתיקה לצרפתית. ב-1783 התגייס לצבא הצרפתי והוצב בשטרסבורג, אך עד מהרה שב לפריז. הוא השתתף בחוג הספרותי שקיימה אמו בביתה, שבו התיידד, בין היתר, עם הצייר ז'אק-לואי דויד ועם הכימאי אנטואן לבואזיה.

בהשפעת שירת העת העתיקה החליט להיות משורר. ב-1784 ביקר בשווייץ, ברומא, בנאפולי ובפומפיי, ושב לפריז מלא רשמים ותוכניות לעתיד. במשך שלוש שנים (1784–1787) ניסה את כוחו בכתיבת חרוזים, ובתקופה זו כתב את הפואמות הראשונות שלו, ובהן "בכחוס" ו"העיוור". בתקופה 1787–1790 שימש כמזכיר שגרירות צרפת בלונדון. עם שובו לפריז התקרב לתנועה המהפכנית והמליץ בפני האספה המכוננת הלאומית על חופש הפולחן הדתי ועל הפרדת הדת מן המדינה.

אחרי הפיכת היעקובינים (10 באוגוסט 1792) גינה את הטבח שערכו אנשי הקומונה הפריזאית באסירים המלוכנים בספטמבר של אותה שנה. הוא כתב אל האספה המחוקקת וביקש לאפשר למלך לואי השישה עשר לערער בפני העם על גזר דין המוות שהוטל עליו. כתוצאה מכך נחשד אנדרה שנייה בבגידה. אחרי שהמלך הוצא להורג (21 בינואר 1793) הוא הסתגר בביתו בעיר ורסאי ולא יצא משם אלא בלילות. הוא העריץ את שארלוט קורדה, שרצחה את ז'אן-פול מארה (13 ביולי 1793), וכתב שיר הלל לכבודה.

ב-7 במרץ 1794 נעצר והושם בכל שבו כתב המשיך לכתוב. שם התאהב בעצירה מאדאם דה קואני וכתב לכבודה את הפואמה "העצירה הצעירה", הנחשבת ליצירת המופת שלו. הוא הובא למשפט אך סירב להגן על עצמו והלך אל מותו, שבו ראה הימלטות מן האכזריות ומן העריצות. הוא הוצא להורג באמצעות גיליוטינה שלושה ימים בלבד לפני מפלת רובספייר.

בחייו הקצרים הספיק אנדרה שנייה לפרסם שתי פואמות בלבד: "משחק הטניס" (1791) ו"שיר תהילה לשווייצרים" (1792). ב-1819, עשרים וחמש שנה אחרי מותו, חבריו הוציאו לאור את קובץ שיריו. המלחין האיטלקי אומברטו ג'ורדאנו כתב לזכרו את האופרה "אנדריאה שנייה", שהועלתה על הבמה בתיאטרון "לה סקאלה" במילאנו ב-28 במרץ 1896.

קישורים חיצוניים

• כתבי אנדרה שנייה בפרויקט בן-יהודה
• אנדרה שנייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אנדרה שנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי אנדרה שנייה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אנדרה שנייה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אנדרה שנייה, באתר Discogs (באנגלית)